פרויקט האליפות של מכבי תל אביב: האליפות הכי גדולה בהיסטוריה

מכבי תל אביב זכתה באליפות ה-21 בתולדותיה. היו את אלה שמלפני קום המדינה, מול חמש יריבות בלבד ונגד המאורעות, היו דומיננטיות, היו דרמטיות, היו מרגשות והיו כוחניות. לבחור את חמש הגדולות מכולן זה לא דבר קל, וטבעי שהוויכוח יהיה רב. ניסינו להתחשב בכל הגורמים (הסיפורים, הדומיננטיות, הדרמה, איכות היריבה והאם ולאן מונפה האליפות), ולצורך הכתבה נערכה התייעצות עם רבים וטובים, עיתונאים, אוהדים צהובים ותיקים, היסטוריונים וסטטיסטיקאים.

לפני שנגיע לטופ 5, הנה שלוש שנשארו בחוץ רק כי אי אפשר היה לבחור שמונה.

1953/54 – אליפות בלי הפסד, תחת גאול מכליס וג'רי בית הלוי.

2002/03 – אחת הדרמטיות מכולן, שהושגה בזכות הפרש שערים עדיף על מכבי חיפה ועם סגל נחות בהרבה משל הירוקים.

2013/14 – אחוזי הצלחה נהדרים וזכייה בצלחת למרות קמפיין אירופי נרחב.

הנה חמש האליפויות הגדולות ביותר של מכבי תל אביב בכל הזמנים. חושבים אחרת? מוזמנים להשאיר את הדירוג שלכם.

מכבי ת"א ניצחה בבאר שבע וזכתה באליפות

אלבום האליפות של הצהובים

ותיקי המועדון עונים על שאלון אליפות

ציוני העונה של השחקנים והמאמן

עשרת השערים הגדולים של מכבי ת"א העונה

מה מצפה לאלופה בדרך לליגת האלופות?

ערן זהבי: "עוד כמה שנים תבינו שזו אליפות גדולה"

שלום תקווה מסכם את משחק האליפות

דוד רוזנטל מסביר למה האליפות הזו היסטורית

המספרים: מכבי זכתה באליפות דרמטית, בהפרש שערים טוב יותר מהסגנית הפועל תל אביב. לשתי הקבוצות היו 39 נקודות (65%), הצהובים כבשו 51 שערים (1.7 למשחק) וסיימו את העונה בהפרש שערים של 30+.

הסיפורים: בואו נודה שהאליפות הזו נכנסה לדירוג בעיקר בגלל תוצאה מיתולוגית אחת – 0:5 בדרבי על הפועל. תוצאה שבגינה הפרש השערים של הצהובים היה טוב יותר ב-6 שערים משל האדומים. אם הצהובים היו מנצחים 0:1, למשל, הפועל בכלל היתה אלופה בעונה הזו. אבל זה לא היה רק הדרבי. הצהובים דרסו באותה העונה גם את בית"ר תל אביב (0:7) וגם את מכבי יפו (0:6), בדרך לשליטה מוחלטת בעיר.

הרגש: ינואר גשום, ומבול שערים לרשת של הפועל. "חמישייה בדרבי זו לא תוצאה שגרתית, בטח בימים האלו", מספר גיורא שפיגל. "דרבי לא חשבנו על הפרש השערים, ממש לא". שפיגל הרשית שלושער וזה נגמר 0:5 מוחץ. אריק איינשטיין האדום ישב אז בכתר המזרח, כשחלאולה המכביסט הגיע ומרח את כף היד שלו על החלון. חטפתם חמסה.

הגיבורים: שפיגל (12 שערים, 3 בדרבי המפורסם), דרור בר נור (10), נסים בכר, רחמים טלבי, צבי רוזן, המאמן האגדי דוביד שווייצר.

המורשת: עם רגל בתוך הסבנטיז, מכבי נכנסה לעוד עשור חלומי.

למה אנחנו בטופ 5?

רשות הדיבור לגיורא שפיגל: "מה שאפיין את האליפות הזו, בראשית, זו איכות המשחק. הקבוצה שיחקה נהדר ברוב שלבי העונה, היתה באמת מיוחדת במינה, חזקה, אינטליגנטית. ה-0:5 כמובן נתן לה את הנופך המיוחד".

שפיגל לא שוכח את כמות הצופים שהגיעה למשחקים באותה העונה. "זה היה לא שגרתי לאותה תקופה", הוא מספר. "רוב הזמן שיחקנו מול אצטדיונים מלאים, וזו היתה אחת השנים הראשונות שזה היה כך. בכך משחק הקהל הלך אחרינו, כי הוא פשוט נהנה מכדורגל".

חובה להדגיש שזו האליפות עם אחוזי ההצלחה הכי נמוכים של מכבי. הקבוצה ניצחה ב-15 משחקים בלבד מתוך 30, והפסידה בשישה. אבל אולי זה בעצם מעצים את ההרואיות של הזכייה, נוכח היריבה העירונית שהיתה חזקה מאוד ואף הגיעה לגמר גביע אסיה באותה שנה. "העובדה שהליגה הוכרעה כך מלמדת כמה צמודה ואטרקטיבית היא היתה", טוען שפיגל. היו שם קבוצות ממש טובות, הפועל היתה מצוינת".

באליפות הזו שפיגל היה כבר ותיק בן 23, אחרי שעלה לבוגרים לפני גיל 16. הוא מספר שזו השנה שבאמת החל להרגיש כמו כוכב. "אז נהייתי שחקן בשל באמת", הוא אומר. "הרגשתי נוח באליפות הזו, הרגשתי טוב, וכששחקן מרגיש כל כך טוב עם עצמו, סימן שיש לו יכולת". אכן.

המספרים: מכבי זכתה באליפות עם 35 נקודות מ-22 משחקים (79.5%), בנקודה הפרש מהפועל פתח תקוה שבמקום השני. הצהובים כבשו 2.2 שערים למשחק, סיימו בהפרש שערים של 38+.

הסיפורים: אליפות (בעצם דאבל) ללא הפסד. ומאמן זר, ההונגרי יוסף טפלר, הצעיד את הצהובים לתואר. מי אמר שמאמנים זרים לא הצליחו בישראל?

הרגש: "האליפות הזו מיוחדת מסיבה אחת עיקרית", קובע העיתונאי אשר גולדברג. "השחקנים שזכו בה, רובם עלו לקבוצה ב-1947/48 וסגרו עשור במועדון. שמות כמו בן דורי, גלזר, רזניק ומתניה היו שחקנים בשלהי הקריירה ועדיין סיימו עונה ללא הפסד. זה לא היה פשוט כמו שזה נראה".

הגיבורים: שייע גלזר, עם שער הניצחון במחזור האחרון נגד הפועל ירושלים בדקה ה-87 (12 שערים), רפי לוי (14 שערים), יוסף גולדשטין, יצחק נחמיאס, נח רזניק.

המורשת: האליפות הזו דווקא לא מינפה דבר אלא היתה שיא המינוף ותחילת הבצורת. יעבור עשור אחור ואפור עד שהצהובים יחגגו שוב אליפות.

למה אנחנו בטופ 5?

"קשה לשכוח את האליפות הזו", מספר נח רזניק, שזכה עם מכבי בארבע אליפויות ופרש בשנת 1963. "זו היתה התקופה הכי יפה בהיסטוריה של מכבי. בעשר שנים לקחנו חמש אליפויות, ארבעה גביעים, שני דאבלים. היינו חצי נבחרת ישראל. היום כולם מקצוענים, אנחנו היינו חובבים, התאמנו אז רק פעמיים בשבוע, חטפנו עשירייה במשחק ידידות בוולבס".

לרזניק, שהיה מגן והפך לבלם, אין ספק: "היינו קבוצה טובה יותר מזו של היום, אבל אני לא אובייקטיבי, תצטרך לשאול אנשים בני 65. אני אוטוטו בן 81. נולדתי מוקדם מדי. הרגליים שלי עברו את כל העולם אבל לא ראיתי מזה גרוש סורי. גם לא חצי גרוש עם חור".

רזניק מתגורר בתל אביב, ועדיין עובד. הוא נוהג באוטובוס של דן כל בוקר, מסיע תלמידים לישיבה ומסיים את המשמרת ב-9 וחצי בבוקר. את משחקי הבית של מכבי הוא רואה, לעתים רבות גם מגיע לבלומפילד. "חלוץ כמו שייע גלזר לא נולד מאז", הוא אומר. "אין פה פיגורות כמו פוקס, ועליי לא אדבר, אחרים יהללוך".

בשישי שלפני הדרבי התל אביבי, רזניק, כרגיל, מילא טוטו עם החברים.

מה שמת בדרבי?

"אגיד לך משהו", הוא אומר בנחרצות, "שתי הקבוצות רוצות לנצח ושתיהן תסתפקנה בתיקו". הפעם הוא טעה.

המספרים: מכבי תל אביב זכתה באליפות עם 80 נקודות מ-36 מחזורים (74%). הצהובים כבשו 78 שערים (2.1 למשחק), וסיימו עם הפרש שערים של 48+.

הסיפורים: אליפות ראשונה אחרי בצורת של 10 שנים. לפני שמיטש גולדהאר הראה סימני התייאשות סופיים, הניסיון האחרון שלו היה לפרק את כל מה שמכירים בישראל ולהביא משהו חדש. מנהל מקצועי בראש המערכת, צוות סר ספרדי בראשות אוסקר גרסיה, ניהול תקשורתי שונה וחדש, ומקצוענות בכל בורג במערכת. זו אליפות שכנראה תשנה את פני המועדון והכדורגל הישראלי מן הקצה אל הקצה. וכמה סיפורים היו – המהפך במבול ברמת השרון, הדרבים, הטילים מול בני יהודה ועוד משחק אחד מול בני יהודה, עם טילים מסוג אחר.

הרגש: בני יהודה מובילה 1:2 על מכבי תל אביב בתוספת הזמן. השופט אוראל גרינפלד מוסיף תשע דקות. ראדה פריצה, בוולה, משווה, ומושיקו לוגסי, באחד הרגעים הדרמטיים בתולדות הליגה, קורע את הרשת של איינוגבה שנייה לפני הבאזר.

הגיבורים: אלירן עטר (22 שערים), מהראן ראדי (8 שערים ו-11 בישולים), ראדה פריצה (8), ערן זהבי (7), איתן טיבי, הג'נרל מנג'ר ג'ורדי קרויף, המאמן אוסקר גרסיה.

המורשת: יכול להיות שבעוד כמה שנים, כשיעשו את הדירוג הזה, האליפות הזו תמוקם אפילו גבוה יותר. אולי לא נשברו באליפות הזו שיאים רבים, אבל נשברו דברים אחרים. כי מהרגע שגולדהאר סוף סוף מצא את הנוסחא המנצחת, הפער בין מכבי תל אביב לכדורגל הישראלי רק מתעצם ומתעצם. האליפות הזו הוכיחה איך מועדון צריך להתנהל, ושהתנהלות נכונה מביאה לתהילה. וכשרואים את מי מכבי חיפה מינתה למאמן בעונה הבאה, מבינים שהאליפות הזו לא שינתה רק את מכבי תל אביב.

למה אנחנו בטופ 5?

"בראש ובראשונה", אומר אוסקר גרסיה, "כי זו אליפות שהושגה אחרי עשר שנים קשות. גם כשהגענו ואחרי פתיחת העונה לא ממש האמינו שנעשה את זה. היו כל כך הרבה רגעים נהדרים. המהפכים, הניצחונות בדרבים שבאו אחרי שנים קשות במפגשים מול הפועל. במיוחד ה-0:4 בדרבי הראשון שניצחנו בעונה הזו. עבורי, באופן אישי, החמיא לי שהייתי המאמן הזר הראשון שלוקח אליפות אחרי עשרות שנים. זו היתה העונה הראשונה שלי כמאמן בוגרים, ואי אפשר היה לסיים אותה טוב יותר".

אז נסיים במשפט שאמר אוסקר בראיון לוואלה! ספורט בדצמבר האחרון: "כשעזבתי, וראיתי את כמות ההודעות בטלפון שלי, הבנתי כמה שיניתי את ההיסטוריה של מכבי".

המספרים: מכבי תל אביב זכתה באליפות עם 74 נקודות מ-30 משחקים, שהם 82.2% הצלחה – הישג שיא לאלופה צהובה כל עוד פאולו סוזה לא ינפץ אותו. מכבי סיימה את העונה ב-8 נקודות הפרש מעל הסגנית, כבשה 1.9 שערים למשחק, ספגה רק 16 וצברה הפרש שערים של 43+.

הסיפורים: הדאבל של דרור קשטן, בעונה שמזכירה מאוד את העונה הנוכחית, רק שאז היריבה היתה מכבי חיפה הגדולה. קבוצה יעילה וחזקה, כמעט לא סופגת וכמעט לא מפסידה. נכון לעכשיו, העונה הכי מוצלחת מבחינת אחוזים. והפרק הטוב מכולם – ה-1:3 על מכבי חיפה בקרית אליעזר, במחזור ה-26. מכבי תל אביב הביסה את מכבי חיפה לאורך ההיסטוריה בתוצאות גבוהות יותר, אבל ה-1:3 הזה הוא כנראה המשחק הכי זכור ביריבות הזו. 1:3 שכולו אליפות.

הרגש: העיתונאי רמי רוטהולץ, צהוב אדוק, מספר. "בחמש השנים האלה בין מכבי לחיפה התרחש עימות ספורטיבי שאין לו תקדים", הוא אומר. "שתי הקבוצות הכי גדולות בתולדות המועדונים התנגשו ראש בראש. לקחו אליפות האחת מהשנייה כל הזמן, חבטו האחת בשנייה, כל הזמן השפילו אחת את השנייה. ושתיהן היו גדולות. ה-1:3 בקרית אליעזר היה הגושפנקה לשאלה מי הקבוצה הגדולה יותר. רביבו, ברקוביץ', מזרחי, גלאם, רוני לוי, קנדאורוב. ואנחנו באנו לקרית אליעזר ומעכנו אותם".

הגיבורים: אלי דריקס (15 שערים), ניר קלינגר (10), אבי נמני (10), איציק זוהר (9), אלכסנדר אובארוב (ספג רק 16 שערים).

המורשת: זו אולי הסיבה שהאליפות הזו רק במקום השני. היא היתה שירת הברבור של הסגל המבריק של תחילת הניינטיז, הפתח לבצורת החדשה, שאילולא אליפות דרמטית של 2003 היתה נמשכת 17 שנים. העזיבה של קשטן, דאבליסט, לא תרמה להרגשה החמוצה בפה.

למה אנחנו בטופ 5?

רוטהולץ הכתיר את קלינגר כגיבור אותה עונה, אז קלינגר ידבר: "זו היתה עונה טובה לכולם, מבחינתי עונת שיא. עונה שלקחנו בה דאבל נגד מכבי חיפה הטובה בכל הזמנים. במחצית בקרית אליעזר האליפות היתה בחיפה, ואני זוכר שנכנסנו לחדר ודרור פשוט לא דיבר עם אף אחד, שום אסיפה, אמר 'תנוחו שתי דקות ותביאו את האליפות'. אז הבאנו.

"היינו קבוצה מאוד יעילה, לדעתי לקחנו דאבל קל, כי זו היתה קבוצה חזקה מנטלית. נמני וזוהר היו בשלים ובוגרים, תוסיף את הכישרון ואת העובדה שפשוט התחברנו באופן מדהים. זה מזכיר מאוד את האליפות הנוכחית, רק שאז היתה לנו תחרות הרבה יותר קשה".

המספרים: כמה שיאים נקבעו בעונה הזו. מכבי תל אביב זכתה באליפות עם פער של 13 נקודות מהשנייה בני יהודה. הצהובים כבשו 82 שערים (2.56 למשחק – שיא מועדון בעונת אליפות), סיימו בהפרש שערים של 53 (גם שיא) ורשמו 78.1% הצלחה למרות פתיחת עונה רעה.

הסיפורים: מכבי תל אביב, אחרי תקופה השפל הארוכה בתולדות המועדון (13 עונות בלי אליפות), עם דני לאופר כאיש החזק בקבוצה, מחתימה מאמן בן 36 - אברהם גרנט מפתח תקוה. בימים ההם כל מה שהצהובים רצו זה להתברג בחלק העליון של הטבלה, כשבמשך תקופת הבצורת הם סיימו בממוצע במקום השישי. זה התחיל רע מאוד, עם הפסד לבית"ר תל אביב במחזור הפתיחה (3:2 אחרי שבדקה ה-86 מכבי עוד הוליכה 0:2), עם 3:3 מול הפועל פתח תקוה והפסד 3:1 משפיל לבני יהודה בשכונה (את השער האחרון, על 16 מסירותיו, אתם לא רוצים לפספס). אבל אז הכול השתנה. 1:8 סוער על הפועל ירושלים נתן סימן לבאות, ובנובמבר, בבלומפילד, ההיסטוריה של הדרבים נכתבה מחדש.

הרגש: הפועל אירחה והגיעה לדרבי מהמקום הראשון, אבל הצהובים הובילו 0:2 ללא המאמן גרנט, שראה את המשחק מהיציע עקב הרחקה. "זה היה המשחק שסימל את הכול", נזכר גרנט, "ויותר מכל אזכור את הכניסה של אלי דריקס למשחק. עד שהגעתי למכבי דריקס היה נחשב לשחקן מאוד מוכשר אבל גם ללא רציני, בליין כזה, אחד שלא נותן את כל כולו. הוא התחמם על הקווים והעוזר שלי עמנואל אופיר רץ אליי כל שנייה, שואל 'מתי הוא נכנס?'. אמרתי לו 'שמע, אנחנו משחקים טוב, אני חייב לחכות לרגע שהקצב יירגע, ואז נכניס את אלי'. עברו עוד כמה דקות, ועמנואל רץ אליי בטירוף ואומר 'אם אתה לא מכניס אותו עכשיו, הוא נכנס לבד. הוא בטירוף'. ואז דריקס נכנס, ורץ מקצה אחד לקצה השני, דרס את אחמד מוסא מרוב התלהבות וכבש. צמד. בעיניי, הרגע הזה, של הכניסה שלו למגרש וההסתערות, זה מה שסימל את העידן החדש ואת מכבי תל אביב החדשה".

הגיבורים: אבי כהן הירושלמי (17 גולים כמגן!), אבי נמני (15), איציק זוהר (14), דריקס (13), נועם שוהם, אלכסנדר אובארוב, אלכסנדר פולוקארוב.

המורשת: אם יש עונה שיצרה שושלת, זו זו. מכבי תל אביב הצעירה זכתה באליפות, והסגל הזה קטף אליפות נוספת ב-1994/95 ודאבל עונה לאחר מכן. אחת השושלות הגדולות של הצהובים, והכול התחיל בעונה הזו.

למה אנחנו בטופ 5?

"זו אליפות בלתי נשכחת", משחזר גרנט. "אליפות ראשונה שלי, אחרי שלוש סגנויות בהפועל פתח תקוה. אני זוכר את האליפות הזו בגלל הפתיחה הלא טובה, בגלל שלפני תחילת העונה לא האמינו שזה יכול לקרות ואף עיתון לא צפה את זה. מכבי חיפה של אותה עונה היתה נבחרת ישראל. ברקוביץ', עטר, בנין. הפועל היו טובים. יש לי הרבה זיכרונות טובים בקריירה, אבל אין שום ספק שזו העונה הגדולה מכולן. הרגשת שהולכת להיבנות פה קבוצה להרבה שנים, בגלל הגיל הצעיר של הכוכבים הישראלים. הדרבי היה האירוע המכונן, אבל גם את מה שעשינו למכבי חיפה, הדאבליסטית של העונה שעברה, אי אפשר לשכוח. כבשנו נגדם 12 שערים ב-4 משחקים (פעמיים 1:5), זה מדהים. זו היתה עונה של איזון מוחלט בקבוצה, בין צעירים לוותיקים, בין ישראלים לזרים, בין אובארוב לפולוקארוב לנמני לזוהר, שהיו ילדים אז".

לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il

תודה גדולה לאשר גולדברג, רון עמיקם ולאתר דריבליסט