טייריס רייס מול ג'רמי פארגו: מי גדול יותר?

בווידאו: התגובות אחרי המשחק הראשון בגמר הפלייאוף

ההצגה הגדולה של טייריס רייס במשחק הראשון בגמר הפלייאוף המשיכה תקופה יוצאת מן הכלל של הגארד הצהוב. 30 נקודות הוא המטיר על הראש של מכבי חיפה, משחק שמגיע אחרי ההצגה המדהימה בשלב ההצלבה נגד מילאנו ובצמד משחקי הפיינל פור, שם קלע את סל הניצחון הסנסציוני מול צסק"א והמשיך לככב גם מול ריאל מדריד בגמר. היכולת הפנומנלית של רייס, שחקן שהיה בדרכו החוצה ממכבי בשלב מסוים של העונה, הזכירה לרבים את הגארד הגדול האחרון ששיחק בקבוצה של דיוויד בלאט, ג'רמי פארגו, שבעונת 2010/11 התעלה בשלבים האחרונים של העונה, הוביל את מכבי לגמר היורוליג ולאליפות, ואחרי זה קיבל חוזה ב-NBA. אז האם רייס גדול כמו פארגו, או אפילו גדול ממנו?

למה מכבי חיפה אופטימית לקראת הגומלין בגמר?

בלאט: "טייריס נתן את אחת ההצגות הגדולות שראיתי"

גנרל פרנקו: דני פרנקו סולל את דרכו לצמרת הכדורסל

דעה: בלאט זנח כליל את הכדורסל המתוחכם שלו לטובת משחק של אחד על אחד

מדהים לראות עד כמה הסיטואציה שבה היו רייס ופארגו במכבי נראית אותו דבר. השניים הגיעו למכבי תל אביב אחרי עונה בה הקבוצה הצהובה איבדה את האליפות ולא הרשימה ביורוליג. הם שיחקו לצד גארד שהמשיך עונה שנייה (רייס לצד היקמן, פארגו לצד פרקינס), בשתי העונות הללו מכבי לא הרשימה ביורוליג, ואף הגיעה ללא ביתיות בשלב ההצלבה, אך ניצחה משחק גדול (בזכות הצגה אישית שלהם) והצליחו להגיע לפיינל פור. ואז, בשלבים המכריעים של העונה, איבדו הצהובים גארד שחלק עמם את דקות המשחק, פרקינס ב-2010/11 ויוגב אוחיון העונה. האם גורלו של רייס יהיה זהה, וגם הוא יגיע ל-NBA?

העונה של פארגו ורייס החלה בצורה זהה. בתחילת השלב הראשון ביורוליג רייס נראה כשחקן בינוני (במקרה הטוב) ורשם משחק אחד עם ספרות כפולות מתוך עשרה משחקים, בעוד פארגו הראה ניצוצות כבר בתחילת דרכו עם הצגות במשחקי הבית נגד חימקי וקאחה לבוראל והעמיד ממוצעים כמעט כפולים. בטופ 16, שהיה יותר קצר בעונת 2010/11, פארגו כבר הרשים עם 14.5 נקודות, 4.5 אסיסטים ו-4.2 ריבאונדים בממוצע, בעוד רייס שיפר את מעמדו עם משחקים מצוינים נגד ז'לגיריס, בבית ובחוץ, ובמינכן, אבל הממוצעים עדיין היו רחוקים מהציפיות - 9.9 נקודות ו-3.2 אסיסטים למשחק.

קווי הדמיון החלו לצוץ בפלייאוף. רייס היה זה שהוביל את מכבי תל אביב לניצחון הענק על מילאנו במשחק הראשון, עם קאמבק בלתי נשכח, ואילו פארגו התעלה במאני טיים, עם סל ניצחון במשחק השני בויטוריה, והצגות שכללו 23 ו-26 נקודות בשני משחקי הבית הבאים. הממוצעים עדיין נטו בצורה ברורה לטובתו של השחקן שהגיע מגלבוע/גליל רגע לפני פתיחת העונה. אז איפה בסופו של דבר רייס כן עוקף את פארגו? בפיינל פור. הגארד המושמץ ממינכן הפציץ 13 ו-26 נקודות בחצי הגמר והגמר, כולל את סל הניצחון על צסק"א מוסקבה והצגה ברגעים החשובים בגמר נגד ריאל מדריד. ופארגו? משחק טוב בחצי הגמר נגד ריאל, משחק לא רע נגד פנאתנייקוס, אבל ללא תואר.

"טייריס רייס היה שחקן מוביל בבאיירן מינכן בעונה שעברה, אהבו אותו ברמה של משפחה, הוא היה דמות מאוד חיובית", מסביר אריק שיבק, מאמן נבחרת ישראל לשעבר, את הקליטה הקשה שלו בצהובים, "הוא בא למכבי תל אביב, אתה בא למאמן כמו דיוויד, ואתה צריך להסתגל לחוקים ולנהלים שהמאמן מחליט, אז לוקח זמן עד שאתה מסתגל. היכולות של טייריס רייס ידועות, דיוויד בלאט ואבי אבן לא מופתעים ממה שהוא הציג. אנחנו נוטים לזלזל בכל מיני ליגות ומדובר בליגות טובות מאוד, אפילו מצוינות, ורייס היה שם מעולה".

על הקליטה של ג'רמי פארגו אומר שיבק: "הוא הגיע אחרי שלקח ממכבי אליפות. הוא לא הגיע בתור כוכב, אלא בתור שחקן מוכח בישראל. ולמה אני מדגיש את ישראל? כי עם כל הכבוד לעיתונאים, הם לא מכירים שחקנים באופן שבועי בליגות האירופיות. את פארגו ראיתם עונה שלמה לוקח אליפות ממכבי. הוא בא לסגנון מאוד מסוים שדיוויד ביסס עם הלחץ והמשחק המהיר, יחד עם פרקינס ואידסון, החבילה הזאת התחברה טוב מאוד ביחד והביאה אותם לגמר ביורוליג. פארגו בא בסיטואציה אחרת מאשר רייס".

"פארגו שיפר את המשחק שלו תוך כדי העונה ועשה את קפיצת המדרגה שלו", מנתח מאיר טפירו שהתמודד מול השניים, "טייריס ככל שהתקדמה העונה קיבל את הצ'אנסים שלו, והקבוצה שינתה את סגנון המשחק שלה לטובתו. זה עזר לו להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. פארגו היה בעל הבית על המגרש וזה עזר לו להראות מה הוא יודע מהרגע הראשון".

את ההצגה האחרונה של רייס, יחד עם ההצגה בגמר הפיינל פור, ניתן לייחס לא מעט ליכולות האישיות שלו. השחקן שנחשב לבעל קליעה בעייתית סיים את העונה עם 38.2 אחוז מחוץ לקשת ביורוליג, וממוצע מרשים של רק 1.2 איבודים למשחק. פארגו קלע פחות טוב, רק 36.3 אחוז מחוץ לקשת, ואיבד יותר, 2.2 בממוצע למשחק. ובכל זאת, הסגנונות השונים שהציגו הקבוצות העונה ובעונת 2010/11 מקשים על ההחלטה מי שחקן ההתקפה הטוב מבין השניים.

"לזכותו של טייריס ייאמר, בתור אחד שעקב אחריו לפני שנה, שהוא שיפר את הקליעה שלו", אומר שיבק, "במכבי פארגו היה קלע ברמה די טובה, אבל מאז הוא לא שיפר את הקליעה. טייריס היה עם אחוזים לא טובים העונה בתקופה הפחות טובה שלו, ומאז הוא השתפר". מאיר טפירו מוסיף כי "שניהם לא יציבים בקליעה שלהם, אבל הם לא שחקנים שאפשר להשאיר לבד ולהמר עליהם. טייריס הוא שחקן יותר יציב בקליעה ממה שפארגו היה בזמנו".

ומה לגבי מגוון היכולות שלהם במגרש הפתוח ובאחד על אחד? "הסגנון של מכבי היה שונה בעונה שג'רמי פארגו שיחק בה", מציין טפירו, "מכבי נהגה לשחק עם הרבה מאוד לחץ על המגרש, וזה עזר לו לקבל כדורים במגרש הפתוח והיכולות שלו באו לידי ביטוי ברמה הכי גבוהה. טייריס הוא שחקן יותר של בידודים, קשה מאוד לשמור אותו באחד על אחד, הוא הרבה יותר מהיר, יודע להשתמש בגוף שלו בחדירות. הם שני שחקנים עם שני סגנונות שונים בשתי קבוצות שונות של מכבי. כל אחד מהם הרתיע מאוד. כשהם רצו ופארגו היה במגרש הפתוח, היה מאוד קשה לעצור את זה. ואת טייריס אנחנו רואים היום שכמעט בלתי אפשרי לעצור".

שיבק ממשיך את הקו של טפירו: "שניהם שחקנים שבמגרש הפתוח קשה לעצור, ואת שניהם קשה לעצור אותם גם באחד על אחד, פארגו זה יותר בגלל הזריזות, המהירות, הכוח והגודל שלו, רייס זה בגלל הזריזות, המהירות והנחשיות שלו. הוא יותר נחשי. אין ספק שבתוצאה הסופית שניהם דומים באחד על אחד, למרות שפארגו יכול להצליח יותר בפוסט אפ".

לעומת הצד ההתקפי, בו ניתן להציב את שני השחקנים באותה סקאלה, בצד ההגנתי נראה כי יש יתרון גדול לפארגו. מכבי תל אביב של עונת 2010/11 הייתה קבוצה שחיה על הגנת הלחץ הנהדרת שלה, בעוד מכבי של העונה היא קבוצת הגנה פחות טובה, כשרייס רושם רק 0.6 חטיפות בממוצע למשחק ביורוליג ו-0.7 חטיפות בממוצע בליגה. פארגו רשם מספרים טובים כמעט פי 2, כשעיקר ההגנה של הצהובים העונה מגיעה משחקני הפנים האתלטיים שלה.

"פארגו הוא שומר לואופוסט יותר טוב מאשר טייריס", חורץ שיבק, "טייריס גם כן שומר טוב. הוא אמנם נראה קטן אבל לוחץ את הכדור, ולא פשוט לעשות עליו פוסטאפ כי הוא חזק מאוד. פארגו גדול יותר ויותר חזק, שומר טוב יותר בלואופוסט, למרות שבמונחים של היורוליג הוא עדיין שחקן קטן, ויכולים להוריד אותו למטה. אני באופן אישי חושב שאלו שני שחקנים שהייתי מצפה מהם להגנה טובה יותר".

גם טפירו מצטרף לקו של שיבק: "בזמנו השיטה של בלאט ומכבי מאוד התאימה לפארגו וראית אותו חוטף כדורים ורץ את המגרש והם היו שומרים יותר טוב על חצי מגרש. אין ספק שטייריס מבחינת הגודל פחות מתאים. יש הרבה פחות שחקנים שהוא יכול להציע מולם מאצ'אפ טוב, כך שפארגו הוא שחקן שיותר מתאים ליותר סוגי הגנות ממנו. אבל אם מסתכלים על לחץ על הכדור, שניהם שומרים ולוחצים טוב מאוד".

למי שהספיק לשכוח, אז טייריס רייס רשום על הרבה מאוד משחקים אותם ניצח במהלכים גדולים במאני טיים. מלבד המשחקים במילאנו, הן בהצלבה והן בפיינל פור, הגארד האמריקאי ניצח את הכוכב האדום בלגרד בחוץ ואת ריטאס וילנה בחוץ, והיה האיש שהביא לצהובים יתרון לקראת משחק האליפות מול מכבי חיפה. מפארגו בעיקר זוכרים את סל הניצחון בויטוריה, אך הוא הרשים מאוד גם ברגעי ההכרעה בניצחון על חימקי בבית בשלב הבתים הראשון, ועדיין נראה כי רוב אנשי המקצוע היו מעדיפים את הכדור בידיים של רייס במאני טיים.

"על פארגו אני יכול לצטט את מה שאמר עודד קטש לי באולפן הגמר, 'אני יודע מה האיש הזה מסוגל לעשות במאני טיים'", אומר שיבק, "שחקן יכול לתת מה שהוא מקבל מהמאמן שלו. דיוויד הפנים מה הוא יכול לקבל מטייריס. אז יש כאלה שיאמרו שהוא הפנים את זה מאוחר, אבל התוצאה היא אליפות יורוליג. פארגו הוא שחקן שהראה שגם הוא מסוגל לקחת על עצמו ולנצח משחקים במאני טיים".

טפירו, אחד הווינרים הישראלים הגדולים, הרבה יותר פסקני בקטגוריה זו: "שאלת הווינריות שלהם היא שאלה קשה מאוד בגלל שהסגנונות של הקבוצה ההיא והקבוצה של היום הם סגנונות שונים. היום הרבה יותר מבודדים את טייריס וכל הקבוצה סומכת עליו, ובזמנו עם פארגו כל פעם מישהו אחר היה לוקח את הכדור האחרון ומקבל את ההחלטות המכריעות. מהבחינה הזאת, הקבוצה כיום הרבה יותר תלויה בטייריס מאשר אז בפארגו, כך שאפשר להגיד שהוא ווינר יותר גדול ממה שפארגו היה".