תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 31:51, מקום שלישי במזרח.
סיימה את העונה: הפסד 0:4 לקאבס בסיבוב השני.
אחרי שהפסידו 4:2 בגמר האזורי, הדינוזאורים מקנדה נכנסו לעונה בתור הקבוצה היחידה בקונפרנס שגנבה מקליבלנד משחק בפלייאוף 2016. הם חשבו על עצמם בתור האלטרנטיבה המזרחית לקאבס, ופתחו את העונה בהתאם. התקפת הקבוצה שיחקה ביעילות היסטורית ברבע הראשון של העונה. דמאר דרוזן לא אהב (בקול רם) את הדירוג שניתן לו במגזין "ספורטס אילוסטרייטד", והתפוצץ עם 33 נקודות לערב ב-12 המשחקים הראשונים. האולסטאר השני של הקבוצה, קייל לאורי, לא נשאר הרחק מאחור. הרכז הדחוס נתן עונת קריירה, עד שפציעה ביד ימין גמרה את העונה הרגילה שלו כבר בסוף פברואר.
באמצע העונה GM הקבוצה המוערך מאסיי יוג'ירי חיזק את הקבוצה במחירי סוף עונה. אחרי הטרייד דדליין לראפטורס היה פתאום את סרג' איבקה שימלא את החור בעמדת הפאוור פורוורד הפותח, ואת פי ג'יי טאקר שיתמודד עם המפלצות בעמדות הכנף. גם בלי לאורי, הראפטורס דהרו באין מפריע למקום השלישי במזרח, וחצו שוב את סף 50 הניצחונות. הפלייאוף מעולם לא היה חביב עבור הקנדים - לאורי ודרוזן תמיד התקשו לשחזר את התפוקה שלהם בעונה הרגילה, וטורונטו חטפה מפלה אחר מפלה מיריבות שעל הנייר היו חלשות ממנה. אפילו ב-2016, כשהגיעו לגמר המזרח, הראפטורס לא היו רחוקים מהדחה בשני הסיבובים הקודמים.
לאורי חזר מהפציעה וחזר לעצמו תוך כדי תנועה. אפשר שכישלונות העבר עוד חזרו בסיוטיהם של דוויין קייסי ושחקניו, כי הבאקס לא הסכימו ללכת בשקט בסיבוב ראשון תחרותי, תחרותי מדי. הראפטורס התעשתו כדי לנצח בשישה משחקים, והתכוננו למפגש חוזר עם קליבלנד, סמוכים ובטוחים שהפעם - עם איבקה, טאקר וניסיון חיובי מהפלייאוף הקודם - יש להם את הכלים לנצח יותר משני משחקים. הם עפו בסוויפ.
כתבות קודמות בפרויקט מחממים את הפרקט:
ברוקלין נראית בדרך לשום מקום, למרות האטרקציה החדשה
מילווקי המרתקת ממתינה לעוד התפתחות של הגריק פריק
שיקגו בונה את עצמה מחדש, למרות אינספור טעויות
דטרויט עוד עשויה להגיע לפלייאוף, למרות הקיץ הפושר
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: סי ג'יי מיילס, או ג'י אנונובי (רוקי).
עזבו: פטריק פטרסון, קורי ג'וזף, פי ג'יי טאקר, דמארה קארול, ג'ארד סאלינג'ר.
הקיץ של יוג'ירי היה בסימן שימור הקיים. טורונטו החלה להרגיש את תקרת השכר לוחצת מעליה, ונאלצה להיות יצירתית כדי לא לאבד את עמודי התווך של הסגל הכי מצליח שהיה לפרנצ'ייז מאז ומעולם. לאורי בן ה-31 בחר לצאת מחוזהו שנתן לו 12 מיליון דולר לעונה, וציפה להעלאה משמעותית. הוא קיבל אותה, עם 93 מיליון דולר לשלוש שנים. איבקה בן ה-28 חזר גם הוא, והסתפק ב-65 מיליון דולר לשלוש שנים. ההצלחה של יוג'ירי הייתה בשכנוע השניים להישאר על חוזים קצרים, ובכך לא התחייב לשלם סכומים שכאלה לשניים בשלהי הקריירות שלהם, כששיאם יהיה רק נקודה קטנה במראה האחורית. מדובר בעוד ניצחון איקוני ל-GM השועלי. בדראפט הקבוצה ניצלה את הבחירה ה-23 כדי להמר על הפוטנציאל הגולמי של או ג'י אנונובי ממכללת אינדיאנה. פציעה בברך ימין שגמרה לו את העונה מוקדם הייתה הסיבה שאנונובי בן ב-20 נפל לידיים של הראפטורס. לפניה, הפורוורד נחשב לאחד מהשחקנים הכי אתלטיים במחזור שלו. משחק ההתקפה שלו אמנם עדיין טעון שיפור, אך הכישרון ההגנתי של אנונובי כה מרשים, שאם לא היה נפצע היה נבחר בלוטרי ככל הנראה, ואולי אפילו בעשירייה הראשונה.
טורונטו נאלצה לתת לפטריק פטרסון ללכת לת'אנדר כדי לנסות להשאיר את טאקר. ואכן יצאו דיווחים שהקבוצה הציעה למי שהיה שחקן העונה של הליגה הישראלית חוזה לשלוש שנים, שהיה משלם לו יותר מהחוזה שעליו חתם לארבע שנים ביוסטון. אך ללא הועיל. עם האמצעים המוגבלים לרשותו, יוג'ירי עשה טרייד עם הנטס, ובו הוא נפרד מבחירה מוגנת בסיבוב הראשון של הדראפט הבא, ובחירה בסיבוב השני, בשביל הזכות להיפטר מהחוזה המעיק של דמארה קארול. בקבוצה החליטו להמר על דלון רייט כששלחו את קורי ג'וזף לאינדיאנה, שנתנה בחזרה את סי ג'יי מיילס בסיין-אנד-טרייד (25 מיליון דולר לשלוש שנים). קשה לומר שהקבוצה התחזקה בקיץ הזה, אך בהתחשב בנסיבות הכלכליות, זהו תיקו שכולו ניצחון.
מה מי מו
חמישייה: קייל לאורי, דמאר דרוזן, סי ג'יי מיילס, סרג' איבקה, יונאס ואלנצ'יונאס.
ספסל: נורמן פאוול, דלון רייט, יאקוב פלטל, פאסקל סיאקם, או ג'י אנונובי, לוקאס נוגיירה, פרד ואן-וליט, ברונו קבוקלו.
מאמן: דוויין קייסי, עונה תשיעית (שביעית בקבוצה), מאזן 284:314.
מועמד לפריצה: נורמן פאוול. השוטינג גארד בן ה-24 יאבק על מקום בחמישייה עם מיילס, אבל התפקיד המתבקש בשבילו בסגל הזה הוא תפקיד השחקן השישי. פאוול האתלטי מזריק חיים בקבוצה כל פעם שהוא עולה לשחק. הוא מסוגל לשים גוף על שחקנים גבוהים ממנו, והוכיח את עצמו כאיום התקפי בקליעה מבחוץ כמו גם בחדירה לטבעת. העונה אין לו את טרנס רוס או את ג'וזף שיריבו איתו על הזדמנויות, והוא צפוי לקבל בין 24-30 דקות למשחק כדי להשלים את מצבת הגארדים של הראפטורס. הוא הצליח מעל למצופה בכל תפקיד שהוא קיבל עד עתה, ואין סיבה שיעצור דווקא עכשיו.
גולת הכותרת: הקו האחורי.לאורי ודרוזן תמיד היו השניים שהניעו את הגלגלים. הצמד הוא הסיבה המרכזית שהקבוצה נמצאת בעיצומה של התקופה הטובה ביותר שידעה. לאורי הוא המנוע, האינטנסיביות שלו תכתיב את הטון, הקליעה הנפלאה שלו מבחוץ פותחת את העניינים לכולם, ומשם הגנרל הוותיק מנצל את ראיית המשחק וקבלת ההחלטות שלו כדי לסדר את ההתקפה. בשנים האחרונות לאורי ביסס את עצמו בתור השחקן הכי חשוב בסגל. אחרי שדילג מקבוצה אחת לאחרת בשנותיו הראשונות, החוזה החדש שחתם מוכיח שהוא מצא לו בית בקנדה.
דרוזן בן ה-28 הוא הסקורר העיקרי - תנו לו את הכדור והוא כבר יסתדר. עם האתלטיות שלו, אין הרבה גארדים שיכולים למנוע ממנו להגיע לנקודות שלו על המגרש. דרוזן מנצל את המסה שלו ועבודת רגליים נהדרת גם כדי לסחוט עבירות בקצב מסחרר. ההגנה שלו עדיין טעונה שיפור, והקליעה מבחוץ כמובן שומרת אותו במרחק בטיחות מהסופרסטארים האמיתיים. אבל הוא משתפר בעקביות בכל שנה, ואת העונה האחרונה הוא סיים כשהוא חמישי בטבלת מלך הסלים, עם 27.3 נקודות למשחק.
שני הכוכבים עדיין צריכים להוכיח שהם מסוגלים להוביל התקפה בעקביות גם בפוסט-סיזן. אבל בעונה הרגילה, אפשר לבנות על המספרים שלהם.
אקס פקטור: יונאס ואלנצ'יונאס. תמו הימים בהם הסנטר הליטאי היה מועמד לפריצה, אך באקלים החדש של הליגה, הוא יכול להוות נכס של ממש, אם קייסי ישכיל להשתמש בו. בעונות שעברו ג'יי-ואל נהג בעיקר ללקט כדורים שנשרו מהטבעת אחרי החטאות של דרוזן ולאורי, אך הכישורים של הסנטר המאסיבי מפותחים מדי בשביל שזה יהיה התפקיד המרכזי שלו בהתקפה. הוא גדול וחזק, חוסם נהדר לשחקנים שעם הכדור או בלעדיו. הוא מסוגל לקבור את המגנים שלו תחת הסל לסיום מקרוב, ואפילו יש לו משחק עם הגב לסל על האותיות. חוסר הניידות שלו בהגנה פוגע בקבוצה יותר כשאין לו הזדמנויות להעניש את היריבות בצד השני. אולי השנה קייסי יתחיל לכוון אליו יותר מהמשחק ההתקפה. לא שכדאי לבנות על זה.
מפתח: הספסל. לראפטורס היה הרכב שני שכלל את לאורי יחד עם ארבעה שחקני ספסל שהיה טוב ב-14.1 נקודות מהיריבות לכל מאה פוזשנים. זה מעולה. בעונה שלפני כן הרכב דומה עמד על 18.5+ למאה פוזשנים. פטרסון וג'וזף היו חלק משני ההרכבים האלה, והמשיכו למחוזות אחרים. הנהלת הקבוצה נאלצה לחתוך בבשר החי כדי להשאיר את גרעין הסגל יחד. האם הספסל יוכל לספק את אותו יתרון גם העונה? הגיל הממוצע של הספסל (המשוער) יהיה 23, כולם יקבלו קידום לתפקיד שלא מילאו בעבר בליגה. לפי אתר Fivethirtyeight לוקאס נוגיירה ויאקוב פלטל היו שני השחקנים שקיבלו הכי פחות מסירות בליגה (!). איך הם וחבריהם החדשים לרוטציה יתמודדו עם הנטל החדש?
ולכדור הבדולח
קשה מאוד לחזות את העתיד, וכתבי כדורסל הם לאו דווקא קוראים בקלפים במשרה השנייה שלהם. אבל חייבים להודות שטורונטו עושה את העבודה הזו הכי קלה שהיא יכולה להיות. הסגל הזה, שמורכב ברובו המכריע מהסגל של השנה שעברה, ומהשנים שלפניה, יעשה פחות-או-יותר את מה שהוא עשה בשנה שעברה, ובשנים שלפניה. האם טורונטו יכולה לטפס, סוף-סוף, על השלב האחרון בסולם, ולהפוך מפייק-קונטנדרית לקונטנדרית אמיתית? לא. אבל בשביל פרנצ'ייז צעיר כמו הראפטורס, היכולת לייצר היסטוריה של הצלחה על פני מספר שנים שווה לא מעט, גם אם גרעין השחקנים הזה לא יתמודד על אליפות בקונסטלציה הנוכחית. 31:51 כמו בשנה שעברה, מקום שלישי במזרח, כמו בשנה שעברה, והפסד מכובד בסיבוב השני לבוסטון או קליבלנד, כמו בשנה שעברה.