שלום תקווה מנתח: המועמדות לאליפות

ניתן לה את הכבוד לפתוח את כתבת המועמדות. היא ראויה לו. איך רואים שקרית שמונה שוב מועמדת לאליפות? כי במשחקים שלה, למרות השינוי בתפקיד הדומיננטי כמו עמדת המאמן, לא רואים שהקבוצה נפגעה במשהו. רואים שחקנים שנהנו מאוויר הפסגות, אבל רוצים עוד ממנו. רוצים להישאר שם. שחקנים שלקחו את זה למקום הנכון, לפחות כרגע.

לקרית שמונה יש כרגע את סגנון המשחק הטוב בארץ. אולי היא לא מחזיקה בסגל הטוב ביותר, אבל נכון לעכשיו יש לה את המערך החזק ביותר. היא המתואמת והמסודרת ביותר, והמבחן המרכזי של קרית שמונה יהיה בשמירה על היתרון הזה, כאשר היא תצטרך לחזק את הקבוצה, והיא תצטרך.

ליגת האלופות או הליגה האירופית יכריחו את קרית שמונה להתמודד עם קשיים פיזיים ומנטליים לא קטנים, קטעים שיכניסו את המערכת לסחרור איתו היא תתמודד לראשונה, בטח כשהחגיגה תסתיים, אבל כל זה גם מחייב את קרית שמונה להתחזק להתרענן. השאלה היא האם היא תעשה זאת מבלי לפגוע בחוסר הארגוני שלה על המגרש. ככל שלקרית שמונה יהיה סגל רחב יותר שלא פוגע באיזון, היא תתמודד היטב עם המאבקים שמצפים לה.

החוליה החזקה של הקבוצה היא עדיין ההגנה, וזו לא פעם החוליה המנצחת. זה הבורג הכי חשוב בקבוצה. אם שאר היריבות שלה לצמרת מנסות לבסס את השיטה שלהן מהקישור, קרית שמונה מתחילה בהגנה, וזו הדרך להתחיל קבוצת כדורגל. מהשוער של קרית שמונה ועד ארבעת שחקני ההגנה. הם מתחילים את סגנון המשחק. הם משפיעים על סגנון המשחק, וזה יתרון לא קטן על היריבות לאליפות, כמו גם היתרון ברצון של השחקנים, שעדיין לא נפגע. אם קרית שמונה תשמר זאת אחרי המשברים של חודשים אוקטובר-נובמבר-דצמבר, היא תהיה שם להיאבק על אליפות שנייה ברציפות. כן, כן.

למרות השנים הטובות של אלישע לוי במכבי חיפה, החליט יעקב שחר להשקיע דווקא ברכש החשוב ביותר שלו העונה - המאמן. גם אם עדיין לא רואים את זה לגמרי, מכבי חיפה של ראובן עטר הולכת והתגבשת להיות קבוצה טובה יותר. רבים מהללים את החיזוקים של עטר בהתקפה והרצון שלו לכבוש שערים ולבדר את הקהל, אבל חשוב יותר לשים לב שמאמן מכבי חיפה החדש התחיל את המהפכה שלו בהגנה. רואים שהוא הבין שהבעיה של חיפה התחילה שם, לא בשאלות כמו מתי ורד וגולסה יפרצו. עטר קודם כל התמקד בהגנה: צמד הבלמים הגבוה, הטכני והחסון במרכז ההגנה, נותן את התפוקה, במיוחד כשמאוחר יש שוער יציב שאפשר לסמוך עליו – ניר דוידוביץ'. מכבי חיפה היתה צריכה את השקט בהגנה כדי לפתור את שאר הבעיות שהיו לה בקבוצה. בלעדיו, לא ניתן היה להתרכז בכלום וכל שטות אחרת שהפריעה בחלקים נוספים בקבוצה, הוציאה מהכלים.

מכבי חיפה היתה זקוקה לרענון בעמדת המאמן – גם בדיאטה הנכונה שעשו בסגל, אבל קודם כל באזור הזה. חיפה הרוויחה מחדש את תמיכת הקהל, את ההזדמנות השנייה שלו. הרכש הנקודתי שנעשה שם נראה נכון. אם זה דינו אנדלובו, ובעיקר חן עזרא, שמשלים למכבי חיפה את החיסרון שנוצר אצלה מאז עזיבת רפאלוב. יש לו את היכולת הטכנית של רפאלוב, את מידת הכישרון, והוא בהחלט בשלב הנכון לפרוץ במכבי חיפה. לעומת קרית שמונה, מכבי חיפה תוכל לרכז את כל הכוחות בליגה, ולכן אין ספק שנראה שם קבוצה שונה – הן בהגנה, הן בהתקפה, הן באווירה והן בטבלה.

מכל החיזוקים שהפועל תל אביב עשתה במקומות שהיו חסרים לה, התוספת החזקה ביותר היא זו של הקהל. זה השקט המקצועי שהפועל תל אביב היתה צריכה. הפתרונות בהנהלה יצרו חיבור מחודש במועדון ורצון משותף של מספיק גורמים ללכת קדימה. אל העתיד החדש.

הפועל תל אביב בנתה די במהירות סגל חזק, שמבוסס בחלקו על הסגל המגובש מהעונה שעברה, ויחד נוצרת לה קבוצה מאוזנת, עם מרקם חברתי טוב. מרקם חברתי שהוא תוצאה של שינוי האווירה במועדון וגם כתוצאה משחקנים כמו ג'ון פנטסיל, שמהיכרותי איתו ברור לי עד כמה הוא כוח חשוב בחיבור האנושי.

אם כבר, אני מזהה שתי בעיות בהפועל תל אביב: הראשונה, ביכולת של טל בן חיים להיכנס לנעליו של טוטו תמוז מבחינת כמות שערים. הפועל תל אביב תצטרך את כמות השערים הזו, ובכל פעם שהיא לא תגיע, היא תסתכל על בן חיים. זו ציפייה גדולה מאוד משחקן, ואיתה בן חיים יהיה חייב להתמודד בבגרות, בפתיחות ובנכונות לשפר איכויות מסוימות במשחק שלו.

החוסר השני הוא המנהיג בקישור הקדמי. השחקן שיידע להוביל את החלק הזה, דמות שתוביל את כל הקבוצה משם, ותפעיל את החלק הקדמי. בעיני, זה צריך להיות נוסא איגבור, זו שנת המבחן שלו. אחרי שנת התאקלמות, הוא חייב לגלות שיפור בנושא. לשחק קרוב יותר לשער, גם בהוראת המאמן מן הסתם, ולהביא את עצמו ואת האחרים יותר לידי ביטוי. יכולת יש לו, אבל אופי זה מה שהפועל תל אביב צריכה ממנו. עם כל הכבוד לקשרים האחרים – אלרואי כהן, דג'מבה דג'מבה – התוספת הקטנה-גדולה הזו צריכה לבוא מאיגבור, או ממי שיבוא במקומו, אם בסופו של דבר יעזוב.

זו כבר מסורת להכניס את מכבי תל אביב לרשימת המועמדות הראשונית, אבל בהחלט אפשר לראות שם כיוון נכון אחרי כמה החלטות נכונות שנלקחו בקיץ. קודם כל, באישיות של השחקנים שנשארו. מכבי תל אביב לקחת כמה החלטות קשות בתחום הסגל, ושינתה את שדרת הניהול הספורטיבי, מהלך עליו אני מברך. מכבי תל אביב גם עומדת טוב יותר במגרש, סופסוף תוקפת את הכדור – דבר שלא עשתה בעבר, אבל הכי חשוב: נתנה לשחקנים את ההרגשה שעשתה הכל כדי שהם יצליחו. היא העבירה את האחריות אליהם. קיבלתם מאמנים מאירופה, אימונים מאירופה, עשינו הכל למענכם – עכשיו זה קודם כל אתם. זו גישה נכונה.

אבל כמו שמכבי תל אביב תמיד מועמדת, המבחן המרכזי שלה לא השתנה מהשנים האחרונות – מבחן המשבר הגדול הראשון. גם בעונה שעברה מכבי תל אביב התחילה עם המון מוטיבציה, אבל גמרה בלי כלום. מכבי תל אביב עלתה על הדרך הנכונה, אבל תמיד יש פניות בהמשך הדרך. שם מכבי תל אביב תיבחן. אין ספק ששוער כמו וינסנט אניימה יזכיר לה ברגעים האלה שההחלטות שנלקחו בקיץ היו נכונות ומכבי בדרך הנכונה, ולא צריך לפחד. מדובר בדמות שתשפיע מאוד על המערכת, ועם שיפור נוסף בהנעת הכדור, אפשר יהיה לומר בוודאות כבר בקרוב שמכבי תל אביב יצאה לדרך חדשה.

התקווה של הליגה: ג'ורדי קרויף ואוסקר גרסיה במכבי תל אביב

ככה דינו אנדלובו משדרג את מכבי חיפה

מי בא, מי הלך, ההרכב המסתמן, השחקן שיפרוץ, הזר המעניין