ארבעה ימים לפני פתיחת גמר המזרח, הקאבלירס התאמנו הלילה (בין שבת לראשון) ללא קיירי אירווינג הפצוע, שצפוי להמשיך לקבל מנוחה בימים הקרובים. טריסטן תומפסון שנפצע במשחק 6 מול שיקגו התאמן כרגיל ויעמוד לרשותו של דיוויד בלאט, שגילה אתמול שאטלנטה תהיה יריבתו הבאה, אחרי שההוקס השלימו 2:4 משלהם בסדרה מול וושינגטון. המדורגות 1 ו-2 במזרח ייאבקו על הזכות להעפיל לגמר ה-NBA, כשיתרון הביתיות יהיה כמובן של הקבוצה מג'ורג'יה, שסיימה את העונה הרגילה במאזן של 22:60, לעומת 29:53 של הקאבס.
הלו"ז המלא של הסדרה:
משחק 1 - בלילה שבין רביעי לחמישי (20.5) ב-3:30 באטלנטה
משחק 2 - בלילה שבין שישי לשבת (22.5) ב-3:30 באטלנטה
משחק 3 - בלילה שבין ראשון לשני (24.5) ב-3:30 בקליבלנד
משחק 4 - בלילה שבין שלישי לרביעי (26.5) ב-3:30 בקליבלנד
משחק 5 - בלילה שבין חמישי לשישי (28.5) ב-3:30 באטלנטה
משחק 6 - בלילה שבין שבת לראשון (30.5) ב-3:30 בקליבלנד
משחק 7 - בלילה שבין שני לשלישי (1.6) ב-3:30 באטלנטה
דיוויד בלאט נשאל אחרי האימון על התחושות בקבוצה והשיב: "החבר'ה חזרו והם מתאוששים מסדרה קשה מאוד. בסך הכל הבריאות די טובה, ומצב הרוח טוב. למזלנו יש לנו כמה ימים לפני פתיחת הסדרה הבאה, אז החבר'ה שצריכים טיפול או מנוחה מקבלים אותם, והשאר עובדים כרגיל".
על מצבו של אירווינג אמר בלאט: "הוא עובר הרבה טיפולים, ואנחנו עוקבים אחרי מצבו ורק מקווים שהוא יתקדם מעכשיו עד למשחק הראשון. נראה איך הוא ירגיש ומה הוא יוכל לעשות עם זה. כמובן שאנחנו עוסקים בכך רבות, וקיי עושה כל שביכולתו כדי להחלים".
לגבי יריבתו הבאה אמר בלאט: "ההוקס לא הגיעו לגמר המזרח בהפתעה, הייתה להם עונה נהדרת, קואץ' באד עשה עבודה גדולה, הם קבוצה איכותית מאוד, ואני חושב שהמצב דומה מאוד לגבי הקאבלירס. אני חושב ששתי הקבוצות הטובות במזרח הגיעו לגמר, ובצדק, וזו הולכת להיות סדרה נהדרת".
כשנשאל האם יש דינמיקה שונה לפתיחת סדרה בחוץ, בניגוד לשתיים הקודמות בפלייאוף הנוכחי אותן פתחו הקאבס שלו בבית, ענה בלאט: "אני חושב שכן, מאוד. אני חושב שבדרך כלל כשאתה מתחיל סדרה בחוץ יש יותר לחץ על הקבוצה הביתית".
לגבי הדומיננטיות של ההוקס במפגשים בין הקבוצות בעונה הרגילה אמר בלאט: "אנשים יגידו בצדק שהם ניצחו בשלושה מארבעה מפגשים מולנו, אבל בשלושה מתוך ארבעה מהמשחקים הללו לא היינו הקבוצה שאנחנו היום. שני הראשונים היו חד צדדיים, כל אחד לצד אחר, באחד נוסף לברון לא שיחק, ובעוד אחד שיחקנו בסגל מלא, אבל בחוץ ובסיומו של מסע משחקים קשה מאוד".
לברון ג'יימס נשאל לאחר האימון מה דעתו על הסדרה הקרובה והשיב: "אני לא יודע, עוד לא התחלנו בהכנות שלנו. אבל הם קבוצה מצוינת, שהיו ראשונים במזרח כל העונה ובצדק, וזו תהיה סדרה תחרותית. הם מאוזנים, אי אפשר להתמקד אצלם רק בשחקן אחד, אבל זה מתחיל בג'ף טיג שהוא אולסטאר בצדק והאגרסיביות שלו משפיעה על כל הקבוצה, שעושה עבודה נהדרת בלשחק ביחד".
כשאחד הכתבים ציין שעיתונאי משיקגו בשם סם סמית' כתב השבוע שלמייקל ג'ורדן היה כבוד בסיסי לסמכות, והוא היה מציית למה שהמאמן שלו היה אומר רק בגלל שהוא היה המאמן, ושאל את לברון האם במקרה שלו סמכות היא משהו שהמאמן שלו צריך להרוויח כדי לקבל, ענה לברון: "אני מכבד סמכות מאז שנולדתי ב-30 בדצמבר 1984. כיבדתי את אמא שלי ואת הדמויות לחיקוי שהיו סביבי, וככל שהתבגרתי כיבדתי עוד אנשים שהרוויחו את זה. אתה מתייחס לאחרים כמו שאתה רוצה שיתייחסו אליך, ואתה מכבד אחרים כמו שאתה רוצה שיכבדו אותך, אז אין לי מושג על מה סם סמית' הזה מדבר, ואין לי מושג למה אני קשור למה שהוא כתב. סם סמית' הוא לא זמר? את הזמר אני אוהב, לא אכפת לי מסם סמית' העיתונאי".
בינתיים בלאט זכה לקרוא כתבה מפרגנת במיוחד אודותיו מאת טרי פלוטו מ-"קליבלנד פליין דילר", שכתב: "שמתם לב כמה מעט קרדיט מוענק לדיוויד בלאט על הניצחון של הקאבלירס בסדרה מול שיקגו, לפחות בתקשורת הארצית? הקאבס העיפו את הבולס בשישה משחקים, ניצחו בחוץ פעמיים, ועשו זאת ללא קווין לאב ועם קיירי אירווינג רחוק מכושרו הרגיל. נניח שמאמן ותיק כמו טום ת'יבודו או ג'ורג' קארל היה רושם הישג כזה? אתם חושבים שהוא היה מתקבל באותן משיכות כתפיים שבלאט מקבל מרבים בתקשורת? העובדה היא שבלאט והצוות שלו ניצחו את ת'יבודו בקרב האימון, והקאבס נלחמו יותר ועבדו קשה יותר מהבולס, וכשבוחנים את הסדרה כולה, היו בה הרבה רגעים טובים למאמן".
"אז למה באלט זוכה לכזו קרירות? כי הוא לא גרם לכתבים לחבב אותו במסיבות העיתונאים. הוא סירב להודות בכך שיש לו הרבה מה ללמוד על ה-NBA, כנראה כי ראה בכך סימן לחולשה. לכן הוא שנא את הגדרתו כ-'מאמן רוקי'. בלאט ראה בכך חוסר כבוד כלפי ההישגים והניסיון שצבר במקומות אחרים, מהיורוליג ועד האולימפיאדה, וב-NBA ראו בכך חוסר כבוד שלו כלפי ליגת הכדורסל הטובה בעולם. רבים בליגה תהו איך מישהו שלא אימן מעולם משחק של 48 דקות עד ליגת הקיץ האחרונה מקבל לידיו קבוצה עם לברון, אירווינג ולאב, ונוצרה התנגשות תרבותית".
"בגלל שהוא כל כך טרי ב-NBA, אין לו הרבה חברים בליגה, לא מבין המאמנים ולא מבין אנשי התקשורת. לפעמים הוא נראה חסר סבלנות ורגיש מדי לביקורת, שלעתים הייתה קטלנית. לאחרונה הוא השווה בין עבודת מאמן כדורסל לזו של טייס קרב, וגרם ללא מעט אנשים להרים גבה, כי כמובן שאין דימיון בין העבודות הללו. ובתור מי ששתיים מבנותיו היו בצבא הישראלי, בלאט יודע את זה. אבל העובדה היא שבלאט לא קיבל יותר מדי ימי חסד בגלל שהוא חדש בליגה הזו. לפניו כל מאמן ב-NBA היה או שחקן עבר ב-NBA, או עוזר מאמן ב-NBA, או מאמן קולג'. אם הקאבס היו יודעים שלברון יחזור אליהם, הם בוודאי היו ממנים מאמן מנוסה יותר, ושובו לקליבלנד גרם לכך שבלאט מצא את עצמו מאמן קבוצה שונה לחלוטין מזו לה הוא ציפה".
"בלאט היה הגרג פופוביץ' של ישראל", המשיך פלוטו. "כמו שפופוביץ' שולט לחלוטין בספרס, מטריידים דרך בחירות דראפט ועד לאימון - כך בלאט היה בתל אביב. כמו שפופוביץ' מקבל כאן כבוד גם כשהוא סרקסטי ועוקצני, כך בלאט היה בעולם הכדורסל הקודם שלו. כמו שמי שמכיר את פופוביץ' יודע שהוא בעצם בחור נהדר, כך גם מי שמכיר את בלאט יודע שהוא בחור נהדר, אבל מעטים ברחבי ה-NBA באמת מכירים אותו. לאמן את השחקן הכי טוב והכי כוחני ב-NBA זו משימה מאיימת עבור כל אחד - תשאלו את אריק ספולסטרה ומייק בראון - ושום דבר לא הכין את בלאט למשימה הזו. מההתחלה לברון היה קריר מאוד כלפי בלאט, כפי שהוא נוהג לעתים קרובות עם מאמנים חדשים".
"פריצת הדרך הגיעה כשבלאט נתן לטיירון לו הרבה חופש לפתח את ההגנה. לברון חזר ממיאמי בגישה שהגנה היא המפתח לניצחונות בפלייאוף, וגילה שבלאט הגיע בגישה דומה. כשמכבי זכתה ביורוליג בשנה שעברה היא עשתה את זה בצורה בה הקאבס גברו על הבולס כעת - עם הרבה הגנה קשוחה והכנה מדוקדקת. דווקא אחרי שתי התקריות במשחק 4, לברון פירגן לצוות המאמנים לאחר שני המשחקים הבאים, ונראה שלאט לאט מערכת היחסים ביניהם מתפתחת, וניכר ששניהם לומדים שיש להם יותר במשותף מכפי שהם חשבו תחילה".
"בלאט למד גם להיות פתוח יותר להצעות מעוזריו, ולא רק מטיירון לו, אלא גם מלארי דרו וג'ים בוילן. ככל שהעונה התקדמה הוא נתן לעוזריו יותר חופש לעבוד עם השחקנים ולפתח תכניות משחק. הם היו צריכים לבנות אמון וכימיה, בדיוק כמו ששחקנים צריכים לעשות על המגרש. ההיגיון אומר שבלאט יהיה מאמן טוב יותר בשנה הבאה בזכות הניסיון שהוא צובר השנה, אבל ניתן לראות גם איך הוא מתפתח ויוצר קשר טוב יותר עם שחקנים במהלך הפלייאוף. ומה יקרה אם הקאבס יתקשו מול אטלנטה? אין לדעת מה יקרה, וב-NBA מעמדם של מעט מאמנים הוא בטוח. בדיוק כמו ששחקנים זקוקים לסבלנות, כך גם מאמנים, אפילו כאלה עם רקע עשיר כמו זה של בלאט".