דיוויד בלאט גמר את הסיפור שלו במכבי תל אביב. אולי יעזוב כבר בשעות הקרובות; אולי בימים הקרובים; אולי בעוד כמה שבועות; זה תלוי בפוליטיקה הפנימית במכבי. אבל כפרפראזה על המשפט הידוע בו לוו לגרדום האסירים הנידונים למוות בארה"ב - He's a fired coach walking.
נכון לשעות הבוקר המאוחרות של יום שישי, בהנהלת מכבי מנסים לארגן ישיבת חירום עוד לפני כניסת השבת. איש מהבעלים לא הופיע לאירוע החגיגי הבוקר בהיכל עם הראפר 50 סנט. בלאט נאלץ להגיע, טרוט עיניים. כשהסתיים האירוע כונס צוות האימון לפגישה בהולה עם המנהל ניקולה וויצ'יץ'.
***
מאחורי הקלעים במכבי מתבטאים הבוקר בצורה חריפה, כמעט חסרת-תקדים, כלפי בלאט. אפילו שכפ"ץ ה-700 אלף דולר שלו, זה שהשאיר אותו הקיץ בקבוצה, לא יעזור הפעם, טוענים גורמים בקבוצה.
חברי הגווארדיה הוותיקה, שפרשו בקיץ האחרון את חסותם על בלאט, מבינים שלאור חומרת המצב אפילו המשכורת הגדולה של בלאט הופכת נון-אישיו; וכך - למרות המצב הכלכלי הבעייתי, ובשל הקריסה המקצועית, בימים האחרונים מתחיל להתגבש קונצנזוס לפיטוריו של המאמן היחיד בשלושים השנים האחרונות ששרד על גבו של השור המכבי ארבעה קיצים רצופים.
עוד לפני שנעסוק בסיבות, נספר מי עשוי להחליף את בלאט. המועמד הבכיר הוא גיא גודס: גיא מחכה להזדמנות שלו כבר חמש שנים, אמר לנו הבוקר בכיר במועדון, הצ'אנס הזה מגיע לו, אנחנו לא יכולים לדלג מעליו.
מצד שני ישנו מועמד בכיר אחר: פיני גרשון. כן - זה שנבעט מהמערכת בקיץ 2010 אחרי אובדן האליפות לעודד קטש ולגליל/גלבוע; מי שנאמר עליו שהביא את מכבי לשפל תדמיתי חסר תקדים; האדם הראשון שמכבי הזרימה לחשבון הבנק שלו כמעט מיליון דולר וחצי ברוטו בשנה רק כדי שלא יאמן אצלה - הוא המועמד לקאמבק הגדול של עונת 2013/14.
מקורבים למועדון מספרים כי בחודשים האחרונים חלה התחממות מפתיעה במערכת היחסים של גרשון והגורמים החזקים במועדון, בעיקר דני פדרמן ושי רקנאטי. פדרמן מרבה להתייעץ באחרונה עם גרשון, ורקנאטי הפך אותו לפרשן הכדורסל הבכיר של ערוץ הספורט. גרשון ייעץ להנהלה הצעירה במספר מקרים, לאחרונה בעניין ליאור אליהו. ועם שמעון מזרחי, אולי הגרופי הגדול ביותר של גרשון בהנהלה, מעולם לא הייתה בעיה.
אבל יש שלוש בעיות אחרות שעשויות לעכב את הקאמבק - שתיים מהן פוליטיות ואחת פרקטית: ראשית, מערכת היחסים הבעייתית בין גרשון לבין דיוויד פדרמן ואודי רקנאטי, שעדיין סוחבים משקעים מהקדנציה הקודמת של גרשון במועדון (ובכלל); שנית, ההבטחה לגיא גודס, עליה סיפרנו עוד בעונה שעברה, שהוא יהיה המאמן הבא של הקבוצה אחרי בלאט; שלישית - כסף. כי גרשון לא יבוא לעבוד בחינם, ומצבה הכלכלי של מכבי כעת איננו מן המשופרים. וזאת בלשון המעטה.
***
ניתן לחשוב שבעיות 1 (מערכת היחסים עם פדרמן ורקנאטי האבות) ו-3 (כסף) הן משמעותיות יותר מבעיה 2 (ההבטחה לגודס). הנהלת מכבי הפרה לאורך השנים מספיק הבטחות למאמנים ולשחקנים, וגודס ממילא אדם פרגמטי שלא ישבור את הכלים גם אם גרשון ימונה על הראש שלו (אבל ייעלב מאוד, בוודאי). אבל סוגיית גודס בהחלט מייסרת את ההנהלה.
כי מצד אחד, גודס נבנה לתפקיד הזה במשך כמה שנים. הוא דמות מאוד אהובה במועדון, והלויאליות שלו כלפי הארגון מוערכת. מצד שני, ועם מלוא ההערכה לגודס, במכבי יודעים שגרשון מאפיל עליו בכל אספקט כאיש מקצוע. זה בכלל לא כוחות.
בנוסף, יש שדואגים היום להזכיר כי לאורך השנים מיעטה מכבי לסמוך על עוזרי המאמנים שלה שיחלצו אותה ממשברים מקצועיים - וכאשר הוחלט לפטר מאמן במהלך עונה, כמעט תמיד הובא לתפקיד גורם מ"בחוץ" (או לכל הפחות, לא מתוך הצוות המקצועי עצמו): כשעודד קטש פוטר בעונת 2007/8, הגיע במקומו צביקה שרף (אומנם היה חלק מהמועדון, אבל במדרג היה מצוי מעל למאמן - שימש קודם לכן כמנכ"ל); כשאפי בירנבוים פוטר ב-2008/9, הגיע במקומו גרשון. בעידן המודרני, עוזר המאמן היחיד שהחליף מאמן מכבי שפוטר במהלך העונה היה אלי קנטי במקומו של יעקב אדלר ב-1992/3. איך הסתיימה העונה ההיא במכבי זוכרים גם היום, מקץ עשרים שנה.
העניין הזה קשור לניהול משברים. כשמכבי נקלעת למשבר - ומצבה הנוכחי משברי לא רק במובן המקצועי, אלא גם במישור התדמיתי (כלפי התקשורת, כלפי אוהדיה, כלפי יתר אוהדי הכדורסל בישראל) - היא דואגת למנות בר-סמכא. וגרשון, בכל הקשור לניהול משברים, הוכיח שאפשר לסמוך עליו (אם כי למען האמת, גם הוכיח שאפשר לסמוך עליו בכל הקשור להכנסת המערכת למשבר כולל): כזכור, הוא היה זה שחילץ את המועדון מהשפל הגדול של סוף שנות ה-90' והכניס את מכבי לעידן הזהב שלה.
שריקות הבוז בסיום המשחק אמש הדהדו היטב בהיכל. כולם מדברים על הזהות הישראלית, אבל אוהדי מכבי מאסו בעיקר באיכות המוצר. הם משלמים אלפי שקלים למנוי בשנה כדי לקבל שואו. לא במקרה שב גרשון והזכיר בשבועות האחרונים - בשידורים בערוץ הספורט ובערוץ 10 - את מחויבותו ההיסטורית לשואו-טיים. לא בכדי ריכז את הביקורת שלו לא סביב סוגיית הזהות, אלא בעיקר סביב סגנון הכדורסל המדכא של מכבי; כדורסל אפרורי, מהוסס ודהוי שמנפק סגל שחקנים שבלאט הצהיר עליו בתחילת השנה ש"שווה גמר יורוליג" - ושהפך את מכבי לקבוצה שב-13 משחקים רשמיים עד כה העונה הגיעה רק ארבע (!) פעמים ל-80 נקודות ומעלה.
וחשוב להזכיר, במובן הזה, שמכבי הציגה התקפה משמימה גם במשחקים אותם ניצחה, וניצלה הרבה בזכות ערבי קליעה איומים של היריבות - מול קובאן, ריטאס ופנאתינייקוס קלעה מכבי 73, 76 ו-75 נקודות בהתאמה, ב-47.3% דלים (בשקלול של שלושת המשחקים הללו) מהשדה.
בשיחות האחרונות שקיים עם חברי ההנהלה לא הצליח בלאט לנפק תירוצים שסיפקו את הבוסים שלו. בהנהלה אומרים שזה הסגל של בלאט, שהוא בחר בפינצטה. סגל שכולם מסכימים - גם בלאט עצמו - שעולה בכמה דרגות על הסגל של העונה שעברה (שאפילו שיחק, בשלב זה של העונה, כדורסל טוב יותר ביחס לעונה הנוכחית). זה סגל שבלאט שם עליו את השם שלו.
ועתה אין לבלאט מוצא - חוץ מלהודות שמבחינה מקצועית, עד כה, הוא נכשל.
***
במכבי מודים שבלאט "איבד לגמרי את סגל השחקנים, ורואים את זה בהתנהלות שלהם על המגרש". אם בשנים עברו השתמש בלאט ברוטציה רחבה בתוך המשחקים עצמם, השנה עבר לרוטציה בין המשחקים. לפאולו סוזה מהכדורגל זה עובד; לבלאט לא. רבים מהשחקים מעורערים. היתר ממורמרים. המערכת מפורקת מבפנים. ובמכבי מפנים את האצבע המאשימה כלפי אדם אחד בלבד.
"בלאט משדר חוסר ביטחון והיעדר החלטיות", מספר מקורב למועדון. "בקבוצה משתגעים ממנו. כשסופו נותן משחק גרוע, בלאט אומר 'איזו טעות עשינו איתו בקיץ', וכשהוא נותן משחק טוב, בלאט אומר 'זה שחקן גדול, החתמה גדולה'. בלאט יכול להלל את אוחיון יום אחד, ושבוע לאחר מכן לפרק אותו לחתיכות. לטייריס רייס הוא יכול לקרוא 'שחקן ענק', ואחר כך לטעון שהייתה טעות להביא אותו. וככה כמעט לגבי כל שחקן בסגל. איך יכול להיות שנעימי לא טס אפילו עם הקבוצה למשחקים, ופתאום עולה לשחק 22-23 דקות? ולמה ג'ייק כהן, שנראה טוב יותר מכולם באימונים, לא מקבל דקה אחת של פרקט? ואיך לנדסברג, שהיה נהדר במשחקי ההכנה ובתחילת העונה, נמחק לגמרי מהרוטציה ואיבד ביטחון? אנשים לא מבינים מה עובר לדיוויד בראש. אין דרך, אין שיטה, אין כלום".
היעדר-ההחלטיות הזו, מספרים במכבי, ריסקה את הביטחון של מספר שחקנים. מקורבים ללנדסברג מספרים כעת שהמתאזרח הצעיר איבד לחלוטין את האמון במאמנו ומדבר מאחורי הקלעים על עזיבה אפשרית בקיץ (יש סעיף יציאה בחוזה), כשהפועל ירושלים המתחזקת כבר שולחת איתותים. וזה לא נגמר שם.
***
מה בכל זאת יכול להציל את בלאט? במקרה הטוב, נס. אבל כנראה שהמערכת הגיעה לנקודת האל-חזור. יש גורמים במכבי שסבורים שבלאט לא צריך לעמוד על הקווים כבר במשחק הבא. יש גורמים שסבורים שהוא ראוי להזדמנות אחרונה. אבל גם לשיטת המקלים, הפסד במשחק הבא - וזה הסוף.
כמובן שאם ניתן למאמן קמצוץ של חבל, אזי שלכאורה הוא יכול להתארך - אם יגיעו הניצחונות. אם בלאט בכל זאת יגיע למשחק הבא מול אילת וינצח, סביר להניח שלא יפוטר לאחריו. אם הקבוצה לפתע תשנה את עורה ותתחיל לשחק כדורסל טוב, בלאט אולי ישרוד. אבל זו אפשרות תיאורטית, שגם במכבי לא באמת מאמינים בה.
כי הבעיה עם בלאט, מסבירים בכירים, לא קשורה רק לתוצאה הסופית. היא קשורה לדרך, לשיטה. "איך יכול להיות שבלאט כאן כבר ארבע שנים ואף שחקן צעיר לא התקדם תחתיו?", תהה הבוקר גורם בכיר מאוד.
בלאט לא מאמין בצעירים, או אולי חושב שאין לו את הלוקסוס להאמין בצעירים. זו שאלה של ביצה ותרנגולת. אבל התוצאה הסופית ברורה: לא רק שאין צעירים, לא רק שלא רואים אור בקצה המנהרה (במכבי כבר מסתכלים על הקיץ הקרוב ותוהים באשר לחיזוק מקומי פוטנציאלי, אך לא מוצאים כלום) - גם הסגל הקיים, הזר, נראה רע. מילא, היה משחק טוב ומפסיד לעתים - זה יכול לקרות. אבל הבעיה היא שאפילו בניצחונות הכדורסל בינוני במקרה הטוב.
"ההנהלה מודאגת מאוד מהמצב", סיפר לנו הבכיר. "אנחנו מאבדים קהל. אנחנו מאבדים את האוהדים. אנחנו חייבים לשנות גישה, ואולי עם בלאט אי-אפשר לעשות את זה".
במכבי מרגישים שהם צריכים "משהו אחר, רעיון חדש". הם צריכים להתחבר שוב לאוהדים שלהם, קודם כל, ואחר כך ליתר הציבור.
כך שדומה שהשאלה המרכזית שנותרה היא מי יכול להביא את הבשורה החדשה - גודס, או שמא דווקא גרשון?
גודס טרי יותר, רעב יותר, זול יותר, וגם קיבל הבטחה (נוסף על כך: במכבי מאמינים שאולי גודס כן מסוגל לבצע מהפכה מקצועית ולקדם את הסגל הצעיר והרענן); אלא שבד בבד, גודס לא מנוסה ולא מוכח, ולא בהכרח מסוגל לחלץ את מכבי מהמשבר הקשה.
גרשון שועל מנוסה, אהוב על ידי רוב הקהל, אבל יקר הרבה יותר; וכידוע במכבי, הוא גם איש המקצוע שהיה חתום על הניתוק של הקבוצה מהישראלים שלה בראשית העשור הקודם, ואדם שקידם בעצמו מעט מאוד שחקנים צעירים, אם בכלל - כך שבשורה של כדורסל טרי, אחר, הוא לא בהכרח יוכל להביא (והרי פוטר רק לפני שלוש שנים כי דרדר את מכבי לשפל מקצועי דומה לזה הנוכחי).
בקרוב מאוד נדע איזה כוח ניצח במאבק הפסיכולוגי: זה שמונע ממקום של פחד, או זה שמונע ממקום של תקווה.
ohad@walla.net.il