הרוב דווקא עם לוזון

בערב בו עזבה אלונה ברקת את כל תפקידיה בהתאחדות, נשאל אחד מחברי המזכירות האם הוא גם מתכוון לקום ולהתפטר כפי שעשתה בעלי הפועל באר שבע. "ההתפטרות של אלונה רק תקל על הלוזונים עוד יותר 'בניהול' השערורייתי שלהם וההשתלטות המוחלטת על ההתאחדות ומוסדותיה", ענה. "אני מעדיף לנסות ולהילחם בהם כשאני שם, למרות שההשפעה של כולנו שואפת לאפס. חבל שאלונה התפטרה, אבל אם צעד כזה יביא להקמת מנהלת ליגה, אשרינו".

הגם שדבריו של האיש מלמדים היטב מדוע השינוי המיוחל בכדורגל הישראלי לא יגיע כל כך מהר, צריך להוסיף עליהם עוד נדבך חשוב נוסף: מדובר במיעוט. אותו חבר מזכירות הוא מיעוט בהתאחדות שבה הרוב המוחלט תומך באבי לוזון, גם אחרי האירועים הקשים שנראו במשחק העונה בלאומית. אמנם החלטת בית הדין להחזיר למכבי פתח תקווה את שלוש הנקודות הסעירה את המדינה ויצרה אווירה שאולי בכל זאת בעלי הקבוצות ילכו בדרכה של ברקת וישברו את הכלים, אבל בפועל הם לא יעשו זאת כל כך מהר מאחר שהם צריכים עדיין את יו"ר ההתאחדות. כל אחד מסיבותיו. הוא עוזר לקבוצות קטנות להישאר מעל למים ומסייע לקבוצות גדולות בפתרון בעיות. מנהלת ליגה? עם מי בדיוק יוצאים לדרך?

בקיץ האחרון שכבו 1.3 מיליון שקלים של בית"ר ירושלים בבקרת התקציבים. זהו סכום שהופקד כדמי רצינות על ידי הבעלים ארקדי גאידמק עם רכישת הקבוצה. בית"ר הייתה בבעיות קשות עם חוסר יכולת לשלם משכורת כמעט חודשיים, וללא חתימת גאידמק הייתה צריכה לעבור תהליך מסובך בכדי לשחרר את הכסף. אבי לוזון נפגש עם איציק קורנפיין ועופר אורליצקי ובפגישה אחת שיחרר את הכסף בכדי שבית"ר תוכל להשתמש בו לשוטף. מעבר לכך, בהמשך הקיץ לוזון נתן לבקרה את הגב לעזור לבית"ר להעמיד תקציב נורמלי, עם תשלום חלקי בלבד של הגרעון שצברה על מנת שתוכל להמשיך ולתפקד כפי שצריך. בבקרה אומרים: "לוזון פעל בצורה חד משמעית למען בית"ר בכדי להעמיד אותה על הרגליים. לא במקרה קורנפיין התנצל בפני לוזון אחרי המקרה האחרון. אולי הוא הרגיש קיפוח בבית הדין, אך הוא יודע כמה לוזון עוזר לו כשהוא צריך".

כמו איציק קורנפיין, גם בקבוצות הקטנות צריכים מאוד את אבי לוזון ונשענים עליו. לוזון, כך מתארים, הוא אבי פתרונות הפלא למרבית קבוצות ליגת העל. רובן מעמידות תקציב שהן מתקשות לכסות, וכמעט תמיד זקוקות להקדמה של הקצבות תזרימי מזומנים מההתאחדות לכדורגל והטוטו. 12 מתוך 16 קבוצות ליגת העל נתקעו בשנה האחרונה ללא תזרימי מזומנים למשכורות. ומה היה הפתרון? נכון, לוזון הקדים להן הקצבות. גם בזמן שההתאחדות הייתה בעימות משפטי מול צ'רלטון ולא ראתה את הכסף עבור זכויות השידור, דאג לוזון שזה לא יפגע בקבוצות והן זכו לתשלומים שוטפים בזמן. בנוסף לכך, לוזון מסדר לקבוצות מענקי מיקום מכובדים ובכלל, כל רמת הכספים מהטוטו וזכויות השידור גדלה משמעותית בתקופתו. כך שמאחורי הקלעים מרבית ראשי הקבוצות יודעים להעריך היטב את מה שלוזון השיג עבורם.

לכן, רוב ראשי הקבוצות פשוט תקועים בין האינטרס האישי לכלכלי, בין הרצון לשנות דברים בהתאחדות ובמוסדותיה לבין הצורך לשמור על הקיים. לכן מוקדם להכריז על שינוי. גורם בכיר בכדורגל הישראלי אמר השבוע: "המצב רע מאוד. אם רוצים שינוי, הפתרון טמון אך ורק בבעלי הקבוצות. הם חייבים להקים מנהלת נפרדת. אבל הם לא יעשו את זה כי הם מקבלים הקצבות של כסף, חוזים על זכויות שידור, השתתפות באירופה. יותר טוב להם שהמצב נשאר ככה, יש רכבת שדוהרת ואף אחד לא מנסה לעצור אותה".

יתרה מזו, התמיכה בלוזון בליגה הלאומית היא כבר אבסולוטית. תקשיבו לאבו סובחי, למשל, הבעלים של בני לוד ומגיבורי הפרשה הטרייה, ותבינו לא מעט. גם שוחרי הקונספירציות יכולים להכין כמה תיאוריות חדשות. "אנשים השתגעו?", תמה אבו סובחי, הבן אדם דואג לכולם ליותר כסף מהטלוויזיה, מהטוטו, מהספונסרים, עושה לכולם את החיים יותר קלים עם האתר הנוח של ההתאחדות והטפסים. אצלו לוחצים על המחשב ועושים העברות שחקנים. אני פשוט לא מבין מאיפה זה בא. אני בטוח שיש אנשים עם אינטרס לנהל במקומו, כי אחרת אין סיבה שיעשו לו את זה. כל מי שאני מכיר רק אומר תודה שיש את אבי לוזון. הוא הכפיל את כמות הכסף שאנחנו מקבלים, אפילו שילש אותו".

דברים די דומים אפשר לגרד גם מאנשים כמו משה דמאיו, מאיר יצחקי, ציון וייצמן, שהאר חלאיילה ועוד.

גורמים בענף ידעו לספר השבוע שאחרי שאלונה ברקת התפטרה מההתאחדות, היא או מקורביה העבירו סוג של מסר לאבי לוזון לפיהם היא מעריכה אותו ושום דבר לא היה אישי נגדו. זה לא סתם. מהיום שנכנסה לכדורגל, לוזון היה אחד האנשים הקרובים לברקת, שהתייעצה איתו לא מעט וקיבלה לא מעט כבוד מהיו"ר, שפתח בפניה את הדלת להצטרף לחבורת הבכירים של ההתאחדות לכדורגל. ברקת מאוכזבת מהיחס לבאר שבע במספר מקרים, אך יודעת להעריך היטב את מה שקיבלה מאבי לוזון.

זו דוגמה למורכבות מפת האינטרסים, כשבאים לנתח את שאלת בעלי הקבוצות ועד כמה הם ילכו רחוק עם אווירת השינוי שהייתה כאן בשבוע שעבר. השבוע, למשל, ניסינו לבדוק עם אחד המקורבים ליעקב שחר מדוע הוא שותק. התשובה הייתה: "יענקל'ה פראייר? הוא יודע לדאוג לאינטרסים שלו יותר מכולם. כרגע טוב לו עם אבי לוזון. אם לא היה לו טוב הוא לא היה יושב צמוד אליו במשחקים ושומר על יחסים בריאים מולו. יענקל'ה לא צבוע, יעיד כל אדם בכדורגל הישראלי". גם התגובה הלקונית שלו לאחר המהומות בין אנשי הפועל רמת גן לבני לוד לא לימדה דבר חדש.

ומה קורה עם מיטש גולדהאר, שמראה רצון לשנות סדרי עולם בחלקת האלוהים שלו במכבי תל אביב? בסביבתו של גולדהאר מספרים כי הבעלים עדיין לא מרגיש שהוא נמצא כאן מספיק זמן בשביל לחוות דעה אמיתית, אך מה שכן ידוע הוא שכמעט בכל פעם שגולדהאר מגיע לישראל הוא נפגש עם לוזון ומקשיב לא מעט למה שיש ליו"ר לומר. הרקע הניהולי של לוזון בבנק דיסקונט מרשים מאוד את גולדהאר, שמסתכל עליו כבן אדם ברמה העסקית גבוהה.

אלי טביב מהפועל תל אביב נוהג אחרת אבל גם אותו דבר. וכך אומרים בהתאחדות: "אם לוזון יגיד שהיום דצמבר, גם טביב יגיד שהיום דצמבר. הוא נותן לו גב בצורה אבסולוטית ותמיד תמך בו עוד מימיו בכפר סבא, כי הוא יודע מה הוא שווה לקבוצות". אחרי שמוסיפים לכך את התלות של קורנפיין בלוזון, מתקבלת גם התמונה המלאה בארבע הגדולות.

כדי להבין למה השינוי לא קרוב, צריך להקשיב לרביב ספיר, בעלי הפועל ראשון לציון: "אחד הדברים הכי חשובים הוא לעשות התארגנות של הבעלים. כרגע זה לא קיים וזה חסר מאוד. צריכה להיות התארגנות של הבעלים, לא בהכרח כדי ליצור אופוזיציה. אני למשל בחיים לא פגשתי את יענקל'ה שחר, לא את איזי שירצקי ולא את אלי טביב. למה? כי שלושתם בכלל לא חברים בהתאחדות והם תקועים להם בעניינים שלהם. את מיטש גולדהאר במקרה פגשתי, אבל גם הוא יכול להיכלל באותה חבילה, כי כל אחד עושה לביתו. כל אחד מסיבותיו שלו. אחד בגלל יהירות, השני בגלל ניתוק והשלישי בכלל לא גר כאן. אין שום התארגנות של הבעלים וחשוב שתהיה כזו".

ספיר ממשיך: "נכון להיום אין פורום בעלים. רצוי שיהיה פורום א-פורמלי. אבל פורום שמתכנס אחת לכמה זמן, דן בענייני היום, בבעיות ובפתרונות, זה יכול לעזור. פורום כזה לא חייב להיות באופן אוטומטי אופוזיציה ללוזון. זה פורום שישמור על האינטרסים של הבעלים. זה חסר מאוד. אני מתכוון בתקופה הקרובה לייסד משהו כזה, בטח אם נרד בסופו של דבר לליגה הלאומית, כי שם זה חשוב עוד יותר".

לפני כעשור ניסו להקים כאן את מינהלת הליגה. יו"ר בית"ר ירושלים דאז מאיר פניג'ל זוכר היטב את החוויה: "הייתי חדש בכדורגל ונתתי לקליברים הגדולים לנהל ואמרתי אמן לכל דבר טוב שיביאו. בשורה התחתונה הם יותר רבו ביניהם מאשר הגיעו לאיזשהן הבנות, וכל מי שצורף למינהלת התחיל עם האינטרסים שלו. הכל התפרק מהר מאוד. זאת הייתה מינהלת אינטרסים לא מינהלת ליגה, כולם הבינו אז שהכי טוב עבור הקבוצות להישאר בהתאחדות לכדורגל. אני לא רואה היום יותר מדי אנשים שונים וחברי מזכירות חדשים שבאמת רוצים מהפך לטובת הכדורגל. מה שהיה הוא שיהיה, כי ההתאחדות זה עדיין הדבר הכי טוב עבור האינטרס של האנשים".

רביב ספיר רואה גם הוא בצורה ריאלית יותר את המפה: "גם כשהממשלה עושה דברים שהציבור לא אוהב, זה בלתי אפשרי פשוט לשבור את הכלים. לא מחליפים ממשלה בכל יום. גם בכדורגל, אי אפשר להחליף הנהלה ובטח שלא על רקע של מיאוס ספציפי מציבור מסוים. זה לא שיש סטטוס קוו, אלא פשוט ברוב הסיטואציות הידיים כבולות ואין הרבה מה לעשות מעכשיו לעכשיו. יש זרמים תת קרקעיים שיניבו בסוף משהו. יש דברים שיקרו בשבועות הקרובים ויכול להיות שהם יניבו שינויים כאלה או אחרים. אבל מי שחושב שמחר הכל ישתנה, טועה טעות חמורה. יש התארגנות של כמה בעלים, שגם חברים בהנהלת ההתאחדות, שרוצים לבחון את האפשרות לעשות משהו אחר".

ספיר גם מוריד את כולם לקרקע בנוגע למינהלת ליגה: "חייבים לזכור שמנהלת ליגה זה לא פתרון קסמים. לא כולם מבינים בדיוק מה זו מינהלת ומה המשימות שלה ומי ייכלל בה ומי לא. עצם העלאת המילה מינהלת, עדיין אין בה פתרון. אי אפשר להחליף פשוט ארגון אחד בארגון שני. יש הרבה מרכיבים בעניין הזה. זה לא פשוט כמו שזה נשמע. יש גם ליגה לאומית. כל מהלך שינסו לעשות שלא יכלול את הליגה השנייה, מראש נדון לכישלון.

"גם בנושא הבעלים, זה לא תמיד פשוט. זו לא קבוצה הומוגנית. יש כאלה שהם מאוד עשירים ומצד שני יש כאלה שעדיין נחשבים לקבוצה עירונית, או חצי עירונית, בעיקר בליגה השנייה ושם הם לא יכולים להרשות לעצמם לעשות מהפכות ברגע אחד. בעיקר כי הם מתבססים על כספי עירייה, מועצת ההימורים, או הקצאות מ'הפועל' או 'מכבי', מהמרכזים הגדולים, שמחוברים להתאחדות. תאר לך את הקבוצות בלאומית, בלי הכסף של הטלוויזיה, אין חיה כזו. זה נזקף בעיקר לזכות לוזון וחלובה וגם הסמנכ"ל רותם קמר שהיה לדעתי מעורב בזה.

"אולי בבחירות הבאות, אפשר יהיה לשנות את יחסי הכוחות בהתאחדות ולמנות אנשים אחרים. כרגע אתה לא יכול פשוט לבוא ללוזון ולהגיד לו 'לך'. הוא הרי נבחר. הרי הוא לא עובר עבירות ולכן הוא לא חייב ללכת".

גם אביב בושינסקי סבור שכרגע עדיף לכולם לשנות את הדברים בתוך הסטטוס קוו הקיים, עד כמה שאפשר, ולכן רוב בעלי הקבוצות מעדיפים לשתוק או לגבות כל החלטה של היו"ר, כמו במקרה דחיית המחזור הנוכחי. בושינסקי מסכם: "במגרש שבו אני משחק, במזכירות ההתאחדות, אפשר לעשות דברים. הצלחנו לעשות דברים במשך הזמן, אמנם מעט, אבל הצלחנו. ברגע שאראה שאני בכלל לא יכול להשפיע, אני לא אהיה שם. עשינו כמה דברים, ביניהם המאבק על ביטול הקיזוז, המאבק נגד הגדלת הליגה ושינויים בהיבטים הקשורים למאמן הנבחרת בכל נושא השכר. גם בסוגיית עוזר המאמן, הקפדנו שלמאמן תהיה יד חופשית לבחור לעצמו את העוזר ושלא יהיה מצב שאבי לוזון יתערב בזה. אם המזכירות לא הייתה מתערבת, יכול להיות שגיא לוזון היה מתמנה למאמן הנבחרת הבוגרת, אי אפשר לדעת. עשינו בהחלט דברים משמעותיים, אבל ברור שהייתי רוצה לעשות עוד. זה בהחלט רק טיפה בים".

המהומות נמשכות: תגרת ענק במשחק העונה בליגה הלאומית

בעקבות הקטטה: אבי לוזון ביטל את מחזור סוף השבוע

אבו סובחי יודע: "כל האירועים לא ישפיעו על העלייה שלנו"

דוד רוזנטל קורא לאבי לוזון להפסיק להתחמק מאחריות

איזי שרצקי: "חייב לקום משהו חדש ללא אבי לוזון בראש"

אחד כבר נטש: ניר ארקין הודיע כי יפרוש מבעלות הפועל ר"ג

הסערה סביב הכדורגל הישראלי: סיקור מיוחד בוואלה! ספורט