הליגה הזאת גם שלנו: מועמדי ה-MVP של חצי העונה ב-NBA

עברנו את אמצע העונה ב-NBA והמרוץ לתואר ה-MVP פתוח מתמיד. קווין דוראנט החמיץ יותר משחקים מאשר שיחק ובכלל לא נכנס לדירוג, לברון עדיין אינו לברון שאנחנו מכירים, והמאבק על התואר ניטש כרגע בין כוכבי קבוצות הצמרת במערב. אסף רביץ עם הדירוג

אסף רביץ
סבל מפציעה, עדיין לא חזר ליכולת השיא שלו ובכלל לא נכנס לדירוג. ה-MVP המכהן קווין דוראנט (צילום: AP)

דירוג מצטייני אמצע העונה מתאפיין בכוחות חדשים בצמרת. בקיץ היה קשה לדמיין מישהו פרט לקווין דוראנט או לברון ג'יימס נאבק ברצינות על תואר ה-MVP, הם היו אמורים לשלוט לחלוטין בשנים הקרובות. לא כרגע. ה-MVP המכהן החמיץ יותר משחקים מאשר שיחק, עדיין לא חזר ליכולת השיא שלו ובכלל לא נכנס לדירוג 20 המצטיינים. גם לברון החמיץ לא מעט משחקים וכשכן שיחק לא היה יציב כפי שהתרגלנו ממנו, הוא כן נכנס לרשימה אך רחוק מהצמרת הגבוהה. עוד בולט בהיעדרו ג'ואקים נואה, מקום רביעי בדירוג הרשמי של שנה שעברה, שבינתיים לא מתקרב ליכולת שהביאה אותו למעמד המכובד.

ללא הקדמות נוספות, הנה הדירוג:

ה-NBA בהלם משיא הנקודות לרבע של קליי תומפסון
דיווח: קובי בריאנט סובל מקרע בכתף ולא ישוב לשחק העונה
קרישי דם התגלו בריאות של מירזה טלטוביץ', שגמר את העונה
הוכרזו החמישיות לאולסטאר, סטפן קרי קיבל יותר קולות מלברון

עוד באותו נושא

קאמבק מפתיע ומוצלח לאולדריג', הניקס חזרו לסורם, תבוסה לנטס

לכתבה המלאה

מקומות 20-11

20. ג'ף טיג, פול מילסאפ, אל הורפורד וקייל קורבר: רביעיית אטלנטה הולכת ביחד. לא הצלחתי לבודד גורם אחד שחשוב משמעותית יותר מהאחרים, מה שגם הקשה עליי להכניס נציג מהקבוצה עם המאזן השני בליגה למקום גבוה יותר. אני מניח שיהיו כאלה שיתמקדו בטיג, אבל יהיה קשה לטעון שהוא עדיף על חבורת הרכזים המדהימה מהמערב. למשל...

19. מייק קונלי: עונת שיא בנקודות (17.9), אחוזי שדה (46) ואחוזי שלשות (42) לשחקן שמוכיח שהוא יכול להיות מספר 2 בקונטנדרית אמיתית.

18. טים דאנקן: קאווי לאונרד, ה-MVP של הגמר, נעדר לתקופה ארוכה, וגם טוני פרקר החמיץ לא מעט משחקים ורחוק משיאו. מזל שיש את טימי קשישא, שיחד עם דני גרין דואג שלספרס יהיה טווח בטחון ממקום תשיעי לפני ההתחברות שבטח תגיע אחרי האולסטאר.

17. למרקוס אולדרידג': איבד את תואר הכוכב של פורטלנד, אבל עדיין הקלע המוביל עם 23.2 נקודות למשחק. היד הקטלנית מחצי מרחק המשיכה לפרק יריבות. לשמחתה של פורטלנד אולדרידג' החלים במהירות פלאית מהפציעה הטרייה, והיא חזק בתמונת הפלייאוף במערב.

16. מונטה אליס: מי היה מאמין לפני שנה וחצי שנראה אותו כאן? כאשר דירק נוביצקי שומר כוחות, דאלאס הופכת להיות הקבוצה של מונטה, ההתקפה המושלמת מתחילה מהפיק נ' רול הקטלני שלו. עונה אדירה שלא מקבלת מספיק קרדיט.

15. קליי תומפסון: ספוילר – קווין לאב לא יהיה ברשימה הזאת. השחקן שגולדן סטייט לא הייתה מוכנה לתת עבור לאב, כן. נמצא בקבוצה המושלמת עבורו ופרץ בגדול השנה. רבע 37 הנקודות שלו התרחש במשחק ה-41 של הווריורס, כך שגם רשמית הוא שייך לחצי הראשון של העונה, מה שעזר לקליי לטפס כמה מקומות בדירוג הזה.

עוד באותו נושא

סטיב קר: "בחיים לא ראיתי את מייקל ג'ורדן עושה משהו כזה"

לכתבה המלאה
רבע בלתי נשכח. קליי תומפסון (צילום: AP)

14. דמרקוס קאזינס: פתיחת העונה הייתה של מועמד אמיתי לתואר, אבל מחלה גרמה לו להחמיץ 11 משחקים וכשחזר ניכר שלא קיבל טוב את הפיטורים התמוהים של מייק מאלון. עדיין מפלצת עם 24.2 נקודות, 12.6 ריבאונדים, שיפור גדול באחוזי עונשין (קולע ביותר מ-80 אחוז) והגנה אקטיבית ומפתיעה לטובה.

13. בלייק גריפין: ידעתם שבלייק מוסר 4.9 אסיסטים למשחק השנה? יש תחושה כללית שהוא מאכזב, והוא אכן לא מפלצתי כמו בחצי השני של העונה שעברה, אבל עם 23 נקודות למשחק בנוסף לאסיסטים הוא עדיין אחד הכוחות ההתקפיים המובילים ב-NBA.

12. ראסל ווסטברוק: איך אמורים לדרג את חצי העונה של ראס? הוא החמיץ 14 משחקים שהם יותר משליש עונה עד כה, יש ימים שהוא נראה כמו MVP ולצדם ימים שכלום לא נכנס והוא עושה בעיקר נזק. ניתן להניח שיהיה מדורג גבוה יותר בסוף העונה, OKC חייבת שזה יקרה כדי לא להשיג בסופו של דבר את שמונה הגדולות של המערב.

11. פאו גאסול: כמה טוב עשה לפאו המעבר לשיקאגו. עם 18.4 נקודות, 11.6 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים ו-2.1 חסימות למשחק, הוא חזר בגיל 34 ליכולת שהפכה אותו לשחקן השני בחשיבותו באליפויות של הלייקרס. לא היינו רחוקים משני אחים בעשירייה.

עוד באותו נושא

קיובן: "ההצבעות לאולסטאר מביכות, השיטה לא עובדת"

לכתבה המלאה
חזר בגיל 34 ליכולת שהפכה אותו לשחקן השני בחשיבותו באליפויות של הלייקרס. פאו גאסול (צילום: AP)

מקום עשירי – לברון ג'יימס (קליבלנד)

זו הייתה חצי העונה החלשה ביותר של לברון מאז 2007, אבל לא צריך להגזים. גם עם כמה משחקים רעים, הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בליגה ואת החשיבות שלו לקליבלנד ראינו במשחקים בהם לא שיחק. מי היה יכול לדמיין בקיץ שבסיכום אמצע העונה ייכתב המשפט: "אם לברון לא היה מחמיץ תשעה משחקים, הוא היה מדורג גבוה יותר מג'ימי באטלר".

מקום תשיעי – ג'ימי באטלר (שיקגו)

שני שחקנים יש לבולס בין 11 הגדולים, אף אחד מהם הוא לא דרק רוז ולא נואה. באטלר עבד קשה בקיץ לאחר עונה מאכזבת והתנפל על העונה הזאת עם שדרוג יוצא דופן בהתקפה ועם ההגנה המוכרת שלו. הוא משחק יותר דקות מכל שחקן בליגה, הוא לא מפסיק לעבוד והוא הופך את שיקגו לקבוצת התקפה מפחידה במיוחד.

מקום שמיני – קייל לאורי (טורונטו)

מאוד רציתי לדרג אותו לפני ג'ון וול כפי שהיה מגיע לו בחודשיים הראשונים של העונה, אבל מאז ינואר גם הוא וגם הראפטורס בירידה משמעותית. בתקופה הטובה הוא המשיך את העונה שעברה בכל הקשור למנהיגות, ניהול משחק והגנה ולרגעים נראה אפילו יותר קטלני. קמפיין האולסטאר שטורונטו הריצה עבורו היה מהמוצדקים וטוב שהוא נשא פרי.

מקום שביעי – כריס פול (הקליפרס)

שום דבר מיוחד, רק עוד חצי עונה כריס פולית לאוסף. עם הדומיננטיות, עם הפיק נ' רול הקטלני, עם יחס האסיסטים/איבודים המדהים, עם המנהיגות, עם ההשתלטות על משחקים צמודים. בשלב הזה כבר קשה להפריד בינו לבין גריפין, אך ברגעי האמת ברור מי בעל הבית בקבוצה הזאת. המבחן של CP3 יגיע בפלייאוף, לאחר האכזבה בשנה שעברה. עם המערב הזה והספסל הקצר של הקליפרס, קל זה לא הולך להיות.

מקום שישי – ג'ון וול (וושינגטון)

ממשיך במגמת השיפור שלו ופתאום הוא כבר השחקן המצטיין במזרח בחצי העונה הראשונה. השילוב בין אקספלוסיביות לראיית משחק נפלאה הופכת אותו לאחד השחקנים הדומיננטיים בליגה ולשחקן שהקבוצה שלו בנויה לחלוטין סביבו. עם 17 נקודות, 10 אסיסטים ו-2.1 חטיפות למשחק, להיות בנוי סביב ג'ון וול זה לא רעיון רע בכלל. אם יוריד קצת מכמות האיבודים (כרגע 3.7 למשחק) יוכל לבצע קפיצת מדרגה נוספת.

עוד באותו נושא

לברון: "זו הקבוצה שדמיינתי, זה הסגנון שחלמתי עליו"

לכתבה המלאה
חצי העונה החלשה ביותר של לברון מאז 2007, אבל יש תחושה שהוא עוד ישוב (צילום: AP)

מקום חמישי – אנתוני דייויס (ניו אורלינס)

צריך משהו מיוחד כדי שקבוצה מהמקום העשירי בקונפרנס שלה תשלח שחקן לחמשת הגדולים. דיוויס הוא בהחלט משהו מיוחד, וכדאי לזכור גם שבמזרח הפליקנס היו נכנסים בקלות לפלייאוף. המספרים הם של 24.2 נקודות, 10.4 ריבאונדים, 1.5 חטיפות ו-2.9 גגות. הוא קולע באחוזים נפלאים מהשדה וטובים מאוד מהעונשין וכמעט לא מאבד כדורים. הוא עוגן התקפי ועוגן הגנתי. והוא זקוק לקבוצה טובה יותר, בריאה יותר ועמוקה יותר.

מקום רביעי – דמיאן לילארד (פורטלנד)

בדומה לדייויס, גם לילארד הוא שחקן שנה שלישית. לעומת דיוויס, אף אחד לא ציפה שהוא יהיה עד כדי כך טוב. לילארד הוא מלך הקלאץ' הבלתי מעורער של הליגה, גם במשחקים חלשים שלו בדקות הסיום הוא מתעורר וצולף מכל מצב. הוא קצת יותר טוב השנה בכל דבר שהוא עושה, כולל בהגנה, ופורטלנד הפכה להיות הקבוצה שלו. המערב הפסיכי מעמיד אותו בפני מבחן רציני, והוא יצטרך להראות עקביות גם מבחינת הדומיננטיות וגם מבחינת המספרים. אם הוא יצליח להשאיר את פורטלנד בצמרת הגבוהה, אולי הוא יהיה מדורג עוד יותר גבוה בסוף העונה.

עוד באותו נושא

דיון ווייטרס: "הפכתי לשחקן טוב יותר, המאמן נותן לי לשחק את המשחק שלי"

לכתבה המלאה
מלך הקלאץ' הבלתי מעורער של ה-NBA. דמיאן לילארד (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

מקום שלישי – מארק גאסול (ממפיס)

סוף סוף האח הצעיר לבית גאסול מראה באופן עקבי מה שכבר שנים ברור שהוא מסוגל. הוא קפץ ל-19.3 נקודות למשחק לאחר שעד השנה הוא לא עבר את ממוצע ה-14.6 נקודות, פשוט בגלל שממפיס בונה עליו יותר וכמעט כל דבר עובר סביבו. הוא קטלני מאזור החצי מרחק בזכות השילוב בין קליעה למסירה, הוא אפקטיבי בפוסט וסוחט הרבה עבירות, הוא גם עדיין אחד משחקני ההגנה הטובים בעולם. ממפיס עוברת מתחת לרדאר במערב, אבל היא כבר שנייה בקונפרנס ויש לה את הסנטר הבכיר ב-NBA כרגע (זה בעיקר קרב משפחתי).

הכי טוב במשפחה. מארק גאסול מעל פאו (צילום: AP)

מקום שני – ג'יימס הארדן (יוסטון)

גם מקטרגיו הרבים של הארדן נאלצים להודות שהשנה הוא כבר יותר ממועמד לגיטימי ל-MVP, הוא אחד הבכירים שבהם. מלך הסלים של חצי העונה (27.3 נקודות למשחק) עושה הכל יותר השנה – יותר נקודות, ריבאונדים (5.5), אסיסטים (6.8), שלשות (זורק 7 למשחק, קולע 2.7), אחוזי עונשין (88.6), חטיפות (2), חסימות (0.9) וגם איבודים (3.9 למשחק). העובדה שהוא מגיע לקו העונשין 9.2 פעמים, בשילוב עם האחוזים שלו ועם כמות השלשות, הופכת אותו למכונת הנקודות המשומנת ביותר ב-NBA. ההגנה היא כבר לא הבדיחה של הליגה. בחלק הראשון של העונה סחב את הרוקטס על הגב כששלושה שחקני חמישייה היו פצועים, כולל דווייט הווארד. אחרי החזרה של דווייט וההצטרפות של ג'וש סמית' יוסטון לא הצליחה להתרומם, וזו הסיבה העיקרית לכך שהארדן רק שני.

מלך הסלים של חצי העונה (27.2 נקודות למשחק) עושה הכול יותר השנה . הארדן (צילום: AP)

MVP – סטפן קרי (גולדן סטייט)

היה מרענן לשמוע שסטף עבר את לברון בהצבעות לאולסטאר, מסתבר שהכוכב הלא שגרתי הזה הצליח לסחוף גם את הקהל הרחב. כל שנה נדמה שאין לו יותר לאן לעלות, כל שנה הוא מוצא דרכים חדשות להשתפר. השנה קרי קולע ומוסר קצת פחות משנה שעברה, הממוצעים שלו הם של 22.8 נקודות ו-8.1 אסיסטים, אבל הוא עושה את זה בפחות מ-33 דקות, בעיקר בגלל שהווריורס מביסים כל כך הרבה פעמים. הוא סיים את חצי העונה עם 50,40,90 באחוזים, הוא שיפר את יחס האסיסטים/איבודים, הוא חוטף יותר מתמיד ובאופן כללי שיפר את ההגנה, לא ברור איך אבל הוא גם אחד החודרים הבכירים בליגה, כולל כמה תרגילים מרהיבים במיוחד וסיומת מצוינת בצבע. קרי הוא כבר כל כך הרבה יותר מהקליעה המדהימה שלו. הוא מנהיג את הקבוצה הטובה בליגה לחצי עונה יוצאת דופן בקונפרנס שעשוי להיות הקשה ביותר אי פעם. עוד חצי עונה כזאת תספק לנו את אחת הזכיות המרגשות והמפתיעות ביותר בתואר ה-MVP בתולדות ה-NBA.

תן לנו עוד גוד סטף. קרי (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully