שלטון יחיד: פרויקט האליפות של מכבי ת"א

פרויקט האליפות של מכבי תל אביב: ציוני העונה

זהבי וקרלוס רמה מעל כולם, פריצה שמר על יציבות, חואן פאבלו הפתיע לטובה, סוזה עמד באתגרים. פרויקט האליפות של מכבי

עידן ויניצקי
ברני ארדוב

בוידאו: עשרת שערי העונה הגדולים של מכבי תל אביב

עוד בוואלה! NEWS

אז מה זה בדיוק "העסק של כולנו" - צפו והכירו

לכתבה המלאה

שוער:

חואן פאבלו - 7

בגיל 35, השוער הספרדי הגיע לראשונה בקריירה לקבוצה שנאבקת על אליפות, נכנס לנעליים הכי גדולות שיש (של וינסנט אניימה) ועשה את זה בצורה פנטסטית. הוא לא החמיץ אף דקת ליגה, מיעט מאוד לספוג (לא הוציא כדור מהרשת עד למחזור השביעי) והניסיון שלו עשה את שאר העבודה. לפעמים הוא שוגה עם מסירות פזיזות, ביד או ברגל, אבל היכולת שלו לשחק כמו בלם לכל דבר מאפשרת לצהובים למשוך החוצה את היריבות, שכמעט תמיד מסתגרות מולם והעליונות שלו בכדורי הגובה משתקת התקפות. אין פלא שבקבוצה בחרו להאריך לו את החוזה.

השכיח את אניימה. חואן פאבלו (צילום: ברני ארדוב)

הגנה:

איתן טיבי - 7

עונת הבכורה של הבלם שהגיע מקרית שמונה הייתה על סף המושלמת מבחינה אישית, ואילו העונה הזו אומנם ראתה ירידה מסוימת, אבל עדיין תירשם כהצלחה לא קטנה. טיבי הוא אחד הבלמים המהירים בליגת העל, הוא יודע זאת ולעתים קרובות סומך על המהירות הזו מול חלוצים כבדים. מצד שני, הוא גם סובל מ"טעות של גול" כמעט בכל משחק (שער השוויון בקרית שמונה הוא רק הדוגמה האחרונה). בגיל 26 ועם אליפות רביעית בכיס, לטיבי עדיין יש מקום לשיפור. לשמחתו, יש לו גם את המורה הכי טוב שיכול להיות.

קרלוס גרסיה (2 שערים, בישול אחד) - 9

המורה הזה הוא כמובן גרסיה, אחד הבלמים הזרים הטובים והדומיננטיים ביותר שראה הכדורגל הישראלי. כבר בעונתו הראשונה הראה הספרדי שהוא ברמה מעל הליגה שלנו ונדמה כאילו העונה הדברים רק הלכו והתחדדו. גרסיה נהנה ממיקום מושלם ברחבה וממשחק ראש ברמה הגבוהה ביותר. השנה הוא גם כבש פעמיים: מול רמת השרון (שער ראשון מאז ינואר 2011) ומול באר שבע ב-1:3, שער יתרון קריטי, ברגעי הסיום של המחצית הראשונה. אחד משני הסמלים הבולטים ביותר לשליטה של מכבי תל אביב בליגה בשנתיים האחרונות.

עומרי בן הרוש (שער אחד, בישול אחד) - 6

לפני שנה בדיוק בן הרוש היה חלק מהירידה של מכבי נתניה לליגה הלאומי, אבל מאז האקסית שלו חזרה למקום אליו היא ראויה, ואילו הוא חוגג אליפות. אם כל העונה דיברו על "הרוטציה של פאולו סוזה", הרי שבן הרוש הוא אחת הדוגמאות הקלאסיות לכך. הוא חלק את עמדת המגן השמאלי עם יואב זיו באופן כמעט קבוע ושיחק קצת יותר מחצי מהדקות. הניסיון הרב שצבר, בליגה ובאירופה, ישחק לטובת מכבי תל אביב בעונה הבאה והשיפור העיקרי אצלו יצטרך להגיע בדמות תמיכה משמעותית יותר בהתקפה, כזו שתניב יותר בישולים מכיוון האגף.

הכי טוב שיש. גרסיה (צילום: ברני ארדוב)

יואב זיו - 6

השנים חולפות וחלק מהאוהדים בבלומפילד אולי לא תמיד מבין איך זה קורה, אבל זיו סוגר עונה רביעית בצהוב, אליפות חמישית בקריירה וממשיך להיות מופת ליציבות. הוא אומנם חווה צניחה רצינית מאוד בדקות המשחק, לאחר שבעונה שעברה היה שחקן הרכב קבוע, אבל הוא תמיד שם ותמיד מוכן להיכנס למערכה, משהו שאסור להתעלם ממנו. בגיל 33 לזיו לא נשארו עוד המון שנים בטופ, אבל בתור אחד היחידים ששרדו את התהפוכות במכבי תל אביב של השנים האחרונות והגיעו איתה עד הלום, הוא בהחלט מהווה נכס עבור הקבוצה.

שרן ייני (שער אחד) - 7

ואם כבר מדברים על אחד ששרד את התהפוכות והמהפכות, הרי שאין מישהו יותר מתאים מהקפטן להגדרה הזו. בעונת האליפות הראשונה ייני נראה כמי שהתבגר בן לילה. השנה הוא פשוט המשיך מאותה נקודה. בעונתו העשירית (!) במכבי תל אביב, ייני הופך לאט לאט לאחד הסמלים הגדולים בתולדות המועדון, לא פחות. הדרך לצמרת ברשימה הזו עוד רחוקה אומנם, אבל נראה שהכלבויניק בכיוון הנכון. השער היחיד שלו העונה, השער השני ב-1:3 מול מכבי חיפה, היה ייני קלאסי. המון נחישות, המון הקרבה, שוב במקום הנכון. מגיע לו להיות זה שמניף עוד צלחת.

קפטן וותיק ומנוסה. ייני (צילום: ברני ארדוב)

קישור:

ניקולה מיטרוביץ' (2 שערים, בישול אחד) - 7

מה לא נאמר על מיטרוביץ' העונה? קראו לו אפור, טענו שהוא משחק רק כי פאולו סוזה הביא אותו יחד איתו מוידאוטון, התלוננו שהוא לא מאיים מספיק על השער. בשורה התחתונה, כמעט לכל אלופה דומיננטית בכדורגל הישראלי בעשור ומשהו האחרונים היה קשר אחורי זר, קשוח וחכם באותה מידה, שמארגן את המשחק במרכז המגרש ומחבר בין כל החוליות (די אם נזכיר את הולמאי, מילנקו, בואטנג, ז'וטאוטאס, ולפני שנתיים, חרסיסיץ'). אותה חוכמת משחק של מיטרוביץ' חשובה מאוד לסוזה, שאוהב לשנות מערכים ושיטות תוך כדי תנועה ולכן הוא מקבל המון קרדיט.

גל אלברמן (2 שערים, בישול אחד) - 6

עוד "קורבן" של שיטת הרוטציה. אם אצל אוסקר גרסיה היה אלברמן שחקן הרכב קבוע, העונה הוא נאלץ לשוטט בין המגרש לספסל לא מעט, מה שבאופן טבעי הוריד מעט מהמספרים ומהיכולת. ובכל זאת, אם למישהו היה ספק קל שבקלים לגבי זהות האלופה העונה, הגיע הכדור המדויק של אלברמן בתוספת הזמן מול מכבי חיפה, וסגר את הליגה. כי גם את זה צריך לדעת: להיות במקום הנכון, בזמן הנכון ולעשות את הדבר הנכון.

דן איינבינדר (בישול אחד) - 7

עונת הבכורה של הקשר שהגיע מקרית שמונה בקיץ התנהלה בעצלתיים. עד אמצע פברואר הוא פתח רק בתשעה מחזורים מתוך 22 ונדמה היה שלוקח לו זמן להסתגל לעובדה שהוא נמצא בקבוצה שרצה לאליפות. בחודשיים האחרונים, לעומת זאת, איינבינדר הפך בבת אחת לבורג משמעותי מאוד במרכז השדה של מכבי תל אביב וסיפק כמה הופעות נהדרות, בעיקר ב-0:2 החשוב מאוד על הפועל באר שבע בתחילת הפלייאוף. אם ימשיך כך, העתיד ורוד מבחינתו.

השתפר פלאים ככל שהעונה התקדמה. איינבינדר (צילום: יוסי ציפקיס)

מהראן ראדי (2 שערים, 7 בישולים) - 6

אי אפשר שלא להיות קצת מתוסכלים עבור ראדי. הקשר שהגיע בגיל מבוגר יחסית מסכנין ולראשונה בקריירה נאבק ואף לקח אליפות, היה אחד מכוכבי העונה הקודמת של מכבי תל אביב ושיחק ללא הרף. העונה, לעומת זאת, הוא אומנם החל כשחקן הרכב ושמר על מעמדו לאורך רוב הליגה הסדירה, אבל ברגע שהגיע הפלייאוף, ראדי כמעט נמחק מהרוטציה. אפילו כשנכנס מול מכבי חיפה וקיווה לנצח את המשחק, הוא החמיץ פנדל בדקה ה-90. מצד שני, אי אפשר לקחת ממנו שבעה בישולים ושני שערים, שבכל זאת מעמידים שורה סטטיסטית מכובדת. אי אפשר גם לקחת ממנו את המקצוענות והשקט בו הוא מקבל את כל הסיטואציה שנוצרה. לא כל אחד היה מסוגל.

טל בן חיים (4 שערים, 5 בישולים) - 7

אחת הגדולות של ג'ורדי קרויף היא היכולת לפגוע בול כמעט בכל שחקן ישראלי שהוא מביא למכבי תל אביב, ובן חיים הוא דוגמה טובה. קרויף ראה אותו בעונה שעברה בהפועל תל אביב, התלהב וברגע שהייתה לו אפשרות, לקח אותו אליו. הקשר, שיחגוג בקיץ יום הולדת 25, כבר די מנוסה והשתלב נהדר ברוטציה. הוא פתח ברוב המשחקים וגם הוחלף ברובם, אבל לרגע זה לא הפריע לו ולא הוציא אותו מהקצב, בדיוק כמו שפאולו סוזה אוהב. בן חיים עדיין חייב להשתפר ביכולת קבלת ההחלטות שלו, אבל מעטים השחקנים בליגת העל שמסוגלים להתמודד מול המהירות שלו, אותה הפגין כשנכנס ברגעי הסיום של הדרבי התל אביבי ומיד השיג פנדל בדרך ל-2:3 הבלתי נשכח.

עוד בינגו של קרויף. בן חיים (צילום: קובי אליהו)

ערן זהבי (23 שערים, 5 בישולים) - 9

מה עוד אפשר להגיד על ערן זהבי שלא נאמר לאורך העונה? כמות המשחקים הגדולים שסיפק מספר 7 בצהוב-כחול יכולה למלא בעצמה שלוש-ארבע כתבות, העובדה שהוא הפך לשחקן האהוב ביותר בשער 11 ולסמל הגדול ביותר מאז נמני (אולי בדרך לעקיפה) היא לא פחות ממדהימה והשליטה האבוסלוטית שלו בליגה מזכירה שחקנים גדולים יותר, בליגות גדולות יותר. כמות השערים של זהבי לא הגיונית בכלל, הוא ניצח במו רגליו, עם שלושער ענק, את אחד הדרבים הגדולים שידעה העיר תל אביב מאז ומעולם, ואם הוא לא יעזוב לאירופה, יש לו סיכוי נהדר לזכות גם באליפות השלישית ברציפות והרביעית בקריירה.

דור מיכה (2 שערים, 9 בישולים) - 7

קצת יותר משלוש שנים חלפו מאז ערך מיכה את הופעת הבכורה שלו בקבוצה. במכבי חיכו בסבלנות שהילד יתבגר ויבשיל והעונה, נראה שהתהליך צבר תאוצה משמעותית. מיכה עדיין לא זוכה למספיק קרדיט ונכנס כמחליף בערך בחצי מהמשחקים, אבל כשהכדור ברגליים שלו, עובר איזה רחש ביציעים, כזה ששמור לשחקנים גדולים במיוחד. בגיל 22 בלבד, כל עתידו עוד לפניו והצהובים צריכים להמשיך לטפח אותו ובמקביל, להיזהר שלא יקרה להם מקרה מונס דאבור 2 ומיכה יתייאש מהתחרות הבלתי נגמרת על המקום בהרכב.

הרבה מעל הליגה. זהבי (צילום: יוסי ציפקיס)

התקפה:

מונס דאבור (4 שערים, 2 בישולים) - 5

ואם כבר הזכרנו את דאבור. האם המעבר לשוויץ היה מה ששיחרר אותו או שמא גם במכבי תל אביב החלוץ הצעיר יכול היה לספק את אותם מספרים מדהימים? לשאלה הזו כבר לא נקבל תשובה. מה שבטוח הוא שמדובר בסוג של פספוס עבור מכבי תל אביב, שפיתחה את דאבור ולא נהנתה מהפירות שלו. בחצי העונה בה הוא היה כאן, דאבור כמעט ולא זכה לקרדיט ואולי אם היה נשאר עד לסיום העונה, אחרי פציעתו של ברק יצחקי, זה דווקא כן היה קורה. שוב, הרבה שאלות ומעט תשובות. במכבי יתנחמו בעובדה שהרוויחו על מכירתו סכום כסף סביר.

ברק בדש (3 שערים, 2 בישולים) - 7

בינואר שעבר מכבי תל אביב הביאה את ערן זהבי וראדה פריצה, השנה היא הביאה את בדש ורמי מרבאל. יחי ההבדל. אלא שבעוד המגן הצרפתי נוסה פה ושם עד שנעלם במהרה מהרוטציה, בדש עלה על הגל הנכון. החלוץ המנוסה הגיע מקרית שמונה זמן קצר לאחר שתפר את מכבי תל אביב ומיד מצא את מקומו במערכת הצהובה. הוא כבש במשחק הראשון בו פתח, מול מכבי פתח תקוה והוסיף צמד באחד המשחקים החשובים של העונה, ה-0:2 על הפועל באר שבע, שדי הבטיח לקבוצה את התואר. מה עוד אפשר לבקש?

מה עוד אפשר לבקש? בדש (צילום: ברני ארדוב)

ברק יצחקי (7 שערים, 2 בישולים) - 7

ה-27 בפברואר 2014 ייחקק בזכרונו של יצחקי, בדיוק כמו ה-22 באוגוסט 2010. בחימום לפני משחק החוץ מול באזל קרע החלוץ את הרצועה בפעם השנייה בקריירה, וכך עונת הקאמבק המצוינת שלו במכבי תל אביב נעצרה ברגע מתסכל אחד. עד לאותו ערב אכזרי בשוויץ, יצחקי היה מצוין. 48 שניות לקחו לו מפתיחת העונה עד שכבש את השער הראשון מול הפועל עכו. אחר כך הוא הוסיף עוד שישה שערים כולל את אחד המתחרים הברורים על שער העונה, המספרת האדירה נגד מכבי חיפה. רק בריאות.

ראדה פריצה (12 שערים, 4 בישולים) - 7

אוטוטו השבדי בן 34 והיו רבים שלא האמינו שהוא יוכל לשחזר את חצי העונה הראשונה שלו בקבוצה. פריצה הגיע בינואר שעבר וכבש את הליגה בסערה עם שמונה שערים עד לתום העונה. השנה, בניגוד ללא מעט תחזיות, הוא רק הלך והשתפר. יש כאלה שטוענים שהיחסים עם פאולו סוזה לא חמים במיוחד, אבל גם אם הדבר נכון, הרי שפריצה כבר סיכם על הארכת החוזה במכבי והמספרים לא מותירים מקום לספק: מדובר באחד החלוצים הכי טובים שנראו פה. כל גול ממחיש את חשיבותו: השער בדקה ה-90 מול בני יהודה במחזור השני ששחרר המון לחץ, הצמד בניצחון הענק 0:3 בחוץ על מכבי חיפה, השער בדקה השנייה ב-1:2 בטדי על בית"ר, שער ב-1:3 על באר שבע, ב-0:1 על בית"ר, ב-1:3 על מכבי חיפה ועוד ועוד. פריצה תמיד שם, תמיד ברגעים הכי חשובים.

לא עוצר. פריצה (צילום: ברני ארדוב)

מאמן:

פאולו סוזה - 8

יכול מאוד להיות שבקרוב פאולו סוזה כבר לא יהיה מאמן מכבי תל אביב. אולי כן. בכל מקרה, החידה סביב הפורטוגלי הייתה ותישאר. הוא הגיע לכאן עם תווית של מאמן הגנתי ולא עשה שום דבר כדי להפריך אותה. אין ספק שהצהובים פחות הלהיבו מאשר בעונה שעברה, אבל מצד שני, הם היו הרבה יותר יציבים והתמודדו בצורה מפוארת עם העומס, שכלל העונה גם 12 משחקים בזירה האירופית. בניגוד לאוסקר גרסיה, שנחת במכבי תל אביב כמאמן אלמוני יחסית ביבשת ועם מעט מאוד מה להפסיד, לסוזה היה רק מה להפסיד. אחרי שאימן באנגליה, היה לפורטוגלי ברור שכל דבר פחות מאליפות ייחשב לכישלון ורק על העובדה שהוא אכן זכה בתואר, עם כל הלחץ על הכתפיים ובאופן בלתי מעורער, מגיעות לו כל המחמאות.

כן שותפו: מאנה, ריף פרץ, עומרי אלטמן, משה לוגסי, גאל מרגוליס, רמי מרבאל, דור ז'אן.

* אל הרשימה נכנסו רק שחקנים ששיחקו יותר מ-500 דקות בליגה העונה (עד כה)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully