באחד האימונים הראשונים של הנבחרת הצעירה בקדנציה הנוכחית (ילידי 1990-1991), ערכו השחקנים משחקון של שלושה שחקני התקפה נגד שני שחקני הגנה. המטרה הייתה לבצע תרגיל ולכבוש, אבל אחרי מספר רב של ניסיונות לא חדר ולו כדור אחד לרשת. המאמן גיא לוזון התערב ואמר בחיוך: "אני מציע שכל שחקני ההתקפה יעשו אסיפה טקטית עם וידאו ויתחילו לעבוד על טריקים חדשים אחרת גם עוד 100 שנה לא תתנו פה גול", במשפט שסחט צחוק מתגלגל מהשחקנים ושאר הנוכחים. כך, בדרכו הייחודית והטיפוסית, מתמודד לוזון עם אחד האתגרים הגדולים בכדורגל הישראלי.
ביוני 2013 תארח ישראל את אליפות אירופה לנבחרות צעירות, אבל ההכנות החלו כבר לפני למעלה משנה. השנתון הנוכחי הרבה פחות מוכשר מקודמיו, אין בו שחקנים זוהרים או כוכבים פוטנציאלים ולפיכך, לוזון בונה הכל מאפס בעזרת ימי אימונים, משחקים בינלאומיים, שיחות קבועות עם אנשי מקצוע ומאמני ליגת העל והמון ניסיונות. הוא בונה נבחרת בצלמו ובדמותו כמו שעשה במכבי פתח תקוה ובני יהודה. נבחרת שבעזרת לחימה, מחויבות ועבודה אמורה לחפות על הבעיות המקצועיות ולצמצם את הפער האיכותי מאריות היבשת שיגיעו לכאן בקיץ 2013. שנה וחצי לפני פתיחת האליפות, קבלו תמונת מצב להכנות הנבחרת הישראלית הכי שונה שהייתה כאן שנים.
המאמן
בינואר 2011 החליטה אופ"א לבחור בהצעת ישראל לארח את האליפות ומאותו רגע היה ברור לראשי ההתאחדות כי במקביל להכנות הלוגיסטיות, יש לבצע התאמות מיוחדות גם בכל הקשור להכנות המקצועיות. בחודשים האחרונים יצאה הנבחרת ארבע פעמים לחו"ל למחנות אימון, טורנירים ומשחקי הכנה. גורמים בענף טוענים כי הנבחרת היא "הבייבי של ההתאחדות", שם ייתנו לה את כל הכלים והמשאבים כדי להבטיח הופעה מכובדת בטורניר הביתי. המאמן לוזון לא אוהב את ההגדרה. "בכל תאריך של משחקים בינלאומיים לנבחרות האחרות יש משחקים רשמיים ולכן אין מצב שלנו לא יהיה טורניר או משחק. ההכנה שלנו היא מאסט ולא בונוס. לא קיבלנו שום יתרון והיציאות לחו"ל הן לא מותרות. זו הדרך הלגיטימית והיחידה לתרגל וכך נהגו כל הנבחרות שאירחו טורניר כזה או אחר".
בנוסף למשחקי ההכנה וימי האימון המרוכזים, לוזון עושה הרבה עבודת שטח: "קודם כל קיבלתי לידיי רשימה של כל השחקנים בשנתונים 90-92 ואני משתדל להיות נוכח במשחקים בשישי, שבת, ראשון ושני בליגת העל, הליגה הלאומית והליגה לנוער. אני בקשר תמידי עם מאמנים ומתעדכן בחומרים מחו"ל לגבי איך נבחרות שלא עושות קמפיין מוקדמות מתכוננות לטורניר. בשבוע שעבר הייתי בהשתלמות במיינץ ולקחתי טיפים לדברים שנכונים לי. גם נפגשתי עם מאמן נבחרת גרמניה עד גיל 20 ודיברנו על איך ומה אפשר לשפר. במסגרת ההכנות, אני נפגש באופן תמידי עם אנשי מקצוע בארץ ובחו"ל ומשתדל לאסוף את השחקנים הטובים ביותר".
בכל הקשור לאימונים עצמם, לוזון מביא את הדברים שאפיינו אותו במכבי פתח תקוה ובני יהודה. לא אחת אפשר לשמוע אותו משתמש בדוגמאות בעולם. "עשית חיתוך כמו טרזגה", אמר לאחד השחקנים באימון. כבר עכשיו ברור שהמהות של הנבחרת תהיה לחימה, עבודה קשה והמון מחויבות. נבחרת אפורה ולא מבריקה שבאה כאנדרדוג מובהק לכל משחק. כמו שלוזון אוהב. "אין פה שחקן שלא משחק בשבילו", מסביר אחד השחקנים. "האימונים מוטרפים וכולם רצים ונלחמים. יש לנו המון ימי אימון והסגל משתנה כל הזמן. כולם יודעים שמי שלא ירוץ וייתן מעצמו 200 אחוז לא יהיה פה לימי האימונים הבאים. יש עוד הרבה זמן עד האליפות וכרגע, כולם פה בשלב המבחנים".
הנתון הזה בא היטב לידי ביטוי במשחק ההפסד לנבחרת צרפת עד גיל 20 (1:0) ביום ראשון. למרות שהנבחרת שיחקה 74 דקות ב-10 שחקנים, היא לא הפסיקה להילחם ולא ויתרה על המשחק. לוזון עמד 90 דקות על הקווים, דרבן את השחקנים להמשיך ולרוץ ולא הפסיק לעודד.
הסגל
במהותה, נבחרת צעירה נבנית מחדש בכל שנתיים לפי השנתון התורן. אלא שבדרך כלל, שחקנים מוכשרים במיוחד מוקפצים לצעירה בגיל מוקדם יותר, משחקים יותר מקמפיין אחד וכל תהליך חילופי הדורות מתבצע בצורה הדרגתית יותר. זה לא המצב בנבחרת של לוזון. מלבד אייל גולסה, ניר ביטון ומוחמד גדיר, שהקריירה שלו במכבי חיפה קצת נתקעה העונה, כמעט שום שחקן מהשנתון הנוכחי לא היה חלק מהקמפיין הקודם. המשמעות היא שלוזון מחפש לבנות לעצמו שלד חדש לחלוטין. זו הסיבה שב-13 החודשים האחרונים המאמן הזמין למעלה מ-60 שחקנים שונים. "אני רוצה להיות שלם עם עצמי ובטוח ב-100 אחוז שבאמת הטובים ביותר הם אלה שיהיו ב-2013. אני לא מתבייש ואם אני רואה ניצוץ משחקן, אני מזמין אותו לכמה אימונים ורוצה לראות אותו מקרוב כי דברים שרואים משם לא רואים מכאן. אני מעדיף להיות בטוח שאני לוקח את ההחלטה הנכונה ואמשיך לעשות כך עד שנשלים את הסגל", מסביר המאמן.
הזימון המסיבי של שחקנים פוגע בצורה מסוימת בבניית ההיררכיה הפנימית בסגל, אבל בהקשר הזה חובה לקחת בחשבון את נקודת המוצא. מבט חטוף לעבר הנבחרות המצליחות של גיא לוי מוטי איוניר מספיק כדי להבין את השורה התחתונה השנתון הנוכחי הרבה פחות מוכשר מקודמיו. בקמפיין האחרון נהנה איוניר משירותיהם של ביברס נאתכו, מאור בוזגלו, טוטו תמוז, עידן ורד ואחרים. בקמפיין של שנותני 86-87, שהסתיים בהדחה מול איטליה בפלייאוף, הופיעו בנבחרת ליאור רפאלוב, אלמוג כהן, בירם כיאל ואיתי שכטר. ללוזון אין הלוקסוס הזה. תשכחו מאותם שחקנים טכניים ומבריקים ותתחילו להתרגל לדור שונה לחלוטין.
רק אחרי שנה של זימונים, אפשר להתחיל לדבר על שלד מסוים שמסתמן. בוריס קליימן מהפועל תל אביב צפוי להיות השוער הראשון, סארי פלאח ועומרי בן הרוש כבלמים וניר ביטון, חסן אבו זייד וציון צמח בקישור. גם עומר ורד, דור מיכה, סינטאיהו סלליך ומוחמד כליבאת אמורים להיות חלק מהסגל. גולסה אמור להיות האיש שיביא את הברק, אבל שיתופו ביורו יהיה תלוי במאמן הנבחרת הבוגרת, שתהיה אז בעיצומו של קמפיין מוקדמות המונדיאל. אותם דברים נכונים גם לגבי המגן טאלב טואטחה. ומה לגבי גיא אסולין? הקשר שמשחק רק במילואי מנצ'סטר סיטי מהווה את סימן השאלה הגדול ביותר וכבר עכשיו ברור שהוא יהיה חייב לקבל דקות משחק משמעותיות יותר במסגרת תחרותית יותר.
בעיה מסוימת מסתמנת בעמדת החלוץ. בשנים האחרונות הכדורגל הישראלי הצמיח דרך הנבחרת הצעירה שחקני התקפה כמו יצחקי, ארבייטמן, תמוז, שכטר ושהר. הנבחרת הנוכחית לוקה בחוד. במשחקים האחרונים לוזון מנסה את אור ברוך משיקגו פייר, לצד כליבאת, אלון תורג'מן, מואנס דאבור ולעיתים פיראס מוגרבי. בינתיים, אף אחד מהארבעה לא פרץ קדימה והוכיח עצמו כסקורר, אבל לא מן הנמנע שזה אכן יקרה בשנה הקרובה.
הפערים
התוצאות, עד כה, מעורבות. הנבחרת קיימה 12 משחקי ידידות בינלאומיים, ניצחה בארבעה, הפסידה בשישה וסיימה שניים נוספים בתיקו. לוזון לא מתרגש: "שיחקנו מול הולנד, אנגליה וצרפת ואני מעדיף לשחק מול יריבות ברמה הזו כדי להכין את השחקנים לרגע האמת גם אם כרגע אנחנו עוד לא שם. היה הכי קל לשחק נגד אנדורה או מלטה ולנצח ואז כולם היו מאושרים וברגע האמת היינו סובלים. מבחינתי, עדיף לשחק נגד יריבות חזקות כדי להרגיל את השחקנים לקצב ולהכין אותם מנטאלית ופיזית לקצבי משחק גבוהים".
"באופן טבעי יש מחזורים שיש בהם יותר כישרונות ופחות כישרונות", טוען לוזון. "הנבחרת הזו משתפרת ועושה התקדמות גדולה. לפני שנה הפסדנו לקבוצות מהליגה השנייה במשחקי אימון והיום אנחנו שווים בבית לנבחרת כמו צרפת עם כישרונות שעוד ישמעו עליהם". גם המגן עומר ורד מסכים שהנבחרת במגמת שיפור: "אני חושב שאפשר להיות מאוד אופטימיים לגבי הנבחרת הזו וגם גיא אומר לנו את זה. הנבחרת הזו רק הולכת ומשתפרת ככל שהיורו מתקרב ויש לנו עוד שנה וחצי לעבוד ולשפר עוד דברים. ככל שהזמן עובר, עוד ועוד שחקנים משתפשפים בליגת העל ולומדים דברים חדשים".
אחד היתרונות הבולטים של הסגל הנוכחי קשור בעובדה שמרבית השחקנים שהוזכרו משחקים בקביעות בקבוצות ליגת העל וגם זכו העונה לשפשוף משמעותי במפעלים האירופיים. זאת, בניגוד לנבחרות עבר בהן השחקנים הבולטים נדחקו לקצה הספסל בגלל הליגה הקטנה. למרות זאת, ברור כי הפערים לעומת הנבחרות שישתתפו ביורו עצומים מבחינת איכות השחקנים והניסיון. לטורניר בישראל עשויות להגיע גרמניה עם לואיס הולטבי ואילקאי גונדוגאן, אנגליה של אלכס צ'מברליין, איטליה של סטפן אל שערוואי וספרד עם איקר מוניאין, אוריול רומאו ואיזק קואנקה. האם לישראל יהיה בכלל מה למכור בטורניר כזה?
"רק דרך ידע ועבודה נכונה נוכל לצמצם את הפערים בינינו לבין המעצמות שיהיו כאן ביורו והם גדולים מאוד", מסביר לוזון את דרך העבודה העתידית שתמשיך לכלול ימי אימונים מרובים ומשחקי ידידות מול יריבות שנבחרות בקפידה. "השחקנים מקבלים ממני את החומר הכי מעודכן שהם לא מקבלים בקבוצות. נקפיד על כל פרט, נעמוד על הדקויות שעושות את ההבדל ונשפר את הנבחרת למקסימום. כדי לעשות תוצאות, נצטרך להיות במקסימום מחויבות וריכוז בכל אימון ומשחק וזו הדרך היחידה לגשר על הפער בינינו לבין המעצמות".