היום החופשי של בית ב' באליפות אירופה בשיאולאי לא היה חופשי מכדורסל עבור 15 העיתונאים הסרבים שמסקרים את האליפות. מסתבר שאותם עיתונאים שהגיעו מהבלקן מעדיפים לנשום כדורסל גם כשיש להם אפשרות לעשות דברים אחרים. בשעה 12 בצהריים הם הגיעו לשיאולאי ארינה, צפו באימון הבוקר של נבחרתם, ועזבו קצת אחרי 11 בלילה. זה התחיל עם ניצחון של פינלנד על בוסניה ("הבושה הגדולה ביותר בתולדות בוסניה", לדברי אחד העיתונאים), המשיך עם הניצחון הגדול של מקדוניה על יוון ("הישג נדיר") ונגמר בערב במתאבן האמיתי, מונטנגרו נגד קרואטיה, כשברקע נבחרת ישראל מסיימת את הכנותיה לקראת לטביה.
את המשחקים רואים הסרבים בחדר העיתונאים המצוין של האולם שכולל כ-50 עמדות מתוחזקות בצורה הולמת לעיתונאים, ארבעה מסכים גדולים שמשדרים כל הזמן את המשחקים מהאליפות, עמדת שתייה וכניסות לחדר מסיבות העיתונאים ולחדר האוכל שפתוח לשעתיים בערב. בכל שעות היום ניתן לראות אותם, לשמוע אותם מדברים בקולניות מסוימת ושמחים מאוד לדבר על כדורסל ועל הנבחרת שלהם.
בשעה 21:00 נפתח המשחק בין קרואטיה למונטנגרו, במסגרת בית ג' שכולל גם את מקדוניה, בוסניה, יוון ופינלנד, וכבר בפתיחה ניגשתי לדושאן לטקוביץ', שקיבל את הכינוי בובי זאמורה בזכות החולצה של חלוץ ווסטהאם שלבש ביום הראשון של האליפות, מהמגזין מוצארט ספורט ושאלתי אותו בפשטות: "בעד מי אתה?". לטקוביץ' הביט בי, אמר שקשה לו לומר בגלל היריבות הגדולה בין סרביה לקרואטיה (התנתקה מיוגוסלביה ב-1991) וההכרה לאחרונה של מונטנגרו (התנתקה מסרביה ב-2006) בקוסובו שגורמת למתיחות קשה בין סרביה למונטנגרו. "היחסים בין קרואטיה למונטנגרו מצויינים, איתנו קצת פחות", מסביר אחר כך.
על הפרקט מתחיל משחק מרתק, כשבתחילה הסרבים שומרים על אדישות ומסבירים על כל שחקן לתקשורת ממדינות אחרות מאיפה הוא הגיע. למשל עומאר קוק הגיע לכוכב האדום בלגרד עם אשתו שהייתה בהריון וילדה בבלגרד, הילדה קיבלה אזרחות סרבית, אך כשקוק קיבל הצעה ללכת עם דושקו ווישביץ' לנבחרת מונטנגרו הוא לא חשב פעמיים ומאז נחשב לשחקן חרוץ ומוערץ. ולאדו צ'פנוביץ' זכה עם נבחרת יוגוסלביה באליפות העולם ב-1998 ובאליפות אירופה ב-1999, אבל בגיל 35 הוא מייצג את מונטנגרו. מרקו פופוביץ', אחד מכוכבי נבחרת קרואטיה, הוא לטענתם (מה שמהווה ויכוח גדול מאוד) בכלל סרבי, למרות שנולד בזאדאר.
במחצית, בה מוליכה קרואטיה בשמונה נקודות, יצאתי מהאולם ביחד עם כל הסרבים שחייבים את הסיגריה בשביל להירגע, "כדורסל זה הרבה יותר מעוד משחק בשביל כל המדינות שיצאו מיוגוסלביה, זה הספורט המוביל במדינות הללו, הספורט עם הסיכוי הכי טוב להצליח, ולכן לוקחים את זה כל כך ברצינות", קובע סטפן קלטיץ', "מונטנגרו זוכה לחשיפה מאוד גדולה בזכות הטורניר הזה, קרואטיה קיבלה חשיפה בזכות האולימפיאדה ב-1992 וכך גם מקדוניה ובוסניה. זה הזדמנות למדינות הללו להיחשף לעולם".
ככל שמתקדם המשחק והקרואטים מגלים עליונות מראים הסרבים את הנאמנות שלהם למונטנגרו דווקא, ומסבירים, "הם היו ממש חלק מאיתנו עד לא מזמן וכל השחקנים הללו, מלבד קוק, שיחקו בנבחרות הצעירות שלנו". במהלך המשחק נזכרים הסרבים כי ניקולה פקוביץ', שמול קרואטיה איכזב בגדול, לקח לישראל את מדליית הארד באליפות אירופה 2005 לנבחרות עתודה כשחגג על ליאור אליהו, יוני ניר ואנטון קרזנובסקי, עם 17 נקודות ו-10 ריבאונדים. בינתיים פקוביץ' מחטיא מתחת לסל והקללות בסרבית נשלפות.
אחת הסיבות שגורמות לסרבים לזלזל מעט בקרואטים היא הריצה שלהם אחרי מתאזרחים, "זה מתאים למדינות קטנות שאין להן מאגר של שחקנים, וקרואטיה ברגע שעשתה דבר כזה מכניסה את עצמה לאותה רשימה עם בולגריה, פולין ואוקראינה. זה לא ראוי עבורה". הסרבים מספרים על דונטיי דרייפר, המתאזרח המצוין הקרואטי, שהוא היה מסכים ללכת לכל נבחרת תמורת האזרחות שב-2013 תוכל לסדר לו כרטיס כניסה לכל מקום באירופה. בינתיים הוא תקוע בסדויטה זאגרב לעוד שנתיים. אלן אנדרסון, שכמעט וזכה באזרחות קרואטית, נפסל בגלל שביקש יותר מדי כסף, לטענת הסרבים.
את הטירוף של הסרבים סביב המדינות שבעבר היו חלק מהם ניתן להבין מהמתרחש שבע דקות לסיום. אחד מהאחראים על התקשורת באולם מודיע כי ניתן להכנס לאימון הסרבי, אך רק עיתונאי אחד קם, וגם הוא בכלל מצרפת, "המשחק הרבה יותר מעניין אותנו בשלב זה, מה כבר הם יכולים לומר? המקום שלנו בשלב הבא מובטח, יש פה מתח אמיתי אסור לפספס את זה", מסביר אחד מהם באנגלית במבטא כבד.
בסיום, מונטנגרו לא הצליחה לעשות מהפך והקרואטים יצאו עם ניצחון גדול שקירב אותם לשלב הבא ואת מונטנגרו לנסיעה הביתה. בדרכי החוצה פניתי ללטקוביץ' ושאלתי אותו האם הוא יכול לומר מתי המתיחות שקיימת בבלקן תסתיים והאם יגיע היום שבו נבחרת קטנה מסרביה, שהיא לא קרואטיה, תוכל להיות חזקה יותר מהשארית הגדולה ביותר של יוגוסלביה.
"אני לא פוליטיקאי, אני בסך הכל איש כדורסל", אמר בחיוך, "אנחנו לא שונאים את העיתונאים או הכדורסלנים מהמדינות האחרות. לפני חודש היה טורניר של כל מדינות יוגוסלביה ורוב המפגשים שם היו באמת שנחמדים. את המלחמות אנחנו נשאיר לראשי המדינות שהם ימצאו את הפתרונות. לגבי כדורסל, סרביה היא מעצמה, אבל זה ספורט והכל אפשרי, אסור אף פעם לזלזל ביריבה שלך. כל עוד המלחמות ישארו על הפרקט, אף אחד לא יבוא בטענות גם אם נפסיד מדי פעם".
היורובאסקט בוואלה! ספורט