1. אריק שיבק והטעויות
נתחיל כהרגלנו מהסוף. ההפסד של נבחרת ישראל לא סותם את הגולל על העלייה לשלב השני, רק מרגיז עוד יותר. התוצאות של המשחקים ביום הראשון הופכים את ההפסד הזה למתסכל ביותר. ניצחון על בריטניה היה ממקם את ישראל בעמדת זינוק אדירה לשלב השני, ההפסד הוא מביך, אבל עדיין לא גומר את הסיפור.
בסיום המשחק, קצת לפני שהתעצבן על כך שנשאל למה השחקנים הישראלים על הספסל לא עודדו יותר מדי, דיבר אריק שיבק על ההגנה הטובה מהדקה ה-22, ועל העצירות שהשיגה הנבחרת שלא נוצלו לסגירת המשחק. כל אותה הגנה טובה כביכול, מול נבחרת שחלק מהשחקנים שלה משחקים בליגה הבריטית המהוללת וחלקם האחר בכלל מחפש קבוצה, לא הייתה מספיק טובה כדי שהמאמן הלאומי באמת יאמין בה. 20 שניות לסיום, ביתרון שתי נקודות, הוא נתן את ההוראה עבירה כדי לשלוח את היריבה לקו.
שיבק דווקא בחר להאמין בהתקפה שלו. אותה התקפה שסיפקה אחוזים מחרידים לאורך כל המשחק, שהחטיאה מהעונשין פעם אחר פעם, ושלולא התעלות של אפיק ניסים, לא הייתה מגיעה ל-50 נקודות. בתרגיל האחרון היה אמור השחקן הגבוה על המגרש לחסום ליוגב אוחיון שיחדור לסל. כספי ופניני, שתפקדו על תקן הגבוהים, לא הגיעו לחסימה, יוגב נתקע עם הכדור, ובמקום לנסות לחדור זרק כדור שלא היה קרוב.
"קורה שיש למאמן טעויות, לא חושב שהיינו צריכים לעשות עבירה, ובאמת שאי אפשר להאשים אותו כשמחטיאים כל כך הרבה, אבל האינסטינקט שלו לא היה טוב", אומר מאמן בכיר בישראל. אבל זאת לא הייתה הטעות היחידה של שיבק. בסביבת הנבחרת לא כולם אהבו את ההחלטה לבטל את אימון הקליעות, במיוחד כשישראל ערכה אימון אחד בלבד באולם בטיבולי, הכי מעט מבין כל הנבחרות בבית, וגם את האימון לפני אוקראינה היא ביטלה.
במקום זה בישראל יראו עוד וידאו, ינסו ללמוד את היריבה הבאה. "מה אריק כבר יכול לעשות כשהשחקנים לא קולעים מתחת לסל ומחטיאים עונשין בסיטונאות?", אמר אחד מבכירי המשלחת עם חיוך עצוב. מה שבטוח שלשחקני הנבחרת ההפסד פחות משמעותי לקריירה כמו לשיבק. כישלון בדמות אי עליית שלב, או יותר גרוע התבזות בהמשך המשחקים, יגרום לאנשים שתומכים בהמשך דרכו כמאמן הנבחרת גם להתחרט.
2. אין אנרגיה, אין מנהיג
זה התחיל איפשהו בדקה הרביעית. אלישי כדיר החליף את יניב גרין, והסנטר ירד לספסל והתיישב. בדקה השביעית כבר כל החמישייה ישבה על הספסל והשחקנים היו בהלם. מדי פעם יוגב אוחיון, ניצן חנוכי ורביב לימונד מחאו כפיים, עידו קוז'יקרו נעמד וניסה לעודד, אבל היה נדמה שבנבחרת היה חסר את אותו אדם שיטריף גם על הספסל. למומו לוצקי, המנהל המיתולוגי, שאחרי 19 שנה עבר מהספסל ליציע בגלל מספר מקומות מותר מצומצם, נמאס. ביתרון 5 לישראל, אחרי סל של יוגב אוחיון הוא צעד לכיוון הספסל מיציע המכובדים וצעק: "יורם (מנחם, מאמן הכושר, א.ש), שיעודדו".
עומרי כספי ניסה להסביר את הסיטואציה, "קשה לייצר אנרגיה כשאף כדור לא נכנס". שחקן אחר טען, "היה לחץ גדול מאוד. באנו עם הרגשה שאנחנו חייבים לנצח, שאין לבריטים מה להפסיד. פתאום אחרי 4 דקות אתה עם 3 נקודות ולא פוגע בכלום. זה גומר אותך". בצוות של הנבחרת שוחחו עם השחקנים גם על הנושא הזה, ביקשו מהם להישאר חיוביים, ולא להוריד את הראש. אם הראש יירד, אז השיר שהושמע באמצע הרבע הראשון "Israel is playing and dont wanna go home", על פי המוזיקה של השיר המיתולוגי של הארי בלפונטה.
בנבחרת לא מחפשים אשמים. הם יודעים שהרבה מאוד שחקנים היו אפילו מתחת לרמתם הרגילה. יום כמו שהיה לעומרי כספי וליאור אליהו, מבחינת אחוזי קליעה ובתזמון שהם הגיעו, לא בטוח שיחזור עוד באליפות. יניב גרין לא הגיע למשחק, יוגב אוחיון היה בינוני, אלכס טיוס חלוד להחריד ורק אפיק ניסים תפקד. לכל זה יש להוסיף את אחוזי הקליעה הנוראיים מהקו, כשלא רק אליהו וכספי במפספסים, אלא גם הקפטן יותם הלפרין, מקלעי העונשין הטובים בנבחרת.
הקפטן מתייצב זה קמפיין שני בתפקידו, ולא ידוע בתור שחקן קשוח, או כזה שייתן נאומי ציונות ומוטיבציה. בירידה לחדר ההלבשה העדיף לענות לשאלות הכתבים הזרים ודחה ניסיון לדבר עם התקשורת הישראלית, התנהגות שלא מתאימה לקפטן נבחרת. "אין בנבחרת ישראל קפטן בסגנון של מאיר טפירו", מודים בנבחרת, "שחקן שיכול לקחת אותך הצידה לומר לך כמה מילים ושהמאמן יסמוך עליו בנושא הזה. שחקן שזה בא לו בטבעיות. את יותם צריך ללמד את הדברים הללו. טפירו היה מנצח את המשחק נגד בריטניה, הוא כבר עשה את זה בעבר (בטורניר המוקדמות לאליפות אירופה 2009, א.ש)".
ואם כבר בריחה מאחריות, מספר שחקנים דיברו על כך שהסלים החדשים שהותקנו באולם בטיבולי הם קשים מאוד לקליעה, מה שהכעיס חלק מהצוות המקצועי שטוען ששתי הקבוצות משחקות על אותם סלים. "לא היה לנו זמן להתאמן על הסלים הללו. כולה אימון אחד. אין שחקן שלא אמר שאלו סלים גרועים. זה לא תירוץ, אבל זה לא אידיאלי מה שהיה פה", התגונן אחד השחקנים כשעה אחרי המשחק.
3. טיפול פסיכולוגי
אז מה עושים ב-20 שעות בערך מההפסד במשחק האחרון עד המשחק הבא? קצת לפני שיצא למסיבת העיתונאים, שיבק שוחח עם השחקנים בחדר ההלבשה, ביקש מהם להרים את הראש, הזכיר שניצחון על אוקראינה ישאיר אותנו בתמונה, וזה מה שצריך להתמקד בו - איך מנצחים את האוקראינים. הנבחרת ערכה תדריך וידאו אחרי ארוחת החג, והיום בשיחה שלפני המשחק בשעות הבוקר ינסה שיבק לעבור עם השחקנים על הטעויות הבסיסיות, ולקוות שפשוט הכדורים יכנסו הפעם.
השאלה הגדולה היא, מה הנבחרת יכולה לעשות טוב יותר בהכנה למשחק הבא. בנבחרת בריטניה, כך מספר גיא גודס, יש פסיכולוג צמוד, לישראל לא. יום לפני המשחק ערך המטפל פגישה קבוצתית לשחקנים ולצוות המקצועי. המטרה: להכניס בהם את האמונה והמוטיבציה שניתן לנצח. זה בהחלט עבד. במכבי תל אביב דיוויד בלאט מקיים שיחות כאלו על בסיס קבוע.
כאמור, לישראל אין פסיכולוג צמוד, ובצוות המקצועי יצטרכו בזמן אמת למצוא את אליהו וכספי. הראשון חולם על חוזה, והיה לחוץ נורא בסיום המשחק בזריקות העונשין, השני רשם משחק בכורה מסויטת באליפות אירופה. על הדרך צריך לגרום לאלכס טיוס לא לפחד ליזום מגע, ולהתפלל שגיא פניני, תשעה חודשים אחרי התקרית עם שחקן נבחרת שבדיה יונתן שולדברנד, יתעורר ויספק מהספסל את התרומה שישראל כל כך צריכה.
"מה זה משנה מה היו במשחקים האחרים, קודם כל אנחנו צריכים לנצח", אמר אריק שיבק עם הכניסה לחדר האוכל בבית המלון כשחזר מצפייה בניצחון האוקראיני על בלגיה. העניין בבית א' רחוק מלהיות גמור, אם גרמניה וצרפת יעשו את העבודה, ישראל תלויה עדיין בעצמה. אבל בכלל לא בטוח שזה דבר טוב.