בעונה שעברה שיחקה בני יהודה בטדי נגד בית"ר ירושלים בטדי והוליכה 0:1 לקראת סיום המשחק. ככל שנקפו הדקות, הלחץ של בית"ר החל לגבור והמנכ"ל משה דמאיו פנה למאמן יוסי אבוקסיס ואמר לו: "הם מתחילים בלחץ, הם הולכים על כל הקופה, אתה חייב להכניס שחקנים עם אופי הגנתי". אבוקסיס דווקא ביצע שינוי בחלק בקדמי, בית"ר השוותה את התוצאה ובהמשך הפכה את התוצאה והשיגה 1:2 דרמטי. דמאיו המתוסכל אמר לאנשים בבני יהודה בסיום: "בגלל הדברים האלה קרית שמונה נאבקת על האליפות ואנחנו על מקום בפלייאוף העליון. אנחנו לא פחות טובים, הכל נמצא בדברים הקטנים ובהחלטות הקטנות. ליוסי אין את הניסיון הזה כמאמן וזה עולה לנו בנקודות".
התחושות של דמאיו ממחישות את המציאות החדשה ויש להתעכב עליהן. העונה המופלאה של קרית שמונה, בתוספת העובדה שמרבית הישראלים הבכירים משחקים באירופה, שינו את התפיסה וגרמו ללא מעט אנשים להאמין שהכל אפשרי. פערי הרמות הצטמצמו משמעותית וחוקי המשחק השתנו. גם לקראת השנה הנוכחית אמר דמאיו דברים דומים, הוא רוצה לראות את הקבוצה שלו עושה צעד קדימה והופכת למועמדת. זהו הנוף החדש והשונה בכדורגל הישראלי בו קבוצות מהקו השני כמו קרית שמונה, בני יהודה, מכבי נתניה, הפועל באר שבע ואולי בקרוב גם בית"ר ירושלים חדשה וצנועה כבר לא מפחדות מהפערים מהגדולות ומאמינות ביכולתן להיאבק על התארים. התחושה כי הגדולות כבר לא מה שהיו פעם, ללא יותר מדי שחקנים יוצאי דופן שיעשו את ההבדל ובאמצעות בכדורגל נכון וניהול חכם אפשר לצמצם את כל הפערים ולהיאבק על תארים.
התקווה והאמונה באו לידי ביטוי בקיץ שעבר על קבוצות הדרג השני. בנתניה החתימו שחקני רכש בכירים והצהירו בפניהם כי המטרה היא לסיים מעל המקום הרביעי בו סיימה הקבוצה בעונה שעברה. בקרית שמונה מדברים בגלוי על עוד אליפות, בבני יהודה כבר אמרו מה הם שווים. הפועל באר שבע גם כן הלכה הקיץ בגדול עם תקציב גבוה ושחקנים בכירים כאשר מאחורי הקלעים אלישע לוי מדבר על שנה אדירה. אפילו אלי כהן בבית"ר ירושלים, אמר לכל מי שרצה לשמוע אחרי הבטחת ההישארות אשתקד: "אם אני שומר על הסגל הזה פלוס שני זרים, אני מסיים 1-4".
קבוצות הביניים בעלייה. אין חששות, אין פחד מהפערים ויש אמונה שהכל אפשרי. כולם בטוחים שמדובר בפונקציה של גישה ומנטאלית ומי שתעשה את הדברים נכון וחכם, תוכל להיאבק על כל תואר אפשרי. ערב פתיחת עונת 2012/13, בכירי הכדורגל הישראלי מסבירים מה גרם לצמצום הפערים והשינוי באמונה ומנסים לענות על השאלה: האם אנחנו נכנסים לעידן חדש, שוויוני יותר?
בקיץ שעבר יוסי מזרחי בנה את מ.ס אשדוד לעונת הישרדות. איכשהו הוא מצא את עצמו אחרי כמה חודשים ב"משחק העונה" נגד קרית שמונה בין המקום הראשון לשני. "זה לא שהיינו כאלה איכותיים", נזכר המאמן. "הגדולות קרסו בעונה שעברה, הפערים בין הקבוצות היו מאוד קטנים ומי שבא מרוכז, עבד על הדברים הקטנים ובאמת רצה יותר, ניצח". בחצי השני של העונה אשדוד קרסה ומזרחי הסביר: "לא התכוננו לעונה של צמרת. אם היינו יודעים שככה תיראה הליגה ואלו יהיו הסיכויים היה שווה לעבות את הסגל בעוד 4-5 שחקנים איכותיים ולהיאבק עד הסוף כי זה היה אפשרי".
על השנים הבאות אמר מזרחי: "בשנה שעברה זה בא מהגדולות. השנה יש הרגשה שהן יעשו קפיצה חזרה לפרונט, אך עדיין מופעל במועדונים האלה לחץ אדיר. הפערים לא כל כך גדולים ומי שתעשה את הדברים בדרך הנכונה, כמו שקרית שמונה עשתה בעונה שעברה, יכולה לטרוף את הקלפים. גם קרית שמונה יכולה לזכות באליפות השנה ואולי פתאום באר שבע תפתיע, הכל פתוח וזה אומר הכל. לדעתי זה דבר מאוד משמעותי לכדורגל שהאופציות לתארים נפתחו לכל הכיוונים".
אם מסכימים שבמצב הנוכחי לקבוצות הקו השני ישנה אופציה אמיתית להיאבק על תואר, השאלה הגדולה היא האם התקווה הזאת תוכל להימשך לאורך זמן. האם ייתכן שהשנה האחרונה תהפוך לנורמה בכדורגל הישראלי ועוד קבוצות יוכלו לחלום על התואר מעבר לחיפה, ירושלים ותל אביב. אלי כהן "השריף" טוען: "יש שחקנים ישראלים טובים ואיכותיים בארץ שפשוט לא עובדים איתם נכון, לא מאמנים אותם כמו שצריך והם עוברים תהליכים לא נכונים שפשוט הופכים אותם לשחקנים לא טובים. על חיים מגרלשווילי שקיבלתי אותו בבית"ר אמרו שהוא שחקן שמתאים לליגה הלאומית ותראה איזה עונה הוא נתן, אותם הדברים נכונים לגבי ערן לוי או אפילו סטיבן כהן שעשה קפיצה לליגה הבלגית.
דווקא עכשיו כשהפערים לא גדולים, אני חושב שקבוצות שיביאו את המאמנים הנכונים שיעשו עבודה יסודית ולא יחפפו, יעשו סקאוטינג ועבודה רצינית על בניית הסגל לטווח ארוך ויחליטו על דרך מסודרת, יוכלו ליהנות מפירות ולהיאבק על תארים. צריך דרך ולא לבנות על ההזדמנות לשנה הקרובה. אגב, מה ביקשתי בבית"ר? את אותה הקבוצה שנשארה בליגה ושני מחליפים לפיליאבסקי ופאסוס שעזבו. אמרתי שייתנו לי את זה ואני מביא את בית"ר למקום הטבעי שלה בצמרת הגבוהה".
כהן, ששייך לדור הוותיק של המאמנים שחזרו לקדמת הבמה, רומז גם על רמת המאמנים. אם דמאיו דיבר האפשרות לאליפות, ההחלפה של אבוקסיס חסר הניסיון בדרור קשטן אולי אומרת הכל לגבי החשיבה שלו וההערכה המחודשת לה זוכים המאמנים הוותיקים והיסודיים יותר. זאביק זלצר מוסיף על הדברים של אלי כהן ואומר: "כמעט בכל קבוצה בליגת העל והלאומית יש שחקנים מצוינים שעם הכוונה נכונה יכולים להגיע לטופ של הכדורגל שלנו. הם צריכים הכוונה נכונה וזה אומר אנשי מקצוע שיעבדו איתם, יעקבו אחריהם בכל הקשור לאורח חיים, תזונה, רמת אימון נכונה וגם עבודה על הצד המנטאלי. חסר את זה היום להרבה מאמנים שמעדיפים קיצורי דרך. אחר כך קל להגיד שאין שחקנים ישראלים בשוק, זה התירוץ הכי פשוט".
לא מעט פעמים בעונה שעברה, כאשר קרית שמונה דהרה לאליפות, המשחק המרכזי דווקא כלל את אחת הגדולות למרות עונת הקריסה שלהן. יש בעיה עם קבוצות הדרג השני. גם כשהן אטרקטיביות על הדשא ובטבלה, הן מביאות רייטינג נמוך, האצטדיונים בדרך כלל ריקים ברובם ועל פניו, קשה לראות אותן מובילות את הכדורגל בישראל. האינטרס הכלכלי-שיווקי מתנגש עם הרצון לליגה שוויונית, מרגשת וכיפית שכל עונה פתוחה לחלוטין ובלי תוצאות ידועות מראש. גורם בהתאחדות מנתח את הקונפליקט: "הנפילה של הגדולות זאת נפילה של רייטינג, בארץ ובכל מקום בעולם. כולם רוצים שתהיה הזדמנות שווה לכולן, אבל צריך למצוא את הדרך לשווק ולפתח את הכדורגל במקומות כמו קרית שמונה ומקומות אחרים שימשכו את האלפים ויהפכו גם את המוצר שנקרא כדורגל ישראלי לאטרקטיבי. העונה שעברה הייתה טובה לכדורגל מבחינה תחרותית, אך רעה מאוד מבחינה כלכלית".
למעשה, כל הנושא מחזיר אותנו לצורה שבה ההתאחדות לכדורגל משווקת את המוצר. העובדה שלאורך כל העונה קבוצות משחקות באצטדיון רמת גן ריק לא בהכרח עושה טוב לכדורגל. אם בני יהודה משחקת שנה רביעית ברציפות באירופה, אבל מביאה 2,000 לבלומפילד, אזי זה מלמד שקשה לייצר אטרקטיביות אמיתית ולמשוך קהל גדול. כשהזהובים שיחקו בשכונת התקווה הצטרפו הרבה יותר אוהדים כי האווירה החמה וכל האטמוספירה סביב המשחק הייתה אחרת לגמרי. אותם הדברים נכונים גם לגבי הפועל באר שבע, ברגע שיוקם אצטדיון ראוי. דווקא הגודל של הקופסא התאים לאוהדי מכבי נתניה ולמרות הרצון לאצטדיון חדש ישנו חשש שעם המעבר הם ישלמו על האפקט כמו שמכבי פתח תקוה בעונה שעברה במושבה. כלומר, ליגה פתוחה יכולה לעשות טוב, אבל לא יכולה להוות תחליף לשיווק טוב יותר של המוצר. הקהל רוצה לראות ליגה מרתקת ומעניינת, אבל הוא רוצה לראות את זה בתנאים ראויים.
יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה הברורה שהכדורגל הישראלי נמצא בתחילתו של תהליך. כדי שהפנטזיה הזאת תתממש ותקדם את הענף, גם הקבוצות יצטרכו לבצע שינויים. שחקני רכש בכירים, הצהרת כוונות ואמונה אלו דברים חשובים והכרחיים, אבל צריכים לבוא בנוסף ליצירת אווירה אטרקטיבית, שיווק נכון של המוצר והגעה אל כל קהלי היעד שלה, אחרת קבוצות הדרג השני לא יוכלו לייצר משהו אמיתי בצמרת יותר מקדנציה אחת או שתיים. איך אומר אלי כהן: "אם קרית שמונה תידרדר למרכז הטבלה בעונה הבאה, הקהל שהתרגל לאליפות ייעלם ויגיעו כמה מאות בלבד. אין את המסורת במועדונים האלה וזה ממש לא יהיה פשוט לעשות את זה לאורך זמן. אבל זה כן משהו שקורה, יש רצון ואמונה אז צריך להמתין ולראות".
