זהו, עכשיו זה סופי. יש לנו אלופה וקוראים לה מכבי תל אביב. הכול אומנם התעכב מעט, אבל כל עיכוב הוא רק לטובה והצהובים זכו בתואר הערב (שבת), דווקא בביתה של הפועל באר שבע, עם ניצחון 1:2 על סגניתם, שרדפה אחריהם בצורה עיקשת לאורך רוב העונה. אולי זה היה המקום הנכון ביותר עבור מכבי תל אביב לנצח, בווסרמיל, ולחגוג בבירת הנגב את תואר האליפות השני ברציפות שלהם.
כבר בפתיחת המשחק אפשר היה להבחין בדומיננטיות של מכבי תל אביב. הקבוצה של פאולו סוזה הציגה סגנון מעט שונה מזה בו שיחקה במהלך השבועות האחרונים והיה יפה לראות איך המאמן הפורטוגלי מבצע את השינויים הנכונים ולא מתעקש על השיטה ההגנתית, שלא ממש עבדה בתקופה האחרונה. טל בן חיים חזר סוף כל סוף לעמדתו בכנף שמאל של ההתקפה הצהובה, שם מיד ראינו את התרומה במהלכים אותם הוא ביצע, כולל הפנדל שסחט ושהוביל לשער השני. בנוסף לבן חיים, בחוליית הקישור בלטו לטובה במשחק הזה גם מהראן ראדי וערן זהבי, שניים שתורמים רבות לחלק ההתקפי של הקבוצה.
גם לא במשחק גדול שלה, מכבי תל אביב הגיעה לשלל מצבים והייתה יכולה גם להגדיל את התוצאה. האלופה הטרייה הייתה ראויה לניצחון. היא הפעילה לחץ בלתי פוסק על שחקני באר שבע וביטלה את יתרון הביתיות של האדומים ואת הניסיונות שלהם לייצר מהלכים התקפיים. המארחים נותרו חסרי אונים למשך דקות ארוכות.
לאחר שירדו להפסקה ביתרון 0:2 מבטיח, לאורך המחצית השנייה שחקני מכבי תל אביב ביקשו רק דבר אחד: לשמוע את שריקת הסיום שתכתיר אותם כאלופים. הם נסוגו מעט לאחור וניסו להפתיע עם התקפות מתפרצות. זהבי היה האיש שבאותם רגעים ידע להציב את עצמו בעמדות הנכונות ולהגיע למצבים קורצים, אולם הוא לא ניצל אותם על מנת להגדיל עוד יותר את מאזן השערים שלו.
אם כבר נגענו בזהבי, חייבים להרחיב עליו את הדיבור. אי אפשר לעסוק באליפות של מכבי תל אביב מבלי להתייחס לשחקן שהוביל את הקבוצה לאורך כל הדרך. לאחר שברק יצחקי נפצע וגמר את העונה, מונס דאבור עזב לגראסהופרס וראדה פריצה סבל מירידה ביכולת, הצהובים היו צריכים מישהו שייקח אותם על הכתפיים ויידע להכריע משחקים לבדו. אפשר לומר שבתקופה האחרונה, האיש הזה היה ללא כל ספק זהבי. בכל אותם רגעים בהם מכבי תל אביב נזקקה לו, הוא היה שם עבורה. מלבד השערים היפים שזהבי יודע לכבוש, הוא גם יודע לבצע, יותר טוב מכל אחד אחר בליגה, מהלכים ללא כדור. התנועה על המגרש, יכולת קריאת המשחק והעיתוי המצוין שלו, מביאים אותו פעמים רבות למפגש שהוא אוהב יותר מכל, שלו עם הכדור ושל הכדור ברשת. יש לו את התכונות שמציבות אותו במקום וביכולת שונות משאר השחקנים שסביבו.
אני בהחלט מצטרף לכל אותם אלה שמברכים היום את מועדון מכבי תל אביב. הייתה לצהובים משימה קשה מאוד בעונה שעברה, לזכות באליפות. אלא שלא פחות קשה זה לשמור על התואר, בטח שלאחר עונה קשה ומפרכת גם בזירה האירופית. מכבי תל אביב הצליחה לעמוד במשימה שניצבה בפניה, אולם למרות הכול, כדאי שאף אחד גם לא יטעה. השחקנים אולי יכולים לנוח מעכשיו ועד לסיום העונה, אבל עבודה קשה ממתינה לצוות המקצועי של הקבוצה. מכבי תל אביב חייבת להביא כוחות חדשים ושחקנים חדשים שישפרו אותה. לאורך זמן, לא יהיה נכון להניח על כתפיו של זהבי את כל המשימות של הקבוצה. ראינו איך בתקופה האחרונה הקבוצה מאוד התקשתה במשחקים מסוימים וכבר היום היא חייבת לחשוב גם קדימה, אל העתיד.
לצד החשיבה המקצועית, ישנו דבר אחד שאוהדי מכבי תל אביב צריכים לקוות ולצפות לו וזה שאותה אהבה ואותו רצון להצלחה שיש לבעלים מיטש גולדהאר להשגת מטרות ספורטיביות יימשכו, כי עם כל המחמאות הראויות, לצוות המקצועי ולשחקנים שמבצעים הכול, חשוב להזכיר את האיש שבראש המערכת, זה שבזכותו יש תמיכה כלכלית משמעותית, כזו שעוזרת למועדון הצהוב להתקדם ולשאוף להגיע ליעדים הבאים.
