בינואר 2008 הייתה בני יהודה שקועה עד צוואר. הקבוצה לא תפקדה, צנחה למקום האחרון ונראתה בדרך הוודאית לליגה הלאומית. באותו זמן, כצעד אחד מבין מהלכי הייאוש, הובא מלבסקי סופיה הקשר סדריק בארדון. בהתחלה זה לא ממש עבד, כשההפסדים המשיכו להגיע על אף הכישרון והניסיון של הצרפתי. אלא שמאוחר יותר הכול התחבר, בני יהודה ניצחה בשמונה מתשעת משחקיה האחרונים ורשמה את אחד הקאמבקים המפוארים בהיסטוריה של ליגת העל. לבארדון היה חלק לא קטן במהפך הזה.
העונות הבאות היו גן עדן לרומנטיקנים, שהתמוגגו מהצורה שבה קבוצה דלת תקציב עושה בית ספר לניהול לשאר הליגה. כל זאת, בזמן שהמחאות מבית רק גברו. מה שנראה נחמד ושקול מבחוץ היה מופע אימים של קמצנות עבור אלה שבפנים. ייתכן שהטענות של אוהדי בני יהודה כלפי משה דמאיו היו לאורך השנים שגויות או, במקרה הטוב יותר, מוגזמות, אבל כעת נראה יותר מתמיד שיש דברים בגו. המנכ"ל עומד בפני החלטה ניהולית קשה, אולי הקשה ביותר מאז שלקח לידיו את הקבוצה לאחר עזיבת חזי מגן. התוצאות והמצב מראים שצריך שינוי, התקציב, לפחות על פניו, לא ממש מאפשר.
אלא שעכשיו זמן למעשים. ינואר בפתח, ואתו החלון הכמעט יחיד של הקבוצה לשנות את העונה. גם דמאיו מבין שעם הסגל הנוכחי הזהובים יתקשו לשרוד. זה בדיוק הזמן של האיש שהנחית פה בחטף זרים כמו וינסנט אניימה, דלה איינוגבה, פדרו גלבאן וכמובן בארדון לעשות עוד קסם כזה. אם לא יצליח, לא רק מסלולה של בני יהודה עלול להשתנות, אלא גם העתיד שלו במועדון.
עוד לפני התוצאות האחרונות של הפועל תל אביב - התיקו מול בני יהודה וקרית שמונה והתבוסה הביתית למכבי חיפה - נשמעו קולות (ביניהם של כותב שורות אלה) להגדיר את המטרות העונה ולתת לרן בן שמעון שקט. הבעיה היא שלא משנה כמה חזק יזעקו אותם גרונות, הדרישות הללו לא יכולות, כנראה, לעמוד במבחן המציאות. מועדון בסדר הגודל של הפועל תל אביב מחויב לרוץ בכל שנה אל התואר, בלי שום קשר לחסרונות הסגל שלו ולחוזקן של היריבות.
אלא שלאורך זמן דברים משתנים. אם בפתיחת העונה היה קשה לשווק את הפועל תל אביב כקבוצה בבנייה, אחרי התיקו בקרית שמונה המשימה אמורה להיות פשוטה יותר. לכולם ברור שהפועל תל אביב של היום היא לא מועמדת לגיטימית לאליפות. השאלה היא מי שם מבין שהמירוץ לכרטיס לאירופה, שעלול להיות עקר ויקר, יכול להתבצע גם באמצעים דלים יותר מאלה שהושקעו שם בחורפים שעברו.
חלון ההעברות של ינואר היה בשנים האחרונות בעוכריה של הפועל תל אביב. לפני שנתיים אלי טביב לא רצה לשחרר את טוטו תמוז למונאקו למרות פער גדול מעירוני קרית שמונה, אשתקד הייתה לאדומים עוד הזדמנות להיפטר מהחלוץ לפני שהוא מסיים את חוזהו ולהוריד עוד עלויות דרך שחרור מוקדם של אפולה אדל, תוך הענקת הביטחון לבוריס קליימן בדרך להפיכתו לשוער ראשון בשנים הבאות. מה הם עשו במקום? הביאו את אלמוג כהן במחיר של יותר ממיליון שקל וצירפו רכבת של שחקני חיזוק בינוניים, בדיוק בזמן שבו מכבי תל אביב כבר נתנה גז. את ההשפעה של כל המהלכים הללו אנחנו רואים היום תמוז הלך לרוסיה בלי שהפועל תראה שקל, חצי סגל שוב הוחלף ודני עמוס הובא כדי להתחרות בקליימן, מהלך שלא עשה טוב לאף אחד מהם.
הפער מהפסגה עומד כעת על שמונה נקודות וביום שני עלול לגדול לעשר. זה הזמן של האדומים לחשוב, לתכנן ולשווק את המהלכים העתידיים. בחלון שעומד להיפתח אין מציאות גדולות, ועל כן הפועל תל אביב חייבת להיות מבוקרת יותר ביבוא ופרועה יותר ביצוא להיות בררנית יותר עם רכש ולא לקבל לשורותיה שחקנים כמו דויד רוצ'לה וסאבו פאביצ'ביץ' שלא ישפרו במאום את ההגנה הרעועה, ובמקביל לעשות צעדים אמיצים ולמכור שחקנים, אפילו כוכבים, אם יבואו הצעות מספיק מפתות.
גם בסגל הנוכחי, כפי שאפשר היה לראות בקרית שמונה, הפועל תל אביב היא עדיין אחת מחמש הקבוצות הטובות בליגת העל. מדיניות נכונה בחורף תכשיר את הקרקע לתשתית בריאה יותר בעונה הבאה. אם הפועל תל אביב שוב תיכנס לאשליה שהיא במירוץ ותחזור על הטעויות שביצעה בשנים האחרונות, גם עונת 2014/15 תסתיים כבר במחזור העשירי.
שתי קטנות
1. בשלושת המחזורים האחרונים הועברו משחקיה של הפועל באר שבע בשידור ישיר מול מכבי תל אביב והפועל ניר רמת השרון בערוץ 1, המפגש עם בני סכנין בצ'רלטון. הרצף הזה הופסק בשבת, לפני משחק שהניצחון בו העלה את באר שבע למקום הראשון בטבלה, לפחות עד יום שני.
ערב המחזור העדיפו בצ'רלטון לשדר את המפגש בין מ.ס. אשדוד לבית"ר ירושלים מקום 11 מול מקום 9. אפילו לא קרב תחתית קלאסי, על פני משחק של המועמדת, לפחות על פניו, לאליפות. בערוץ, שמחויב אך ורק למנוייו ולא לכלל הציבור, לא צריכים לספק הסברים בית"ר ירושלים היא קבוצה מושכת קהל ותמיד מרתקת. מצב כה עדין, שבו הפסד מבטיח קלוז אפ על הפנים הנוגות של אלי כהן ופוטנציאל גבוה לדרמה, ראוי לדידם להיות מתועד בלייב. אבל יש בבחירה הזו הרבה כדי ללמד על חוסר האמון הציבורי שעדיין קיים כלפי הפועל באר שבע, בפני עצמה קבוצה בעלת גרעין אוהדים לא קטן. אם לא הניצחון על מכבי פתח תקוה, שהושג בסיטואציה לא פשוטה לאחר שלוש מחציות מאופסות, ניצחון נוסף על הפועל חיפה בקרית אליעזר בשבת הבאה בוודאי יעזור לבניית האמון הזה.
2. "הכוח של השופט במשרוקית, כבר שבוע שני שזה קורה", הזדעק שלומי דורה לאחר ההפסד למכבי תל אביב, כשהוא מתייחס גם לאירועי השבוע שלפני כן באשדוד. הבעיה כשנתפסים להחלטות שיפוט היא ששוכחים את העיקר: שהקבוצה שלך הפסידה, מה שאומר שבמבחן התוצאה היא הייתה פחות טובה. הפעם לדורה לא היו תירוצים, גם הוא יודע שהאדום של האח יוסי היה מוצדק. אחרי שפתחו היטב את העונה, דורה והשחקנים שלו עומדים בפני שוקת שבורה. הפסד נוסף להפועל באר שבע יגרום לכך שהתחתית תיראה קרובה יותר מהצמרת, צומת דרכים מאוד מסוכן לקבוצה שההיסטוריה שלה מעידה על שבריריות יתר.
בין השורות
מאמן הפועל תל אביב רן בן שמעון: "קל לשרוק נגדנו בתקופה האחרונה".
רוצה לומר: ועוד יותר קל כשמדובר בפנדל של 100 אחוז.
מאמן בני יהודה דרור קשטן: "כבר בשבוע שעבר הצעתי להתפטר ולא קיבלו את זה".
רוצה לומר: כנראה שהצעתי לקבל פיצויים וגם את זה לא קיבלו.
מאמן מכבי פתח תקוה ייטב לוזון: "אני לא אחד שנלחץ מהר".
רוצה לומר: אני הבן של אבי לוזון. איזו סיבה יש לי להילחץ מהר?
מאמן מ.ס. אשדוד ניר קלינגר על השינוי בעמדת השוער: "אנחנו אולי קבוצת הבית הכי טובה וקבוצת החוץ הכי גרועה"
רוצה לומר: ובמלים אחרות, אנחנו פשוט בינוניים.
מאמן בית"ר ירושלים אלי כהן: "לא יודע אם זה משבר". שחקן בית"ר ירושלים אבירם ברוכיאן: "זה משבר".
רוצים לומר לכם: אם היינו צריכים עוד הוכחה שהשחקנים בבית"ר לא עומדים מאחורי המאמן.
לא להאמין ש...
בשמונת המחזורים הראשונים ספגה הפועל תל אביב ארבעה שערים. בשלושת המחזורים האחרונים היא ספגה שמונה.
אחרי הפנדל נגד הפועל תל אביב, שמעון אבוחצירא קיבל הזדמנות פז לצאת גם מבצורת שערי השדה שלו, אבל הטיס את הכדור לשמי הולנד. ככה מחסלים מומנטום.
ויני ג'ונס נתקל בתוכנית "ציידי הציידים" בנשיונל ג'יאוגרפיק בדוב אימתני ובמקום להיכנס בו בפראות הוא השתין במכנסיים.