האזעקה שהדהדה ברחבי תל אביב ביום חמישי שעבר תפסה את אוניקאחה מלאגה במלון, רגע לפני היציאה ליד אליהו. הספרדים נבהלו; החלה שרשרת טלפונים בהולה בין תל אביב לברצלונה (שם יושבים משרדי היורוליג) באשר לביטול אפשרי של המשחק. הנהלת היורוליג החליטה, כמעט מיד, להותיר את ההחלטה בידי גורמי הביטחון בישראל. אם הם סבורים שבטוח לקיים את המשחק, אמרו ביורוליג - המשחק יקוים. אכן כך קרה. מלאגה התייצבה, בזמן ש-2,500 בעלי מנויים החליטו לוותר.
רק אתמול, ברגע האחרון, החליטה אופ"א לדחות את המשחק במסגרת הליגה האירופית בין קריית שמונה לאתלטיקו בילבאו. מלאגה ובילבאו שתיהן קבוצות ספורט ספרדיות, אבל דינן היה שונה: בילבאו איימה בתחילה שלא תופיע למשחק; אופ"א ניסתה למצוא פתרון-ביניים, שיאפשר את קיום המשחק בקריית אליעזר, אבל בסופו של דבר התקפלה והודיעה על דחיית המשחק בשבוע לפחות.
בימים האחרונים פנתה שאלון הצרפתית ליורוליג בעניין המשחק שאמור להתקיים בשבוע הבא בתל אביב. "אמרתי להם שהמשחק מתקיים בישראל, כפי שנקבע", סיפר אתמול מזכ"ל היורוליג ג'ורדי ברתומיאו לוואלה! ספורט.
על רקע ההתקפלות הזריזה של אופ"א ודחיית משחקי כדורעף בין-לאומיים שהיו אמורים להיערך בארץ עד להודעה חדשה - תוצאה של החולשה הפוליטית של קבוצות, אגודות וגופי הספורט הישראליים בזירה הבין-לאומיות - העוצמה הפוליטית של מכבי תל אביב בכדורסל האירופאי כמעט זוהרת.
למרות הפסקת-האש שהושגה אתמול בין ישראל לחמאס, ועל רקע הידרדרות ביטחונית אפשרית נוספת, החלטנו לדרג את חמשת ההישגים הדיפלומטיים הגדולים בתולדותיה של מכבי - או בעצם, חמשת המחסומים הפוליטיים הבעייתיים ביותר עליהם הצליחה להתגבר, על רקע משברים ביטחוניים או מתיחות פוליטית בינ"ל.
אתם מוזמנים לחלוק עלינו, לתקן אותנו, וגם להוסיף מחוויותיכם האישיות.
5. דיל מלחמת המפרץ
ב-17 בינואר 1991 יצאה ארה"ב למבצע "סופה במדבר", שכוון נגד כוחותיו של סדאם חוסיין בעיראק. ב-18 בינואר שוגרו שישה טילי סקאד ראשונים לתל אביב. עד ל-28 בפברואר נחתו בישראל 39 טילים, רובם באזור תל אביב. הבירה הכלכלית והתרבותית של ישראל עמדה אז בלב האש.
טילי הפטריוט החמיצו את הסקאדים של סדאם, אבל מכבי תל אביב דווקא הצליחה להימנע מפגיעה ספורטיבית. שמעון מזרחי הגה עם ראשי פיב"א תוכנית יוצאת דופן, לפיה ירוכזו משחקי החוץ של מכבי במסגרת הליגה האירופאית ברצף אחד - ובתום המלחמה תערוך מכבי רצף משחקי בית בישראל. כך היה; עם ההכרזה על הסרת האיום מעל ישראל חזר הכדורסל הבינ"ל ארצה. מכבי רשמה ארבעה ניצחונות בית ברצופים, ובאופן סנסציוני הצליחה להעפיל למשחקי הפיינל פור בפריס.
באופן סוריאליסטי, לאורך המלחמה קבעה הנהלת מכבי שאימוני הקבוצה ימשיכו להיערך כרגיל. "התאמנו בהיכל, ועל הספסל הנחנו את מסכות האב"כ", משחזר היו"ר שמעון מזרחי. ובכל זאת, אף שחקן זר לא עזב את הארץ.
סיום העונה היה מר: חצי-גמר הפיינל פור נערך בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מכבי עלתה למשחק, ספגה ביקורות קשות, ובדרך הובסה 101:67.
אגב, בשנת 2003, במהלך מלחמת המפרץ השנייה, לא הצליחה מכבי להגיע לדיל דומה - למרות שישראל לא עמדה בקו האש. משחקי הבית האחרונים שלה בשלב הטופ-16 הועתקו ליוון. במחזור החמישי אירחה מכבי את בנטוון טרוויזו באולמה של פאוק סלוניקי, הפסידה 84:83 ואיבדה סיכוי להעפיל לפיינל פור.
4. אינתיפאדה? אין כדורגל, יש כדורסל
האינתיפאדה השנייה פגעה אנושות בספורט הישראלי ברמה הבינ"ל. בשנת 2002, לאחר פיגוע במסעדת "סי פוד מארקט" בתל אביב, ממנו ניצלו בנס כמה משחקני קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב, החליטה אופ"א להעתיק את כל משחקי הבית של קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופאים לאיזורים ניטראליים. עד לשנת 2004 נאלצו הישראליות לארח בקפריסין, הולנד, טורקיה, הונגריה ואיטליה.
רק קבוצות הכדורסל - מכבי תל אביב והפועל ירושלים - המשיכו לארח משחקים בישראל כרגיל, בשל הלחצים הפוליטיים הכבדים שהפעילה מכבי על ראשי יול"ב. המצב שנוצר היה כמעט אבסורדי: בזמן שקבוצות הכדורגל הישראליות נדדו בין טרמינלים בחו"ל, חויבו קבוצות הכדורסל הזרות לנחות בנתב"ג.
באפריל 2004 ביטלה אופ"א את החלטתה, אך למעשה עד לשנת 2007 התירה לארח משחקי כדורגל בינלאומיים בישראל רק באזור גוש דן. נציין כי גם משחקי הכדוריד והכדורעף הבינלאומיים הועתקו בשנים האלה מישראל.
בשנות האינתיפאדה רשמה מכבי הישגים ספורטיביים בלתי-מבוטלים: היא העפילה לפיינל פור 2002 בבולוניה ולפיינל פור 2004 בתל אביב (ראו בהמשך).
3. הנחיתה הראשונה במוסקבה
ברית המועצות אומנם התפרקה רק בשנת 1991, ורק בדצמבר 1991 התחדשו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין ברית המועצות, אך כבר ב-12 בינואר 1989 נערך ביקור "ישראלי" היסטורי ראשון במוסקבה זה למעלה משלושים שנה - זאת כאשר מכבי תל אביב נחתה למשחק במסגרת הליגה האירופאית מול צסק"א.
ההתעניינות במשחק הייתה אדירה; עד כדי שחברת החשמל התריעה באותו ערב ממחסור בחשמל ומהפסקות חשמל מזדמנות. אורי לוי העביר לפני השידור הודעה לצופים מטעם חברת החשמל, ובה מתבקשים תושבי ישראל "להימנע מהפעלת מכשירים חשמליים רבים כדי להקל על העומס".
יורם ארבל שידר את המשחק ממוסקבה עבור הערוץ הראשון. "הייתה התרגשות עצומה להגיע לכיכר האדומה", נזכר היום ארבל. "עד אז היינו פוגשים באירופה כל מיני עמיתים רוסים באירועי ספורט, אבל הם פחדו לדבר איתנו. בשנים ההן הייתי נפגש עם השדר הרוסי בהיחבא. פתאום ישבנו יחד, דיברנו, צחקנו. נכנסנו לנורמליזציה די מהר. זה הרגיש כמו חיבור טבעי".
במשחק עצמו שלטה מכבי ללא עוררין. במהלך המחצית השנייה כבר הובילה ב-20 נקודות; למרות שצסק"א הצליחה לצמצם עד למינוס 4, דקה לסיום, חילצה מכבי ניצחון 92:97. בהמשך העונה העפילה לפיינל פור במינכן, אבל הפסידה בגמר 75:69 ליוגופלסטיקה ספליט.
2. הפיינל פור נשאר בתל אביב
במהלך עונת 2003/4 הגיעה לשיאה מחאת הקבוצות האירופאיות על חיובן לשחק בישראל במהלך האינתיפאדה. מקור המחאה היה באיטליה ובספרד, המדינות החזקות ביותר מבחינה פוליטית ביול"ב - כאשר הדרישה העיקרית הייתה להעביר את קיום הפיינל פור מתל אביב, שאמור היה להתקיים בהיכל באפריל 2004.
ב-22 במרץ 2004 חיסלה ישראל את שייח' אחמד יאסין, וחמאס הבטיח נקמה כואבת. עם הידרדרות המצב הביטחוני הלכה והחריפה המחאה האירופאית, ובמחזור הרביעי של שלב הטופ-16 הגיעו הדברים לידי משבר דיפלומטי: פאמסה ולנסיה הודיעה באופן חד-צדדי כי היא מסרבת להגיע לישראל ("אנחנו לא מוכנים לשחק בתל אביב, בראש ובראשונה אנחנו מחויבים לביטחון שחקנינו", הכריז המאמן פאקו אולמוס במסיבת עיתונאים), וראשי יול"ב הודיעו על כינוס ישיבת חירום.
מכבי התכוננה לאירוח הפיינל פור במשך כמעט שנתיים. בקיץ 2003 השקיעה מיליוני דולרים בבניית קבוצה שתהיה בעלת סיכויים טובים להעפיל לפיינל פור, גם כחלק מתיקון ההחמצה ההיסטורית של 1994, כאשר נערך הפיינל פור בתל אביב לראשונה - אך מכבי כלל לא שיחקה במפעל באותה העונה, לאחר שהפסידה את אליפות 1992/3 להפועל גליל עליון.
ראשי מכבי יצאו למלחמת חורמה פוליטית כנגד הקואליציה המתגבשת להעביר את המשחקים מתל אביב, ולא חסכו בהצהרות קשות לאור הצעד שביצעו הספרדים. "זה מעשה נבלה", נזעק דיוויד פדרמן, "תמיד אני שואל את עצמי איך אומה שלמה השתגעה במלחמת העולם השנייה, אבל כנראה שזה האופי של האירופאים".
בסופו של דבר, לאחר ישיבה דרמטית, החליט הוועד המנהל של היורוליג פה-אחד להותיר את הפיינל פור בישראל, והעניק למכבי ניצחון טכני על ולנסיה. באותם רגעים ערכה מכבי אימון בישראל; לשמע הבשורה המשמחת פרץ מוני פנאן בבכי.
אחרי הפסד חוץ דחוק מול אולקר ונס ז'לגיריס אחד, הבטיחה מכבי את מקומה בפיינל פור. צסק"א נוצחה בחצי-הגמר, סקיפר בולוניה הובסה בגמר, ומכבי חגגה גביע אירופה דרמטי על אדמת ארץ הקודש.
1. יוצרים אתוס בוירטון ובבלגרד
ב-1977, בימי השיא המלחמה הקרה, הייתה עדיין מכבי תל אביב מועדון ננסי במונחים אירופאים. אבל דווקא באותה שנה רשמה את הישגה הפוליטי הגדול בתולדותיה, שבדיעבד שינה את ההיסטוריה שלה ואת ההיסטוריה של הספורט הישראלי.
קבוצות כמו ספרטק ברנו וצסק"א מוסקבה, שהשתייכו לגוש הקומוניסטי, סירבו לשחק מול מכבי - לא כל שכן להגיע לישראל. אבל הנהלת מכבי, בזכות הקשרים האישיים המצוינים שרקמה עם וויליאם ג'ונס, מזכ"ל פיב"א דאז ודמות מיתולוגית בכדורסל האירופאי, הצליחה לחלץ התחייבות כי פיב"א תעמוד על כך שהיחסים הדיפלומטיים לא יבואו על חשבון הספורט.
למרות ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין ברית המועצות והגוש הקומוניסטי ב-1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, וחרף העובדה שברנו וצסק"א נחשבו באותן שנים למועדוני-על ביבשת, החליטה פיב"א לחייב אותן להתארח בישראל, לאחר שהוגרלו לשחק מול מכבי בבית הגמר של גביע אירופה לאלופות.
אבל ברנו וצסק"א סירבו להגיע למשחקים בתל אביב. פיב"א החליטה, בצעד חסר-תקדים, להטיל עליהן הפסד טכני.
אפילו על אירוח של קבוצה ישראלית בגבולות הגוש הקומוניסטי הן כלל לא הסכימו לדון; בסופו של דבר הסכימו לארח את מכבי במדינה ניטראלית, והפור נפל על העיירה הבלגית וירטון.
הניצחון של מכבי מול צסק"א בוירטון כבר נכנס למיתולוגיה. אבל לא רק בזכותו - אלא גם הודות לניצחונות הטכניים שהעניקה לה פיב"א על צסק"א וברנו - הצליחה מכבי להעפיל למשחק הגמר של אותה עונה, שנערך בבלגרד.
הנחיתה של מכבי בבלגרד הייתה גם הפעם הראשונה בה נחת מטוס ישראלי מאחורי מסך הברזל. מכבי עשתה את הבלתי-ייאמן, ניצחה 77:78 את מובילג'ירג'י וארזה וזכתה בגביע אירופה ראשון בתולדותיה - מפץ ספורטיבי ששינה את מעמדה לעד.
"מצחיק שהניצחון הכי גדול בתולדותיה של מכבי הגיע דווקא בזכות משחקים שלא שוחקו", אומר סוציולוג הספורט ד"ר יאיר גלילי. "היכולת של מכבי באותם ימים להשפיע על מוסדות פיב"א ולהוציא ניצחונות טכניים על צסק"א וברנו היא בעיני מדהימה. החודשים הללו, שבין פברואר לאפריל 77', הם תקופה מכוננת מבחינת התפיסה של מכבי כקבוצה משמעותית באירופה. אני לא בטוח שקבוצה אחרת שהיא לא מכבי הייתה יכולה להוציא כזו תוצאה פוליטית. אלו היו ימים של מלחמה קרה בין מזרח למערב וישראל הייתה בסה"כ פיון קטן במערכה הזו. אם פיב"א הייתה מחליטה לקיים את משחקי הבית של מכבי מול צסק"א וברנו במדינה ניטראלית, או אפילו אם הן היו מחליטות להגיע לישראל, אני בכלל לא בטוח שמכבי הייתה מנצחת. ואם היא לא הייתה מנצחת, היא לא הייתה מעפילה לגמר. ההישג הפוליטי הזה היה חלק בלתי-נפרד מההישג הספורטיבי של אותה עונה, ובלעדיו כנראה שכל ההיסטוריה של מכבי תל אביב הייתה נראית אחרת".
ohad@walla.net.il