רפאל נדאל ממשיך לרגש את עולם הטניס, כשהשבוע רשם הישג אדיר נוסף כשזכה בטורניר הגרנד סלאם ה-13 בקריירה, אחרי שגבר על נובאק דג'וקוביץ' בגמר אליפות ארה"ב. כעת רפאל נדאל מספר בראיון ארוך בספרד על ההתרגשות הדגולה מההישג, על ההבדל ברגעים המכריעים, על הברכיים הרגישות ומצבו הבריאותי, ובעיקר על העתיד.
נדאל יודע מה מכריע משחקים גדולים: "בסופו של דבר, זה מוכרע על רגעים קטנים שמשנים את המשחק וקובעים מי ינצח. אומנם המחבטים מנצחים את המשחק, אבל יש רגעים שבהם נדרש יותר, אלמנטים פסיכולוגיים ומנטליים, כשהראש אומר לך להילחם, להמשיך, להחזיק מעמד, גם כשהיריב מנסה לשבור אותך.
"מבחינת טניס, המשחק היה שווה. המערכה הראשונה הייתה שלי, המערכה השנייה הייתה שלו, אבל בלי הבדלים גדולים. אחר כך הוא השתלט על המשחק, והיה קריטי שאשאר שם ואתנגד בנחישות. וכשההזדמנות שלי הגיעה, שיחקתי בנחישות גדולה ולקחתי אותה".
נדאל נשאל על התחושה אחרי הנקודה האחרונה, כשנשכב על המשטח בהתרגשות: "אתה מצטמרר, הכול עובר לך בראש, כל המאמץ האדיר של החודשים האחרונים. זו העונה הכי מרגשת שהייתה לי בחיים, וברגעים האלה אתה מודה לכל מי שעמד לצדך". הספרדי נשאל מה דג'וקוביץ' לחש באוזנו בסיום, ואמר ש"הוא רק אמר ששיחקתי מדהים שאני ראוי לניצחון".
נדאל מספר על מצבו הפיזי, אחרי שחזר העונה מהיעדרות של שבעה חודשים, ורשם קאמבק שהדהים אפילו את עצמו: "הספקות שלי במצבי הבריאותי פוחתים ככל שעובר הזמן, אבל לא אשקר. היו לי חששות כשהגעתי לניו יורק. אבל במשך חודשים ארוכים רק האמנתי, עבדתי קשה כדי לחזור... במהלך הסבב בארה"ב היו הרבה ימים בהם הברכיים כאבו לי. אני יודע להתגבר על כאב".
ומה בנוגע לסוגיית "הטניסאי הגדול בכל הזמנים"? "אני לא יודע אם אני השחקן השלישי בטיבו בהיסטוריה", אמר נדאל, כשהוא מתייחס לספירת הגרנד סלאמים, "אבל בכל מקרה, אני לא חושב שזה הוגן למדוד את זה רק בזכיות של גרנד סלאם. יש רק ארבעה כאלה בשנה, אבל יש עוד הרבה טורנירים אחרים שגם בהם משחקים הטובים ביותר. צריך לבחון הרבה מצבים ומשתנים כדי לבדוק מי הטוב מכולם. מי שבעולם הטניס, יודע שגרנד סלאם זה לא הדבר היחיד שקובע".
האם הוא יעבור את פדרר וסמפראס? "ב-2005 לא האמנתי שאזכה ברולאן גארוס, ועכשיו ב-2013 אף אחד לא האמין שאזכה בכל כך הרבה טורנירים. אף אחד לא יודע איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר. אני רק יודע שאמשיך לעבוד הכי קשה שאוכל. ברגע שארגיש שאין לי את התשוקה המספקת, אפרוש. אני מקווה שתהיה לי אנרגיות להמשיך עוד הרבה שנים".
עם זאת, נדאל יודע ש"אני לא אוכל להמשיך לנצח כל הזמן, יום אחד אהיה חייב להפסיד, כי ככה זה בספורט. אצטרך להיות מוכן לזה, ולהתמודד עם זה".