אל תעצמו עין: שמונה סיבות לראות את הסופרבול בין ניו אינגלנד לסיאטל

את תואר הקוורטרבק הגדול בדור הנוכחי בריידי כנראה לקח בתחילת החודש, כשפייטון מאנינג הפסיד בבית לאינדיאנפוליס ובפעם התשיעית בקריירה הודח כבר במשחק הראשון של הפלייאוף. בגיל 37, בריידי הצליח להגיע לסופרבול בפעם השישית, הישג שאף קוורטרבק לא השיג לפניו. למרות הנתון המרשים הזה, ישנה תחושה שבריידי עדיין חייב לנצח הפעם כדי שדמותו תתנוסס בהר ראשמור של הקוורטרבקים הגדולים בהיסטוריה. אם הוא יוביל את ניו אינגלנד לזכייה, הוא יצטרף לג'ו מונטנה וטרי בראדשו בפסגה כקוורטרבקים היחידים שזכו בארבע אליפויות, אך אם ייכשל, זה יהיה ההפסד השלישי שלו במשחק הגדול, שלישי ברציפות ואחרי שניצח את שלושת הסופרבולים הראשונים, המורשת לפתע תעמוד בזווית פחות מחמיאה. תהילת עולם מונחת על הכף.

על המשחק האחרון של סיאטל נגד גרין ביי כנראה שכבר שמעתם במידה כזו או אחרת. ובכל זאת, אם לא, רק נספר שהסיהוקס היו בפיגור 12 נקודות כאשר השעון הראה ארבע דקות לסיום. עד לאותו רגע, ווילסון שיחק את משחקו הגרוע ביותר בקריירה הקצרה יחסית בליגה (זו עונתו השלישית) ומסר לארבע חטיפות (לאורך כל העונה הסדירה היו לו שבע בלבד). אבל אז, לטענתו של הקוורטרבק של סיאטל לאחר המשחק, הגיעה העזרה מאלוהים. לפתע, הוא השלים חמש מסירות משישה ניסיונות, כולל מסירה לטאצ'דאון המנצח ועוד לפניה, מסירה משוגעת להמרת שתי נקודות וטאצ'דאון שהשיג בעצמו בריצה. הסנה הבוער נראה כמו משחק ילדים.

על גל המומנטום הזה רוכבים הסיהוקס ו"ראסל-האסל", שלא צריך לחשוש כבר מכלום, כי הסטטיסטיקה המדהימה לצדו. בכל הפעמים בהן פגש עד היום קוורטרבק יריב שכבר זכה באליפות, ווילסון ניצח. 0:10 בלתי נתפס, כולל ניצחונות על פייטון מאנינג, איילי מאנינג, דרו בריס וכן, פעם אחת גם על טום בריידי. באותו ניצחון מול ניו אינגלנד, ווילסון וסיאטל החלו את הרבע האחרון בפיגור 23:10 ועדיין חגגו בסיום, כך שכל עוד הפטריוטס לא יעשו מעשה סיאטל של העונה שעברה ויגמרו את המשחק כבר בדקות הראשונות, אל תספידו את ראסל ווילסון. זה עלול לעלות לכם ביוקר.

כאמור, בעונת הבכורה של ווילסון בליגה, ניו אינגלנד הפסידה בנקודה בסיאטל הגשומה אחרי קאמבק חלומי של המארחים. אלא שהרגע הבלתי נשכח מאותו משחק הגיע בכלל בסיום. ריצ'רד שרמן, כוכב ההגנה של סיאטל, רץ לחפש את בריידי והחל להקניט אותו. כשהראסטות של שרמן פגשו בבלורית של בריידי, מגן הפינה המצוין טבע את הביטוי האלמותי: "אתה כועס אחי?" (או באנגלית מגניבה, "You mad bro?"). כמה שעות לאחר מכן, שרמן הוסיף תמונה של האירוע לחשבון הטוויטר שלו עם המשפט המדובר בכותרת. זה היה היום בו עולם הפוטבול התוודע לפה הגדול של שרמן, שלא שתק מאז בערך. הוא הבהיר אז שבמשך כל המשחק הוא ביקש מבריידי לנסות אותו וכשהצליח לחטוף ברבע השלישי מסירה של הקוורטרבק, בריידי שלח לעברו מבט של "ניפגש ביציאה". אז שרמן נפגש איתו.

מאז אותו רגע, לא רק בריידי חווה את המילים העוקצניות של שרמן. מייקל קראבטרי, התופס של סן פרנסיסקו, חטף על הראש אחרי גמר החטיבה בשנה שעברה ואפילו ארון רוג'רס נשרף לפני שבועיים כאשר ניסה למסור על שרמן. "הם הבריידי באנץ', אנחנו ההגנה. יש לנו 11 שחקנים על המגרש ולא ניתן לשחקן אחד לנצח אותנו", הודיע שרמן לאחר אותו ניצחון על הפטריוטס ב-2012. זה הזמן גם להזכיר שהגנת הסיהוקס היא לא רק ריצ'רד שרמן, אלא חבורת הלוחמים הכי מרשימה ומפחידה שיש כיום בליגה, אחת שעשויה להיכנס לספרי ההיסטוריה.

אם שרמן טען בעבר שהפטריוטס הם קבוצה של איש אחד ושחקן הגנה אחר של סיאטל, ג'רמי ליין, הבהיר שמבחינתו רוב גרונקובסקי לא כזה טוב, הרי שהשנה הטייט אנד המפלצתי הוכיח שעם כל הכבוד לבריידי, ההתקפה של ניו אינגלנד קמה ונופלת עליו. מספר 87 חווה עונה מעולה במהלכה רשם 1,124 יארדים ו-12 תפיסות לטאצ'דאונים, אבל המספר הכי חשוב שלו השנה היה כמות המשחקים בהם שותף: 15. פציעות תכופות תקפו אותו ומנעו ממנו להיות כשיר במאת האחוזים בפעם הקודמת בה הפטריוטס הגיעו לסופרבול, לפני שלוש שנים. עכשיו הוא בריא ויציג את היתרון הכי גדול שלו על כל הגנה בעולם, 1.98 מטר ו-120 קילו שנעים באתלטיות מפחידה ומזכירים טנדר עם מנוע ספורט.

בגלל הוורסטיליות של גרונקובסקי, מי שינסה לעצור אותו יהיה כוכב הגנה נוסף של סיאטל, הסייפטי קאם צ'נסלור זה גם יהיה המאצ'-אפ הכי מעניין במשחק. צ'נסלור בעצמו לא פראייר כשמדובר בפיזיות. הוא אחד השחקנים שידועים בעוצמה בה הם מתקלים את היריב והוא נותן לסיהוקס את הסיכוי הטוב ביותר למנוע מגרונק את הריצות המסוכנות שלו במרכז המגרש, גם אם הוא כבר יצליח לתפוס את הכדור. בסופרבול אשתקד, צ'נסלור והסיהוקס הצליחו להחזיק את הטייט אנד המצוין של דנבר, ג'וליוס ת'ומאס, על 27 יארדים בלבד. אם הם ירשמו הצלחה דומה מול גרונק, החלומות על ריפיט יהפכו למציאות.

סליחה. היינו חייבים...

ניו אינגלנד וסיאטל בסופרבול השנה כי בפלייאוף שתיהן שיחקו עם תוכנית משחק אגרסיבית, כזו שלא חששה לבצע מהלכים בלתי צפויים. אותם מהלכים היו יכולים להפוך בקלות לאסון שהיה מסיים את דרכן של הקבוצות, אבל ההימורים שלהן התגלו כמבריקים ובוצעו בשלמות. הבולטים מכולם היו הטעיית שער השדה שסידרה לסיאטל את הטאצ'דאון הראשון שלה מול גרין ביי בגמר החטיבה והחזירה אותה למשחק והמסירה של ג'וליאן אדלמן, התופס של ניו אינגלנד, לתופס אחר, דני אמנדולה, שהיממה את בולטימור. מתאם ההתקפה של הפטריוטס, ג'וש מקדניאלס, הציג בפלייאוף הזה מספר מהלכים בהם אחד משחקני קו ההתקפה רשאי לתפוס כדור, מה שבילבל מאוד את ההגנות שהתייצבו מנגד, זו של בולטימור וזו של אינדיאנפוליס. יהיה מעניין לראות איזה שפן הוא יוציא מהשרוולים הגזורים של המאמן ביל בליצ'יק.

המהלכים הבלתי צפויים הללו הם הרגעים הכי מרגשים ואדירים שיש במשחק והם אלו שנשארים בזיכרון של כולם במשך שנים רבות. מהניצחון של ניו אורלינס בסופרבול 44 אנחנו בעיקר זוכרים את האונסייד-קיק המוצלח שהגיע משום מקום בתחילת המחצית השנייה ושינה את המומנטום לחלוטין. מהניצחון של פיטסבורג על סיאטל בסופרבול 40 כולם זוכרים את המסירה המפתיעה לטאצ'דאון של התופס אנטואן רנדל-אל, התופס היחיד בתולדות הסופרבול שעשה זאת, מסירה שגנבה את כל הכותרות למחרת. אם לשפוט לפי צורת המשחק המיוחדת של ניו אינגלנד וסיאטל בפלייאוף הזה, הרי שאת הפסקת השירותים כדאי לשמור למופע המחצית של קייטי פרי.

מרשואן לינץ' הוא איש של מעט מילים, אבל הרבה יארדים. הרץ האחורי, שמדי שבוע מסרב לענות לשאלות העיתונאים ונאלץ למצוא דרכים מקוריות להתחמק מהקנסות של הליגה בשל כך, נחשב כיום לרץ הטוב, האמין והיציב ביותר ב-NFL. לפני ארבע שנים, ריצה חייתית במיוחד שלו לטאצ'דאון במשחק פלייאוף ביתי מול האלופה היוצאת ניו אורלינס, גרמה לרעידת אדמה קלה באזור האצטדיון של סיאטל בשל התלהבות הקהל (באמת) ומאז, הוא לא עוצר. לינץ' הוא המנוע העיקרי של התקפת הסיהוקס ועם כל הכבוד ליכולות המסירה של ווילסון, הוא זה שנותן לקבוצה את הסיכויים הטובים ביותר להתקדם במגרש. מאז שהצטרף לקבוצה ב-2010, לינץ' מוביל את הליגה בכמות הריצות, היארדים על הקרקע והטאצ'דאונים בריצה.

היתרון הכי גדול שלו הוא הסירוב המוחלט להיכנע. הוא הרץ האחורי שהכי קשה להוריד לקרקע וריצה שנדמה שתיגמר אחרי 3-5 יארדים, הופכת פתאום ל-8-10 יארדים בקלות. לינץ' רשם העונה בממוצע 2.53 יארדים לאחר המגע הראשוני של מגן עמו ומאז 2009, רק רץ אחד אחר רשם מספר גבוה יותר כאשר רץ לפחות ל-200 ניסיונות באותה עונה (אדריאן פיטרסון בעונת ה-MVP שלו לפני שנתיים). עוד נתון מעניין הוא שבפלייאוף לינץ' מגדיל את ממוצע היארדים אחרי מגע לעומת העונה הרגילה. הוא נכנס למוד אחר, לו הוא קורא "ביסט מוד", מצב החיה בתרגום חופשי. אגב, גם לפטריוטס יש רץ שמתמחה ביצירת יארדים לאחר מגע, לגארט בלאנט ויהיה מעניין לראות אם גם הוא מסוגל להגיע לרמת "ביסט מוד" ולהכריע את המשחק.

אין דבר יותר גדול בארצות הברית מהסופרבול. למרות שלא מדובר ביום חג רשמי, התחושות והדיבורים, במשרד, בבית הספר, במקומות הבילוי וכמובן שבתקשורת מוכיחים אחרת. כמויות האוכל, ההשקעה המטורפת בפרסומות, קייטי פרי, טום בריידי וריצ'רד שרמן יהפכו את הסופרבול הקרוב לאירוע הנצפה ביותר בתולדות ארצות הברית. שעות שינה תמיד אפשר להשלים, סופרבול יש רק פעם בשנה. חג שמח!

כל מה שצריך לדעת לקראת סופרבול 49

בואו לדבר איתנו על הסופרבול בטוויטר:

יובל קליין

דוד רוזנטל

עידן ויניצקי