פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הסולטן: השליטה של ז'ליקו אוברדוביץ' בפנרבחצ'ה אולקר

        טירונות באימונים, מקלחת קרה במסיבות העיתונאים, צעקות, גערות, התגרויות ותדריכי וידיאו ארוכים. מי שחושב שמכבי תל אביב עומדת להתמודד בסדרת ההצלבה הזו מול ז'ליקו אוברדוביץ' פחות טוב, מוטב שיתעורר. ככה זה כשיש ג'נרל מנג'ר שיודע לפגוע ברכש

        הסולטן: השליטה של ז'ליקו אוברדוביץ' בפנרבחצ'ה אולקר

        צפו בתכנית משחק מקדים לקראת המשחק הראשון בסדרה

        ב-9 במרץ האחרון, יום הדרבי הגדול של איסטנבול בין פנרבחצ'ה לגלאטסראיי, חגג ז'ליקו אוברדוביץ' יום הולדת 55. ערב קודם לכן, בסיום האימון המסכם של פנר, ערכו לו אנשי הקבוצה יום הולדת: עוגת ענק הוכנסה למגרש, וכולם הצטלמו עם הכוכב האמיתי של המועדון. אוברדוביץ' נראה מאושר, אבל ביקש להמתין עם המסיבות עד לאחר המשחק; בתור מי שהעביר את מרבית שנותיו בסרביה (כשחקן) וביוון (כמאמן), אוברדוביץ' יודע להעריך את חשיבותם של דרבים.

        גלא הקורסת הגיעה לדרבי הזה עם שישה שחקנים בלבד ובלי המאמן ארגין עתמאן, שספג עונש השעיה וקנס של 30 אלף אירו מהליגה הטורקית אחרי שאתר טורקי חשף כי סטר לשחקנו גוקטוק אוראל לאחר הפסד ליגה לאסקיסהיר (עתמאן, אגב, לא הכחיש: "סטרתי לו בחדר ההלבשה כי הוא לא היה רציני. זו הייתה אזהרה", טען) – אבל ניצחה, לתדהמת אנשי הכדורסל, 88:92.

        מסיבת העיתונאים של אוברדוביץ' אחרי המשחק הזכירה את ימיו בפנאתינייקוס. "השחקנים שלי אנוכיים", ירה, "הם 'חושבים את עצמם' יותר מדי. זאת לא הבעיה שלי; מי שלא ישחק עם תשוקה, יעוף מכאן. היינו נוראיים בהגנה וגלא ניצחה בצדק. הם רצו את זה יותר".

        המשחק הזה התקיים ביום שני בשבוע. ביום שישי נסעה פנר למשחק באולם מן הגיהנום שאוברדוביץ' מכיר טוב מכל אדם אחר: היכל השלום והאחווה של אולימפיאקוס. זה היה קרב, ראש בראש, על כרטיס לאחד משני המקומות הראשונים בבית, וליתרון הביתיות בהצלבה; ולא פחות חשוב מכך, עוד קרב פיקנטי בין אוברדוביץ' לבין מי שבעבר נחשב לפייבוריט שלו, ואסיליס ספאנוליס, ושנטש אותו ואת פאו בקיץ 2011 לטובת האדומים מפיראוס. בסיבוב הראשון של הטופ 16 ניצח ספאנוליס את אוברדוביץ' ופנר ב-6 נקודות, וניצחון נוסף היה מבטיח לאולימפיאקוס כמעט בוודאות לפחות את המקום השני.

        בימים שקדמו למשחק ערך אוברדוביץ' לשחקניו את ה"מיני-טירונות" המוכרת שלו. הוא מתח אותם באימונים ארוכים, הטיף להם בתדריכי וידאו, ובעיקר צעק והתגרה וקילל. "אלה היום ימים קשים", תיאר לאחר מכן בוגדאן בוגדאנוביץ' את שעבר על שחקני הקבוצה בפני אתר הכדורסל "יורוהופס", "אבל מה שחשוב הוא שעכשיו ז'ליקו שמח".

        כי בפיראוס התעלתה פנרבחצ'ה עם תצוגה הגנתית מונומנטאלית, אמללה את ספאנוליס (שקלע רק 5 נקודות) וחזרה הביתה עם 64:73 הירואי, שבדיעבד גם סידר לה את המקום השני בבית ואת יתרון הביתיות בהצלבה, ממנו תהנה בימים הקרובים.

        21:00, ישיר באתר: מכבי תל אביב אצל פנרבחצ'ה אולקר

        משחק מקדים מתכוננת למשחק הראשון ברבע הגמר

        ג'רמי פארגו יודע שהוא חייב להוכיח את עצמו בסדרה

        גיא גודס: "הסיכויים הם משהו כמו 40:60 לטובתם"

        אוברדוביץ' ופנר מפנטזים: "זה הזמן לעשות היסטוריה"

        כישרונית, רעבה, חסרת ניסיון: הכירו את פנרבחצ'ה אולקר

        ז'ליקו אוברדוביץ' מאמן פנרבחצ'ה אולקר, במרכז, במהלך פסק זמן (GettyImages)
        אותו טקטיקן מבריק, קשוח וקפדן, אותו פסיכולוג ואסטרטג ותחבולן. ז'ליקו אוברדוביץ' (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        אם מישהו חשב שז'ליקו אוברדוביץ' של פנרבחצ'ה-אולקר יהיה שונה מאוברדוביץ' של הקדנציה הבלתי-נשכחת בפנאתינייקוס – אם בגלל שנת החופש ממנה נהנה ב-2013, או בגלל שינוי האווירה בין אתונה לאיסטנבול – הוא לא ידע מה הוא שח.

        על המגרש נשאר אוברדוביץ' אותו טקטיקן מבריק, קשוח וקפדן, ומחוצה-לו אותו פסיכולוג ואסטרטג ותחבולן; כמו בפנאתינייקוס, גם בפנרבחצ'ה מדובר בהצגה של איש אחד.

        "בשבילנו הוא ז'וזה מוריניו של הכדורסל", אומר העיתונאי הטורקי קאן קוראל. "הוא חי מקונטרוברסליות. ז'ליקו אדם סופר-אינטליגנט ששולט לא רק באספקטים המקצועיים אלא גם בפן המנטאלי, וכשמדובר על קבוצה טורקית, לשלוט במנטאליות זו המשימה הקשה ביותר. הוא מבקר את השחקנים שלו בפני התקשורת, יכול לרדת על ההנהלה, עושה דברים פרובוקטיביים, אבל תמיד, תמיד, הוא עושה את הכל מתוך שליטה מוחלטת בדמות שלו, בצורה מחושבת, כמו מוריניו. ההנהלה חושבת שהוא אלוהים, אז הוא עושה מה שהוא רוצה".

        אוברדוביץ' הפך בפנרבחצ'ה למאמן היקר בתולדות הכדורסל האירופאי: הוא משתכר בין 2 ל-2.5 מיליון יורו, לפי מקורות בטורקיה, לפני בונוסים ומענקים שונים (רק אטורה מסינה השתכר סכומים קרובים בריאל מדריד של תחילת העשור). מוראט אולקר, הבעלים המולטי-מיליארדר של תאגיד הממתקים "אולקר", הספונסר של פנרבחצ'ה, מעמיד לרשות אוברדוביץ' תקציב המוערך בכ-25 מיליון יורו, כאשר כ-80% ממנו ממומנים ישירות מכיסו של אולקר.

        "במסיבת העיתונאים הראשונה שלו כאן ז'ליקו אמר: אני לא מבטיח שום דבר שאני לא יכול להבטיח, אבל כולם יראו כאן קבוצה גדולה בעתיד הקרוב", מספר העיתונאי הטורקי גוקאן טורה. "הוא הבטיח לבנות כאן משהו חדש. בעונה הראשונה זה לא ממש הצליח באירופה (פנרבחצ'ה הודחה אשתקד בטופ 16, אבל זכתה באליפות טורקיה, א.ג.), אבל השנה רואים את פירות העבודה שלו".

        במאי 2014, אחרי ההדחה מהיורוליג, שנומקה, בין היתר, במספר החתמות כושלות (ביניהן בו מקאלב, לינאס קלייזה ואחרים) החתימה פנר את מאוריציו ג'רארדיני כג'נרל מנג'ר לצידו של אוברדוביץ', בשכר של למעלה מ-50 אלף יורו נטו בחודש. השניים עבדו יחד בשנות ה-90' בבנטון טרוויזו, בה התפרסם ג'רארדיני עד שנחשב לג'נרל מנג'ר האירופאי הטוב ביותר, שעבד בשנים האחרונות ב-NBA (סגן נשיא טורונטו ראפטורס, יועץ מיוחד להנהלת אוקלהומה סיטי). בקיץ האחרון חיזקו ג'רארדיני ואוברדוביץ' את הקבוצה בכמה עמדות ספציפיות, והקבוצה נראתה החל מהרגע הראשון כקדנדידטית לפיינל פור בזכות צירופים מוצלחים כמו אנדרו גאודלוק, יאן וסלי וריקי היקמן (שגמר בינתיים את העונה בעקבות פציעה בגיד אכילס).

        "יש כימיה מצוינת בין הקודקודים בקבוצה", מוסיף טורה. "הנוכחות של ג'רארדיני עושה את החיים של אוברדוביץ' להרבה יותר קלים מחוץ למגרש, ועל המגרש יש לו את כל מה שהוא צריך. פיננסית, אין שום בעיה. השחקנים שמחים, המאמן שמח ובינתיים העונה הנוכחית הולכת לפי התוכניות".

        שחקן פנרבחצ'ה/אולקר אנדרו גאודלוק (GettyImages)
        השנה הרכש היה מוצלח בהרבה. גאודלוק (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        הניצחון האדיר של פנר בפיראוס מיצב אותה כאחת מקבוצות ה"חוץ" הגדולות שראה המפעל אי-פעם. בדרך כלל, קבוצות טורקיות נחשבות לביתיות מאוד, אך לפריכות מחוץ למדינה; אלא שפנרבחצ'ה של אוברדוביץ' רשמה העונה רצף מדהים של תשעה ניצחונות חוץ ביורוליג, שנמשך החל מהמחזור החמישי של השלב המוקדם ועד למחזור הלפני האחרון של הטופ 16 – השני הגבוה ביותר בתולדות המפעל (רק צסק"א מוסקבה המפלצתית של עונת 2004/5 רשמה יותר ניצחונות חוץ רצופים – 11).

        בין היתר ניצחה פנרבחצ'ה, בחוץ, את ברצלונה, צסק"א ואנדולו, ובתוספת לניצחון הביתי שרשמה בשלב המוקדם על פנאתינייקוס ניצחו החיילים של אוברדוביץ' חמש משבע הקבוצות האחרות שהעפילו לרבע הגמר. השתיים שטרם פגשה הן מכבי וריאל מדריד. בסך הכל, פנרבחצ'ה הפסידה העונה ביורוליג חמישה משחקים – יותר בבית (שלושה הפסדים) מאשר בחוץ (שני הפסדים). כך שגם הפסד ביתי למכבי באחד משני המשחקים השבוע, בפירוש אין משמעותו אובדן הסיכויים להעפיל לפיינל פור.

        "ניצחונות החוץ הגדולים שעשינו חישלו את האופי שלנו", אמר בוגדאנוביץ' ל"יורוהופס", "אנחנו מרגישים שאנחנו הופכים לטובים יותר ככל שהעונה מתקדמת".

        בוגדן בוגדנוביץ', פנרבחצ'ה אולקר (AP)
        "ניצחונות החוץ הגדולים שעשינו חישלו את האופי שלנו". בוגדאנוביץ' (צילום: AP)

        בטורקיה משייכים את אותו אופי "מחושל", בראש ובראשונה, לנוכחותו של אוברדוביץ'. ב-15 השנים האחרונות, מאז פיינל פור הסופרוליג ב-2001, ליתר דיוק, כשלו הקבוצות הטורקיות ביורוליג פעם אחר פעם, ומאז ועד היום – למרות מאות מיליוני יורו שעברו בנהרות – לא העפילה נציגה טורקית לשלב ארבע האחרונות.

        "יש לכדורסל הטורקי הרבה בעיות, אבל בגלל המעמד שאוברדוביץ' הגיע איתו לפה, הוא מצליח להתמודד איתן בצורה נהדרת", מאבחן קאן קוראל. "המנטאליות הטורקית היא שאם יש לך רפיוטיישן, אתה מקבל יחס של אלוהים. מהרגע הראשון ז'ליקו היה נערץ כאן. הוא קיבל כאן יחס של גנרל צבאי, של משיח, לא פחות, והיחס הזה נותר למרות שהעונה הראשונה לא הייתה מוצלחת, ואם אתה שואל אותי גם העונה הקבוצה לא משחקת ברמת כדורסל גבוהה כמו שחשבו".

        "העובדה שפנר כל-כך טובה בחוץ אומרת הרבה", טוען מאמן הכדורסל בוגדאן טאנייביץ', לשעבר מאמן נבחרת יוגוסלביה, אלוף אירופה עם בוסניה סראייבו ומאמנה של פנרבחצ'ה-אולקר בין השנים 2007 ל-2010. "זה נכון שהיו לכדורסל הטורקי בעיות, גם ברמה המנטאלית, אבל פנר מראה העונה שאפשר לעשות דברים אחרת. הם מחכים לרגע הזה כל-כך הרבה שנים. אנחנו יודעים שמכבי היא יריבה שתמיד מחוללת ניסים, אבל 30 מיליון האוהדים של פנרבחצ'ה בטורקיה מרגישים שעכשיו מגיע הרגע שלהם".

        אותם אוהדים של פנרבחצ'ה – כמו מקביליהם מפנאתינייקוס – נסחפים אחרי אוברדוביץ'. "אנחנו החיילים של ז'ליקו", הם נוהגים לשיר. לפני שנתיים עברה פנר לאולם חדש, שיהיה מלא עד אפס מקום במשחקים נגד מכבי. 13,000 הכרטיסים אזלו מזמן, והמחירים בשוק השחור מאמירים בקצב שמזכיר את המשחק השלישי בסדרה בין מכבי לפאף בולוניה בשנת 2000. החל מהבוקר, מספרים בטורקיה, נמכרים כרטיסים במחירים הגבוהים פי שמונה עד עשרה מערכם הנקוב.

        אוהדי פנרבחצ'ה אולקר (GettyImages , Aykut Akici)
        "אנחנו החיילים של ז'ליקו". אוהדי פנרבחצ'ה אולקר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        לפני שנה, בתחילת מרץ 2014, במהלך משחק ליגה בין פנרבחצ'ה לבין טופאש בורסה, עמוק ברבע הרביעי, ביצע נמניה בייליצה טעות טקטית. אוברדוביץ' התחרפן; הוא הזעיק חילוף, וכשבייליצה התקרב אל מקומו בספסל, ניגש אליו אוברדוביץ', דחף אותו באגרסיביות אל כיוון מנהרת השחקנים וסימן לו עם הידיים להתחפף לחדר ההלבשה.

        "בטורקיה אוהבים סגנון מנהיגותי", מוסיף קוראל. "לאוברדוביץ' יש את זה, כמובן. כאן, כשמאמן משתגע על הקווים, ואחרי הפסדים נואם ומטנף במסיבות עיתונאים, ובמשחקים משדר לחץ מודחק, אז כאן מפרשים את זה כמו אימון טוב. התשוקה מלהיבה את הקהל והשחקנים. ולכן גם החוזקות וגם החולשות של אוברדוביץ', ואפילו החלקים השתלטניים שלו, מוערכים בטורקיה. ובשורה התחתונה, העובדה שפנר השיגה בפעם הראשונה בתולדותיה יתרון ביתיות, ואולי תגיע לפיינל פור, רק חיזקה את המעמד של אוברדוביץ' עוד יותר".

        אחרי 13 שנים באתונה, בה הפך לבן העיר, מצא אוברדוביץ' בית חדש באיסטנבול. את הטברנות ובתי הקפה של אתונה המיר בברים היוקרתיים של קונסטנטינופול. אוברדוביץ' מרבה לצאת ולבלות, ידוע כחובב שתייה וכמגנט של נשים. משפחתו נמצאת על הקו שבין איסטנבול לבלגרד (עניין של שעת טיסה וחצי). אומנם, חוזהו של אוברדוביץ' מסתיים בסוף העונה, אבל השאלה העיקרית מבחינת גורמי הכדורסל בטורקיה היא מתי יוארך החוזה.

        "אין לאוברדוביץ' סיבה לעזוב", אומר עיתונאי טורקי שביקש להישאר בעילום שם. "הוא מקבל כל מה שהוא רוצה מהמועדון. השאלה היא מה יקרה אם תתרחש קטסטרופה נגד מכבי. בטורקיה מצב הרוח יכול להשתנות ברגע, בפרט בספורט. תראה, הכדורסל הטורקי לא מושתת על חשיבה עסקית רציונאלית. חוקי הכלכלה אומרים: אתה מוציא את הסכומים שאתה מכניס, פחות או יותר. אבל קח לדוגמא את גלאטסראי: היא שפכה העונה 15 מיליון יורו, כשההכנסות היו שלושה מיליון. זה היה ככה במשך כמה שנים. אז הם לקחו הלוואות, אנשים עשירים תרמו, אבל העונה הם לא מצאו מספיק תורמים, ניפחו את רמת ההלוואות עוד יותר, ובסוף הגיעה הקריסה. לפני 15 שנה זה קרה עם אימפריה כמו טופאש בורסה, וזה יכול לקרות לכל קבוצה אחרת. גם פנרבחצ'ה-אולקר היא לא פרויקט עם היגיון כלכלי. בלי אולקר אין לקבוצה זכות קיום. מוראט אולקר הוא פילנתרופ ואוהד של הקבוצה, אבל אתה יודע, בסוף זה עניין של החלטה אישית שלו. חוקי הכלכלה תמיד חוזרים לרדוף אותך. בטורקיה ספורט הוא לא ביזנס, וקבוצות הכדורסל בפרט מנוהלות כמו משחק מחשב. רמת הארגון היא ילדותית. אף אחד לא חושב על מחר".

        אגב הארכת חוזה – מקורבים לאוברדוביץ' טענו באחרונה שגם ה-NBA יכולה להיות עבורו אופציה. לאורך השנים סירב בעקביות אפילו להשיב לשאלות שעסקו במידת התאמתו האפשרית לליגה האמריקאית ("טוב לי באירופה, הסגנון האמריקאי לא בשבילי", נהג להשיב), אלא שבמהלך שנת החופש שלקח ב-2013, ביקור שערך אצל הצוות המקצועי של דטרויט פיסטונס (יחד עם עוזרו לשעבר ומאמן צסק"א בהווה, דימיטריס איטודיס) שינה את יחסו כלפי הכדורסל האמריקאי.

        "אחרי החוויה הזאת, שהייתה טובה עבורי, אמרתי שאני מוכן לבוא ולאמן כאן", הפתיע אוברדוביץ' בריאיון שערך באוקטובר 2013 עם הטלוויזיה היוונית. "לפני כן, להגיד דבר כזה היה בלתי אפשרי עבורי. אני מאמין שאני יכול לאמן ב-NBA, ואני חושב שגם מאמנים אירופאים אחרים יכולים לאמן כאן. זה תלוי בעיקר במידת הביטחון שתהיה לאנשי ה-NBA במאמנים האירופאים".

        בפנרבחצ'ה כבר החלו בשיחות עם אוברדוביץ' וסוכניו, במטרה להאריך את החוזה בשנתיים עד שלוש נוספות. טרם הושג סיכום.

        ז'ליקו אוברדוביץ' מאמן פנרבחצ'ה/אולקר (GettyImages)
        ה-NBA היא אופציה? ז'ליקו אוברדוביץ' (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        בינתיים, בפנרבחצ'ה חיים את החלום ("מוראט אולקר לא ילך לשום מקום", מרגיע בוגדאן טאנייביץ', "בשבילו זו תרומה לקהילה. הוא לא מתערב בשום דבר שקשור לקבוצה חוץ מאשר לתרום כסף"). "כולם בטוחים שפנר בדרך לפיינל פור", מספר גוקאן טורה. "זו מין אופטימיות טורקית שכזאת".

        ואוברדוביץ', שהפסיד בחייו רק סדרת יורוליג אחת, כבר פצח בלוחמה הפסיכולוגית. "איך אפשר להגיד שאנחנו פייבוריטים מול אלופת אירופה?", שאל רטורית את העיתונאים.

        "במשחקי הבית פנר מנסה להכתיב קצב הגנתי", אומר קאן קוראל, "דווקא בטורקיה הם נראים פחות משוחררים, ולכן גם פחות דומיננטיים. התמיכה מהקהל תכניס את הקבוצה לטירוף הגנתי גדול עוד יותר. כולם יודעים שיש כאן הזדמנות לקפיצה מדרגה לא רק עבור פנר, אלא עבור הכדורסל הטורקי כולו. כל כך הרבה שנים לא היה לנו פיינל פור".

        "זה הזמן של אוברדוביץ', בשביל רגעים כאלה הביאו אותו לכאן", משוכנע המאמן טאנייביץ'. "הוא כל כך חכם, מסודר. כשאימנתי את נבחרת יוגוסלביה חשבתי לזמן אותו, אבל כשחקן לא היה לו מספיק סטייל. היו לי שחקנים יותר טובים ממנו, אבל עד היום אני חושב שאולי זאת הייתה טעות שלא לזמן אותו, כי כשחקן הוא הביא את הדברים הכי חשובים בכדורסל, שמאז הוא הביא כמאמן לכל הקבוצות שלו: חוכמה, שליטה, משחק קבוצתי. שיהיה לך ברור: אפילו אם נראה לך שז'ליקו צועק יותר מדי, וקופץ, ומשתולל על השחקנים – הוא לעולם לא מאבד ריכוז. הגדולה שלו היא שהוא תמיד יודע בדיוק מה הוא עושה, ומה יהיה הצעד הבא שלו".

        ohad@walla.net.il