פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סימן לבאות: על עליית אטלנטה וגולדן סטייט לגמרים האזוריים

        אטלנטה הראתה מול וושינגטון שהיא אמנם מסוגלת לנצח משחקים צמודים בלי אף סופרסטאר, אבל פגיעה לקראת קליבלנד נוכח כושרו הירוד של קייל קורבר, שחקן המפתח שלה. גולדן סטייט הבהירה מול ממפיס עד כמה קשה לחזור מפיגור מולה וכמה הקליעה שלה מבחוץ קטלנית. שגיא רפאל מסכם

        גארד גולדן סטייט ווריורס סטפן קרי (GettyImages , Andy Lyons)
        תנו לו מבט נקי ולא בטוח שהכדור ייכנס, שימו לו יד על הפנים ותרחיקו אותו מהקשת ותקבלו רק רשת. קרי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        גולדן סטייט - ממפיס

        גולדן סטייט עלתה לגמר המערב, וניערה את הקוף מהגב. ממפיס היא בדיוק הקבוצה שהייתה אמורה להקשות על הווריורס. קצב משחק איטי, משחקת כל המשחק עם שני גבוהים קלאסיים, הולכת המון פנימה ומשחקת הגנה חזקה. הווריורס מצדם קצת הדאיגו את האוהדים אבל שולחים מסר מרגיע בסוף הסדרה: יכול להיות שבמשחק אחד הזריקות שלנו לא יכנסו, אולי אפילו שתיים, אבל בסדרה של הטוב משבעה, יהיה מאוד קשה לעצור אותנו.

        הלילה הווריורס יצאו כמו מלוע תותח ולפני שהקהל הספיק להתיישב הם הובילו 10:25. ההפרש הזה, 15, חשוב מאוד מהסיבה הפשוטה שגולדן סטייט במאזן של 52 ניצחונות העונה, לעומת 0 הפסדים כשהם מובילים ב-15, עכשיו 53. זה מרשים פעמיים. מתוך 92 משחקים ששיחקו העונה, ב-53 מהם הווריורס הובילו ב-15 נקודות. 57.6% מהמשחקים. העובדה שבאף אחד מהם הקבוצה השנייה לא הצליחה לחזור מרשימה לא פחות. תשאלו את הקליפרס והפליקנס האם יתרון 15 מבטיח ניצחון. זה היה בשלב כל כך מוקדם, שהיה ברור שממפיס לא ירימו ידיים, כמו גם שהווריורס לא ימשיכו לקלוע באותו קצב.

        במאמץ גדול ממפיס חזרה להפרש נקודה בלבד. הם עשו את זה עם רבע שני התקפי של 30 נקודות, ורבע שלישי הגנתי מופלא. השלשות הפסיקו להיכנס ומרק גאסול לבדו סגר את הצבע. גולדן סטייט קלעה 7 נקודות ב-8 הדקות הראשון של הרבע. לג'ף גרין הייתה הזדמנות להעלות את ממפיס ליתרון ראשון במשחק, אבל הוא החטיא, וגולדן סטייט נזכרה על מה היא משחקת. אנדריי איגודלה עם שתי שלשות, ואסיסט נפלא של קרי לאזילי החזירו אותה ליתרון, ואז הגיע המהלך של המשחק.

        שוב גרין, רץ בסוף הרבע ועלה לשלשה. אנדריי איגודלה מולו עם יד על הכדור אבל המון מגע. השופטים לא שרקו והכדור נפל לידיים של קרי שזרק אותו משלושת רבעי מגרש. הוא לא קולע בסדרה הזו את השלשות החופשיות, כשהוא מסודר מול הסל, אבל שימו לו יד על הפנים, או תרחיקו אותו יותר משני מטרים מהקשת וזה רק רשת. מהלך של 6 נקודות. אחרי שממפיס השקיעה 25 דקות בלסגור את הפער המוקדם, תוך פחות מחמש דקות, גולדן סטייט רצה 6:20 והפער שוב 15. אין קבוצה שמסוגלת לסגור פער כזה פעמיים במשחק, בטח לא נגד הווריורס. המאמץ ההגנתי והפוקוס ההתקפי שנדרשים הם יותר מדי. הסל של קרי משלושת רבעי מגרש היה הדאגר.

        פול פירס: "לא יודע אם אמשיך לשחק כדורסל, אני כבר זקן"

        מכפיל כוח: סיכום הניצחון של קליבלנד על שיקגו בחצי גמר המזרח

        פורוורד גולדן סטייט ווריורס אנדרי איגודלה (שמאל) עוצר את שחקן ממפיס גריזליס וינס קרטר (מרכז) (GettyImages , Andy Lyons)
        מהלכים הגנתיים מכריעים. איגודלה עוצר את וינס קרטר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        האם אי אפשר לקחת אליפות עם שלשות? לא ידוע. בודאות אי אפשר לקחת אליפות בימינו בלעדיהן. ממפיס קלעה רק ארבע שלשות לעומת 15 של גולדן סטייט. אי אפשר לנצח ככה, ואי אפשר להניח שאפשר יהיה לעצור את גולדן סטייט על מספר חד ספרתי של שלשות. ממפיס הצליחה לסבך את בוגוט וגרין בעבירות, מה שפירק את הגנת הצבע של הווריורס, אבל גם עם זה, היא ניצחה בנקודות בצבע רק 30:40 וזה לא הספיק לכסות את הפער בשלשות..

        סטף קרי מסיים את הסדרה עם משחק מבריק, 32 נקודות, 10 אסיסטים ו-8 שלשות. ה-MVP של העונה הרגילה הראה שוב כמה הוא חשוב לקבוצה. יש מסביבו סגל מעולה, אבל בלי קרי ספק אם הם היו מגיעים כל כך רחוק. לא ראינו ממנו הצגות כמו שראינו ממנו בפלייאוף מלפני שנתיים, אבל קרי נמצא במקום אחר. קרי נותן למשחק להגיע אליו, מחפש את החברים. הם יודעים שבלעדיו הם לא היו פה. הוא יודע שבלעדיהם הוא לא היה פה. היכולת של הווריורס לפרגן ולמצוא אחד את השני היא מה שהופך את ההתקפה שלהם לבלתי עצירה. כוכב לא אנוכי שמחפש את החברים, וחברים מפרגנים שמחפשים את הכוכב.

        זה היה בולט במהלך אחד במשחק הלילה. האריסון בארנס, קליי תומפסון, וסטף קרי נמצאים מאחורי קשת השלוש. שלושתם קלעים טובים אבל ההיררכיה ברורה. בארנס קיבל את הכדור חופשי. הוא חיכה רגע קט שהשחקן של קליי יסגור עליו, ומסר לקליי את הכדור. קליי עשה אותו דבר ומסר לסטף את הכדור. סטף זרק חופשי לחלוטין. השניים הראשונים יכלו לקחת את השלשה ואף אחד לא היה בא אליהם בטענות. מצד שני כל אחד מהם יודע מה האופציה הטובה יותר, ומחפש אותה. זה הפרגון והאחדות הקבוצתית שאמור לקחת את גולדן סטייט עד הסוף.

        שחקני גולדן סטייט חוגגים (רויטרס)
        מסירה ועוד מסירה ופרגון ועוד פרגון ובסוף מקבלים חגיגה (צילום: רויטרס)

        אטלנטה – וושינגטון

        בקונפרנס השני (אפשר היה לומר בצד השני של היבשת, אבל ממפיס קרובה יותר לוושינגטון מאשר לאוקלנד), גם לקבוצה השנייה הכי טובה בעונה הסדירה אין חיים קלים. לאורך העונה הסדירה רבים מהפרשנים אמרו שהם לא יודעים האם המשחק של אטלנטה יסתדר בפלייאוף, ואיך הם יתמודדו במשחקים צמודים בלי אף סופרסטאר שמוביל אותם. מצד אחד קבוצות מצליחות להוציא את ההוקס מהמשחק הקבוצתי שלהם, מצד שני הם מסתדרים יופי במשחקים צמודים.

        בסופו של דבר המטבע נפל בצד של ההוקס, אבל הוויזארדס לא היו רחוקים. הם היו שתי עשיריות שנייה מלשלוח את המשחק הלילה להארכה, אבל הכדור עזב את היד של פירס מאוחר מדי. הם היו ריבאונד אחד מלקחת את משחק 5, אבל אל הורפורד היה נחוש יותר. לוושיגנטון היה את פול פירס, לאטלנטה הייתה יותר נחישות ויסודיות. זה בלט ברבע הראשון הלילה, כשאטלנטה לקחה 7 ריבאונדים בהתקפה, זכר לסיום של משחק 5. הסגירה של שחקני וושינגטון לריבאונד היא מזעזעת. או שהם לא עשו בוקס אאוט כמו שצריך, או שהם עשו, אבל אף אחד לא לקח את הכדור. טיג לקח אופנסיב בישיבה, מילסאפ פעמיים נסגר על ידי גורטאט, הכדור נפל על הרצפה, אף אחד לא הרים אותו, ומילסאפ עקף את הפולני כדי לקחת אותו. לא להאמין שזה קורה ברמה הזו. וושינגטון סיימה את המשחק ביתרון גדול באופנסיב עם 18, אבל בזמן שה-12 של אטלנטה היו בעיקר קרש סל, לוושינגטון היו התקפות שבהן היא לקחה 2-3 כדורים חוזרים וגם אז לא הצליחה לעשות נקודות.

        פורוורד וושינגטון וויזארדס פול פירס (ימין) פורוורד אטלנטה הוקס דמארי קרול (שמאל) (GettyImages , Maddie Meyer)
        מול לברון צפויים לו חיים קשים בהרבה. קרול מול פירס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        להוקס יש לא מעט דברים לפתור לקראת קליבלנד, כשהחשוב בהם זה להבין מה קרה לידית של קייל קורבר. השחקן, שסיים את העונה הסדירה עם כמעט 50% משלוש, מסיים את משחק 6 עם 0 מ-7 מהטווח, ובסך הכול בסדרה 12 מ-42 (28.5%). הוא מקבל את הדקות, מקבל את הזריקות והכדור לא נכנס. ההוקס לא יסתדרו בלעדיו נגד קליבלנד. אחת הסיבות שהם הסתדרו עם וושינגטון היא דמארי קרול. קרול הוא הסטופר המרכזי בהגנה של ההוקס, ונגד וושינגטון הוא הפך לשחקן מרכזי בהתקפה. הוא קלע הלילה 25 נקודות. לא ברור כמה אנרגיה תהיה לו בהתקפה, כשבהגנה הוא יצטרך להתמודד עם לברון ג'יימס. קרול אמר שהוא מקבל השראה מהמשחק של ג'ימי באטלר, עכשיו נצטרך לראות האם הוא יוכל לעשות עבודה הגנתית טובה יותר.

        עדיין אין תשובה חד משמעית עד כמה אטלנטה יכולה ללכת רחוק בפלייאוף. לראשונה מאז 1970 הם בגמר אזורי, אבל ברוקלין ווושינגטון אתגרו אותה לסדרות ומשחקים צמודים. ועדיין הן יריבות חלשות משמעותית ממה שהיא תפגוש החל מהשלב הבא. היו להן את השחקנים שידעו להתעלות, אבל לא את אלה שידעו לסגור סדרה. פירס, גם בגילו, הוא שחקן ומנהיג מהגדולים שדרכו על הפרקט. הוא מסוגל לקלוע סלי ניצחון בלי להניד עפעף, אבל לא מסוגל לסגור סדרה. לוושינגטון אין את השחקנים האלה (נסייג שעם וול בריא כנראה שזה היה נראה אחרת). לקליבלנד יש, ועכשיו נוכל לקבל תשובה חד משמעית לגבי היכולת של ההוקס, האם המשחק שלהם טוב גם לפלייאוף.

        לטוויטר של שגיא רפאל

        שחקני אטלנטה הוקס קייל קורבר (שמאל) דמארי קרול (ימין) (GettyImages , Maddie Meyer)
        השלשות שלו חייבות להיכנס כדי שלהוקס יהיה סיכוי טוב מול קליבלנד. קורבר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)