זה חייב להיראות טוב יותר

    העונה האחרונה של גיא פניני?

    "אין לו גוף של ספורטאי", "כשהאימון נגמר הוא הראשון להיעלם", "הוא לא באמת אוהב לשחק כדורסל". בלאט התאכזב, שיבק נדהם, פדרמן התפכח. נראה כי לא סתם סרט הקפטן לא הוחזר לגיא פניני. זה יותר מהתקרית בדרבי. יש כאלה שסבורים שזה קשור לקלפים וסיגריות. תחקיר

    אוהד גרינוולד
    צילום וידאו: אבי כהן. עריכה: טל רזניק

    בוידאו: פניני אחרי פרשת שולדברנד ורגע השפל בקריירה

    אחרי הניצחון של נבחרת ישראל על בלגיה ביורובאסקט האחרון, לפני המשחק המכריע מול גרמניה, פנה אריק שיבק לגיא פניני.

    "בוא נעשה אימון קליעות אישי", הציע שיבק, "בוא קצת נעבוד יחד".

    "אריק, מה יש בזה?", השיב פניני. "עוד כמה זריקות יעשו אותי שחקן טוב יותר?".

    עוד בוואלה! NEWS

    מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

    בשיתוף HONDA
    לכתבה המלאה
    אריק, נו, עזוב אותך מכמה זריקות. שיבק ופניני (צילום: קובי אליהו)

    רק לפני שנתיים, בקיץ 2011, היה גיא פניני על גג העולם. מכבי תל אביב הוכתרה לסגנית אלופת אירופה ופניני מיצב את מעמדו כסמל העולה של המועדון, כמכביסט העתיד - כמי שאמור לשאת בגאווה את לפיד המכביזם עם פרישתו הצפויה של דרק שארפ ולשמש כאחד מעמודי התווך בעת חילופי הדורות שהתרגשו על הקבוצה.

    זאת לא רק משום שבדיוק סיים את העונה הטובה בקריירה (7.2 נקודות ב-45.8% מ-3, לצד כמעט 20 דקות משחק בממוצע ביורוליג) - אלא בעיקר כי נהנה מאותה הילה אקסקלוסיבית, נדירה, של "שחקן בית" שהצליח להפוך לכוח משמעותי בקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב; אכן, עובדת היותו בוגר מחלקת הנוער של מכבי הקנתה לו באופן אינהרנטי מעמד מיוחד בקרב המנהלים והאוהדים.

    בקיץ ההוא, קיץ 2011, הציעה מכבי לפניני להאריך את החוזה עליו חתם שנתיים קודם לכן, בקיץ 2009, ושאמור היה להסתיים בקיץ 2012. הצדדים ניהלו מו"מ מפרך, בסיומו זכה פניני לחוזה עתק במושגים מקומיים- כ-420,000 דולר נטו לעונה למשך שלוש שנים, או ליתר דיוק - כ-1.3 מיליון דולר נטו לשלוש שנים.

    את החוזה סגרו נציגיו של פניני באופן אישי מול דיוויד פדרמן, הגורם הדומיננטי בהנהלה, שנשא ונתן איתם מטעם המועדון - פרט המלמד על יחס ה-VIP והיוקרה לה זכה פניני במכבי כלפי-פנים: לא עם כל שחקן יושב פדרמן האב, ולא עבור כל שחקן מסכים פדרמן סיניור לצאת מגדרו מבחינה כלכלית. עלותו השנתית של פניני עבור מכבי קרובה למיליון דולר ברוטו; סכום שיכול היה להביא למכבי זר ברמה גבוהה מאוד. ויש שהטעימו: סכום ששילמה מכבי למעט מאוד ישראלים בהיסטוריה, אפילו לשחקניה המיתולוגיים - סכום דומה לזה ששילמה, למשל, לנדב הנפלד בשנות השיא.

    ופניני קיבל תופין נוסף במהלך אותו מו"מ: ההבנה שהוא זה שיקבל את תפקיד קפטן הקבוצה אחרי טל בורשטיין (דרק שארפ פרש מכדורסל אותו הקיץ, ובורשטיין מונה למחליפו). ואומנם, כשפרש בורשטיין בקיץ 2012 נכנס פניני לנעליו - למרות שמבחינת ההערכה המקצועית הטהורה, גובה השכר והוותק עלה ליאור אליהו על פניני.

    אלא שמינויו של פניני נתפס טבעי, בשל העובדה שכבר מיצב את עצמו כממשיך השושלת המכבית, כאמור.

    גיא פניני - הדעיכה העצובה

    יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

    ***

    והנה חלפו שנתיים ופניני מוצא את עצמו בנקודת שפל. סרט הקפטן נשלל ממנו - לצמיתות, מסתבר - לאחר התקרית המביכה עם יונתן שולדבראנד; ומעמדו המקצועי והפרסונלי כלפי-פנים נחלש עד מאוד.

    סרט הקפטן הוא עניין שולי לכאורה, אך הוא בעל מעמד סמלי גבוה במכבי: למרות שאליהו, שקיבל את סרט הקפטן במקומו של פניני, עזב, איש במועדון לא חשב ברצינות להחזיר את הסרט לפניני - למרות שלכאורה ריצה את עונשו (על הפרקט ומחוצה-לו, בשעות שירות ביד ושם).

    כעת פניני הוא הישראלי היקר בקבוצה - ולמעשה, להוציא את דיוויד בלו, השחקן הוותיק ביותר במועדון (פותח כעת את עונתו החמישית במכבי) - ובכל זאת, במקום אליהו מונה לתפקיד הקפטן דווקא שון ג'יימס, מי שלפני שנה ביקשה ההנהלה לשחרר להפועל ירושלים. ג'יימס הוא הזר הראשון אי-פעם שנושא בתפקיד; ופניני חזר להיות שחקן ככל שחקן אחר, נטול פריבילגיות.

    ואולי, למעשה, לא סתם ככל שחקן אחר; הוא עדיין נושא עמו אות קלון.

    אוהד גרינוולד מחלק ציונים: מהלכי הקיץ של מכבי תל אביב (דפדפו)

    ***

    תקרית הדרבי עם שולדבראנד, מעריכים גורמים המקורבים לקבוצה, "גמרה את הסיפור של פניני במכבי". וכמה ממכריו הקרובים של פניני בעולם הכדורסל משוכנעים שמבחינה ציבורית יוכל להשתקם, אם בכלל, רק במדי קבוצה אחרת. אבל לא זו הסיבה הבלעדית, ואפילו לא הסיבה המרכזית, לקריסה במעמדו של פניני.

    הסיבה המרכזית היא האכזבה המקצועית מפניני. בוודאי ביחס לעלותו החודשית. עוד בעונה שקדמה לעונה החולפת, עונת 2011/12, הצטמקו ממוצעיו של פניני עד מאוד. זו הייתה פונקציה של שני עניינים: ראשית, התקררות במערכת היחסים המקצועית מול דיוויד בלאט; שנית, אורח-חיים לא ספורטיבי לחלוטין, דבר שנקשר בשמו של פניני הרבה שנים קודם לכן.

    את נושא אורח-החיים ה(לא) ספורטיבי ניתן לחלק לשניים: במובן הראשון, התנהלותו של פניני במסגרת הקבוצה. במובן השני, התנהלותו מחוץ למסגרת הקבוצתית. למובן בי"ת נשוב בהמשך.

    במסגרת הקבוצתית נודע פניני כשחקן ש"לא אוהב לעבוד קשה", לדברי בכיר בקבוצה לשעבר. "הוא בא לאימון, מתאמן כמו כולם, והולך. לא נותן שום אקסטרות", מעיד אותו הבכיר המכבי בדימוס. "אין לו גוף של ספורטאי. הוא לא עובד כמעט בחדר הכושר. זו לא גזירת-גורל: גם עומרי כספי וגל מקל לא נולדו שריריים. אבל מבחינת מוסר העבודה פניני לא מתקרב אליהם. נכון, הוא חבר'המן ומצחיק ושנון וחכם, אבל לא משקיע שום דבר מעבר למה שחייב". וכך, מספר הבכיר, "כשנגמר האימון ושמים ידיים, פניני הוא הראשון להיעלם מהפרקט".

    זה עניין תמוה, אותה השקעה מינימאלית - כי כל מי שמכיר את פניני, אימן אותו או שיחק מולו מסכים שמבחינת כישרון טהור פניני איננו כדורסלן-על. הוא מעולם לא סומן כפרוספקט עתידי למכבי. הוא נחשב לכדורסלן ישראלי טוב, סולידי, אבל בהחלט לא לכוכב. מישהו שאמור היה להיות שחקן משלים, אפילו בקבוצה ישראלית שאיננה מכבי.

    בא לאימון, קולע והולך "בלי לתת אקסטרות". פניני (צילום: קובי אליהו)

    "מבחינה פיזית, יש לפניני גוף מרגרינה", אומר בכיר בנבחרת ישראל, שעובד עם פניני בשנים האחרונות. "אין לו רגליים חזקות. הוא לא מהיר. המשחק שלו מתבסס על קליעה ואינטליגנציה - הוא תמיד זה שמחפש להכניס כדור פנימה, לגבוהים, או לתת את האקסטרה-פאס; ויש לו קילר אינסטינקט. אבל דווקא משחקן שלא נולד עם נתונים פיזיים יוצאי דופן היית יכול לצפות שיעבוד קשה, לבד, וישדרג את עצמו. אבל לא רק שפניני לא שדרג את עצמו, אלא שבשנתיים האחרונות גם הקליעה מאוד נחלשה. ופניני בלי קליעה לא יכול לתת לך כמעט כלום".

    גם בנבחרת, מעיד אותו גורם, היה פניני ממהר להיבלע בחדר ההלבשה עם סיום האימון. "יש שחקנים, כמו יוגב אוחיון למשל, שתמיד נשארים לזרוק לבד איזו חצי שעה, לשחק אחד על אחד, פשוט לשחק עם הכדור", אומר הבכיר. "אבל פניני - מעולם לא. הוא יעלה למגרש 10 דקות לפני תחילת האימון, כי זה מה שאמרו. הוא ירד מהמגרש מיד בסיומו".

    ההתנהלות הזו של פניני העלתה בנבחרת את התהייה עד כמה הוא באמת אוהב לשחק כדורסל. "חבר'ה כמו יוגב, ליאור אליהו, כמובן כספי ומקל - רואים שהם באמת אוהבים את המקצוע, אוהבים לשחק. אם היית אומר להם: 'תשמעו, מהיום אתם יכולים להמשיך לשחק כדורסל, אבל בלי שכר' - הם היו ממשיכים, כי זו ההנאה שלהם. אבל פניני, לדעתי, לא - כי הוא לא באמת אוהב לשחק כדורסל. בשבילו זו רק פרנסה".

    פניני אולי לא אוהב לשחק כדורסל, אבל אוהב לחיות את הענף. כשהנבחרת שיחקה בקיץ מול נבחרות כמו צרפת, גרמניה ובלגיה, פניני, כך מעידים כולם, הכיר מראש את כל שחקני היריב. הוא ידע לדקלם היכן שיחקו ומהן נקודות החוזק והחולשה של כל שחקן - זאת בניגוד לשחקני נבחרת כמו רביב לימונד או יניב גרין, הגם ששיחקו במשך שנים במסגרות אירופאיות.

    "רואים שפניני עוקב אחרי עולם הכדורסל ומתעניין", אומר גורם אחר בנבחרת. "גם יותם הלפרין כזה. גיא לא בהכרח אוהב מאוד לשחק כדורסל, אבל אוהב את התחום. מצד שני, אני בכלל לא בטוח שאחרי הפרישה הוא ירצה להישאר בענף. אני לא יודע כמה שנים עוד נשארו לגיא בכדורסל, אבל הוא לא מאלו שימשיכו לשחק בגיל 35-36".

    אפרופו הלפרין: הוא, אומרים מכריו של פניני, כל מה שפניני רצה להיות - אבל לא הצליח. הם בני אותו מחזור - ופניני הקשוח והגמלוני תמיד חסה בצילו של מי שסומן מנערותו כנסיך החדש של המועדון, כיורשו המוכשר של עודד קטש; מצד שני, פניני שרד במכבי הרבה יותר שנים מהלפרין, שלמעשה העביר בקבוצה הבוגרת שלה בקושי שתי עונות משמעותיות.

    "בניגוד ליותם, פניני לא נולד עם כפית זהב בפה", ממשיך אותו גורם נוסף בנבחרת. "הוא קצת חתול רחוב, ויש לו חוכמת רחוב. הוא מאוד פיקח. הוא יכול, למשל, לנתח לך את המצב במכבי באופן מושלם, להגיד לך מי לא יסיים את העונה ולמה. מה שהוא אומר כמעט תמיד מתגשם".

    שרד במכבי יותר שנים. פניני והלפרין יחד בנבחרת (צילום: קובי אליהו)

    ***

    יש מחלוקת גדולה בעולם הכדורסל ביחס לשאלה האם הקריירה של פניני היא הצלחה או כישלון. יש שאומרים: עם גוף רכרוכי שכזה וסט כה מצומצם של יכולות ואיכויות מקצועיות, העובדה שהפך לקפטן מכבי, שפותח בה את עונתו החמישית, שהרוויח בקריירה כמעט שני מיליון דולר (במצטבר), שרשם בנבחרת ישראל כ-120 הופעות - הרי שזו הצלחה פנומנאלית עבורו. אלו אותם גורמים שסבורים שפניני איננו שחקן טיפוסי ברמת יורוליג, אך עצם העובדה שהצליח להשתלב בטופ של הכדורסל האירופאי - ועוד ביחס לרמת ההשקעה הנמוכה שלו - מהווה עבורו תעודת כבוד. או בקצרה, אומרים אותם גורמים, "עבור שחקן שהוא בסה"כ בינוני, פניני עשה קריירה מדהימה".

    ואחרים אומרים: אינטליגנציה, איי.קיו כדורסל - שהם אולי הצד החזק של פניני - אי-אפשר ללמד; על כל היתר אפשר לעבוד. בנוסף, העובדה שפניני מחזיק ב'סייז' שכזה (2.01) וביכולת קליעה שכזו היו יכולים להפוך אותו לשחקן מצטיין, גם ברמת היורוליג - אילו רק היה טורח לעבוד קצת יותר בחדר הכושר ועל הפרקט. כספי ומקל מהווים דוגמא קלאסית למשמעותו של כוח הרצון בעולם הכדורסל: הם אובר-אצ'יברים בגלל אלפי שעות העבודה הנוספות שהשקיעו מחוץ למסגרת הקבוצתית. בניגוד אליהם, פניני, לשיטת המקטרגים, הוא אנדר-אצ'יבר - שחקן שחייב היה להיות הרבה יותר טוב ככדורסלן בפני עצמו, גם אם ההגעה למכבי היא הטופ מבחינת הקבוצה שיכול היה להגיע אליה במהלך הקריירה.

    שהרי פניני כבר ניסה לצאת לחו"ל. אחרי עונת 2007/8 הטובה בהפועל ירושלים הייתה משפחתו משוכנעת שבדומה להלפרין, שחתם אז על חוזה עתק באולימפיאקוס, גם פניני מסוגל לסחוט חוזה גבוה מקבוצה גדולה באירופה. פניני, שהחזיק באופציית יציאה לאירופה בלבד, לא הצליח לאתר חוזה גדול, ולבסוף סגר על דיל מסובך עם מכבי - במסגרתו חתם בקבוצה למספר עונות אבל יצא לעונת "התקררות" באירופה (הפועל ירושלים טענה שניהל מו"מ עם מכבי עוד במהלך העונה, אך מכבי זוכתה לבסוף מכל ההאשמות נגדה). כך בקיץ 2008 עבר פניני לז'לז'ניק הסרבית, ממנה נפלט כעבור זמן קצר, והעביר את יתר העונה בליגה הקפריסאית. בקיץ 2009 הגיע למכבי והעביר תחת פיני גרשון עונה בינונית (4.7 נקודות ב-15 דקות בממוצע). לאחר העונה ההיא, הגיעה עונת הפריצה הזכורה תחת בלאט.

    אובר אצ'יבר שנותן הכול באימונים, ההפך הגמור מפניני. עומרי כספי (צילום: AP)

    ***

    אלא שכאמור, גם מחוץ לפרקט לא הפך פניני לסמל לאורח חיים מקצועני. במשך שנים נחשב לאחד השחקנים ההוללים בליגה; נצפה מבלה בקביעות בפאבים ובמועדונים בתל אביב, כשלעתים קרובות צצו עדויות על כך שנהג לעשן לעתים. הוא לא הקפיד על תזונה נכונה, והגיע כבד יותר לעונת 2011/12.

    זה לא רק עניין של תזונה. פניני, כך עולה מפרסומים שנקשרו בשמו, אוהב את אולמות הקזינו. מיד עם סיום העונה החולפת (2012/13), לאחר שמכבי תל אביב איבדה את האליפות, עלה על מטוס ללאס וגאס. הוא ישב באולמות ההימורים ושיחק פוקר. לא רק הוא, אלא גם שחקנים ישראלים נוספים במכבי אוהבים מאוד לשחק פוקר. במהלך נסיעות לחו"ל חלקם אוהבים לשרוף את הזמן במשחקים און-ליין. מקורבים לשחקנים מספרים שהתחביב הזה עולה לחלקם אלפי דולרים.

    ואולם בשנה האחרונה פניני דווקא התמתן: הוא מתחזק קשר עם חברה קבועה ונצפה מבלה פחות במועדונים. כל זה קרה במקביל לתקרית שולדבראנד, שהביאה את פניני להחלטה להוריד פרופיל עוד יותר ולהיעלם כליל מהרדאר. בעקבות הפרשה קירר פניני את יחסו לכלי התקשורת, שלדבריו סנטו בו בעוצמות בלתי-הגיוניות; והורדת הפרופיל הזו באה לידי ביטוי גם על הפרקט.

    כי פניני היה ידוע, יותר מכל, בצורת המשחק הפרובוקטיבית שלו: לא רק בשלשות הקלאץ', אלא גם בהגנה המתעלקת ובהוצאת שחקני היריב מהכלים. זכורות במיוחד לא רק התקריות במדי הפועל ירושלים מול מכבי (העבירה הגסה על ליאור אליהו בגביע ווינר 2007, שהפכה אותו, לזמן קצר, ליקיר היציעים במלחה ולשנוא נפשם של אוהדי מכבי תל אביב), אלא בעיקר במדי נבחרת ישראל ביורובאסקט 2011, שם הסתבך במשחקים מול נבחרת גרמניה (בעיטה בשחקן) ומול נבחרת סרביה (מרפק לקרסטיץ' שהביא למהומה במגרש והוציא את דושאן איבקוביץ' מהכלים - "הוא שחקן מלוכלך", חרץ דיקאן הכדורסל הוותיק); אלא שלאחר שולדבראנד שינה פניני פאזה, מיתן את סגנון המשחק המתלהם והמתסיס, וכאשר שב מההשעיה במכבי הפך על הפרקט לשחקן כמעט שקוף.

    "הסיפור הזה סירס אותו לגמרי", אומר בכיר בעולם הכדורסל, שעבד עם פניני באופן אישי. "פניני בלי פרובוקציות זה לא פניני. היום הוא מאוד זהיר בכל תגובה שלו במגרש, מאוד מתרחק מאור הזרקורים, מנסה לשקם את התדמית ומאוד משתדל, אבל זה פשוט לא אותו שחקן. זה מה שפוגע בו. הרי מה שייחד את פניני כל הקריירה זו התחרותיות שלו, העובדה שהיה חיית משחק נדירה, שחקן ווינר שלא מפחד לעשות את מה שצריך לעשות בשביל לנצח. היום נראה לי שהתקרית בעונה שעברה הוציאה לו את כל החשק, את התשוקה. פניני היום מפחד ונזהר מאוד בכל צעד במגרש. חצי מהמשחק שלו היה מלוכלך, על גבול העבירות. הוא היה נופל על הפרקט, עושה עבירה חזקה, זורק מילה פה ומילה שם, וכל זה כבר לא קורה יותר. זה הוציא ממנו את העוקץ. מה מכבי אהבו בו? את המחויבות שלו. ראו בנאדם עם איכויות, שחי את המועדון ואת המשחק. הוא הרי הכי מכביסט שיש. אבל הטעות שעשה פגעה בו מאוד".

    יצא מכליו. איבקוביץ' (צילום: רויטרס)

    ***

    זו אולי העונה האחרונה של פניני במכבי תל אביב. בקיץ הבא (קיץ 2014) יסתיים חוזהו. ופניני כבר יהיה בן 31. האכזבה ממנו במכבי משולבת: התקרית ההיא עם שולדבראנד תלווה אותו לעולם; אך זהו המכלול - העובדה שלא התקדם מבחינה מקצועית-אישית, שלא הוסיף למשחק שלו ולקבוצה מימד נוסף.

    זהו סוד גלוי בסביבות המועדון שדיוויד בלאט לא מחזיק מפניני מבחינה מקצועית. בלאט קידם על חשבונו של פניני את דווין סמית', והקיץ הוסיף בעמדות הפורוורד שחקנים כמו אינגלס (3), טיוס (4) וג'ייק כהן (4). כשלוקחים בחשבון גם את צירופו של דיוויד בלו, ואת התחזקות מעמדו של סילבן לנדסברג (עמדות 2-3), דומה שמצבו המקצועי של פניני אנוש. הסאה המקצועית גדושה. ופניני הופך לפאסה.

    עבור גורמים במכבי מייצג פניני את דור הישראלים המזדקן, האבוד. הלפרין לא הוחתם הקיץ מסיבות דומות. במכבי תל אביב, מספרים המקורבים, שינתה ההנהלה פאזה: לפני שנתיים דיברו דני פדרמן ודיוויד בלאט על חיזוק "הזהות הישראלית" של מכבי, והנה כיום נותרו במועדון שני ילידי ישראלי בלבד (לא כולל את יובל נעימי) - המספר הנמוך בכל הזמנים. אם לא יחול שינוי דרמטי, בקיץ הבא אולי יצטמצם המספר הזה בשחקן נוסף.

    בלאט, וכעת גם ההנהלה, מקדמים את המתאזרחים. במכבי הבינו, באיחור ניכר, שמבחינה מקצועית תקרת הזכוכית של הישראלים נמוכה; זה קשור למידת ההשקעה והרצון שלהם, למידת הפינוק, לדפוסי התנהלות משותפים. ליאור אליהו הועזב גם כן כי סימל דריכה במקום.

    לעומתם, שחקנים כמו לנדסברג, טיוס וכהן מייצגים את העתיד עבור אנשי מכבי. "הם חבר'ה שעובדים קשה, שמבינים שצריכים להרוויח את מעמדם בכבוד, שמתעסקים פחות במה שקשור מחוץ למגרש, בבילויים ובחיים טובים, והרבה יותר בזיעה ובעבודה. מוסר העבודה שלהם שונה לגמרי", אומר מקורב למועדון. "זה למרות שאנחנו יודעים ש(דיוויד) פדרמן מאוד פרו-ישראלי, וכמובן שמעון (מזרחי) תומך בכל מאודו בשחקן הישראלי. אבל גם הם מבינים שעם ישראלים, כפי שהשחקן הישראלי נראה כעת, יהיה קשה להתקדם ולהגיע לאנשהו ברמת היורוליג".

    החבר'ה הישראלים, מעיד אותו מקורב, "כל הזמן נמצאים יחד. אין להם שאיפה להשתפר, אין להם שאיפה לצאת לחו"ל. הם מפונקים. הם אוהבים להיות בבית - תראה על כמה כסף יוגב (אוחיון) ויתר בקובאן כדי להישאר עם המשפחה. חוץ מזה, חלק מהישראלים לא מתאמנים בצורה מספיק אינטנסיבית. לא מתפתחים. מתעסקים בהרבה דברים שלא קשורים לכדורסל. חלקם אוהבים לשחק קלפים, למשל. החוק הרוסי מגן עליהם, ורוב הישראלים כמעט, בטח במכבי, מרוויחים עשרות ומאות אחוזים יותר ממה שהם שווים בפועל. במכבי יודעים את זה. המנהלים והמאמנים רוצים שחקנים עם יותר דרייב. לכן אתה רואה עלייה חזקה במעמד המתאזרחים, וקריסה במעמד של ה'צברים'".

    הישראלי המפונק הוא פאסה. פניני עם ליאור אליהו (צילום: קובי אליהו)

    אבל אולי כן יש יליד ישראל אחר שיצטרף למועדון בקיץ הבא. במכבי מסמנים את איתי שגב כפרוספקט מוביל. שגב הושאל לחולון כי התכנון הוא לחשל אותו לקראת צירוף אפשרי בקיץ הבא. אם כך, זה יקרה אולי על חשבון פניני. עם שגב, ושחקנים כמו כהן, לנדסברג, טיוס ואוחיון, מכבי מחזיקה בסיס ישראלי שיכול לסחוב אותה קדימה לשנים הבאות (בן אלטיט הוא שחקן נוסף שבמכבי עשויים לקדם).

    "היום יש במכבי מדיניות הצערה ברורה", אומר מקורב למועדון. גורם באיגוד הכדורסל מעיד כי מדיניות דומה קיימת בנבחרת, וייתכן כי פניני, ועוד חברים בדור המתבגר, ישלמו בקיץ הבא את המחיר על הכישלון ביורובאסקט הנוכחי כאשר יאלצו לפנות את מקומם כאשר הם רק בתחילת שנות השלושים לחייהם, שאמורות להיות שנות השיא של ספורטאים מקצוענים.

    "במכבי מתפכחים היום מהישראלים", מסכם מקורב אחר. "הם לא אוהבים את הסחטנות שלהם, את הדרישות הגבוהות. ומפניני מתפכחים באופן ספציפי. יש לך שחקנים כמו סמית', אינגלס ולנדסברג שחתומים לשנתיים הבאות, אז מה הנחיצות בפניני? וכשאתה לוקח בחשבון שהעלות שלו מזכירה עלות של שחקנים כמו סמית' ואינגלס, אתה יכול להאשים מישהו שטוען שהעסקה של שחקן כמו פניני במכבי פשוט לא משתלמת?".

    גיא פניני, נציין, כבר יצא ממצבים קשים בקריירה. הוא הפתיע גם בתחילת דרכו במכבי, ונהג לפלס דרכו במעלה הרוטציה כשבדרך עקף שחקנים שנחשבו למוכשרים וטובים ממנו. זו אחת השנים המכריעות בקריירה שלו, ובסיומה יגיע לצומת דרכים. השאלה היא האם עוד נותרו בו כוחות להפתיע, להתעלות; האם נותרו לו עוד כמה שפנים בכובע?

    במכבי תל אביב בחרו שלא להגיב לכתבה.

    ohad@walla.net.il

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully