רק ביום חמישי שובל גוזלן נשאל אם בכוונתו לעזוב את הפועל תל אביב. התשובה שלו הייתה חד משמעתית: "אין לי שום כוונה לעזוב את הקבוצה. קורה שיש תקופות פחות טובות, אבל אני מאמין שאני אחזור לשחק בהרכב ולהבקיע". פחות מ-24 שעות עברו, ואז החלוץ הצעיר שמע כמו חבריו כי דודו ביטון סגר גם הוא בקבוצה. גוזלן לא חיכה ואתמול כבר ביקש לעזוב את הקבוצה. "ברגע ששמעתי שהחתימו עוד חלוץ, הבנתי שאני לא אקבל הרבה דקות והחלטתי לעזוב", אמר גוזלן היום בראיון לוואלה! ספורט. "בהפועל אני לא שחקן בית ובאתי רק לשנה. אין לי זמן לבזבז על הספסל, אז העדפתי ללכת למקום שייתן לי לשחק ושאני אוכל להמשיך ולהתקדם בו ולא להיתקע".
20:55, ערוץ 1: בית"ר ירושלים מארחת את הפועל תל אביב
שובל גוזלן שוחרר מהפועל תל אביב ובדרכו להפועל רעננה
הכול על ההתנגשות האחרונה בין אלי טביב למנחם קורצקי
מסע הרכש המפתיע של הפועל תל אביב: מאחורי הקלעים
דודו ביטון חתם בהפועל תל אביב: "שמח לחזור לליגת העל"
לא שמעת על הסעיף שקובע שאתה אמור להיות 70 אחוז מהזמן בהרכב?
"לא. כשרצו אותי בהפועל הבטיחו לי שאשחק ואהיה בהרכב, אבל לא ידעתי על שום סעיף כזה בחוזה. עובדה שכאשר הגיעו עוד חלוצים, ביקשתי לעזוב".
בדיעבד, זה היה טעות להגיע להפועל תל אביב?
"אין שחקן בגילי בארץ שקיבל כזו הזדמנות להוביל מועדון כמו הפועל, ככה שלהגיד שזו הייתה טעות זה לא רציני. חשבתי שיילך לי יותר טוב. אף אחד לא מוותר על הצעה כזו ממועדון כזה גדול עם אוהדים טובים. חשבתי שאוכל להתקדם שם ולהבקיע שערים".
בוא נחזור קצת אחורה. כמה התאכזבת שמכבי חיפה שחררה אותך?
"התאכזבתי מאוד. אפילו הייתי בדיכאון לשבוע, אבל זה עבר. החיים ממשיכים. במיוחד כשגיליתי שכל כך הרבה קבוצות מתעניינות בי. הגעתי להפועל כבר בשיא המוטיבציה. ברור שאם מכבי חיפה רוצים אותי עכשיו הייתי שמח לחזור, אבל הם קודם כל צריכים להגיד את זה".
לא חששת מהמעבר להפועל אחרי הנטישה שהייתה שם?
"לא. הבנתי שזו לא אותה קבוצה, אבל יש הרבה מאוד שחקנים טובים שם. גילי ורמוט הוא השחקן הכי טוב שהתאמנתי אתו. ישראל זגורי, סאשה ושי אבוטבול גם שחקנים מצוינים. נתנו לי להרגשי טוב מיד בחדר ההלבשה ככה שבאמת הרגשתי אופטימי".
יש לך הסבר למה לא הצלחת בהפועל?
"בגדול, אני מאשים בעיקר את עצמי. נתנו לי הזדמנות שלא מקבלים חלוצים בגילי ולא ידעתי לקחת אותה. חשבתי בקיץ שהדברים יבואו לי יותר בקלות".
הלחץ זה מה שהשפיע עליך?
"לא חששתי מלחץ. כבר הייתי בקבוצה גדולה עם הרבה אוהדים וחשבתי שיילך לי הרבה יותר טוב. אבל עם הזמן והכישלונות של הקבוצה הרגשתי שיש עליי עשרה זוגות עיניים בכל מהלך. אני לא שחקן בית. באתי בסך הכול לשנה אחת וכולם רצו ממני מיד תוצאות. אני לא אומר שסיפקתי את הסחורה, אבל סבלנות מצד האוהדים ואנשים במערכת לא הייתה, ובצדק. אם הייתי שחקן בית של הפועל לא הייתי ממהר לעזוב. הגעתי והציפיות שאתפוס את המקום של עומר דמארי, שהוא אחד החלוצים הגדולים, היו גבוהות מדי".
גם דמארי היה שחקן הרכב כמה שנים במכבי פתח תקוה לפני שעשה את המעבר להפועל.
"בדיוק. המעבר מהנוער לבוגרים הוא קשה. ככל שהזמן עובר אני מרגיש שאני משתפר, אבל יש לי עוד זמן להגיע ולהיות ברמות של חלוצים כמו דמארי. אם הייתי שחקן בית בהפועל, הדברים היו נראים אחרת".
כלומר, העובדה שהיית החלוץ הכמעט יחיד בסגל עבדה לרעתך?
"זו בסך הכל עונה שנייה שלי בבוגרים ועונה ראשונה כשחקן הרכב. בעונה שעברה עוד הייתי שייך לקבוצת הנוער. אני לא אומר שזו הייתה בעיה, אבל במועדון גדול ובטח שאתה מגיע לשנה אחת ישר רוצים ממך מספרים. אחרי זה, כשהעונה התקדמה ולקבוצה לא הלך, הלחץ גם השפיע על כולם. עם זאת, לבוא ולהגיד שאני הבעיה של הקבוצה, או שהבעיה של הקבוצה היא בעמדת החלוץ, זה רחוק מהמציאות. להפועל היו הרבה בעיות. היא לא קבוצה מאוזנת ואני רחוק מלהיות הבעיה היחידה בקבוצה".
תסביר.
"בשלב מסוים התייאשתי. אסי דומב דוגל יותר בשליטה בכדור מאשר לשחק לעומק. הרגשתי שאני לא מצליח להשתלב במשחק. חלוץ כמוני תלוי בעיקר באחרים והקבוצה שיחקה אחרת ממה שאני רגיל. בשלב מסוים הבנתי שאם אני רוצה להרגיש חלק מהמשחק, אני צריך לחזור יותר אחורה או ללכת לאגפים".
אז דומב לא הצליח להביא שיטה שתתאים לך?
"אין לי מילה אחת רעה להגיד על אסי. הוא אף פעם לא בא אליי בטענות ותמיד חיזק ועודד אותי. אני חלוץ שאוהב את הבלגן ברחבה והפועל משחקת יותר מאחור. ככה שהרגשתי שאם אני רוצה להיות מעורב אני צריך לחזור אחורה. שמעתי את הביקורת על זה שהאחד-על-אחד שלי פחות טוב. לא נעלבתי מזה, יש עוד הרבה דברים שאני צריך לשפר במשחק שלי, אבל אני עוד צעיר ויש עוד הרבה זמן ללמוד".
מה לא הצליח בהפועל השנה?
"בגדול, הקבוצה לא מאוזנת מספיק. יש לא מעט בעיות, הסגל לא מספיק עמוק. אבל אני לא חושב שהעונה עוד אבודה מבחינתם. רוב הקבוצות בארץ ממקום רביעי עד האחרון כמעט באותה רמה. כמה משחקים טובים, כמה ניצחונות ואני מאמין שהפועל תהיה במקום אחר".
אתה לא חושש שחצי העונה הזו עשתה לך נזק?
"לא. קיבלתי הזדמנות יפה בהפועל ולא לקחתי אותה. אני עוד צעיר ואני אעבוד קשה, ואני מאמין שאחזור להבקיע הרבה שערים".
ומה עכשיו?
"יש לי שתי הצעות רציניות. ממכבי פתח תקוה והפועל רעננה. הדברים קרובים לסגירה ברעננה, אבל עדיין לא סגורים סופית. אני רוצה ללכת למקום שאקבל דקות ואחזור לכבוש שערים. אני מאמין בעצמי ואני כל הזמן לומד עוד דברים תוך כדי תנועה".
לפני כשבוע וחצי, דקות לפני שהחל אימון הפועל תל אביב, נכנס דני עמוס לחדרו של המנהל המקצועי, איל ברקוביץ', ושם לטענת המועדון ביקש שחרור מיידי. השוער היה כל כך טעון, שאפילו התחנונים של הפועל שיעמוד בשער הקבוצה לפחות נגד בני סכנין, לא עלו בקנה אחד עם רצונות העזיבה. שלושה ימים אחר כך, ראפיד בוקרשט שרצתה את עמוס חזרה בה והעבירה לשוער מסר כי היא לא מעוניינת בו יותר. המסר הועבר גם לאנשי הפועל, והם קבעו בצורה חד משמעית כי לעמוס אין דרך חזרה למדים האדומים. מבחינתם הוא משוחרר. עד כאן גרסת הפועל לעניין.
לעמוס גרסה קצת שונה. הוא עצמו לא מוכן להתראיין, אבל לחברים בקבוצה ולסביבתו הקרובה סיפר דברים אחרים לגמרי. לטענתם, השוער נכנס לחדרו של ברקוביץ', שם התריע בפניו כי הוגשה לו הצעה מראפיד בוקרשט. עמוס ביקש לבדוק את העניין לעומק ואילו ברקוביץ' דחק בו לעזוב. אחרי כמה דקות בתוך האימון גילה השוער כי הדברים כבר הודלפו לתקשורת. לתדהמתו הוא גילה גם שקבעו כי הוא ביקש לעזוב באופן מיידי. עוד טען השוער בפני חבריו לקבוצה כי היה מוכן לעמוד בשער מול סכנין, אלא שברקוביץ' עשה הכול כדי שלא תהיה לו דרך חזרה לקבוצה. בסביבתו מציינים גם שהמנהל המקצועי אף דיבר על כך שהוא יכתוב מסמך שאם השחרור הבינלאומי של עמוס יעבור, מבחינת הפועל הוא יהיה שחקן משוחרר. מסמך, אגב, שלא נחתם על ידי עמוס. לבסוף השוער הבין כי הוא אישיות לא רצויה בקבוצה ולכן הצדדים נמצאים כעת בניסיון להגיע לפשרה על פיצוי שהשוער יקבל בתמורה לשחרורו.
קשה לדעת לאיזו גרסה להאמין ופה זה בטח לא המקום לקבוע מי צודק, אבל העובדה שכבר ימים עמוס שומר על שתיקה ולא מגיב על הפרסומים שפוגעים בו, לא מציגה את האדומים באור חיובי. ההצעה של ראפיד הייתה אמנם הטריגר לעזיבתו, אך זמן רב הדברים היו באוויר. המלחמה בין עמוס להפועל, הנה תקציר האירועים.
כזכור, בקיץ שעבר חיפש רן בן שמעון שוער שיתמודד מול בוריס קליימן על המקום בהרכב. בן שמעון לא ממש האמין בשוער הצעיר ובהפועל ניסו לרצות את המאמן החדש. אחרי משאים ומתנים שלא צלחו מול שוערים זרים, על המדף היה דני עמוס. השוער מקרית שמונה שמע מבן שמעון שהוא רוצה אותו, ומיד הסכים להגיע. עמוס גם חתם על חוזה גבוה מאוד בקנה מיד ישראלי, אבל בן שמעון הבטיח לכולם שהשוער יחזיר את ההשקעה. העונה נפתחה בצורה קטסטרופלית מבחינת עמוס. חיצי ההדחה מאירופה הופנו אליו, ולאחר מכן הגיעה יכולת בינונית בפתיחת הליגה. הביקורת מבחוץ טפטפה לאט ובטוח לצוות המקצועי, ונראה היה כי הקרע הראשון שם נוצר בגלל השוער. מאמן השוערים, יום טוב טליאס, רצה את קליימן בשער ואילו בן שמעון נתן גב לרכש שהביא. עד סוף העונה נמשכה הנדנדה. בן שמעון נתן לעמוס את הגב, וקליימן בילה את רוב השנה על הספסל.
בקיץ למעשה החלה המלחמה האמיתית בין עמוס לצוות המקצועי בהפועל. ברקוביץ' האמין יותר בקליימן ורצה אותו בקבוצה, בעוד עמוס הוצב על מדף השחרורים. עם פתיחת האימונים זימן המנהל המקצועי את קליימן לשיחה יחד עם אסי דומב ואמר לו כי הוא זה שיחליט מי יהיה המאמן שוערים שלו. שחקנים בקבוצה סיפרו אז ששני השוערים לא רוצים את טליאס כמאמנם.
אחד מהאדומים הסביר השבוע: "טליאס הוא לא אחד שהשחקנים אוהבים. הוא בן אדם שהופך להיות החבר הכי טוב שלך רק כשהוא צריך אותך. הנה למשל עד לפני ששי אבוטבול חלה, הוא לא החליף עם משה אוחיון מילה. פתאום שהיה צריך את אוחיון, הוא הפך להיות החבר הכי טוב שלו. הוא כל הזמן מלכלך על שחקנים בספסל ורק הקשר שלו עם אסי השאיר אותו בקבוצה". קליימן סיפר בזמנו לחבריו כי בשיחה עם ברקוביץ' הוא לא יכול לדבר בצורה גלויה כי דומב היה בחדר והוא ידע על הקשר המצוין בינו לבין טליאס. לכן אמר לברקוביץ' כי אין צורך להחליף מאמן שוערים.
אחרי המכירה של קליימן לבית"ר, הסיפור חזר עם עמוס. לאחר שזה קיצץ כ-25 אחוזים משכרו, המנהל המקצועי הבטיח לו כי הוא זה שיבחר את מאמן השוערים שלו. עם הזמן עמוס ראה שהדברים לא משתנים בהפועל וטליאס נשאר מאמן השוערים. שבוע לפני היציאה לקזחסטן, למשחק החוץ מול אסטנה במוקדמות הליגה האירופית, עמוס הלין בפעם הראשונה על טליאס. הפתרון של ברקוביץ' היה יצירתי: השוער השני תום אלמדון הוא זה שהעביר את האימונים לעמוס. המצב נותר על כנו במשך שבועיים. אלמדון העביר את האימונים לעמוס, והאחרון ראה כי טליאס לא עוזב את הקבוצה.
בקפריסין, בצעד די חריג, עמוס שלח מסר ברור לברקוביץ' ולדומב: "אם טליאס בקבוצה אז אני לא משחק". ברקוביץ' הגיב ולקח את השוער לשיח,ה שם הסביר לו כי דומב רוצה את טליאס כעוזר מאמן ולא כמאמן שוערים, וכרגע המצב הכלכלי של הקבוצה לא מאפשר הבאת מאמן שוערים אחר. טליאס לא יהיה רק מאמן שוערים, אלא גם עוזר המאמן. לעמוס זה הספיק. השוער שמע את הדברים והתפוצץ. "מועדון של קוקסינלים", צרח והשתולל בבית המלון בקפריסין. "אין לכם מילה". השוער עוד סינן קללות לעבר דומב וטליאס, לפני שנעלם לחדרו.
ההתפרצות של עמוס סימנה אז את סופו בקבוצה. אלא שאחרי סוף שבוע של מחשבות והבנה כי הוא עלול לאבד את מקומו, הוא בחר להתנצל בפני ברקוביץ', שהסביר לו כי עליו לקבל את עובדת היותו של טליאס מאמן השוערים. עמוס התקשה, אך בלע את הגלולה המרה. היחסים בין השניים הפכו להיות קורקטיים. אהבה באוויר לא הייתה, אבל השניים המשיכו לעבוד כמקצוענים, עד אשר הגיעה הפציעה של עמוס בצלעות מול הפועל באר שבע. ההחלמה התעכבה ובצוות המקצועי העבירו ביקורת גלויה עליו כי הוא לא מתאמץ לחזור והפציעה לא חמורה כמו שהוא עושה ממנה. שחקנים בקבוצה תמכו בגרסת הצוות המקצועי ונראה היה שעמוס לא ממש רוצה להיות בהפועל, במיוחד אחרי שלא הפסיק לספוג ביקורות מתחילת העונה.
חשוב לציין, כי מבחינה חברתית השוער לא ממש נקלט בקבוצה. עמוס לא התחבר וכולם במועדון דיברו עליו כסוג של אאוטסיידר. תוסיפו לזה את המשכורת המנופחת והנה לכם כל הסיבות לכך שברקוביץ' (אם נאמין לגרסת חבריו של השוער), דחק בו לעזוב את הקבוצה ברגע שהבין כי עמוס מחזיק בהצעה מראפיד בוקרשט. המשך הסיפור יגיע כשהצדדים ככל הנראה יפגשו בבוררות. עד אז אפולה אדל ימלא את המקום של עמוס בשער, אך זה עדיין ייחשב בעיני הבקרה כשחקן של הפועל לכל דבר.
