הטוב, הרע והמכוער
ז'ליקו אוברדוביץ' הוא הרבה מעבר למאמן כדורסל. הרטינות המתוזמנות לשופטים, האמירות הזהירות והמדודות לעיתונאים וכמובן, איך לא, זעקות השבר לעבר שחקניו אחרי כל פעולה שלילית כל אלה מיתגו אותו לא רק כטקטיקן מעולה ובעל אינסטינקטים מחודדים, אלא גם כפרסונה מרתקת. בניגוד לגיא גודס, שניחן בכנות וישירות מעוררת הערכה, ניתן לחשוד שמתחת לכל אמירה של השועל הסרבי מסתתר סאבטקסט. שהכל חלק מאיזה מאסטר פלן חידתי, חלק מלוחמה פסיכולוגית עמומה. לכן קשה מאוד לבטוח באמירה של אוברדוביץ' מאמש לפיה "המשחק התפתח בדיוק כפי שצפיתי".
למען האמת, ברוב שלבי המשחק כמעט שום דבר מתוכנית המשחק שלו לא פעל כמתוכנן. אוברדוביץ' נלחץ אל הקיר, ונאלץ להפעיל את החושים המחודדים שלו כדי למצוא אלתור מוצלח שיהפוך את הקערה על פיה. במשך שני רבעים וחצי הפעילות היזומה של גודס את גרשון בשטח האויב עבדה באופן קל מהצפוי. אנדרו גאודלוק ובוגדן בוגדנביץ', שני המוציאים לפועל הבולטים מבין הגארדים של פנר אולקר, שותקו לחלוטין ושוב ושוב נאלצו למסור לניקוז זיסיס המוגבל, שבלע את הפתיון וניסה לייצר לעצמו בהתקפה.
גאודלוק את בוגדנוביץ' חיברו ב-15 הדקות הראשונות רק שתי נקודות וארבע זריקות מהשדה, בעוד שזיסיס ופרלדזיץ' השליכו עשר זריקות מהשדה, בדיוק כפי שמכבי תל אביב תכננה. מן העבר השני, אוברדוביץ' קפא והגיב מאוחר גם לג'רמי פארגו, שזכה לחופש פעולה מפתיע וחדר בקלות את ההגנה הרעועה של הגארדים חסרי האתלטיות של פנר.
בעגה מענף ספורט אחר היו אומרים שאוברדוביץ' נאלץ למתוח איברים. כשנראה היה שפנר חסרת אונים לחלוטין, הוא הבריק עם אס בלתי צפוי: קנאן סיפאהי הצעיר, שמתאושש מפציעה ארוכה וזכה למעט מאוד אמון ממאמנו לאחרונה, נשלף ממעמקי הספסל והביא את השינוי. הליינאפ שהופיע באותם רגעים על הפרקט קנאן סיפאהי,אנדרו גאודלוק, בוגדן בוגדנוביץ', אמיר פרלדזיץ' ולוקה ז'וריץ' צוות יחד לראשונה העונה ולראשונה אי פעם, למעשה. זה לא הפריע להם למחוק את כל הפער שמכבי תל אביב בנתה בעמל רב.
דווקא חמישיית החלכאים והנדכאים הביאה את השינוי: סיפאהי, שנחשב בעונה שעברה לבן טיפוחיו של אוברדוביץ' ומאז איבד הרבה מאוד גובה, נדבק לגופייה של פארגו; זוריץ', שחווה פיחות משמעותי במעמדו העונה, עשה עבודה גדולה מתחת לסלים; ופרלדזיץ', שמונה על ידי אוברדוביץ' לקפטן בתחילת העונה אבל רק הלך והידרדר ככל שהיא התקדמה, ניהל את המשחק בצורה משובחת והוסיף גם פעולות הגנתיות נהדרות ולא מאוד אופייניות.
בשבע הדקות של סיפאהי על הפרקט פנר ניצחה ב-11 נקודות. החושים של אוברדוביץ' שוב ניצחו לו את המשחק. ואז הוא שיסה ביריבה פיטבול משחר לטרף, שעונה לעתים קרובות לשם יאן וסלי, כדי שייתן את הגונג כשמכבי תל אביב על סף עילפון. שתי החלטות, תזמון מושלם, ניצחון.
זה מסוג המשחקים שקשה מאוד לקום מהם, בטח לא בטווח של יומיים. גודס, זה ברור, שם את כל הז'יטונים על המשחק הזה. עכשיו הצרה שלו לקראת יום חמישי כפולה ומכופלת: לא רק שהפסיד, הוא גם סחט את כוכביו והותיר אותם ברמת אנרגיות וכשירות חשודה לקראת המשחק הבא. קשה להאמין שג'רמי פארגו, שסיפק את משחקו הטוב ביותר במכבי תל אביב וסוף סוף ניצל את מעלותיו האתלטיות כדי לחדור לצבע ולסחוט עבירות, יוכל לשמור על אותה רמה במשחק מספר 2. עוד יותר קשה להאמין שיוגב אוחיון, שהופך לנגד עינינו לאחד השומרים הטובים באירופה מבין הגארדים, יוכל להגביל כך את אנדרו גאודלוק בשנית. כעת נותר לגודס להתפלל לישועת ברכו של דווין סמית' ואולי, רק אולי, לנסות ללמד את בריאן רנדל איך לא לנהוג בחוסר אחריות ולמכור עבירות יקרות בזול.
מה אומרים המספרים
* החגיגה של יאן וסלי בריבאונד התקפה החזירה את מכבי תל אביב אחורה, לימי תחילת העונה, אז דורגה אחרונה בשלל הליגות באירופה בכמות הריבאונדים שהיא מאפשרת ליריבתה בקטגוריה זו בממוצע למשחק. אמש אפשרה אלופת אירופה 17 ריבאונדים בהתקפה לפנרבחצ'ה אולקר, כמות שלא מספיקה אפילו כדי להיכנס לטופ 5 העונתי (מלאגה, ריאל מדריד, לימוז', הכוכב האדום וגלאטסראיי - כולן הורידו יותר ריבאונד התקפה מול הצהובים).
אולם בעוד שבפעמים הללו היה לכך תירוץ שמניח את הדעת - ריבוי החילופים שמכבי תל אביב מבצעת כטקטיקה הגנתית הרי שהפעם אין לכך סיבה הנראית לעין. הפעם החילופים בוצעו בצורה זהירה ומבוקרת, אבל חוסר עירנות חוזרת ונשנית עלתה למכבי תל אביב ביוקר, ואיפשרה לפנר להגיע ל-15 פוזשנים יותר. למרות שיפור מסוים בקטגוריה זו, מכבי תל אביב עדיין צועדת בבטחה אל עבר דפי ההיסטוריה של היורוליג בקטגוריה הלא מחמיאה. אחרי אמש, היא מאפשרת ליריבות לקלוט 13.8 ריבאונד התקפה בממוצע למשחק, חצי ריבאונד יותר מאסטודיאנטס, שקבעה את השיא השלילי בכל הזמנים עם 13.3 בעונת 2004/05.
* גם ההתפוררות של מכבי תל אביב בעשר וחצי הדקות האחרונות לא צריכה להפתיע אף אחד. במחצית השנייה אמש הצהובים נוצחו 42:30 אבל למען האמת, היו לכך הרבה מאוד סימנים מקדימים. אולי זה הסגל הקצר, אולי דפוס מנטלי מדאיג, אבל השורה התחתונה היא כזו: מול קבוצות עמוקות שיכולות להשתמש ברוטציה רחבה, מכבי תל אביב קורסת בחלק האחרון של המשחק באופן שיטתי. קחו, למשל, את המאזן שלה במחציות השניות מול הקבוצות הגדולות, אלה שלרוב יכולות להרשות לעצמן להחזיק כמות גדולה של שחקנים איכותיים בסגל. למעט הבלחה אחת מול ריאל מדריד ביד אליהו, בה מכבי תל אביב ניצחה ב-12 נקודות במחצית השנייה, ככה זה נראה:
הפסד לצסק"א מוסקבה בבית ב-12.
הפסד לצסק"א מוסקבה בחוץ ב-13.
הפסד לפנאתינייקוס בחוץ ב-13.
הפסד לברצלונה בבית ב-6.
הפסד לפנאתינייקוס בבית ב-5.
הפסד לברצלונה בחוץ ב-5.
הפסד לריאל מדריד בחוץ ב-5.
הפסד לפנרבחצ'ה אולקר בחוץ ב-12.
ובסך הכל: 8:1 במחציות השניות מול הקבוצות הגדולות, כולל "הפסדים" במשחקים שהסתיימו בסופו של דבר בניצחונות בזכות מחצית ראשונה חזקה (ברצלונה ופנאתינייקוס בבית). לו רק היה מצטרף גארד נוסף, לו מרכוס סלוטר המנוסה היה מגיע במקומו של ג'ו אלכסנדר הבוסרי, זה יכול היה להיראות אחרת.
* אם מכבי תל אביב מוצאת סיבה לאופטימיות לקראת המשחק הבא, היא מתחבאת בספרי ההיסטוריה: מאז הוחלה בעונת 2008/09 שיטת הטוב מחמישה משחקים בשלב ההצלבה ביורוליג בעידן הנוכחי, מדי עונה מגיע במשחק מספר 2 ניצחון חוץ של קבוצה שהפסידה בדו קרב הראשון.
מכבי תל אביב עשתה זאת בעצמה פעמיים בעבר, בשתי עונות רצופות, כשגברה על קאחה לבוראל במשחק מספר 2 בעונת 2010/11 ועל פנאתינייקוס ב-2011/12 אחרי שהפסידה במשחק הראשון. המאזן ההיסטורי מבטיח למכבי תל אביב סבירות גבוהה למדי לניצחון. בסך הכל, התקיימו 20 משחקי מספר 2 בהם התייצבה קבוצת החוץ לאחר הפסד במשחק הראשון. בשמונה מהם, משמע 40%, היא גם ניצחה. רמז לבאות?
מה אומרים בטורקיה
קאן קוראל,פרשן הכדורסל של ערוץ NTV הטורקי, סיכם את המשחק מנקודת מבטה של פנרבחצ'ה אולקר: "מצד אחד, לאוברדוביץ' יש כאב ראש גדול לקראת יום חמישי. מכבי הצליחה להוציא את הקבוצה שלו מהסכמה הרגילה שלה. היא עצרה את גאודלוק ובוגדנוביץ' והראתה שהיא יודעת איך לעשות את זה בעקביות. בסופו של דבר שניהם לא שחקנים שמיצרים לעצמם ברמה גבוהה, ומכבי תל אביב ידעה לנצל את זה כדי להוציא את העוקץ מההתקפה של פנר. היה נראה שגאודלוק מנסה לרוץ בחול טובעני. עוד עניין שאוברדוביץ' מוטרד ממנו זה ג'רמי פארגו. כולם ראו שבאחד על אחד אין לפנר שום סיכוי לעצור אותו. מצד שני, פנר התגברה על מחסום פסיכולוגי גדול. היא הייתה כל כך מתוחה, עד שבהתחלה נראתה משותקת. היא צלחה מבחן משמעותי וחזרה מפיגור גדול. זה ייתן לה דחיפה גדולה להמשך".
תחזית למשחק הבא: "אם מכבי תל אביב לא תגביר את הקצב ותכפה על פנר סגנון מהיר יותר, יהיה לה קשה מאוד. פנר צריכה לבנות את המשחק שלה מההגנה ולא להסתמך על ההתקפה שלה כמו שהיא עשתה הרבה פעמים העונה. אני מעריך שיהיה משחק צמוד מאוד שיסתיים בניצחון קטן של פנרבחצ'ה אולקר, שוב בזכות העייפות של מכבי תל אביב".
