יום מכבי תל אביב בוואלה! ספורט: האם גיא חיימוב הוא השוער הנכון לקבוצה?
האם מוטי איוניר הפיק לקחים מהעונה שעברה ויוכל סופסוף להרגיע את המערכת?
האריס מדוניאנין לא סופר מבקרים. הוא המבקר הכי גדול, הכי חריף של עצמו וכל מה שנוגע אליו. הוא לא מפחד גם לומר זאת. אפילו מבקריה החריפים ביותר של מכבי תל אביב לא העזו לומר ש"בעונה שעברה לא הראינו אפילו משחק אחד טוב". אלא שהקשר הבוסני רואה את הדברים אחרת. "אני לא מבין למה אנשים כאן שמחו על ניצחונות, נגיד נגד הפועל רמת גן. אנשים חגגו כאילו ניצחנו את צ'לסי או מנצ'סטר יונייטד. אני הרגשתי בקבוצה שלא שיחקנו משחק אחד טוב ולא הייתה לנו החזקת כדור, אפילו לא של 50 אחוז לעומת היריב. אין לי הסבר לזה, המאמן צריך לספק הסברים ולדעת מה עשינו לא טוב".
"זה נראה כאילו שאמרו לנו צאו לשחק ותעשו מה שאתם רוצים. לא היתה לנו שיטת משחק מסודרת. כמעט בכל משחק היריב הרג אותנו. לפעמים היה לנו מזל כי יש כאן אינדיבידואלים שיודעים להבקיע במבצעים אישיים, כמו אלירן עטר. היו משחקים שבהם הוא עשה פעולות יחיד והציל אותנו, וככה ניצחנו. ואז אנשים ראו את הניצחונות האלה והתחילו להגיד שמכבי תל אביב קבוצה טובה. אבל אנשים לא הבחינו שאפילו לא שיחקנו טוב. קח לדוגמה את הפועל תל אביב. זו קבוצה שהיתה הכי טובה על המגרש כמעט בכל משחק שלה. גם כשהם לא היו ממש טובים, ראית הנעת כדור סבלנית, מסודרת, שיטתית, 15 נגיעות בכדור, לאט לאט, בסבלנות ואז בום, עושים מהלך התקפי ומבקיעים. זה כדורגל. אנחנו לא ידענו לשחק ככה".
גם מהשמות הגדולים שהגיעו למכבי תל אביב בקיץ שעבר מדוניאנין (26) לא מתרגש ולא משנה את התיאוריה שלו: "הצלחה לא נמדדת בגובה התקציב. ההצלחה מגיע אם אתה יודע איך לשחק כדורגל ומבין כדורגל, ויודע איך לעמוד נכון על המגרש. הגיעו שחקנים שאולי היו טובים במקומות אחרים ואז במכבי זה נראה שהם לא יודעים לשחק. לפעמים הקבוצה צריכה להיות מתואמת יחד ובעונה שעברה כמעט בכל משחק שינינו הרכב פותח. אי אפשר לעשות את זה. כמעט כל שבוע, שניים או שלושה שחקנים היו מוחלפים. אני חושב שזה לא בסדר. אתה רוצה לתת להרכב צ'אנס? תן לאותו הרכב חמישה-שישה משחקים רצופים ואם משהו לא עובד, תשנה שחקן או שניים וזהו.
וחוץ מזה, עשו מאיתנו כוכבים ושחקנים גדולים. מי אנחנו בכלל? אף אחד כאן בקבוצה לא הגיע לשום הישג משמעותי באמת בקריירה שלו. מי כאן במכבי השיג משהו משמעותי? אולי כמה מהשחקנים זכו באליפות כאן בישראל. וואו, ממש ביג דיל. אם אתה משחק במונדיאל, באליפות אירופה, בצ'מפיונס-ליג, אז אתה יכול לדבר על שחקנים גדולים. אנחנו עדין לא עשינו כלום, כולנו. אנחנו עדין צעירים. אם לא נעבוד יחד לא נשיג שום דבר ולא נגיע לשום מקום"
האריס, כשהגעת לכאן בקיץ שעבר מהליגה הספרדית, מה שכנע אותך לחתום בישראל?
"הגעתי למכבי תל אביב כדי לשחק, כי בספרד לא הייתי בטוח בהרכב. כשדיברתי עם אנשים במכבי, הם אמרו לי שאני אשחק בכל משחק ושאני אשחק בצורה שאני רוצה, ושאני אהיה שחקן מפתח. מה ששכנע אותי לחתום כאן היתה ההבטחה שאשחק בכל משחק, שאהיה שחקן מרכזי, זה מה שהבנתי מהמנג'ר אבי נמני. משום מה, אחרי אחד ההפסדים הראשונים, נדמה לי שזה היה להפועל תל אביב בדרבי, הכל התהפך ומשם דיברו על אכזבה והכל הלך הפוך. היום אני מרגיש שלא הייתי שחקן מפתח כמו שרציתי להיות כשהגעתי. תמיד שיחקתי מתחת לחלוצים, כשחקן חופשי, ועכשיו התחלתי לשחק הגנתי יותר".
התחלת את העונה בצורה טובה מאוד, הבקעת שערים ופתאום משהו השתנה. אתה יכול להצביע על משהו ספציפי שגרם לירידה בכושר שלך?
"צריך לזכור שהגעתי כזר למדינה זרה. היו לנו גם 13-12 שחקנים חדשים ואתה צריך להתאים באופן אישי לתוך הקבוצה. אני חושב שלא היה תיאום טוב בקבוצה ולא שיחקנו יחד. לדעתי אם היינו עובדים יחד, משחקים ביחד, יכולנו להשיג משהו. הרגשתי שלא עבדנו יחד".
הביאו בקיץ שעבר המון שחקנים חדשים, חלקם הובאו ככוכבים. אתה, יצחקי, עטר, קולאוטי, אלברמן, פאביצ'ביץ' היתה בעיית אגו בקבוצה?
"אולי. הגעתי לכאן מהולנד, אני יודע מה זו משמעת. אותי לימדו שאם עובדים יחד, אפשר להשיג משהו. במכבי זה לא היה ככה. אני מאוד מקווה שבעונה הזו, עם הצעירים, תחזור המשמעת הקבוצתית ואז נוכל להגיע להישגים. לא היתה משמעת קבוצתית בעונה שעברה וזה פגע בנו. הדוגמה הכי טובה לכך - לא שיתפנו פעולה על המגרש. שיחקנו כבודדים ולא כקבוצה, שחקנים שיחקו בשביל עצמם".
הגעת לכאן כשחקן ליגה ספרדית שנמנה על סגל נבחרת בוסניה, כשחקן שבנו עליו המון, שיוביל, שיסחוב על גבו את הקבוצה לאליפות. אולי נוח לך להיות שחקן משלים?
"אני לא מרגיש שאני מנהיג. אני רק חלק אחד מתוך קבוצה שלמה. אני לא מנהיג כי אני לא מכיל את התכונות של להיות מנהיג. לא יודע למה, זה פשוט ככה. עבורי זה ממש לא חשוב או לא משנה מי המנהיג של הקבוצה. גם אם יש מישהו צעיר ממני והוא המנהיג, זה בסדר גמור. אין לי שום בעיה להיות שחקן משלים בתוך הקבוצה. הדבר הכי חשוב זה לעבוד אחד בשביל השני, לא מי המנהיג. ושוב, אני אחזור על זה שאם לא נעבוד אחד עם השני לא נשיג שום דבר. יש לי דוגמה גם מהנבחרת הבוסנית: כשאנחנו מגיעים למשחק וחושבים שאנחנו הכי טובים בעולם וכולם עולים להתקפה, אנחנו ישר מקבלים בראש ומפסידים 3:0. אבל כשאנחנו עובדים יחד במשחק שאחרי כן, אנחנו מנצחים".
כל העונה שעברה התעסקו בסוגיית השכר שלך. עד כמה זה הפריע?
"אני לא אשם שמשלמים לי סכומים כאלה. הקבוצה רצתה להביא אותי והציעה לי שכר כזה. לא אכפת לי מה אנשים אומרים. עבדתי קשה בשביל הסכומים שאני מקבל. כשהייתי צעיר לא היה לי כלום בחיים, המשפחה שלי איבדה כמעט הכל במלחמה (בבוסניה, ר"ב), לא היה לי כסף כשהייתי צעיר ועבדתי קשה בשביל כל זה. אז כל מי שמדבר עליי, לא יודע שום דבר. אלה כנראה אנשים שלא ממש עשו משהו בחיים שלהם אז הם מתעסקים בחיים של אחרים. זה לא שאני באתי למכבי מיוזמתי ואמרתי: שלום, תביאו לי שכר כזה וכזה. הם אלה שהציעו והבטיחו לי שאשחק בכל משחק. ככה זה בחיים, אנשים קנאיים ומדברים על כסף של אחרים. מה אכפת להם כמה אני מרוויח ובאיזה רכב אני נוהג? אני לא מדבר על החיים שלהם, אז שלא יתעסקו בחיים שלי".
מי שראה אותך באימונים, ראה שחקן שעושה דברים מדהימים על המגרש. מצד שני, זה היה נראה במשחקים שמדובר בשחקן שונה לגמרי - איטי, כבד, חסר חשק. כאילו שיש שני האריס מדוניאנין.
"לא יודע איך להסביר את זה. שתדע שבעונה שעברה, לכל קבוצה ששיחקה נגדנו, היו אחוזי החזקת כדור יותר גבוהים משלנו. זה פשוט לא יאמן. כל קבוצה שיחקה מולנו לאט ובסבלנות, הניעה כדור בחופשיות ויכלה לעשות מה שרצתה. כל קבוצה נראתה מולנו כמו ברצלונה. עכשיו אני מקווה שלמדנו לקח מהעונה שעברה, שלא היתה טובה. אני לא יכול לעשות את זה לבד. אני צריך את החברים בקבוצה יחד איתי. אם הקבוצה סביבי טובה, גם אני אהיה טוב".
המאמן מוטי איוניר רמז בראיונות שנתן לאחרונה, שעכשיו יש יותר שחקנים שיעבדו במרכז המגרש ולפי השיטה שהוא מתכנן, אתה תוכל להיות המאסטרו.
"שתבין, אין לי בעיה לעשות הגנה בקישור האחורי, אבל בעונה שעברה שיחקתי רוב הזמן בקישור האחורי ואנשים ציפו שאבקיע 15 שערים. אם אני משחק מתחת לחלוצים, קרוב לאלירן עטר, אני יכול להבקיע 15-20 שערים בלי בעיה. ואז, אם הייתי מבקיע רק חמישה שערים מתחת לחלוץ הייתי מקבל את הביקורת עליי בלי שום בעיה. אבל אני משחק בצד שמאל של הקישור האחורי. אני צריך לעלות למעלה וגם לחזור אחורה. בנבחרת בוסניה, כשאני משחק בקישור האחורי, יש משחקים שאני אפילו לא עולה להתקפה. אם אתה תשלח אותי למעלה וגם למטה, אתה תהרוג אותי כשחקן. אני לא סוג כזה של שחקן".
סוגיית אבי נמני מצד אחד הוא זה ששכנע את הבעלים להביא אותך, ומצד שני נראה היה שהוא לא נותן לך את החופש שרצית.
"נמני רצה שאשחק בקישור הדפנסיבי ומצד שני הוא רצה שאעזור להתקפה. הוא ציפה שאעשה פעולות התקפיות ברחבת ה-16 של היריב ומצד שני שאבוא לעשות הגנה גם ב-16 שלנו. אני לא השחקן הנייד שיכול לעשות כאלה פעולות. אם תיתן לי כאלה משימות, אתה הורג אותי. אני יודע למה אני מסוגל ולמה לא. הייתי שמח מאוד לשחק כמו גילי ורמוט בהפועל תל אביב או ליאור רפאלוב ויניב קטן במכבי חיפה חופשי. אלה שחקנים שבאמת מקבלים חופש מוחלט על המגרש. ורמוט וקטן לעולם לא חוזרים אחורה לעשות פעולות הגנתיות וככה יש להם כוח לעשות את הפעולות ההתקפיות בחלק הקדמי. זה מה שנקרא שחקן חופשי. השחקנים האלה מקבלים חופש מוחלט מהמאמנים שלהם ומהקבוצה, וגם עומדים מאחוריהם ועובדים בשבילם כדי שהם יתנו את המקסימום".
זה נראה לפעמים שנמני לא ממש אהב אותך. הרי כשהגעת לישראל, כל האנשים אמרו שבא לכאן "התאום של נמני" - רגל שמאל, דריבליסט, וירטואוז. הנתונים דומים מאוד.
"ככה זה בחיים, אנשים עושים ממך גדול ואז עושים אותך קטן. תמיד אמרתי שאני לא דומה לנמני. הוא הבקיע כאן המון שערים ואני לא כבשתי בכלל, אז אי אפשר בכלל להשוות בין התרומה שלו ושלי. לא ראיתי אותו משחק אז אני לא יכול להשוות ביננו. אבל נמני גם שיחק באופן חופשי, לא? כשהוא שיחק, הוא לא חזר להגנה, נכון? אז למה הוא רצה שאני אעשה את זה, אם הוא חשב שאני שחקן מהסוג שלו? כנראה שלא היינו דומים".
אולי נמני חשש שתיקח ממנו את אור הזרקורים?
"לא יודע, אני לא נכנס לזה בכלל ומעדיף לא לדבר על זה. אני מקווה שהוא לא חשב ככה עליי כי אני לא סוג כזה של בנאדם. אני אדם כן, אמיתי וישיר. אם משהו מפריע לי, אני הולך לאותו אדם ואומר לו את זה באופן ישיר. ואם הוא כועס עליי כי אני ישיר, אז אין לי מה לעשות עם זה".
נמני סיפסל אותך ואני מניח שלא אהבת את זה. במשחק מול הפועל רמת גן אפילו לא התלבשת בגלל שעשית פרצופים באימון.
"בחיי שעד היום אני לא יודע מה הרגיז אותו באותו אימון. ברור שהרגשתי רע והתאכזבתי שלא הלבישו אותי, אבל זה הכדורגל. הוא הבוס כאן בקבוצה והוא יכול לעשות מה שבא לו".
היו שבועות שישבת על הספסל ואפילו לא התלבשת. פתחת בהרכב רק ב-22 משחקים מתוך 35. ב-10 משחקים הוחלפת. בשלושה משחקים כלל לא שיחקת. מאכזב?
"ברור שהתאכזבתי. אבל שוב, לא שיחקתי את המשחק שלי כל העונה שעברה. עדין לא הראיתי מה אני יודע. אני חושב שזה קרה בגלל ששיחקתי בשיטת משחק שבה נאלצתי להיות יותר הגנתי מאשר התקפי. בעונה הזו לא תהיה לי בעיה לשחק דפנסיבי כי אני כבר רגיל מהנבחרת. תקשיב, נמני הביא אותי בעונה שעברה כדי להבקיע שערים ואז הוא שם אותי בקישור האחורי, וזה בלתי אפשרי עבורי גם לשחק דפנסיבי וגם להבקיע שערים".
בעיקר בתקופות ההפסדים, קראנו הרבה ביקורת באופן אנונימי בעיקר על הזרים. עליך, על סאבו פאביצ'ביץ', על ג'יבריל סידיבה, האשימו אתכם שאתם לא מתאמצים ולא אכפת לכם מהקבוצה. איך הרגשת?
"כשהקבוצה משחקת רע, תמיד מאשימים את מי שבא מבחוץ, את הזרים, זה נורמלי בכדורגל, ככה זה בכל מקום. כדורגל זה מקצוע מאוד מכוער. אם אתה לא חזק מנטלית לא תוכל להצליח. זרים מרוויח הרבה, קל להאשים אותם".
אחרי התבוסה 4:0 בקרית שמונה האשימו אותך שביקשת להתחלף במחצית כדי לברוח מהמשחק ולא כי באמת היית פצוע.
"אם אני מרגיש כאב, אני אומר. לא ברחתי מאימון אחד. אני לא חושב שהייתי הבעיה של מכבי ת"א, כולם יחד היו הבעיה. אבל כאן בארץ זה נראה כאילו כולם מחכים שמכבי תפסיד. אני כאן רק שנה אחת ואני רואה שכולם כאן מסביב, גם חלק מהקהל, רק מחכים שנפסיד כדי שהם יגידו, הנה, שוב הקבוצה הזאת מפסידה ונראית רע. אין לי מושג למה זה. כבר אחרי חודש או חודשיים הבחנתי בכך. קח דוגמה מצוינת מהשבוע שעבר - הפסדנו משחק אימון להפועל ראשון לציון, וכבר שמעת אנשים שורקים בוז בקהל, אומרים שאנחנו מאכזבים ואמרו על שחקנים שהם לא טובים. לעזאזל, זה היה משחק אימון ראשון! כבר אנשים משתגעים. תגיד, כמה שנים מכבי לא זכתה באליפות? שמונה שנים, נכון? אז אולי תהיו סבלניים ולא תחשבו שהכל קורה ככה מהר".
החילוף של נמני באיוניר היה מהלך נכון?
"אני חושב שזה היה משהו חדש, שינוי מרענן לקבוצה. מוטי איוניר זה מאמן שמבין כדורגל ואני חושב שהוא טוב לקבוצה הזו, כי יש כאן הרבה שחקנים צעירים וכולם מסתכלים עליו בכבוד רב. אבל גם בחצי השני של העונה לא ממש שיחקנו בשיטה מסודרת, כפי שכבר אמרתי לך קודם".
איך הרגשת כשקראת שינסו להיפטר ממך בקיץ? יכול להיות שאם לא השכר הגבוה שלך ועלויות החוזה, לא היית נשאר.
"אין לי מה להגיד על זה. חתמתי על חוזה לארבע עונות. אני אחד מהשחקנים הכי טובים בבוסניה, שיחקתי עכשיו חמישה או שישה משחקים רצופים בהרכב של בוסניה והייתי בין הטובים, ואני בא לכאן ואני לא מספיק טוב? אני משחק מול השחקנים הכי טובים באירופה, מול נבחרות חזקות ופתאום, כאן, אני לא יודע לשחק? אז אולי אתה תגיד לי מה לא בסדר".
כאן בישראל אומרים שמד הלחץ במכבי תל אביב הוא הכי גבוה בארץ. אתה מגיע מהליגה הספרדית, ומנבחרת לא פחות לחוצה. מה דעתך?
"אין לי מושג למה אנשים כאן בלחץ. אני אתן לך דוגמה. לפיינורד מהולנד יש 50 אלף צופים בכל משחק. העונה הם סיימו במקום ה-15 או 16 בליגה, בזמן שהם אמורים לסיים בשלישייה הראשונה. ועדיין, בכל משחק יש 50 אלף צופים שתומכים ומעודדים כמו משוגעים. כאן אם אתה מפסיד משחק או שניים, כולם גמורים ויש בלגן. ישר יש קריאות להחליף את השחקנים ולעשות שינויים. הפועל תל אביב שיחקה פחות או יותר עם אותו סגל שלוש-ארבע שנים ועדיין הצליחו להביא בסופו של דבר רק אליפות אחת. מכבי חיפה משחקת המון שנים עם אותו סגל ויש תוצאות. אי אפשר לצפות מקבוצה שמביאה בקיץ 13 שחקנים חדשים שהיא תצליח להתחבר ולהביא אליפות".
אז אפשר להיות אופטימיים לעונה הבאה? הקבוצה אמורה להיות יותר משופשפת.
"ברור שאני אופטימי, זו עונה חדשה, צ'אנס חדש ורק אחרי עשרה משחקים נוכל להגיד אם אנחנו שייכים לצמרת או לא. תמיד טוב להביא שחקנים צעירים לסגל, אבל אני עדיין לא יודע איך הם יתמודדו עם הלחץ במועדון. ברור שמועדון כמו מכבי תל אביב תמיד צריך להיאבק על האליפות, אבל ראינו בעונה שעברה שגם אז היינו מועמדים ובסוף זה היה מירוץ של מכבי חיפה והפועל תל אביב בלבד".
