פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עצבים מביטון: בטטת הכורסה עם סיכום השבת בליגת העל

        הפנדל המוחמץ וההפסד הכואב בעכו מחייבים את דודו ביטון והפועל תל אביב לנתב בעל כורחם את הלחץ למקומות אחרים. בטטת הכורסה מסבירה מדוע חואן פאבלו כל כך חשוב למכבי תל אביב ולמה הקרב של גיא לוי הוא לא עם מנחם קורצקי, אלא מול מרקו בלבול

        עצבים מביטון: בטטת הכורסה עם סיכום השבת בליגת העל

        ערב שבת הוא הזמן הכי רדום בשבוע מבחינת חובבי הספורט. בין ארוחת ערב משפחתית, סרט טוב, יציאה למועדון או סתם מנוחה, הזירה הספורטיבית מורידה פרופיל לפני שהראש נזקף שוב לאקשן של מוצ"ש. ומכיוון שהיום הזה כל כך נסתר מהעין, יש נטייה טבעית להמעיט בערכן של ידיעות חשובות במיוחד. כזו הייתה החדשה הכי משמעותית של השבוע החולף בכדורגל הישראלי: הפועל תל אביב הגיעה עם אופ"א לסיכום על קנס של 200 אלף יורו בשל התנהלות כספית שחורגת מהתקנות.

        המפתח בכל הסיפור הזה טמון במלים "הגיעה לסיכום". אותה הפועל תל אביב, שמייללת (כמו כל יתר הקבוצות בליגת העל, יש להדגיש) אחרי כל קנס של 20 אלף שקל בבית הדין של ההתאחדות, הסכימה לשלם סכום אסטרונומי, כמעט בלתי מושג מבחינתה. בנסיבות מסוימות, ההודעה הזו עלולה להיות מכת מוות למועדון, שלא מפסיק לנסות לגייס כספים כדי לשרוד.

        אז מדוע צייתה הפועל תל אביב לאופ"א? פשוט מאוד: בגלל העונש שריחף מעל ראשה. האופציה השנייה הייתה חמורה בהרבה מקנס כספי – הרחקה מהמפעלים האירופיים לפרק זמן ארוך. במלים אחרות, כשהסנקציה האפשרית כל כך מוחצת, גם פטיש בראש נראה כמו פשרה.

        מה שמחזיר אותנו לתחילת השבוע שעבר, להפגנה של שחקני מכבי נתניה בהתאחדות לכדורגל ולתגובה של מנכ"ל ההתאחדות רותם קמר, שגלגל את האחריות בחזרה אל הקבוצה. בהיעדר סנקציות אמתיות וללא שיניים שמופעלות על הקבוצות, לא פלא ששחקנים מקבלים משכורות באיחור של חודשיים פלוס, שבעלי קבוצות מגישים ערבויות פיקטיביות וכחברים בהתאחדות הופכים אותה למנגנון שמפקח על עצמו, שבקרת התקציבים לא מחלטת את הערבויות שכן קיימות רק כי מישהו מפחד לפתוח את הברז.

        יכול להיות שהפועל תל אביב סברה שקצת קוציניו-מוציניו מול ההתאחדות האירופית יוציא אותה בנזק מינורי גם במקרה הזה. היא, לפחות, כבר למדה שבמגרש הזה היא לא יכולה לנצח.

        שחקני מכבי נתניה מוחים מול משרדי ההתאחדות לכדורגל (קובי אליהו)
        מעניין אם בעיה כזו הייתה נפתרת בצורה כזו גם באופ"א. שחקני מכבי נתניה במשרדי ההתאחדות (צילום: קובי אליהו)

        עוד מליגת העל:

        אלי כהן מודה: "מה שקורה כאן הוא אסון"
        מכבי פתח תקוה תציע לרן בן שמעון חוזה לעוד עונה
        גיא לוי: "יש הרגלים מהעבר שצריך לשנות"
        פאקו: "איזו שיטה אני מעדיף? זו שתגרום לנו לשחק טוב"

        מקום 3: חואן פאבלו

        למראית עין, אין בניצחון של מכבי תל אביב על בני סכנין שום בשורה. הצהובים שוב לא שיחקו טוב, נחשפו במרכז השדה ואפשרו לאורחים לצאת להתקפות. היתרון שלהם, שהושג לגמרי במקרה לקראת ההפסקה, נראה שביר. אלא שמה שחשוב כרגע במכבי תל אביב זו המהות, וה-0:2 הזה שבר רצף של ארבעה משחקים ללא ניצחון והגדיל את הפער מקרית שמונה לארבע נקודות, רגע לפני המשחק הקשה של הצפוניים בבאר שבע.

        על פניו, פאקו אייסטרן לא עשה שינויים מהותיים בהרכב, אולם החזרה של חואן פאבלו לשער מייצרת אימפקט עצום על כל הקבוצה. מכבי תל אביב הואשמה בבונקר במשחק אמצע השבוע בקרית שמונה, ולא קשה להבין מדוע. השמטת הכדור המביכה של ברק לוי, שרק בנס לא הסתיימה בשער, הכריחה את הקבוצה "להתכווץ". ההשפעה של לוי, שהיה חלש מאוד גם במשחק הליגה עם קרית שמונה והיה לו חלק בשער של מהראן לאלה מהפועל חיפה, הייתה גורפת. בשל חוסר הביטחון שלו, חשו שחקני הקישור האחורי שקשה להם להפקיר את ההגנה ושיחקו זהיר. בלי הפעלה מאחור, החלק הקדמי מצא את עצמו מעט מאוד פעמים במצב שמאפשר הבקעה.

        בשבת זה כבר נראה אחרת. חואן פאבלו לא מתח איברים ואף כדור מסוכן לא אילץ אותו לזנק, אבל היציאות הבטוחות שלו והשליטה ברחבה אפשרו לצהובים להשתחרר. לא בכדי הם עשו מאמץ מיוחד להכשיר אותו, למרות הפציעה הטורדנית, כבר למשחק הזה. לספרדי יש עדיין לא מעט חסרונות והוא גם ספג השנה שערים באשמתו, אבל מבט על מכבי תל אביב אתו ומכבי תל אביב בלעדיו, מסיר סופית את השאלה שרבים, כולל כותב שורות אלה, עוד התחבטו בה בתחילת העונה: מיהו השוער העדיף עבורה.

        חואן פאבלו שוער מכבי תל אביב (קובי אליהו)
        הרבה יותר קל כשהוא בשער. חואן פאבלו (צילום: קובי אליהו)

        מקום 2: גיא לוי Vs מרקו בלבול

        הניצחון של בית"ר ירושלים על הפועל פתח תקוה היה השני של גיא לוי על מנחם קורצקי העונה. אפשר להחמיא לקורצקי על הקבוצות שהוא מעמיד, אבל השורה התחתונה מדברת: עם שלוש נקודות מול סכנין של גיא לוי, ייתכן שעדיין היה מאמן בית"ר. עם ניצחון על בית"ר של גיא לוי, הוא היה הופך את התחתית לגיהנום ומתווה קו התאוששות ברור להפועל פתח תקוה.

        גיא לוי הוא אחד המאמנים היותר מושמצים בכדורגל שלנו. חלק מהביקורות הוא הרוויח בצדק, חלק מהן מוגזמות. סיומת טובה עם בית"ר ירושלים היא ההזדמנות שלו למצב את עצמו מחדש, לקבע את הלגיטימיות שלו, שבעשור האחרון תמיד הוטלה בספק. הניצחון במושבה מקרב אותו לפלייאוף העליון, אם כי בהתחשב בכך שהיריבות הבאות של הן מכבי תל אביב והפועל רעננה, שום דבר עדיין לא בטוח.

        גיא לוי מאמן בית"ר ירושלים (ברני ארדוב)
        הזדמנות לקבע מחדש את הלגיטימיות. גיא לוי (צילום: קובי אליהו)

        מי שמוצא את עצמו בעמדה בעייתית, אבל גם עם חלון הזדמנויות מחודש, הוא מרקו בלבול. כמו לוי, גם ההגעה של בלבול למכבי חיפה, כמו זו של לוי לבית"ר, התפרשה כסתימת חורים. לכאורה, לא היה לו מה להרוויח כשהגיע, מעבר לכך שייהנה מאור הזרקורים של המועדון המתוקשר. כעת, לאחר הניצחון של בית"ר, המשימה של בלבול, השתחלות לפלייאוף העליון, נראית קשה עוד יותר. במרחק שש נקודות מהמקום השישי, בלבול וקבוצתו יהיו חייבים לעבור את מכבי נתניה, לפני שייצאו לקרית שמונה, כשגם אז הם לא יהיו תלויים בעצמם.

        אם בלבול ינצל כישלון אפשרי של גיא לוי ויתברג איכשהו לשש הראשונות, הוא יהיה זה שיקטוף תהילה רגעית וכמו עמיתו, יוכל למנף את ההצלחה היחסית לקרדיט בין קבוצות הדרג הבינוני. בכל מקרה, לרוני לוי, שיפגוש את בלבול ביום שני, עשוי להיות מה לומר בקרב הזה. אם מכבי נתניה תנצח בחיפה, גיא לוי ובלבול עלולים לעמוד על הקווים באותו משחק בפעם הראשונה העונה. בפלייאוף התחתון.

        מרקו בלבול מאמן מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        יקבל נקודות אם ייצא מהברוך. מרקו בלבול (צילום: ברני ארדוב)

        איש השבת: דודו ביטון

        רגע אחד, לא משמעותי, לכאורה, נרשם ב-1:2 של הפועל תל אביב על הפועל רעננה לפני שלושה שבועות. בדקה ה-10 אמידו באלדה הגביע כדור לרחבה, בן והבה ניסה להרחיק אבל בעט לכיוון שערו. לאחר הדיפה לא מוצלחת של דניאל ליפשיץ, הבקיע דודו ביטון את שער הבכורה שלו בהפועל תל אביב. שניות לאחר מכן שונתה הסטטיסטיקה: הכדור של והבה כבר חצה את הקו לפני הריקושט של ביטון. השער היה עצמי, החלוץ נותר עם 0 בעמודת שערי הזכות. 0 שנמצא שם עד היום.

        מחיקה כזו של שער היא מכה מוראלית לחלוץ שרוצה בכל מחיר למצוא את הרשת, שמצופה ממנו לשדרג את ההתקפה. במידה מסוימת, ביטון מזכיר את עדן בן בסט, לא בסגנון המשחק או באופי, אלא בתיאום הציפיות. כשבן בסט הגיע למכבי תל אביב, הבטיחו לו אירופה והוא התקשה לקבל אפילו מקום בהרכב. כשביטון בא למתחם חודורוב, לא עבר לו בראש שום דבר מלבד פלייאוף עליון. כעת הוא יצטרך להיאבק נגד הירידה.

        הפנדל שהחטיא ביטון בעכו היה אמור לשנות לחלוטין את המומנטום השלילי של האדומים. הם אולי לא היו רואים את המקום השישי בהישג יד, אבל איום הקו האדום היה מהם והלאה. כעת, לאחר הבעיטה של החלוץ, ממנה ניכר הרבה לחץ, הם קרובים מדי לתחתית. מבחינת ביטון, זוהי קריאת השכמה. בעוד שובל גוזלן, אותו החליף בהפועל תל אביב, ממשיך להבקיע ברעננה, ביטון לא מוצא את הרשת.

        וזו בעיה קשה. כי הפועל תל אביב אולי לא ממש הבינה את זה עד אתמול, אבל היא קבוצת תחתית לכל דבר. ככזו, אין לה ברירה אלא לנצל כל מצב ברחבה מעכשיו. ביטון חייב להיות זה שיוביל את המגמה הזו.

        שחקן הפועל תל אביב, דודו ביטון (אדריאן הרבשטיין)
        זמן לשנות מגמה. ביטון יורד מאוכזב מהמגרש בעכו (צילום: אדריאן הרבשטיין)