ססק פברגאס, שחקן הספסל היקר בהיסטוריה?

הנה לכם שאלת טריוויה לא קשה במיוחד – מי היה שחקן הרכש הראשון של ברצלונה בעידן פפ גווארדיולה, לפני שלוש שנים בלבד? התשובה נשמעת מעט ביזארית, למרות שהכוכב משתייך עדיין לסגל בארסה. קוראים לו אלכסנדר חלב, הוא עלה 17 מיליון יורו, ואת הכסף קיבלה ארסנל בניגוד מוחלט לרצונה. ארסן ונגר השקיע מאמצים לא מבוטלים בניסיונו לשכנע את הקשר הבלארוסי להישאר בלונדון, אך לשווא. לגווארדיולה היו תוכניות יפות עבור חלב, ועל הנייר הוא התאים נהדר לסגנון המשחק בקאמפ נואו. הרי מדובר בפליימייקר בנפשו, שחקן מהיר מחשבה עם ראיית משחק מהפנטת, אחד שמחפש תמיד את המסירה קדימה – בקיצור תלמידו המחונן של קראסימיר באלאקוב שצמח לצדו של הבולגרי בשטוטגרט.

ונגר קידם את חלב לרמת סופרסטאר, אבל עונה אחת על ספסל ברצלונה ריסקה את הקריירה שלו לחתיכות. בעונה שעברה לא הצליח הבלארוסי לתפוס מקום קבוע אפילו בהרכב ברמינגהאם שירדה ליגה. "עשיתי טעות גדולה מאוד כאשר עזבתי את ארסנל. אין הרבה שחקנים שיכולים לסרב להצעה של ברצלונה, אבל אם הייתי יודע כיצד הדברים יתפתחו, הייתי אומר להם לא. שגיתי, והאחריות מוטלת עלי. אני לא מכחיש שהביטחון העצמי שלי נפגע מאוד", אמר חלב בשלהי 2010. כאשר חזר בהשאלה לקבוצת התחתית בפרמיירליג, התקשר אליו ססק פברגאס, חבר קרוב, ובפיו איחולי הצלחה שלא הועילו. כיום עשה פברגאס עצמו את הדרך מאיצטדיון האמירויות לקאמפ נואו. סביר מאוד להניח שהוא לא ישחזר את דרכו של חלב, אשר פתח בחמישה משחקי ליגה בלבד במדי ברצלונה, אבל נכונות הצעד שלו מעוררת ספקות.

אולי תגידו שגם לגווארדיולה מותר לטעות פעם אחת, כפי שעשה עם חלב, אבל העסק מורכב הרבה יותר. אין עוררין על היותו של פפ גאון, אך מדיניות הרכש מהווה את נקודת החולשה המובהקת ביותר שלו. הבעיה נעוצה לא רק בבחירת השחקנים השגויה, אלא גם בכישלון להתאים את ציפיותיהם של הכוכבים החדשים למציאות. גווארידולה היה זה שאישר לשלם לשחטאר דונייצק 25 מיליון יורו תמורת דמיטרי צ'יגרינסקי, רק כדי למכור אותו חזרה בחצי מחיר כעבור עונה.

גווארדיולה היה זה שהעדיף להחתים את זלאטן איברהימוביץ' בעסקת חליפין הזויה עם סמואל אטו, במקום לרכוש את דויד וייה שהשתוקק להגיע לקאמפ נואו. הטעות תוקנה בהפסד כספי עצום רק כעבור שנה. גווארדיולה היה זה שרכש ב-2008 מוויאריאל את המגן-בלם האורוגוואי הרב גוני מרטין קאסרס תמורת כ-16 מיליון יורו, בשאיפה להפוך אותו לשחק הרכב לצידו של קרלס פויול. באופן מוזר לא קיבל קאסרס, שחקן מוכשר מאוד שהוכיח את עצמו במונדיאל ובקופה אמריקה, הזדמנות הוגנת, שותף במשחקים ספורים בלבד, ואחרי תקופות השאלה נמכר הקיץ לסביליה בשלושה מיליון יורו. גווארדיולה היה זה שקנה לפני שנתיים את החלוץ הברזילאי קייריסון תמורת 14 מיליון יורו, אבל אפילו אוהדי ברצלונה השרופים מתקשים להיזכר במי מדובר. גורל דומה ציפה לבלם הברזילאי הנריקה שעלה שמונה מיליון יורו, ובינתיים טייל רק בהשאלות בלברקוזן, סנטאנדר ופלמייראס.

אז נכון, היו לפפ הברקות פנטסטיות בשוק ההעברות, כמו דני אלבס וג'רארד פיקה, וגם רכישות סבירות פלוס, כמו סיידו קייטה, מקסוול, חאבייר מסצ'ראנו ואדריאנו, אבל אחוז ההצלחה שלו נמוך מאוד, אולי נמוך מדי עבור הקבוצה הטובה בתבל. לאור זאת, לא בטוח שאוהדי בארסה יכולים לסמוך בעיניים עצומות על שיקול דעתו בעניין פברגאס. גווארדיולה היה כה נחוש לראות את בוגר לה-מאסיה חוזר, שהוא לא אייש את החולצה מספר 4 שנותרה מיותמת אחרי עזיבתו של רפא מארקס לפני שנה – היא חיכתה לססק. בתחילת יוני הכריז סגן נשיא המועדון חבייר פאוס כי ברצלונה יכולה להרשות לעצמה להוציא הקיץ 45 מיליון יורו בלבד על שחקנים חדשים, בתוספת הכנסות ממכירות. העברתו של בויאן קרקיץ' לשירותו של לואיס אנריקה ברומא הכניסה לקופה 12 מיליון, אבל גם זה לא איפשר לכאורה את החתמת פברגאס אחרי שאלכסיס סאנצ'ס הגיע מאודינזה בעסקה שעשויה להאמיר ל-36 מיליון. האובססיה להחזיר את קפטן ארסנל, הבן הגולה שהיה קרוב לשיבה המיוחלת כבר לפני שנה, אילצה לפרוץ את מסגרת התקציב המתוכננת, והיא תמוהה ביותר ממובן אחד.

היטיב לבטא את התחושה קרלס רשאק, אחד האנשים החשובים ביותר בהיסטוריה של ברצלונה. "אני לא מאמין שססק יחזור כי הוא יעלה הרבה מאוד כסף, ובינתיים גדלים לנו שחקנים צעירים מעולים במשבצת שלו. צריך להסתכל על מה שיש לנו", אמר יד ימינו לשעבר של יוהאן קרויף בפברואר האחרון, והתכוון לא רק לצ'אבי ואנדרס אינייסטה, אלא בעיקר לתיאגו בן ה-20, עושה משחק עם פוטנציאל אדיר. לדברי אביו, מאזיניו, כוכב סלטה ויגו ונבחרת ברזיל לשעבר, היו לתיאגו חששות לגבי הישארותו בבארסה בטווח הארוך, אך הוא הסכים הקיץ את חוזהו עד 2015. סעיף השחרור נקבע על 90 מיליון יורו – עדות להערכה שרוכש הצוות המקצועי ליכולותיו של השחקן. תיאגו סומן כיורש העתידי של צ'אבי כבר מזמן, אך גם בהתחשב בסטנדרטים הגבוהים הייתה התקדמותו בחודשים האחרונים מהירה מהצפוי. הוא הצעיד את ספרד לזכיה באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 21, כולל שער מטורף כמעט מחצי מגרש בגמר מול שווייץ, ובהמשך היה המצטיין בשורות בארסה במשחקי טרום העונה, כולל כיבושים מרהיבים ביופיים מול מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן. אשתקד היה הספסל של גווארדיולה קצר, והדבר גרם לו לסחוט את צ'אבי ואינייסטה עד הטיפה האחרונה, כמו את יתר השחקנים. לאור הפריצה של תיאגו, וגם השיפור במשחקו של ג'ונתן דוס-סנטוס שמחכה להזדמנותו, סוגיה זו הפכה להיות בוערת פחות. ההגעה של פברגאס עלולה לפגוע במסלול ההמראה המהיר של תיאגו, ולא לחינם נפוצו לאחרונה שמועות על השאלתו האפשרית לרומא. לואיס אנריקה מחכה לו בזרועות פתוחות.

גווארדיולה יודע היטב שתיאגו הוא הדבר האמיתי. "הוא בחור נפלא, תחרותי, ויש לנו הרבה מאוד מזל שהוא גדל באקדמיה שלנו. הוא מצטיין לא רק בכיבוש שערים ובמסירות, אלא גם בעבודה ההגנתית הנהדרת שלו", אמר המאמן, אך מיהר להוסיף: " העונה ארוכה, ויהיה לכל אחד זמן לשחק. המאבק על המקום בהרכב רק יתרום לנו. בעונה כה עמוסה יש מקום לשחקנים רבים בסגל, כולל פברגאס". גם צ'אבי תרם את דעתו לדיון וטען: "תיאגו ופברגאס יכולים לשחק ביחד. בזמנו סבלתי רבות מהשוואות לשחקנים אחרים, וזה אף פעם לא היה מועיל". כאשר נזכרים בפרשנים הרבים שקבעו נחרצות באמצע העשור הקודם כי צ'אבי ואינייסטה לא מסוגלים לשתף פעולה, אפשר להבין למה מתכוון הברומטר של בארסה.

סגל תחרותי זה נהדר, אך האם פברגאס ייהנה, בניגוד לחלב, ממעמדו החדש כשחקן משני ברוטציה? אפשר להבין את שאיפתו לזכות בתארים, כי הרי בכל שבע שנותיו בארסנל זכה הקטלוני בגביע בודד ב-2005. מצד שני, עד כמה הוא מאושר מחלקו בשתי הזכיות של נבחרתו הלאומית? תחת שרביטו של לואיס אראגונייס ביורו-2008 פתח פברגאס בהרכב במשחק משמעותי אחד בלבד – בגמר, וגם זה התאפשר רק בגלל פציעתו של דויד וייה. במונדיאל 2010, עם ויסנטה דל בוסקה על הקווים, הוא שותף כמחליף בארבעה משחקים בלבד. אמנם פברגאס חתום על המסירה לאינייסטה שהובילה לשער הניצחון בגמר לרשת הולנד, אך תרומתו הכללית לגביע העולם הייתה זניחה. צ'אבי רק בן 31, ופרישתו רחוקה מאוד. זה הופך את ססק לכוכב היקר ביותר בהיסטוריה שנרכש ביודעין כשחקן ספסל.

יש גם אפשרות נוספת שהועלתה על ידי העיתונאי פיטר סטונטון באתר Goal. לטענתו, עשוי פברגאס להחליף בהרכב את קרלס פויול. במקרה זה, יוסט שחקן קישור אחורי (סרג'יו בוסקטס או מסצ'ראנו) באופן קבוע לעמדת הבלם לצדו של פיקה, כפי שנעשה לא פעם בעונה שעברה, בעוד ססק ישתף פעולה בקישור היצירתי עם צ'אבי ואינייסטה. לא ניתן לפסול זאת על הסף, אבל חייבים לזכור כי התפקיד של בוסקטס חיוני בשיטה של גווארדיולה . אמנם אחוזי אחזקת הכדור של בארסה בגישה המוצעת עשויים להאמיר אפילו בהשוואה לנתונים הדמיוניים של העונות האחרונות, אבל היא תהיה חשופה מאוד בעורף. זה יכול לעבוד מול יריבות נחותות בליגה הספרדית, אולם קשה להאמין שגווארדיולה יעז ליישם את המערך בקרבות קריטיים בליגת האלופות.

חובת ההוכחה תהיה על המאמן והשחקן. השניים חלמו על איחוד כבר מזמן, והסיכון של שניהם עצום. פברגאס חייב לקחת בחשבון לא רק את גורלו המר של חלב, אלא גם את הכישלון היחסי של כוכבי ארסנל אחרים שדרשו לעזוב את הקן של ונגר – מתיו פלאמיני, עמנואל אדבאיור, ובמידה מסוימת גם קולו טורה. גווארדיולה חייב למצוא דרך לשלב את הרכש הנוצץ, על מנת להימנע מתווית הפזרן שלא מבין דבר בשוק ההעברות, וזאת מבלי לפגוע בתיאגו, ומבלי לחדש מוקדם מדי את הספקולציות על עזיבתו הצפויה של המאמן עצמו בסיום העונה. הצלחת השניים תסלול את דרכה של בארסה להישאר בפסגת הכדורגל העולמי בשנים הקרובות, אך היא רחוקה מאוד מלהיות מובטחת.

הערב: ברצלונה מחכה לריאל מדריד (23:50, ספורט2 ו-HD)