הפעילות האמיתית נגד גזענות: סיכום המחזור של חמי אוזן

השקרים שסופרו על בית"ר והטענות על מות המועדון, התפוצצו מול 30 אלף צופים בטדי, 30 אלף שהוכיחו שההוויה הזו חיה וקיימת ומי שיבין אותה, בניגוד לאותם מספידים, יוכל לממש הפוטנציאל הענק לעשיית היסטוריה. חמי אוזן סוגר מחזור

חמי אוזן
one

Like

פארסת דקת הדומיה לרב עובדיה יוסף היתה יכולה להתרחש רק במועדון כמו בית"ר ירושלים - מתופעות הספורט היחידות שהצליחו להכנס לפנתיאון מערכוני הגשש החיוור. אם לא היינו כל כך רציניים בימים אלו, ייתכן שזה גם היה מצחיק אותנו כמו פעם. מדי כמה שנים קם לו אדם שמכריז על סופה של ההוויה הכל כך ישראלית הזו. בעונה שעברה הצעקה הגיעה לשיא ווליום חדש: השירים הגזענים לשחקנים הצ'צ'נים, מאות האוהדים שנטשו את אצטדיון טדי אחרי השער של זאור סדאייב ועשרות האלפים שבחרו להתרחק מהמפגע הזה, גרמו לתקשורת הישראלית לדחוף את בית"ר ירושלים אל חדר המתים כשנשמתה עדיין באפה. אמרו שהקבוצה הזו נכחדה אחרי אותם רגעים מבישים, טענו שלא תקום מזה, שזה הסוף, והנה, לא עברו אלא מספר חודשים, ושוב התברר שהתקשורת הישראלית נכשלה בתיאור והבנת המציאות, בעיקר כי שוב קידשה את הקלישאות שלה מבלי להכיר את האנשים בשטח. כ-30 אלף צופים באצטדיון טדי הם ההוכחה שההוויה הזו עדיין חייה וקיימת. צריך קצת יותר מזה כדי להרוג את המועדון.

טדי הפקות: סיקור ה-0:1 של בית"ר ירושלים על הפועל תל אביב

בית"ר עדיין בעננים: "טביב עבר גיהנום בהפועל וסגר מעגל"

הפועל ת"א לא נרגעת: "גם במחצית השנייה הם לא היו עדיפים"

שלום תקווה מזהיר: בית"ר לא תוכל לבנות רק על הקהל

אורן יוסיפוביץ מכתיר את ראש העיר האמיתי של ירושלים

והמחיר מפתיע

בפחות מחצי שעה יש לכם פתרון מדוייק לכאבי רגליים וגב

לכתבה המלאה

המסר שעולה מכך הוא מורכב ומלא סתירות, כמו כל דבר שקשור בבית"ר ירושלים. זהו כמובן סוג של ניצחון לאלו שמחו בדרך לא מקובלת בעונה שעברה על החלטה לא אחראית ולא מקצועית של המועדון, אבל זהו גם מסמך שסותר את כל אלו שניהלו את בית"ר הקודמת וטענו שהגזענות היא המחסום של הקבוצה. אז הנה, התברר שאפשר למלא את טדי בקהל שלא חושש מאותה מציאות שחורה שסיפרו לו עליה, כי רוב האנשים יודעים שזה תמיד היה ככה ואין סיבה להיגעל ממה שלא הגעיל אותך בעבר. אז הנה, מתברר שאפשר להביא ספונסרים לבית"ר שנייה אחרי פרשת הצ'צ'נים ולמרות התדמית הגזענית, אפשר לגייס כסף, אפשר לבנות קבוצה בלי עמית בן שושן וחן עזריאל, כי בית"ר ירושלים היא חומר ביד היוצר. חומר עשיר ומגוון.

להבדיל מתחילת הדרך, בשנים האחרונות למלכות קורנפיין-גאידמק התקשורת כבר לא ששה לשתף פעולה בצורה עיוורת עם האמיתות המופרכות האלה, אף שהתאימו לקווי היסוד של החינוך הלבן והצדקני עליהם היא לעתים נשענת. פרשת הצ'צ'נים גררה את אותם פרשנים לחזור ולקשר בין הקו הגזעני של בית"ר לזכות הקיום של המועדון. אמש, כשראו את 30 אלף הצופים בטדי, יש סיכוי שהם הבינו כמה הם טעו.

28 אלף אוהדים שבעצם אומרים: תנו לנו סיבה טובה להגיע לטדי (צילום: ברני ארדוב)

28 אלף אוהדי בית"ר שהגיעו אמש לטדי יכלו להישאר בבית. כמה אנשים טובים (באמת) מנסים להקים עבורם קבוצת אוהדים קטנה כפעולת מחאה על אירועי העונה שעברה, אבל ההגעה שלהם למשחק מול הפועל תל אביב היא התקווה האמיתית שיום אחד בית"ר תוכל להתמודד בצורה טובה יותר עם עכבות העבר שלה והצדדים השליילים שלא מרפים ממנה. 28 אלף אוהדים שבעצם אומרים: תנו לנו קבוצת כדורגל סבירה, תנו לנו סיבה טובה להגיע לטדי, ואנחנו כבר נבוא. נבוא גם כדי שיראו שכוחם של האנשים שלא באמת מבינים מהי תורת ז'בוטינסקי ומהם הערכים האמיתיים מהם בנוייה בית"ר, הוא לא באמת כזה גדול. שאם בעונה שעברה היתה קבוצה כדורגל טובה באמת והריח שעלה מההחלטה להביא את השחקנים הצ'צ'נים לא היה כזה מסריח, יש סיכוי שהיינו ממשיכים לבוא.

זהו אולי המסר הכי חיובי, הכי אנטי לה פמיליה, שיצא מאצטדיון טדי מאז אותם ימים שחורים שבהם ראשי בית"ר עזרו לגזעני בית"ר להבליט את ראשם המכוער. מסר שמי שיבין אותו נכון, יצליח לממש את הפוטנציאל הענק הזה שנקרא בית"ר ירושלים וייקח אותו למקומות בריאים ומקצועיים.

סיטואציה הרבה יותר נוחה לו וגם די טובה למכבי תל אביב. טל בן חיים (צילום: ברני ארדוב)

Comment

טל בן חיים היה הרכש הכי גדול של מכבי תל אביב בקיץ. הכי נוצץ, הכי חצוף, הכי נועז. ראינו כבר מעברים מהפועל תל אביב למכבי תל אביב ולהיפך, אבל לא בדרך הזו. באותו רגע, זה לא היה מובן לגמרי מדוע מכבי תל אביב מלכלכת את ידיה במהלך לוזוני טיפוסי, אפילו שזה מאוד מרגיז את הפועל תל אביב. מי האמין שהוא מסוגל להיות שחקן מוביל במכבי תל אביב אם בהפועל תל אביב הוא לא הצליח להיות כזה. עברו חלפו להם מספר חודשים והתשובה לחידה הזו מתחילה להתקבל: טל בן חיים הוא בסך הכל בורג במכבי תל אביב. בהפועל תל אביב הוא אולי היה שחקן מוביל, שחקן שבנו עליו שיוביל את הקבוצה. במכבי הוא בורג. בורג חשוב, בורג טוב, אבל עדיין בורג.

וזו סיטואציה הרבה יותר נוחה לבן חיים וגם די טובה למכבי תל אביב, שדרך המחשבה שלה הובילה לבניית ספסל שכולל ברגים שיחד יכולים להרכיב קבוצה שתתמודד על האליפות. הסיטואציה שבה בן חיים יכול לספק את ההברקה-שתיים שלו למשחק ולהיעלם, כמו מול רמת השרון נגדה בישל את שער הניצחון של זהבי, הרבה יותר מתאימה לו. הוא יכול להרשות לעצמו להחמיץ, הוא יכול להרשות לעצמו לסיים את הפעולות המעולות שלו בבעיטה לשמיים או לקורה, מבלי שמישהו יעמוד לו עם פנקס ויתהה האם ההבטחה הענקית על הכוכב הבא אכן מתגשמת או שהיא מתפוגגת. במכבי תל אביב בן חיים יכול לצמוח בקצב שנוח לו ולשחק כמו שהוא מסוגל כעת. הפועל תל אביב רצתה ממנו יותר. למכבי תל אביב, מרובת הברגים המשובחים, זה מספיק.

יותר ויותר מנסה להתקרב לבעלי השררה בענף. משה דמאיו (צילום: ברני ארדוב)

Share

המפסידה הגדולה מהעימות בין משה דמאיו לאוהדי בני יהודה זו הקבוצה עצמה. כמו שנכתב כאן במדור הקודם, העונה נראה שאין לבני יהודה מספיק כלים כדי להתמודד עם לחצים כאלה, אף שידעה בעבר פתיחות עונה רעות. אלא שלא רק האוהדים המוחים מתבצרים בעמדתם. גם משה דמאיו מוכיח שהוא לא באמת קשוב לביקורת נגדו. במשחק הנבחרת האחרון מול צפון אירלנד, לדוגמה, צולם ביציע ביחד עם הגווארדיה שמנהלת את הכדורגל כאן: אבי לוזון, עמוס לוזון, שטרן חלובה, אבי נמני וגם יוסי בניון.

לכאורה מדובר בתמונה רגילה ממשחק נבחרת, תמונה שדמאיו אולי צריך להתגאות בה, אבל זה גם יכול להיות נשק חכם של מבקרי האיש שמנהל את בני יהודה. כי התמונה הזו רמזה לא מעט על היררכיית השאיפות של דמאיו, שיותר ויותר מנסה להתקרב לבעלי השררה בענף. במקום שאת האספירציות הגדולות ישמור לבני יהודה, שגעון הגדלות של דמאיו זולג יותר למימד האישי. מספרים שהוא עושה המון עבודות שחורות לאבי לוזון. משכנע קבוצות לעבור לצד של יו"ר ההתאחדות, מנסה להחתים בעלים על אישור למכור זכויות שידור ומתנדב להגן על הסדר הישן והרע בכל כלי תקשורת שמבקש ממנו.

מה הסיבות לחיבור הזה של דמאיו ללוזונים? זה חשוב, אבל פחות חשוב כרגע. מה שיותר מעניין בימים אלו הוא החלומות המאוד גדולים של משה דמאיו העסקן. בבני יהודה הוא מסתפק בקיום בסיסי, מקום טוב בצמרת, אבל בפעילות האישית שלו הוא מכוון למקום נעלה יותר. מסתכל בלבן של העיניים של הבכירים ביותר ולא חושש מאף מועדון גדול. אם רק היה מעביר מהגישה הזו יותר לפעילות שלו בבני יהודה, למחאה נגדו לא היה בכלל בסיס.

מספר הכיבושים יקבע איזה שחקן הוא באמת. מוחמד כליבאת (צילום: קובי אליהו)

המחזור הבא: מכבי תל אביב – בני סכנין

מכל הבטחות הנבחרת הצעירה, מוחמד כליאבת היה אחד השחקנים הכי מאכזבים ביורו 2013. כליבאת לא כבש שער אחד והאנרגיות הרבות שהוא מוסיף למשחק, הסתיימו באפס תוצאות. הרקע הזה חשוב להבנת פתיחת העונה הנהדרת של כליבאת בבני סכנין והעובדה שהוא מוביל כעת, יחד עם דויד מנגה, את טבלת מלך השערים. שחקנים אנרגטיים, מהירים, חכמים, שהעמדה שלהם במגרש היא לא לגמרי מוחלטת, נמדדים קודם כל בשערים. זו חותמת ההצלחה המרכזית שלהם שמבליטה את האיכויות האמיתיות ולעתים גם היחידה. זו הדרך שלהם להתקדם הלאה. כליבאת לא רגיל לכבוש בממוצעים האלה, אבל הממוצעים האלה הם שיקבעו איזה שחקן הוא באמת.

ביורו כליבאת פתח בשני משחקים, אבל כובד המשקל שלו בסכנין הוא גדול יותר. המשחק מבוסס עליו יותר, וזה בדיוק מה ששחקנים מסוגו זקוקים לו. במכבי חיפה, בה כליבאת שאף לשחק, הוא היה צומח לפי הצרכים של המועדון. לא של עצמו. המשחק מול מכבי תל אביב הגדולה צריך לחדד את השאלה שתלווה את העונה הזו של כליבאת - האם לא יותר מתאים לו להוביל קבוצות כמו סכנין לאורך זמן מאשר לחלום על חזרה צנועה למכבי חיפה. הוכח לא פעם בעבר שבסופו של תהליך הרבה יותר נכון לשחקן צעיר לגדול כשחקן מוביל ומשפיע בקבוצה קטנה מאשר להיות עוד שחקן בקבוצה גדולה. אם כליבאת ימשיך להבקיע, הוא יצטרף לרשימה הזו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully