פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בטוב וברע: התלות של הפועל באר שבע במאור בוזגלו

        הצמד ונגיעת היד של מאור בוזגלו מסמלים בדיוק את הנזק מהתלות של הפועל באר שבע בו. בטטת הכורסה מסבירה איך גילי ורמוט אחד שווה סגל שלם של מכבי חיפה, מדוע שום דבר לא ישתנה במאבק נגד הגזענות ולמה המשחק בקרית שמונה כל כך חשוב לברק לוי

        בטוב וברע: התלות של הפועל באר שבע במאור בוזגלו

        קם לו אדם בבוקר אחד ורואה תמונה מטרידה ביותר מחדר ההלבשה של מכבי תל אביב. בערב אחר הוא שומע קולות זעקה מצד אותה מכבי תל אביב על כך שמתנכלים לקרלוס גרסיה רק משום שהוא זר. כמה שעות לאחר מכן מתברר שהעונש ההוא שהוטל על הקבוצה, הפחתת שתי נקודות בגלל אירועי הדרבי, בוטל חלקית והנקודות שהופחתו יוחזרו. אלה הרגעים שבהם עולה התהייה, האם לא ידענו שכך יהיה? בוודאי שידענו. האם תובע ההתאחדות לא ידע שכך יהיה? ועוד איך ידע, אחרת לא היה מסכים ל"חלופה במקום הפחתת נקודות".

        עוד לא סיימנו את העניין הבלתי נגמר הזה, ובאה לנו סאגה מאוסה נוספת סביב המשחק של סכנין ובית"ר ירושלים. האמת, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות הוא להבהיר למחנות האוהדים של שתי הקבוצות שנמאס לנו. שזה לא מעניין יותר, שאין שום קסם ביריבות הזו, שהגיע הזמן שיקחו את העסק ביניהם למקום אחר. נגיד, שבמקום בפארק אוסטרליה יטוסו לאוסטרליה עצמה ויישבו את הסכסוך הזה בצד השני של הגלובוס. הכי רחוק מאיתנו. המפגש הזה הפך למורסה שקשה להיפטר ממנה, וכאילו כדי להזכיר לנו כמה מוגלתי הפצע הגיע העימות המכוער בין בני יהודה לבני לוד. על הדרך היו גם אלי שגב ואיום ההרס של מכבי נתניה, כתב אישום נגד מקללי מהראן ראדי, אבו יונס שהתפטר מסכנין וחזר בו, אביחי ידין שמאיים לתבוע את מכבי חיפה ועוד כל מני סיפורים רעים. שבועיים אין פה ליגה, וכל הסחלה צף.

        איזה מזל שהגיעה ההצגה של הנבחרת, הא? לי, לפחות, היא הזכירה את עוגת הבננה שהביאו הומר ומארג' סימפסונס לבעל הפיצוציה אפו לאחר שנולדה לו שמינייה. תגובתו של האב התשוש לתשורה: "הללויה, כל הבעיות שלנו נפתרו, יש לנו עוגת בננה".

        אז הללויה, הבעיות שלנו נפתרו, ניצחנו את בוסניה.

        עוד מליגת העל:

        אלישע לוי תוקף את אלי חכמון: "השיפוט הכריע את המשחק"
        סטנוייביץ' מבהיר: אני נשאר במכבי חיפה
        אוהדי בית"ר ריססו גרפיטי, המשטרה נערכת למפגש בסכנין
        למרות הניצחון: קללות בנתניה לעבר יוסי מזרחי

        מקום 3: גילי ורמוט Vs. מכבי חיפה

        "עבורי, כמאמן, המועדון והקבוצה הם מעל הכול, אף אחד אינו מעל למועדון".

        הדובר: אלכסנדר סטנוייביץ', הזמן: לפני שבוע וחצי, בהודעה הרשמית של מכבי חיפה על שחרורו של מוחמדו אידריסו. משפטים כאלה שומעים רק בקבוצות שאיבדו עניין בעונה (מיטש גולדהאר התבטא באופן כמעט זהה אחרי שפיטר את אבי נמני). יש לשער שאידריסו לא היה מקבל כל כך מהר בעיטה לו היו הירוקים משתלבים בצמרת הגבוהה או, לחילופין, חשים שהם נאבקים בתחתית.

        אבל רגע, מכבי חיפה בעצם כן נמצאת בתחתית, רק שאף אחד לא סיפר לה את זה. הקריסה הירוקה היא מהמבישות בהיסטוריה של המועדון, שסגר חמישה משחקי חוץ בלי שער שדה אחד. המחזור הבא עלול לגרום לעוד מזוודות, מלבד זו של אידריסו, להיארז, כי הפועל תל אביב מגיעה ל"סמי עופר".

        הפועל תל אביב היא כל מה שמכבי חיפה לא: מועדון לא מסודר, מפוצץ באינטריגות, רכש דל, תקציב נמוך ומאמן לא מנוסה על הקווים. אבל בהפועל תל אביב יש רוח מועדון שלא מרפה ממנה: רוח האנדרדוג. הדרבי שפוצץ, נאום חיים רמון בבית הדין והפקפוק ביכולותיו של גילי ורמוט לפתוח בנבחרת הציתו מחדש את תחושת "כל העולם נגדנו", ביציעים וגם על כר הדשא. ורמוט, תמיד אדיש למראית עין, עלה בשבוע האחרון מפומפם (בקנה המידה שלו, כן?) לדשא בחיפה ובבלומפילד ונתן הצגות נגד בוסניה והפועל באר שבע. שימו אותו מול כל שחקן של מכבי חיפה. מי בדיוק לוהט שם, רובן ראיוס? חן עזרא? שמעון אבוחצירא?

        מכבי חיפה חייבת להבין שהיא בסרט רע שממנו היא צריכה לנסות לצאת מהר. הפועל תל אביב, אותה קבוצה של "עם חומר השחקנים הזה נרד ליגה" ועם אסי "זה המאמן שלנו?" דומב משקיפה עליה הרחק ממרומי המקום הרביעי. מכבי חיפה, המועדון הגאה שמוכוון רק לניצחונות ואליפויות, חייבת כבר בשלב הזה להחליף תפקידים עם האדומים ולבוא למשחק עם תחושה של חרב על הצוואר, אולי גם לקוות לעודף ביטחון של היריבה אחרי חודש נפלא. כדור השלג כבר גדול ממילא, הפסד עלול להפוך אותו למפולת הרסנית.

        שחקני מכבי חיפה אחרי ההפסד מול אשדוד (ניב אהרונסון)
        מי בדיוק יכול לסחוב את הקבוצה הזו למעלה? (צילום: ניב אהרונסון)

        מקום 2: אין סיכוי למלחמה בגזענות

        האירוע שגרם לראשי פיפ"א לקיים דיון בנושא הגזענות לא היה רשמי. זה היה משחק אימון בין מילאן לפרו פטריה, שבו ספג קווין פרינס בואטנג קריאות גזעניות. מאסימו אמברוסיני, קפטן הרוסונרי, הוריד את שחקניו מהמגרש. ארבעה חודשים לאחר מכן החליטה פיפ"א על שורה של ענישות כנגד גזענות, מרביתן אינדיבידואליות. היא המשיכה לחמוק בלי אלגנטיות מהאחריות של הקבוצות כלפי אוהדיהן.

        אופ"א, לעומת זאת, דווקא כן התייחסה לנושא האחריות הקבוצתית בספר החוקים. בולטת במיוחד פסקה אחת בו: "If the match is suspended by the referee because of racist and/or discriminatory conduct, the match may be declared forfeit". בתרגום לעברית: "אם השופט עוצר משחק בגלל אקט גזעני או אפליה, הוא רשאי להפסיקו".

        אמיץ, נכון? לא ממש. בין השורות אפשר להבין שגם אופ"א לא באמת מעודדת הפסקות משחק עקב קריאות גזעניות. היא מתייחסת לאפשרות הזו, אבל מלים כמו "אם" ו"רשאי" לא רק משאירות את ההחלטה בידי השופט, הן פחות או יותר דורשות ממנו להמשיך. האם ייתכן שבכל אירופה לא נשמעו קריאות גזעניות בשנים האחרונות? כנראה שלא, כי אף משחק לא הופסק שם מהסיבה הזו. ובמשחק רשמי, אגב, אמברוסיני גם לא יורד מהדשא.

        קל להפיל על ההתאחדות לכדורגל או על איגוד השופטים את האחריות למה שקרה במשחק בין בני יהודה לבני לוד בבלומפילד ביום שישי. אפשר להגיד על ההתאחדות הכול, אבל בגזענות דווקא נלחמו שם לא מעט בשנים האחרונות, לעתים קרובות בהצלחה. כתבי האישום נגד מקללי מהראן ראדי, שנעצרו בכלל במשחק אימון, מעידים על כך שגם בקבוצות מבינים את הבעיה והחלו לפעול נגדה. אלא שעד שלא יהיה גב אמתי מהארגונים הבינלאומיים המפקחים על הכדורגל שלנו, שום דבר לא באמת ישתנה. בני יהודה תקבל קנס, אולי גם שערים סגורים לשניים או שלושה משחקים ושם זה ייגמר, עד התקרית הבאה.

        שינוי בקרוב? הלא רק השבוע בדקה "ועדה" של פיפ"א את קטאר והכריזה שאין שם שחיתות. אז אם שם אין שחיתות, פה גם אין גזענות. Play ball.

        איש השבת: מאור בוזגלו

        כשמאור בוזגלו הגיע להפועל באר שבע בקיץ שעבר, הוא ידע שהקבוצה הזו שייכת לאליניב ברדה. לבוזגלו היה ברור שבבירת הנגב לא יקבל עוד הנחות ושהפה של אבא יעקב לא יעבוד בטובתו, במיוחד כשבהצגה הזו הוא כבר לא הגיבור הראשי. ההסכמה שלו לקבל את תפקיד שחקן המשנה שלחה מסר גדול של התבגרות. מ"הילד ענק" נשאר הענק, אבל הלך הילד. בוזגלו ניצל את ההזדמנות, שיחק כמו טים פלייר ובמשך שני סיבובים שלמים נתן קרב צמוד לערן זהבי על תואר שחקן העונה.

        קצת יותר משנה עברה. ברדה לא נהיה צעיר יותר ויחד עם הגיל המתקדם הפך גם לפרודוקטיבי פחות. להוציא אותו שלושער נגד מכבי תל אביב, הוא לא מוצא כבר את הרשת. כשגם מליקסון לא בכושר, ארבייטמן מזגזג בין הרכב לספסל, ההגנה לא יציבה ואוסטין אג'ידה סובל מחורים בידיים, באר שבע שמה את כל הז'יטונים על בוזגלו. רצה או לא רצה, בתוך שנה הוא הפך שוב לאיש מספר 1.

        בבלומפילד ראינו את הדבש וגם את העוקץ כתוצאה מהתלות הזו. בפיגור של 2:0 בוזגלו היה היחיד שיכול היה להרים את באר שבע מהקרשים, ואת זה בדיוק הוא עשה עם צמד נהדר. לו הבעיטה החופשית ששלח מעל למשקוף או כדור הקרן שלו, שמצא את סיראז' נסאר מטר מהשער, היו נכנסים, היינו מדברים היום על האופי של באר שבע, על היכולת לחזור מפיגור, על היעילות ומציאת הדרכים לנצח גם במשחק לא מרשים. אלא שהקוסמות של בוזגלו פגשה את הגבול וגם את היד שלו עצמו (כמה סמלי) על קצה הרחבה, ובאר שבע יצאה מבלומפילד בלי נקודות.

        אפשר לטעון שגם מכבי תל אביב ללא ערן זהבי או קרית שמונה בלי דויד מנגה היו מאבדות גובה. זה נכון, רק שבבאר שבע יש משהו שונה השנה מהשתיים הללו, יש שם תחושה של פיקציה בכל הקשור במירוץ האליפות. מכבי תל אביב וקרית שמונה הן תלכידים מגובשים, באר שבע, שהייתה גם כן אמורה להיות כזו, היא בוזגלו. חילופי התפקידים עם ברדה מעידים בעיקר על רגרסיה במועדון. בוזגלו לא אשם בכך שהוא אחד משלושת השחקנים הטובים ביותר היום בליגת העל, באר שבע היא שאשמה בכך שהשאירה אותו לבד.

        מאור בוזגלו, אליניב ברדה שחקני הפועל באר שבע עם השופט אלי חכמון (ברני ארדוב)
        חילופי תפקידים לא בריאים. ברדה ובוזגלו (צילום: ברני ארדוב)

        בין השורות

        מאמן הפועל באר שבע אלישע לוי: "המשחק הוכרע על ידי השופט".

        רוצה לומר: לנו אף פעם לא שורקים פנדלים גבוליים.

        מאמן מכבי חיפה אלכסנדר סטנוייביץ': "אנחנו עובדים קשה כדי לעשות שינוי".

        רוצה לומר: מאוד קשה, אפילו הצלחנו בטעות לבעוט היום למשקוף.

        מאמן מכבי פתח תקוה רן בן שמעון לאבי לוזון: "עוף מפה".

        רוצה לומר: מישהו צריך מאמן? בקרוב אהיה פנוי.

        מאמן מכבי נתניה יוסי מזרחי: "הפסקתי להבין את הקהל בכדורגל הישראלי".

        רוצים לומר לך: חבל שבכלל ניסית.

        יוסי מזרחי מאמן מכבי נתניה (שמאל) עם עוזרו שי הולצמן (מגד גוזני)
        למה בעצם ניסית להבין? יוסי מזרחי (צילום: מגד גוזני)

        נקודת בונוס: ברק לוי

        לפני קצת פחות משנתיים טס שוער מכבי תל אביב וינסנט אניימה לאליפות אפריקה. הצהובים, ששאפו אז לאליפות ראשונה אחרי עשר שנים, שיחקו לא טוב ולא היו יציבים, כך שהעזיבה של אניימה לחודש וחצי לא באה להם בזמן, במיוחד כשהמשחק הראשון בלעדיו התקיים במגרש הקשה בקרית שמונה. בלית ברירה שלח אוסקר גרסיה למערכה את ברק לוי. השוער המחליף שמר על רשת נקייה והמשיך להיות מצוין גם לאחר מכן. בשבעה משחקים לוי פתח, בשישה מהם לא ספג, כשעל הדרך הוא עוצר שני פנדלים, אחד מהם ביתרון 0:1 בדקה ה-90 מול הפועל רמת גן. רק במשחק השביעי והאחרון בסדרה הוציא השוער שני כדורים מהרשת. שבוע לאחר מכן אניימה כבר עמד בין הקורות.

        הרצף הנפלא של לוי באותה עונה הקנה לו מניות לא מבוטלות באליפות של הצהובים, אבל למרות היכולת המרשימה לא היה לו סיכוי לפתוח בהמשך, מפאת מעמדו הבלתי מעורער של אניימה. ביום שני חוזרת מכבי תל אביב לקרית שמונה, וכמו אז, גם הפעם לוי יפתח בשער. עקרונית, למשחק אחד בלבד, רק שהפעם יש לו סיכוי להמשיך גם כשהשוער הראשון יורשה לחזור.

        מתחילת העונה חואן פאבלו הוא אחת הבעיות של האלופה. הכרטיס האדום הטפשי שספג מול מכבי נתניה היה רק האחרון בשרשרת של שיקולי דעת מוטעים והחלטות שלא הוסיפו לביטחון המעורער ממילא של ההגנה. מכבי תל אביב יכלה להשאיל או למכור את לוי, אך בחרה שלא. השוער, בן 21 בסך הכול, יכול היה לדרוש לעבור ולפתח את הקריירה במקום אחר ובחר שלא. המשחק בקרית שמונה עשוי להיות פריצת הדרך של שני הצדדים. אם לוי יצטיין, אל תתפלאו אם פאקו ימשיך להאמין בו וירכיבו גם מול הפועל חיפה בשבת הבאה. אם ייכשל, הזדמנות הפז שלו לסלול את הדרך לשער עלולה להתברר כאחרונה העונה.

        כך יוצא שלוי יגיע לאותו מגרש שבו החל את המסע לפני שנתיים. אז גם שבעה משחקים פנומנליים לא סייעו לו להבהיר את הנקודה. הפעם, ייתכן שאחד יספיק.

        שרן ייני שחקן מכבי תל אביב עם ברק לוי (קובי אליהו)
        יכול לשחק עוד הרבה השנה, ולא רק בפלייסטיישן. ברק לוי ביום חמישי האחרון (צילום: קובי אליהו)