עירוני נס ציונה זה עתה העפילה לליגת העל, וכבר יודעת על אילו כפתורים צריך ללחוץ. בשבוע שעבר פנו אנשי נס ציונה, העולה החדשה לליגת העל, אל הפורוורד האמריקאי טיילר האניקאט, אחד השמות המעניינים שנבחרו בדראפט 2011 ב-NBA. כששוחחו עם השחקן המוכשר הדגישו בפניו שוב ושוב נקודה מרכזית אחת: קפיצת המדרגה שעשו כאן מספר רב של שחקנים אמריקאים בשנים האחרונות, הסבירו, גבוה במיוחד. רבים עשו את דרכם מליגת העל אל צמרת הכדורסל האירופי, לאו דווקא משתי הקבוצות העשירות יותר, מכבי תל אביב או הפועל ירושלים. האניקאט בירר, ראה כי טוב, וישחק בעונה הבאה באולם החמים בכניסה לעיר הקטנה.
"ישראל הפכה למוקד משיכה לשחקנים צעירים שחולמים לפרוץ ולהגיע לכסף הגדול", אמר השבוע אחד מסוכני השחקנים הבכירים בשוק. בשבועיים האחרונים חתמו מיטב שחקני ליגת העל מהעונה שעברה בליגות באיטליה, טורקיה וספרד, שאמנם המצב הכלכלי בהם לא כמו בימי הזוהר, אך עדיין מדובר בליגות הבכירות ביותר באירופה. כיצד הפכה ישראל לאבן שואבת עבור אמריקאים מוכשרים שנמצאים בדרך למעלה? למה ומתי קבוצות אירופיות לוטשות עיניים אל עבר ישראל כשהן מחפשות שחקנים זרים? ומה זה אומר על הכדורסל אירופי בכלל?
מהגלבוע לכל הליגה
את המגמה של הגעת השחקנים מהקבוצות הבינוניות הישר לצמרת האירופית החלה גלבוע/גליל עוד לפני כמה שנים. מלבד השחקנים שהגיעו מהקבוצה למכבי תל אביב, הימרה באמברג הגרמנית על בריאן רוברטס, כיום בניו אורלינס פליקאנס מה-NBA, והפכה אותו לכוכב שלה. "ה-DNA של הקבוצה שלנו תמיד היה להביא את השחקנים הצעירים הכי מוכשרים", מספר מנכ"ל הקבוצה עמית גל, "השם שלנו כמועדון הולך לפנינו ככזה שנותן במה לשחקנים זרים צעירים. כשנאבקנו על ג'מאר סמית' עם חצי אירופה הוא בחר בנו, וכשנאבקנו על מיטשל וואט עם שלוש קבוצות מיוון, הוא בחר לבוא אלינו. כך גם לגבי בריאן רוברטס, ואפילו ג'רמי פארגו".
אך אם עד לפני כמה שנים היה מדובר במספר מינורי, כיום מדובר בתופעה של ממש. ג'ייקוב פולן, שעשה לעצמו שם של דמות פרובלמטית מחוץ למגרש, מצא את עצמו בברצלונה הגדולה. לפני שנתיים עבר דרווין קיצ'ן ממכבי ראשון לציון לפנאתנייקוס, ג'וש קארטר ששיחק לפני שנתיים באשדוד נמצא בסיינה וסקוטי הופסון עבר הקיץ מהפועל אילת לקבוצת המליונרים של אנדולו אפס. "אירופה עברה בשנתיים האלה מן תהליך שמתחיל במשבר הכלכלי. קבוצות שהיו רגילות לחפש שחקנים ב-500 אלף דולר, מחפשות שחקנים היום ב-150 אלף דולר. הסיפור הגדול היא אולימפיאקוס שהראתה לאירופה שבשליש תקציב היא לוקחת אליפות אירופה ולא פעם אחת, למרות שיש לה את השחקן הכי יקר באירופה, אבל לידו יש זרים שהם לא נחשבים מהאריות של אירופה", מספר מתן חרוש, שחתום על הבאתו של קיצ'ן לארץ ושל אדריאן יוטר, שחתם הקיץ בקאנטו, אחת מקבוצות הצמרת בליגה האיטלקית. "ברגע שאולימפיאקוס הוכיחה את זה, שאר הקבוצות היבשת הבינו: מעכשיו אנחנו נחפש מציאות לפני תקציבים גדולים, ולא צריך להשתולל עם הסכומים האלה".
חרוש, שאימן בעונה שעברה את בני הרצליה ממשיך מספר עד כמה דווקא קייל היינס, שהיה הסמן המרכזי להצלחה ה"זולה" של אולימפיאקוס, השפיע על ליגת העל. "קייל היינס פתח את הצוהר הזה אחרי שהוא הגיע מהליגה השנייה באיטליה לבאמברג שהייתה ביורוליג והצליח וטיפס למעלה. היינס הוא גם שחקן שמתאים מאוד לשחקנים שמחפשים פה בארץ, סנטר נמוך שיכול לעשות הרבה דברים, הוא מאוד קשוח. אנחנו רואים שחקן כמו אדריאן יוטר שלפני שנתיים היה הזוי לחשוב שהוא יכול להגיע לקבוצה כמו קאנטו, או בריאנט דנסטון שכשאנחנו (א.ג חרוש ושרון דרוקר החתימו אותו לראשונה באירופה) הבאנו אותו לאריס סלוניקי הוא היה נחשב לשחקן נמוך ולא סקסי במיוחד. היום שחקנים כאלה הם הראשונים שחוטפים אותם".
אז מה מושך את הזרים הצעירים האלה לכאן, מלבד העובדה שדרכו כאן בעבר שמות שעשו קפיצת המדרגה? מסתמן כי מדובר בעיקר בקליטה הקלה. "מדברים אנגלית בכל מקום, אבל היחס לאמריקאים הוא שונה כאן, וזה נאמר לטובה", אומר אחד מסוכני השחקנים המובילים ועמית גל מוסיף: "הקבוצות בישראל נאבקות על זרים פחות או יותר מול הליגה הראשונה באיטליה, הליגה השנייה בספרד והליגה הראשונה בצרפת. אלה הקרבות שאנחנו מנהלים. לדעתי אנחנו עם שם יותר טוב מהליגה ביוון בגלל בעיות התשלומים שם. גם מגרמניה אנחנו חזקים יותר, כי יש שם שישה זרים ויותר קשה לבוא לידי ביטוי. פה הם יעשו מספרים טובים יותר ויבלטו יותר".
לא מפחדים גם מחולון
בקיץ שעבר הגיעו נציגי מספר קבוצות מהליגה הגרמנית כדי לצפות בבר טימור שחתם באלבה ברלין. אנשי באמברג היו במשחק של האדומים מול גלבוע/גליל והתלהבו מג'מאר סמית' וראקים סאנדרס והציבו אותם בראש רשימת הקניות שלהם הקיץ. בארטלנד דראגונס אהבו את לורנס היל כשצפו בדיסק של המשחק של הפועל חולון נגד טימור והפועל תל אביב.
"בגדול, נציגי הקבוצות לא צריכים להגיע עד ישראל כדי לראות את השחקנים הללו", מספר העיתונאי האיטלקי לוקאס ברצ'וליני, "אף אחד מקאנטו לא היה השנה במשחקים של מכבי ראשון, וגם בוארזה אני לא חושב שהיו במשחקים של חולון לפני שלקחו את פרנק האסל. היום ניתן להגיע לכל משחק מלא של כל קבוצה כמעט, ובגדול הליגה הישראלית נמצאת ברמת חשיפה די גדולה, גם בגלל שלא מעט שחקנים איכותיים יצאו ממנה בשנים האחרונות. כשרואים שג'רמי פארגו הגיע לראשונה לגלבוע/גליל, או שרון לואיס ובראיינט דאנסטון הגיעו לפני שנתיים לחולון בכסף נמוך, מבינים שיש פה משהו שצריך לעקוב אחריו".
גם מתן חרוש ממשיך את הדברים. "כשאתה מביא שחקן ששיחק בישראל אתה מקבל שחקן ששיחק שנה אחת באירופה בליגה שנחשבת לליגה חזקה, ולא כמו שאנשים חושבים. קבוצות רואות את יוטר, קיצ'ן, דאנסטון ורון לואיס שמתחרים מול מכבי תל אביב והפועל ירושלים ומנצחים אותם ואומרים לעצמם: הנה שחקנים טובים שאנחנו יכולים להביא ב-150 אלף דולר".
מוסר התשלומים והמשבר באירופה
נקודה נוספת שדרכה אפשר להסביר את התופעה הזאת היא המשבר הכלכלי שפקד את אירופה בשנים האחרונות, מה שמקרב לא מעט קבוצות בלא מעט מדינות לפשיטת רגל, "אנתוני גודס שיחק בטראמו לתקופה קצרה של חמישה משחקים", מספר לוקאס ברצ'וליני, "תשאלו אותו מה הוא אומר על הקבוצה הזאת שרק חיפשה להפטר משחקנים, להחתים חדשים ולא לשלם להם. אז נכון שנראה שהעונה יהיה שינוי במצב הזה, אבל השנים האחרונות היו כאלה שהבריחו שחקנים מלא מעט מדינות".
ובינתיים בארץ הקודש, הכסף משולם וגם בזמן, לרוב, "צריך לשבח את נושא המנהלת שנקייה מפוליטיקה כזאת או אחרת ויצרה חברות בין ראשי הקבוצות להעברת מידע וליצור שם מבחינה כספית לכל קבוצות", אומר עמית גל, "כמעט אין קבוצה אחת שלא משלמת בזמן וזה נותן תוספת של שם טוב לליגת העל בכדורסל, ומגיע שאפו גדול לאנשי המנהלת ולאבנר קופל ועדלי מרכוס".
מתן חרוש טוען שישנה תופעה העונה בישראל שרק מוכיחה את העובדה הזאת. "הרבה שחקנים שהיו פה הלכו לעשות את השדרוג באירופה, ולא פעם או פעמיים רוצים לחזור לארץ בגלל מוסר התשלומים הטוב בישראל. באירופה יש מקומות פחות מסודרים מבחינת הבקרה התקציבית. מקבלים כסף בצורות שונות ומשונות וזאת הסיבה שאחרי חוויה כל כך טובה, שחקן כמו דרווין קיצ'ן מעדיף את הפועל ירושלים על בשיקטאש או דווין מיטשל שמעדיף לא להישאר באוקראינה או אפילו אנדודי איבי שיכול למצוא קבוצה בליגה הראשונה או השנייה באיטליה ביותר כסף אבל הוא זוכר חוויה טובה ובריאה בבני השרון ומעדיף בשביל פחות כסף לשחק שמה".
אז מה צופן העתיד? ככל הנראה המגמה רק תלך ותתחזק. "אם סקוטי הופסון או בראיינט דאנסטון יוכיחו את עצמם השנה ביורוליג, או שאדריאן יוטר יהיה טוב באיטליה, אני מניח שלקבוצות בארץ ייצא שם של מגלי כישרונות", אומר אחד מסוכני השחקנים הבכירים, "בינתיים מה שקרה הקיץ זה שהקבוצות ברוב המדינות מחפשות גם שחקני שנה ראשונה מקולג'ים שבדרך כלל לא היו על הרדאר שלהם, והקשו מאוד על שחקנים צעירים מוכשרים להגיע לישראל. מי שמקבל את ההחלטות בקבוצות בארץ יודע לעשות את החישובים הנכונים ולהמשיך לחפש את הפוטנציאל הבא ב-75 אלף דולר".
הזרים שעזבו בשנתיים האחרונות לליגות בכירות
2012: ג'וזף ג'ונס (סראגוסה), דרווין קיצ'ן (פנאתנייקוס), טזמין מיטשל (טריומף מוסקבה), בראיינט דאנסטון (וארזה, הקיץ לאולימפיאקוס), רון לואיס (אנטליה), דווין מיטשל (אוקראינה), אלכס טיוס (קאנטו), ג'וש קארטר (ספרטק סנט פטרסבורג, הקיץ לסיינה), פול דילייני (ספרטק פרימיורה), אדריאן בנקס (וארזה), בריאן אוסברי (קחאסול).
2013: פאט קלאת'ס (אסטנה), פול סטול (ברינדיסי), לארי אובאנון (אנטיב), סקוטי הופסון (אפס אנדולו), מרקו קילינגסוורת' (בי סי דונייצק), ראמל בראדלי (טורק טלקום), דרון וושינגטון (פיסטויה), אדריאן יוטר (קאנטו), ג'מאר סמית' וראקים סאנדרס (באמברג), דמונטז סטיט (מונס), פרנק האסל (וארזה), דומיניק ווטרס (מנרסה), לורנס היל (ארטלנד דראגונס), ג'יימי סקין (מונגראנרו).