תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 21:61, מקום שני במערב.
סיימה את העונה: הפסד 4:0 לווריירס בגמר המערב.
העונה הראשונה של הקבוצה אחרי הפרישה של טים דאנקן נפתחה כשהם אנדרדוג מובהק במערב מול גולדן סטייט. האחרונה בדיוק הוסיפה למיקס שלה את קווין דוראנט. אף אחד לא חשב שלסגל של גרג פופוביץ' יש סיכוי לקטוע את השושלת המתהווה. המשפט הזה היה נכון גם אחרי משחק הפתיחה של העונה, שבו הספרס השפילו את הלוחמים בביתם, 100:129.
העונה הרגילה נעה על מי מנוחות, קוואי לאונרד התמודד על תואר ה-MVP. לא כי אכפת לו חלילה, הוא פשוט עד כדי כך טוב. שחקן ההגנה של שתי העונות הקודמות המשיך לחנוק את המאצ'-אפים שלו בפרימטר, ובהתקפה נתן עוד קפיצה שלא חשבנו שיש בו, בפעם המי-יודע-כמה. למרקוס אולדריג' ופאו גאסול נתנו כל מה שאפשר לצפות מהם, ולא הרבה יותר, ומהספסל דוויין דדמון ודייויד לי השלימו את החסר. מאנו ג'ינובילי וטוני פארקר גדלו בשנה, והתלות בהם פחתה בהתאם. אפילו כבר התחלנו לסכם את פועלו של הארגנטינאי, אבל הוא בחר לדחות את הקץ.
התקפת הספרס הייתה במקום השביעי ביעילותה, אך זו הייתה ההגנה שכיכבה במקום הראשון שסחבה אותם לעונה נוספת עם יותר מ-60 ניצחונות ומקום שני במערב ובליגה כולה. עם זאת, מרחק הבטיחות מהווריירס שבמקום הראשון, נשמר.
בפוסט-סיזן כולנו חיכינו לסדרה המתבקשת בין הספרס לווריירס, ובניגוד לשנים הקודמות גם קיבלנו אותה. גמר המערב התחיל כמו כל מה שחלם אוהד NBA. בטירוף. במשחק הראשון פופ וחניכיו פתחו יתרון של 25 נקודות מהביתיים, ונתנו להם פלאשבק מצמרר מאותו משחק הפתיחה אי אז באוקטובר. ואז זאזה פאצ'וליה התקרב טיפה יותר מדי לזריקה של קוואי, וזה נחת על הסנטר הגיאורגי וסובב את הקרסול. לנארד ירד לספסל עם 26 נקודות ב-23 דקות. זאזה הפך לאויב מבוקש בטקסס.
אלו היו רגעיו האחרונים בעונת 2016/17, ואלו היו גם הרגעים התחרותיים האחרונים של הטקסנים. הלוחמים כרסמו ביתרון של הספרס עד שהפכו אותו לשלהם בחסות 74 נקודות מסטפן קרי וקווין דוראנט. משם נסללה דרכם לסוויפ בסדרה ולמפגש שלישי ברציפות עם הקאבס בגמר. כל מה שנותר לפופוביץ', ללנארד, ולכל עולם הכדורסל היה רק לתהות "מה היה אם?".
עוד בנושא:
נשאר בת'אנדר: ראסל ווסטברוק חתם על החוזה הגבוה בהיסטוריה
אדם סילבר: "מצפה מכל השחקנים ב-NBA להמשיך לעמוד בהמנון"
עומרי כספי: "יש ב-NBA שחקנים טובים שלא מקבלים מספיק קרדיט"
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: רודי גיי (שחקן חופשי מסקרמנטו),דריק ווייט (רוקי), ז'ופרה לוברן (שחקן חופשי משיקגו), ברנדון פול (רוקי, מאנדולו אפס).
עזבו: ג'ונתן סימונס (שחקן חופשי, חתם באורלנדו), דוויין דדמון (שחקן חופשי, חתם באטלנטה), דייויד לי (שחקן חופשי), ג'ואל אנתוני (שחקן חופשי).
בתחילת הקיץ פאו גאסול בחר לנצל את האופציה שלו לצאת מחוזהו, שהיה מבטיח לו כ-16 מיליון דולר לעונה הקרובה. נחזור לזה. גם דוויין דדמון בחר לצאת, וחתם באטלנטה, שפעם נחשבה לסניף של סן אנטוניו במזרח. ג'ונתן סימונס, שנתן לפופ דקות חשובות מהספסל בשנתיים האחרונות, עזב לאורלנדו.
אחרי ששמו את עינם על כריס פול, וראו אותו מגיע לטקסס אבל לא אליהם, הספרס לא עשו הרבה הקיץ בשוק השחקנים החופשיים. ההחתמה הגדולה ביותר של ה-GM האלמותי אר.סי ביופורד הייתה רודי גיי, שהגיע מהקינגס עבור 17 מיליון דולר לשנתיים, עם אופציית שחקן בשנה השנייה.
גיי בן ה-31 החלים מהפציעה שהשביתה אותו בעונה שעברה בגיד האכילס ברגל שמאל, ויהיה מוכן למחנה האימונים. החיבור שלו עם פופוביץ' יהיה מרתק, מפני שבצעירותו גיי היה ידוע בתור אחד מהכישרונות הכי רחוקים ממיצוי בליגה.
בגזרת הגארדים ביופורד ופופ ידעו שאם הם רוצים להשאיר את פטי מילס במערכת הם יצטרכו לשלם, וכך היה. הרכז האוסטרלי יקבל 50 מיליון דולר לארבע שנים. מאחוריו ברוטציה, הספרס החתימו את דריק ווייט שבחרו בבחירה ה-29 בדראפט. ווייט הוא בחירה קלאסית לארגון. מדובר בקומבו-גארד מגוון ומוכשר מבחינה התקפית, שאתלטיות היא לא הצד החזק שלו. מאנו ג'ינובילי שכבר שקל פרישה הוחזר וחתם לשנתיים בשביל חמישה מיליון דולר. אפשר שזו השנה האחרונה שלו, והשנה שאחריה תהיה מעין בונוס, בסידור דומה לזה שהיה לספרס עם דאנקן.
אחרי הקיץ הלא מרשים הזה, הספרס חזרו לגאסול, והחתימו את הסנטר הספרדי על חוזה חדש, 48 מיליון דולר לשלוש שנים, כשהאחרונה לא מובטחת במלואה. היה קשה להסביר את האינטרס של הספרס. גאסול כבר בן 37, ולא צפוי להיות שווה את הסכום הזה. ההנחה המתבקשת הייתה שמדובר בהבטחה שנתנו לו, אם יסכים לצאת מחוזהו ובכך לתת להם את המקום בתקרת השכר. אחרי שפול הלך לרוקטס, ולספרס היה את הכסף, גאסול קיבל אותו בחזרה עם ריבית. אבל זו ריבית רצינית ביותר, והיא עלולה לתקוע את הספרס בקיץ הבא באותה מידה.
מה מי מו
חמישייה: טוני פארקר, דני גרין, קוואי לאונרד, פאו גאסול, למרקוס אולדריג'.
ספסל: רודי גיי, פטי מילס, מאנו ג'ינובילי, דג'ונטה מורי, דאוויס ברטנס, קייל אנדרסון, ז'ופרה לוברן, דריק ווייט, ברין פורבס, ברנדון פול.
מאמן: גרג פופוביץ', עונה 22 בליגה, מאזן 506:1150.
מועמד לפריצה: דג'ונטה מורי. מורי אמנם נמצא מאחורי פארקר ומילס בהיררכיה, אך הוא צפוי לפתוח בחמישייה במקום פארקר הפצוע (סימן את נובמבר לחזרה), מפני שפופ מעריך במיוחד את התפקיד של מילס מהספסל. בעונתו השנייה, מורי בן ה-21 הוא דור העתיד. הקליעה שלו משתפרת, וגם בלעדיה הוא כל כך מוכשר וחמקמק, שהוא יכול להגיע לכל נקודה על המגרש. אחרי משחקים לא מזהירים בליגת הקיץ, מורי יקבל הזדמנות של ממש גם במשחקים האמיתיים. שימו לב גם לדאביס ברטנס הלטבי מהספסל.
גולת הכותרת: גרג פופוביץ'. מה היה יותר מפתיע אתכם? אם ג'יימס הארדן היה עוזב את יוסטון, או מייק ד'אנטוני? אם דמיאן לילארד היה עוזב את פורטלנד, או טרי סטוטס? אם קוואי לנארד היה עוזב את סן אנטוניו, או גרג פופוביץ'? פופ הוא האיש הכי חשוב בארגון. זו לא שאלה בכלל. והכל מסתובב איך, מתי וכמה שהוא רוצה. אפילו הכוכבים ששיחקו תחתיו, ובראשם דאנקן, פארקר, ג'ינובילי, ועכשיו קוואי, נראים ומתנהגים כמוהו. המאמן הכי טוב בליגה שווה לספרס יותר מכל אחד, אפילו שיש להם מועמד ל-MVP.
המפתח: רוטציית הגבוהים. כולנו יודעים חמש שנים קדימה מה הספרס יעשו בעונה הרגילה, כך שהמפתחות שלהם אמורים לפתוח להם דלתות בפלייאוף. ושם הם יתמודדו מול הסמול בול של הווריירס. לפופ יהיה קשה להשאיר את גאסול ואולדריג' על המגרש, ביחד או לחוד. לאונרד ככל הנראה יצטרך למלא את התפקיד של אחד מהם, ואולי זה יהיה גיי בעמדת הגבוה השני. ברוכים הבאים ל-NBA המודרני. לאורך שנותיו, פופ לא הראה התלהבות יתרה להשתמש בהרכבים נמוכים, ויהיה מעניין לראות מה יקרה אם וכאשר קר ידחק אותו לפינה הזו שוב. התשובה עשויה לקבוע את גורל העונה.
אקס פקטור: רודי גיי. בטוויסט שלא מהעולם הזה, גיי יכול להתברר כגלו-גאי שיאפשר לספרס לשחק עם הווריירס כשאלה מעבירים הילוך עם גרין ודוראנט כגבוהים שלהם. גיי מעולם לא נחשב לשחקן יעיל במיוחד, אבל בספרס הוא עשוי לראות דקות בעמדה 4, אולי אפילו 5, ומשם לפתוח את האפשרויות של פופ. חשבנו שגיי היה אמור להיות כוכב של קבוצות קטנות עד שהגיל יכריע אותו, והבחירה שלו בספרס הופכת את הקערה על פיה. וגם אם לא יעשה כלום העונה, לפחות גיי יכול להיות מראה בשביל קוואי בן ה-26, שיסתכל על גיי ויראה מה יכול היה לקרות בנסיבות אחרות, קודרות בהרבה, שבהן הוא לא מתגלגל בטרייד לארגון הכי טוב בספורט האמריקאי בערב הדראפט.
ולכדור הבדולח
הספרס הם המודל שעל פיו שאר הליגה מודדת את עצמה. להמר נגדם, לפחות בעונה הרגילה, זה כמו להמר שהשמש לא תזרח מחר. סימונס ודדמון היו קריטיים לסגל בעונה שעברה, אבל אפשר להניח בבטחה שגיי, עם הידע הארגוני של הספרס, שווה יותר מהם. קוואי נותן קפיצה שלא ציפינו ממנו עונה אחרי עונה. ואולי צריך לצפות לה כבר. הצעד הבא בשבילו זה להיות יותר פליימייקר ולא רק זה שמסיים. וזו הפעם הראשונה שאנחנו מזכירים את למרקוס אולדריג' - עדיין אחד מ-40 השחקנים הטובים בליגה. תסמכו על פופ שהקבוצה שלו תישאר בטופ של המערב. 23:59, מקום שני בליגה, הפסד לווריירס בחמישה משחקים בגמר המערב.