לפני שמדברים על המשחק מבחינה מקצועית, צריך לדבר על טדי. כמה התגעגענו לאווירה הזאת בכדורגל הישראלי. היריבות בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב העניקה היום (שני) ערב מהנה לחובבי ליגת העל, וכבר בשלב מוקדם של העונה קיבלנו משחק טעון, עם רבבות צופים, באצטדיון נהדר. אי אפשר לבקש הרבה יותר מזה.
למרות התמיכה המרשימה של אוהדי בית"ר, הפועל תל אביב הצליחה במחצית הראשונה לבטל את היתרון הביתי. הפועל שלטה, הכתיבה את הקצב, והניעה את הכדור בצורה מצוינת. ורמוט וגורדנה הצליחו לגבור על קו הקישור של בית"ר, ומשם הפעילו היטב את צמד החלוצים שכטר ודמארי, שהצליחו לגבור במהירות ובכוח המתפרץ שלהם על צמד הבלמים של בית"ר. מה שהיה חסר להם זה לתרגם את היכולת הזאת להבקעת שערים. הפועל הגיעה למצבים, והחמיצה אותם. ברגעים האלה היא לא ידעה עד כמה ההחמצות האלה יעלו לה ביוקר.
למחצית השנייה עלתה הפועל תל אביב אחרת. היא נראתה עייפה, לא מסודרת, וכמעט שלא מאיימת. בית"ר הבינה שהיא הצליחה לצאת בשלום מהשליטה של הפועל, וכשראתה שהיא עדיין בשוויון ושהפועל מתחילה לגמגם בית"ר התחילה להפעיל לחץ על חוליית הקישור של האדומים, לא אפשרה את חופש הפעולה של שחקני הקישור של הפועל, ויצאה קדימה להתקפות. בסיום המחליף דוד רביבו, עם מסירה אחת מדויקת, מצא את ההגנה חשופה, והצליח להעניש את האדומים.
למרות ההתקפות המרובות של בית"ר וההתלהבות הגדולה שלה, עדיין רואים את המגבלות ההתקפיות של הקבוצה ואת חוסר היכולת שלה לתרגם את ההחזקה בכדור ואת היציאה קדימה למשהו מסוכן. בריאן ז'ונס עלה מהספסל והצליח ליצור דברים מסוכנים בחלק ההתקפי, אבל לפני כן סנטיהאו סלליך לא הצליח להשפיע. אלי כהן מתעקש מתחילת העונה על הצבת סלליך בכנף ימין, אבל הוא מתקשה להביע את יכולתו בכנף. לדעתי יהיה נכון לנסות להעביר אותו לכנף שמאל, כדי שיצליח עם היכולת הטכנית לחתוך פנימה לכיוון המרכז ולהוות איום עם בעיטה לשער. יותר מדי משחקים ויותר מדי דקות בית"ר לא מקבלת תפוקה ממנו כשהוא באגף הימני.
נכון, זה ניצחון של הרבה מעבר לשלוש נקודות, זה ניצחון של מוטיבציה גבוהה, של יריבות מושבעת, ואין ספק שזה היה לא פשוט לבית"ר להביא את הניצחון. השאלה היא אם בית"ר תצליח למנף את בהמשך דרכה. אם מישהו חושב שהקהל הזה יספיק כדי להוליך את הקבוצה הזאת לצמרת, הוא טועה. בית"ר חייבת שחקנים טכניים לחלק ההתקפי שלה כדי שהיא תהפוך לקבוצה מאיימת יותר.
מנגד, הפועל תל אביב הראתה בעיקר חוסר יציבות, עם יותר מדי עליות וירידות. לצד מחצית ראשונה טובה, הייתה ירידה גדולה מאוד ביכולת שלה במחצית השנייה. יש לה סגל שחקנים טוב ורחב, אבל אפשר לראות שמצפה עוד הרבה עבודה לרן בן שמעון בניסיון לחבר את השחקנים האלה ולהפוך אותם לקבוצה חזקה יותר.
יש לו את הכלים, אבל אין מה לעשות, הוא צריך זמן. הפועל צריכה את הקילומטרז' שלה כדי להתחבר ולהתגבש. היא בעיקר צריכה סבלנות עד שתקבל את ורמוט. היום הוא פתח מצוין, אבל דעך בהמשך והתעייף. כמו שהקבוצה צריכה זמן לחיבור, ורמוט זקוק ליותר משחקים כדי לשפר את כושר המשחק שלו. השאלה היא כמה סבלנות תהיה לקהל.