פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        דפקט החממה: סיכום השבת בסימן הירידה הכמעט ודאית של הפועל פתח תקוה

        הפועל פתח תקוה שילמה גם השנה מחיר על הסכמתה להיות חממת מושאלים, במקום לנסות ולייצב את הספינה מבית. בטטת הכורסה עצובה עם המלאבסים, לא קונה את טענות ההתאחדות נגד שחקני נתניה ומסבירה מדוע טוב שקרית שמונה דחתה את חגיגות האליפות של מכבי תל אביב

        דפקט החממה: סיכום השבת בסימן הירידה הכמעט ודאית של הפועל פתח תקוה

        ב-2008 עבר חיים מגרלשווילי סדרת חינוך ממאמנו בוויטסה אד דה מוס. במשחק מול טוונטה נקלעה ויטסה לפיגור מהיר 1:0 ודה מוס קרא למגן לרדת לספסל כבר לאחר שש דקות, כשזכורה מכל זעקתו הנואשת של הישראלי "Why, coach, why". כעבור שבועיים שוב עלה מגרלשווילי ב-11 הפותחים וראה את הספסל מוקדם, הפעם בדקה ה-16. זה היה האות לסיום הקריירה האירופית הקצרה שלו, כשבשני המקרים ירדה קבוצתו מנוצחת בסיום.

        16 הייתה הדקה שבה הונף אתמול שלט החילוף בחיפה, וכמו במקרה של מגרלשווילי אז, גם הפעם הסיבה הייתה מקצועית, גם הפעם הקבוצה נקלעה לפיגור מוקדם וגם הפעם יצא מגן. באקט כזה אפשר לראות רוע לב, אפילו לכנות אותו "התעללות" - אבל טל בנין הוא לא איש רע, בטח לא אחד שמחזיק מרתף עינויים במגרש האימונים - הוא רק מאמן כדורגל שרוצה לנצח. בנין ראה איך הפועל פתח תקוה מתעללת באגף ימין של ההגנה שלו והבין שהשינוי חייב לבוא מוקדם. ורד שילם את המחיר גם בגלל היכולת החלשה, אבל סביר להניח שלו הייתה התוצאה 0:0 היה זוכה לעוד כמה דקות של חסד. אלא שהתוצאה באותו זמן הייתה 0:1 לפתח תקוה, בנין לחץ על כפתור הפאניקה.

        השער שכבשה פתח תקוה בא אמנם מהצד של ורד, אבל הוא לא נכבש רק באשמתו, אלא בעיקר משום שאחד משחקני ההגנה לא יצא לנבדל. לשחקן הזה קוראים חיים מגרלשווילי. בניגוד לשני המקרים בוויטסה, הפעם לא הוא שילם את המחיר והקבוצה שלו כן הפכה את הפיגור לניצחון. אם תרצו, עוד אחת מהפיקנטריות המוזרות שמספק הכדורגל.

        אושרי רואש שחקן הפועל חיפה (שמאל) עם חיים מגרלשווילי (ברני ארדוב)
        הפעם לא הוא הוחלף, והפעם גם יצא מנצח. מגרלשווילי (במרכז. צילום: ברני ארדוב)

        עוד מליגת העל:

        בהתאחדות מזהירים: אם נתניה תשבות היא תרד ליגה
        הפועל באר שבע רוצה את שיר צדק
        בנין: "כשלא היה מה להפסיד, השחקנים גילו בגרות"
        שלומי דורה: "לא חוששים משום דבר"

        מקום 3: אחמד עאבד וקרית שמונה

        שחקן אחר שסגר אתמול מעגל הוא אחמד עאבד, שלפני שלושה חודשים ספג קללות ויריקות ממספר אוהדי בית"ר ירושלים, ואמש השחיל באותו אצטדיון טיל לרשת של בוריס קליימן כדי להשתיק את אותו קהל (טוטו תמוז קיבל על אותה תנועה צהוב שני, עאבד אפילו לא ראשון). קרית שמונה ניצחה בטדי, ודחתה את חגיגות האליפות הפוטנציאליות של מכבי תל אביב.

        יש בכך מידה לא מבוטלת של צדק, ולא רק מהצד של עאבד, אלא גם זה של קרית שמונה. השחקנים של ברק בכר הזכירו לכולם שבמשך חצי עונה הם היו חלק בלתי נפרד ממירוץ האליפות, הוליכו את הטבלה במשך לא מעט מחזורים ועוררו חשש בלב אוהדי מכבי תל אביב ובאר שבע. הנפילה שהגיעה אחר כך הייתה מובנת לאור הסגל הקצר וחוסר התמיכה מהקהל, אבל הייתה חזקה וכואבת מדי. בשלב מסוים נדמה היה שמכבי חיפה, שהייתה בפורמה מצוינת בסיום העונה הרגילה, תצליח להדביק את קרית שמונה ולדחוק אותה מהמאבק על הכרטיס לאירופה, אבל המילה האחרונה הייתה של בכר ושחקניו.

        בסופו של דבר, סגנית המוליכה דוחה את חגיגות האליפות של מכבי תל אביב בשבוע ואולי אף יותר, ובאופן סימבולי משהו מראה שאפילו עכשיו יש לה מילה בעניין. ייתכן שהיא זו שאפילו תעמוד על הדשא במשחק ההכתרה הפוטנציאלי בבלומפילד. אחרי תקופה קשה, ששיאה היה בהפסד הביתי לבית"ר לפני כחודש, קרית שמונה הראתה שוב יכולת לקום מהקרשים וכמו עאבד, דאגה להשתיק את כל מי שהציק לה בשבועות האחרונים.

        אחמד עאבד שחקן עירוני קרית שמונה (אמצע) עם עודד אלקיים (ניב אהרונסון)
        דאגו להשתיק את כל מי שהציק להם בחודשים האחרונים. עאבד וקרית שמונה חוגגים שער (צילום: ניב אהרונסון)

        מקום 2: מנהלת הליגה, הבקרה וההתאחדות Vs. מכבי נתניה

        בשעות הערב המוקדמות, מעט לאחר ההפסד 2:1 להפועל תל אביב, צפה שוב אפשרות השביתה של שחקני מכבי נתניה. הקבוצה, שהבטיחה מזמן את הישארותה בליגת העל, צפויה להתמודד בשבועיים המכריעים של העונה עם הפועל עכו והפועל חיפה שנאבקות נגד הירידה. את ראשי ההתאחדות הבהילה המחשבה שהן יצברו שלוש נקודות קלות, והמנכ"ל רותם קמר איים בסנקציות חמורות, אולי אפילו בירידת ליגה.

        "ההתאחדות והבקרה עשו הרבה כדי לסייע", אמר קמר, "זו קבוצה של אדם פרטי". אם כולם עוזרים למכבי נתניה, איך ייתכן שהשחקנים עדיין צריכים לאיים בשביתה? ולשם מה הוקמה מנהלת הליגות אם לא בשביל מקרים כאלה? שלושה גופים לפחות מפקחים היום על הכדורגל הישראלי, אף אחד לא מוצא פיתרון והם עדיין מצפים שאותם שחקנים שלא מקבלים כסף יעלו במועד ויתנו הכול על המגרש.

        כמה אירוני שכל זה מתרחש מתחת לאפו של יו"ר ההתאחדות עופר עיני, האיש שבהסתדרות איים להוריד את השלטר בכל שני וחמישי בדיוק בגלל דברים כאלה. כמה לא מפתיע שזה קורה בשנה הראשונה לפעילותה של מנהלת הליגות, שאמורה להביא בשורה אמתית של שינוי. וכמה עצוב שאיש עדיין לא נכנס בעובי הקורה ושואל את עצמו מי נותן בבקרה את הדין על מחדלים כאלה.

        מכבי נתניה אמנם הפסידה להפועל תל אביב, אבל בכל שבוע שעלתה על הדשא העונה, גם אתמול בבלומפילד, היא הייתה תחרותית ונתנה את הנשמה. עכשיו תשאלו את עצמכם האם הייתם מתפקדים כראוי תחת מעסיק שלא משלם לכם, מבלי לקבל גב מהגופים המפקחים עליו, ותבינו לא רק כמה גדול ההישג הספורטיבי של מכבי נתניה, אלא כמה נאצלים שחקניה שבכלל הגיעו לשלב הזה של העונה בלי לשבות אפילו פעם אחת.

        שחקני מכבי נתניה מודים לקהל (מגד גוזני)
        השחקנים הכי טובים בליגת העל (צילום: מגד גוזני)

        מקום 1: הפועל פתח תקוה

        המשחק בחיפה היה מיקרוקוסמוס מדויק לעונה של הפועל פתח תקוה. יש לה שחקנים מוכשרים (הפעם בלט דור חוגי) שמדי פעם מפציעים, אבל גם מחטיאים המון ולא מחוברים למועדון (לכך תכף נגיע). השוער קאלה דרשלר גמר את הסוס ושווה לפחות טעות למשחק, ומעל הכול, סף השבירה נמוך במיוחד. הפועל פתח תקוה הייתה צריכה לנצל את ההלם הראשוני של הפועל חיפה. היא פשוט לא הייתה מסוגלת, וספק רב אם תהיה מסוגלת לעשות את זה בשני המשחקים שנותרו לה עד תום העונה.

        מנחם קורצקי אמר לאחר המשחק ש"יש אופנה להפיל הכול עלי, בואו נירגע". יש בכך מידה של צדק. קורצקי לא הביא להפועל פתח תקוה את השיפור, אבל הוא לא האשם היחיד ואפילו העיקרי במצב. הפועל פתח תקוה היא בסך הכול עוד קבוצה עם תקציב מוגבל, שניסתה להתבסס אחרי עונת העפלה. בניגוד למכבי נתניה מוכת הבעיות, זה לא ממש הצליח. לראשונה בהיסטוריה המפוארת שלה, היא עומדת לשוב לליגה השניה לאחר עונה אחת בלבד.

        הסיבה היא, בראש ובראשונה, חוסר היכולת למצוא יציבות בהנהלה ובסגל. מתחילת המילניום, הפועל פתח תקוה "מצטיינת" בפיזור הנהלות ובהחלפות מאסיביות של שחקנים. הקבוצה הפכה לתחנת רכבת ולחממת מושאלים. כבר מזמן אין בהפועל פתח תקוה שחקנים כמו בני קוזושווילי, אלון מאיה, יוסי לוי, וואליד באדיר או יוסי שבחון. עם כל האמפתיה, הנשמה של המועדון אינה זורמת בעורקיהם של שחר הירש, עמרי אלטמן וגל אראל. לקורצקי חלק גדול בכך שלא הרים את הקבוצה, אבל מי כן עשה משהו חיובי במועדון הזה בשנים האחרונות?

        אפשר שהפועל פתח תקוה תחזור בתום העונה הבאה לליגת העל, אבל גם אם זה יקרה, היא חייבת, סופסוף, למצוא מחדש את הזהות שלה. הפועל פתח תקוה של שנות ה-2000 היא לא יותר מחממה עבור קבוצות כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה, שזורקות אליה שחקנים שאיבדו את דרכם במועדון האם או שצריכים חישול. היא קבוצת חממה, תואר עצוב למועדון היחיד בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי שזכה בחמש אליפויות רצופות.

        אוהדי הפועל פתח תקוה מתוסכלים (ברני ארדוב)
        עם גרעין כל כך גדול של אוהדים, הזהות חייבת לחזור מתישהו. אוהדי הפועל פתח תקוה מתוסכלים ביציע בחיפה (צילום: ברני ארדוב)