ועדת ביקורת
לרווחת האוהד: אצטדיון טדי, ברגע שסגר מעגל עם הקמת היציע הדרומי, הפך חד משמעית למתקן הספורט הכי מרשים ומזמין בארץ (כולל נוקיה המצוין). אפילו המסכים הגדולים, שהיינו בטוחים שיעופו מפה בתום היורו צעירות, נשארו מוברגים במקומם (כולל ההילוכים החוזרים). כשמדברים מתקן נטו, מדובר בפנינה.
זה כמובן לא כולל את דרכי הגישה הנוראיות, והעובדה שכדי לצאת למשחק בירושלים אתה צריך להיפרד מ-12 שעות בחייך. כמו כן, ההדרכה והאבטחה עדיין מנוהלים באופן חובבני למדי. מי שהגיע בטעות לכניסת השחקנים (גילוי נאות, אני), יכול היה להיכנס לכר הדשא ולגעת בקורה השמאלית של השער מבלי לעבור בדיקה אחת. לתשומת לב המארגנים, ולקראת הפעמים הבאות.
ונסיים טוב: הנה, תראו.
קופות: 40 נוער/חייל, 80 מבוגר
קהל בית"ר ירושלים: החבר'ה במזרחי הגיעו מאורגנים. הטירוף החל כבר ב-19:30, אבל ב-20:10, בהוראה מגבוה, הטריבונה שקטה עד 20:40. לשמור על הגרון, הסבירו. זה עזר. מעל ל-27 אלף צהובים-שחורים רקדו ושרו, במשחק הכדורגל הרועש ביותר בישראל. פיקים נרשמו בדקה ה-84 ובשריקת הסיום. דבר אחד לא ברור: מדוע בעונה שעברה אסור היה להיכנס עם חולצות לה פמיליה, ואתמול קיבלנו LF בדגל ענק ויפה? ציון: 9
קהל הפועל תל אביב: כ-3,000 ישבו ביציע הצפוני, לראשונה מאז הדאבל. הפעם, מול 27 אלף מטורללים, זה לא היה כוחות. בקושי נשמעו, וכמה נוראי זה לחכות כשעה בתוך טדי לאחר הפסד, לראות את היריבה חוגגת בפנים. זה המקום לתהות מדוע הקהל האורח הוא זה שנשאר זמן רב יותר, אבל כפי שאמרנו, התחום הזה מנוהל באופן חובבני למדי. ציון: 7
פינת האנקדוטה: זה היה המשחק הרביעי העונה שהפועל תל אביב לא כובשת. זה היה המשחק החמישי (מתוך שישה) שהפועל לא כובשת במחצית הראשונה. רק קבוצה אחת כבשה פחות שערים מהאדומים (7) העונה: הפועל ניר רמת השרון (2). רק שרמת השרון זו לא קבוצת כדורגל, ולהפועל תל אביב יש חוד שמורכב מעומר דמארי ואיתי שכטר.
רן בן שמעון, כמאמן, מעולם לא כבש בטדי. האימה, הו, האימה.
***
מעשה שהיה, כך היה
ראיתי את דוד מקבל את הכדור ומתכונן להרים. התלבטתי אם לחזור להגנה, אבל אמרתי 'לא, נישאר, אולי ייצא משהו'. דוד הרים כדור מדוד, בול על הרגל שלי. בכלל לא ידעתי איפה השער. אמרתי 'אני שם את הרגל, ומה שיהיה יהיה'. איך שנתתי את המכה בכדור הבנתי שזה גול. לא הבנתי מה קורה, לא ידעתי לאן לרוץ, הייתי בטירוף.
מילים: ניסו קפילוטו. הלחן עממי.
***
רק בעולם הפוך, כמו זה שאנו חיים בו, דברים כאלה קורים בטבעיות כזו. מן ערב משוגע של בית"ר נגד הפועל מול 30 אלף איש, של אלי טביב נגד האקסית, של ירושלים ערב בחירות ושני הקונטנדרים מגיעים לגזור תעמולה; ערב משוגע של משחק שכולם רוצים לראות ולהיראות בו, כאילו היה זה קרב אגרוף משנות ה-20 של המאה הקודמת. שבו כולם מצטלמים עם רמי לוי ולימור לבנת מגיעה בכובע של הקרדשיאנס, אתם תבחרו איזה. ערב משוגע שבו דוד רביבו דווקא דוד רביבו - עולה לדשא מקצה הספסל (של אשדוד) ובנגיעה הראשונה מגביה, בשמאל, אל השמאלית של קפילוטו, וזה, מהאוויר, משגר לרשת. רק בעולם הפוך כזה, בית"ר מפרקת את הפועל 0:1.
הגול הזה הזכיר את הפגיון של הפועל בדרבי של ה-0:3 מהמחזור האחרון של 2006/07. אז דני בונדר הרים כדור הזוי, בשמאל, ורמי דואני, בסיבוב, בשמאל, שיגר וולה לרשת. זה היה שערו האחרון של דואני בליגת העל. קפילוטו יקווה לגורל אחר לגמרי.
"זה הלחם שלי", אמר הבלם הצנוע. "אם לא אכבוש אחרי קרנות ומצבים נייחים, מתי אכבוש?".
ניסו, בכנות. 100 פעמים דוד רביבו ירים כדור כזה, באימון, מול שער ריק. מה יקרה?
"זה לא ייכנס", הוא מודה. "אבל במשחק זה נכנס, וזה מה שחשוב".
מקצועית, בית"ר רחוקה ממחמאות. מחצית ראשונה נוראית, עם הגנה של תחתית ליגה לאומית, ושרק במזל נגמרה ב-0:0. גילי ורמוט, במשחק הכי מרשים מאז טס לגרמניה, עשה מה שהוא רוצה. לגלידה ולברק משה לא היו תשובות. איתי שכטר קיבל כמות מצבים של עונה שלמה, אבל השמאלית שלו היתה הרבה פחות חדה משל ניסו. האחד-על-אחד של מספר 9 חזר לנורמה, אבל הכול הלך החוצה. ומה זה עוזר כשהגוף מרגיש טוב יותר, כמו שאמר לאחר המשחק, אם אין את הפיניש. שכטר של לפני ארבע שנים עושה 0:3 בדקה ה-25 ושולח את טביב לשתות מים בטעמים בתחנת דלק. שכטר של אתמול בעט לרשת החיצונית, ולא, כאן זה לא לברקוזן.
"החמצתי הרבה", הודה, "אני צריך לבקש סליחה מהחברים שלי ומהקהל. אני מאוכזב, הרגשתי טוב, אבל לפעמים דברים לא מתחברים".
מי שעדיין לא מתחבר זה רן בן שמעון. בעוד שהקולגה אלי כהן ("המשחק הכי גדול בקריירה שלי") פגע בכל חילוף וחילוף, רב"ש עשה חילופים של אחד שהפסיד בהתערבות. שון מלכה נראה נהדר לאחרונה, אבל פדידה? מה פספסנו? ויגאל אנטבי? באמת? זה המשחק להעלות את בחור בן 39 וחודשיים שלא שיחק העונה דקת ליגה אחת? באופן אירוני, אנטבי היה זה ש(לא)שמר את קפילוטו בדקה ה-84.
המאמן, שניהל מחצית שנייה רעה, ניהל גם דיאלוג רע עם המיקרופון. "הכוונה של הפועל תל אביב היא לא להתחרות במכבי העונה", זה לא משפט שצריך לצאת לו מהפה, ולא משנות הנסיבות.
בהמשך נשאל לגבי הבצורת, והשיב שהוא באמת מאמין שזה ייכנס בסוף. לאור הכישרון שטמון בקבוצה שלו, הוא חייב להיות צודק. ולמזלו, בשבוע הבא מחכה רמת השרון.
***
יכולת לשמוע את הפקק עף.
אלי טביב, שמרן ככול שזה נוגע לכסף ולארג' ככול שזה נוגע למילים, הבטיח בראיון ל"ידיעות אחרונות" שבשני בלילה הוא ישתה שמפניה. יצא לו טוב, בדיוק לפי הספר. ברקת, בלבוש ספורטיבי, ניער את הבקבוק בידיים כוחניות, וכולם שתו. גם טביב. "ענק", "עילאי", "יותר משלוש נקודות", ירה הבוס הבית"רי, שרק לפני שלוש שנים החזיק צלחת חזק כמו שברקת החזיק את הבקבוק. השנאה והשמחה וההוכחה ברקו בעיניים. טביב, בלבוש כל-שחור, דיבר קצר, התנדנד מצד לצד, נתמך בסובביו, בקושי עמד ובקושי הלך.
המעמד היה כה רם, שאם היה מחליט לקחת היום את ירושלים, היה גם מסמן וי במקום היחיד שגאידמק נכשל. במקום זאת הוא העדיף ליהנות מהרגע. אחרי שכל אוהד הודה מהיציע, טביב ירד למתחם חדרי ההלבשה. כולם דרשו ביקרו, כל עסקן וכל תורם. הוא וברקת התחבקו והצטלמו כמו זוג תיכוניסטים.
המעגל של טביב נסגר אתמול. הוא שבר את הפועל, הפעם על המגרש, עם קבוצה אחרת שאיש לא באמת האמין שירכוש ואיש לא באמת האמין שיעמיד. בקרוב בטח ימריא למיאמי, ועד 25 בינואר, המפגש הבא בבלומפילד, יש עוד יותר מדי זמן.
ואם כבר מעגלים שנסגרים: לפני שנה, גם בסוף אוקטובר, גם במחזור 6, גם בחניכה העונתית של טדי, גם בית"ר נגד הפועל, גם בנוכחות טביב - הירושלמים הרביצו באדומים 2:3 הפכפך ומסעיר, כולל שער ואדום לטוטו תמוז. זה היה אחרי פתיחה איומה של בית"ר, והניצחון הזה, שתמיד מרגיש גדול לפחות כמו אליפות, הצעיד אותם למסע מוצלח. אבל אז הגיעו שחקני הרכש הצ'צ'נים סדאייב וקאדייב (אגב, גם לאחר ניצחון מול הפועל), ובית"ר כמעט ונחרבה. טדי הפך לבית קברות, וכל שחקן ואוהד בית"רי היה נזכר בערגה ובהלם איך עד לא מזמן טדי היה מלא, הקבוצה אימפריה והעתיד ורוד.
לא ייאמן שעברה רק שנה, והמחוג הגיע בדיוק לאותו מיקום שבו שכן אז. בית"ר מנצחת את הפועל באופן דרמטי, טביב מלך העיר, הקבוצה עולה למקום הרביעי והעתיד נראה ורוד. צ'צ'ניה? מה זה צ'צ'ניה?
(לקהל המעריצים נספר שזאור סדאייב שיחק העונה בשישה משחקי ליגה במדי טרק גרוזני. הוא, בניגוד לניסו קפילוטו, לא כבש אפילו שער אחד)
לתגובות: orenjos@walla.co.il
לטוויטר של אורן יוסיפוביץ
