נושאים חמים

ידם בכל: לקראת פתיחת עונת 2017/18 של מילווקי באקס

אחרי עונה בה הוביל את הקבוצה בכל קטגוריה אפשרית, יאניס אנטטוקומפו קיבל מהבאקס תוספות קטנות של שחקנים שממשיכים את הקו שלו, עם ידיים ארוכות והגנה חזקה. למרות הפציעות וסימני השאלה, איתו מילווקי תהיה גם העונה אחת הקבוצות המלהיבות בליגה

שחקן מילווקי באקס יאניס אנטטקומפו מול שחקן טורונטו ראפטורס דמארה קרול (רויטרס)
פלייאוף מבטיח. יאניס מול טורונטו (צילום: AP)

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 40:42, מקום שישי במזרח.
סיימה את העונה: עם הפסד 4:2 בסיבוב הראשון לטורונטו.
עד לפני קצת יותר משנה וחצי, יאניס אנטטוקומפו נחשב לפוטנציאל לא מלוטש שלא ברור אם סט היכולות הייחודי שלו יתחבר בסוף לשחקן NBA משמעותי, משהו כמו ארון גורדון היום. ואז, כחודשיים לסיום העונה הלפני אחרונה, ג'ייסון קיד שם את הכדור אצלו ביד. בן רגע, יאניס הפך לאחד השחקנים הטובים בליגה, מעמד אותו הוא מיצב בעונה החולפת. הוא שילב בין יכולת יוצאת דופן להגיע לטבעת (הוביל את הליגה בזריקות מה-restricted area), ניהול משחק שממשיך להפתיע ביעילות שלו ושדרוג יכולת האול-אראונד ההגנתית שלו. יאניס הוביל את מילווקי בכל חמש הקטגוריות המרכזיות, ביצע קפיצת מדרגה נוספת כסקורר בפלייאוף, נראה כמו פרנצ'ייז פלייר וודאי בהתהוות וקיבל מביל סימונס את התואר חד קרן, כי בתופעה כמוהו עדיין לא חזינו. אה, והוא בן 22 כרגע.

בטקס פרסי סיום העונה יאניס זכה בתואר השחקן המשתפר, והוא לא היה הנציג היחיד של מילווקי. בתואר רוקי העונה זכה הרכז מלקולם ברוגדון, שנבחר בסיבוב השני והפתיע מאוד לטובה כששילב חוכמת משחק, קליעה מבחוץ, הגנה טובה, התעלות ברגעים חשובים, בגרות ומנהיגות נדירה לרוקי. הוא כנראה יישאר שחקן משלים וזכה בתואר מן ההפקר בעקבות ההיעדרות הממושכת של ג'ואל אמביד, אך מדובר בבול פגיעה של הבאקס ובפוינט גארד אידיאלי לצד יאניס. מילווקי קיבלה גם עונה יעילה מגרג מונרו כסנטר המחליף ומשחקן הכנף טוני סנל, שבפלייאוף ביצע קפיצת מדרגה. הדבר היחיד שהעיב על התחושה שמתפתחת כאן קבוצת העתיד היו הפציעות של שני כוכבי המשנה. קריס מידלטון, שהפך לאחד משחקני הכנף השלמים בליגה, קרע את שריר הירך האחורי לפני פתיחת העונה, חזר רק בפברואר והצליח לשחזר רק חלק מהיכולת שלו. ביום בו מידלטון חזר, ג'בארי פארקר קרע את הרצועה הצולבת בפעם השנייה בקריירה הקצרה שלו, פציעה שזמן ההתאוששות ממנה הוא שנה שלמה.

למרות זאת, מילווקי הצליחה להיות קבוצה ממוצעת ולהיכנס לפלייאוף במזרח החלש. קיד בנה שיטה הגנתית אגרסיבית במיוחד, שמשתמשת בשילוב האורך והזריזות של השחקנים שלו כדי לתקוף מובילי כדור ולבצע מלכודות רבות. זה הוביל לכך שכשהלחץ נשבר קבוצות הגיעו לזריקות נוחות, אף קבוצה לא אפשרה יותר שלשות מהפינה ממילווקי, אך עם התקדמות העונה יתרונות השיטה נראו חשובים יותר מהחסרונות. זה בלט במיוחד בסדרה מול טורונטו, בה מילווקי הכתיבה סדרה הגנתית מאוד, אינטנסיבית במיוחד, עם קצב איטי ועם אווירה מחשמלת בוויסקונסין. אך בסופו של דבר מחסור בכוח אש התקפי, בשחקן נוסף פרט ליאניס שמסוגל ליצור מצבי קליעה, אפשר לטורונטו המנוסה לצלוח את הסדרה בשישה משחקים.

כתבות קודמות בפרויקט מחממים את הפרקט:

קליבלנד מתכוננת לאתגר חדש בסטנדרט שלא הכירה
אינדיאנה, עם טי ג'יי ליף, עומדת לקראת עונה סתמית
דטרויט עוד עשויה להגיע לפלייאוף, למרות הקיץ הפושר
שיקגו בונה את עצמה מחדש, אחרי אינספור טעויות

שחקן מילווקי באקס ג'בארי פארקר (AP)
עם ג'בארי פארקר, הכל היה הרבה יותר ברור. אחרי הפציעה בעונה שעברה (צילום: AP)

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

באו: די ג'יי ווילסון (רוקי, בחירה 17), סטרלינג בראון (רוקי, בחירה 46), ברנדון ראש (חופשי, ממינסוטה), ג'יימס יאנג וז'קוואן לואיס (חוזים לא מובטחים למחנה האימונים), ברונסון קוניג (חוזה דו צדדי שיאפשר לו לנוע בין סגל הקבוצה לקבוצת ליגת הפיתוח).

עזבו: מייקל ביזלי (חופשי, לניקס), ספנסר הוז (מחפש קבוצה).

בגזרת השחקנים, עבר על מילווקי קיץ שקט מאוד. החוזה המשמעותי היחיד שנחתם הוא של טוני סנל, שיקבל 44 מיליון דולר בארבע השנים הקרובות, בעיקר בזכות הפלייאוף המצוין שלו. מי שהעניק לסנל את החוזה הוא הג'נרל מנג'ר החדש ג'ון הורסט, שהחליף את ג'ון האמונד הוותיק, שלעד ייזכר כאיש שבחר ביאניס (וגם בברוגדון) אך גם חתם על יותר מדי חוזים גבוהים לשחקנים בינוניים באופן שיקשה על הבאקס לפעול בשוק החופשי בשנים הקרובות. הורסט בן ה-34 היה מינוי פשרה בעקבות אי הסכמות בין בעלי הבית שלא ניכנס אליהן, אך הן מעידות על בעיות אפשריות בהנהלה של קבוצה שזקוקה לשקט וזמן כדי להיבנות.

לאחר הטרייד ששלח את קיירי אירווינג לבוסטון, פורסם שמילווקי הציעה תמורתו חבילה שמבוססת על מידלטון וברוגדון שעשויה הייתה להיות האופציה השנייה באיכותה מבחינת קליבלנד. בהנחה שהפרסום נכון, הוא מעיד על כך שהורסט מבין את הצורך של הקבוצה בסקורר בכיר נוסף כדי לבצע את קפיצת המדרגה לצמרת המזרח. מי שאמור היה להיכנס לתפקיד הזה הוא ג'בארי פארקר שנראה כמו סקורר אפקטיבי לפני הפציעה, אך כרגע עתידו לוט בערפל. הוא נשמע אופטימי מאוד לגבי תהליך השיקום שלו ואפילו דורש חוזה מקסימום שכרגע הוא כנראה לא יקבל, אך הנהלת הבאקס מקווה שלאחר שיחזור ייתן לה סיבה להציע לו חוזה כזה בקיץ הבא. יהיה למילווקי קשה מאוד להשיג סקורר אחר ברמה שלו.

גם ללא פארקר בן ה-22, מדובר באחד הסגלים הצעירים והמבטיחים בליגה. השחקן המבוגר ביותר בחמישייה הוא מידלטון בן ה-26, ורק שני שחקנים בכל הסגל מבוגרים מ-27. כל השחקנים החשובים פרט לג'בארי חתומים לפחות לשנתיים, מה שיאפשר להם לגדול ביחד בתוך השיטה של קיד. הסגל הפך לצעיר במיוחד מאחר והשמות החדשים היחידים בו הם שני הרוקיז. די ג'יי ווילסון הוא שחקן פנים אתלטי וארוך, עם מוטת גפיים עצומה, קליעה מבחוץ ותנועה טובה ללא כדור, שאלת המפתח היא אם הוא יסתדר עם שחקני פנים פיזיים כי כרגע הוא נראה רך מאוד. סטרלינג בראון, לעומת זאת, הוא שחקן כנף קשוח ופיזי שיכול להתפתח למומחה הגנה שקולע טוב מבחוץ ומסוגל לקחת חלק בהנעת הכדור. הוא מגיע לאחר ארבע שנים בקולג' ועד שפארקר יחזור עשוי להיאבק על דקות מהספסל עם רשאד וון. בשלב זה קשה, כמובן, לדעת מה מילווקי תקבל משני הרוקיז שלה, הנקודה החשובה לגביהם כרגע היא שהורסט בחר בשחקנים שמתאימים בדיוק לפרופיל השחקנים שהאמונד הביא לקבוצה בשנים האחרונות: גבוהים, אתלטיים ועם ידיים לא נגמרות. הורסט מביע אמון גם בגישה של קודמו וכנראה גם בשיטה של קיד שאלו בדיוק השחקנים שמתאימים לה.

ת'ון מייקר, מילווקי באקס (AP)
הראה ניצוצות. מייקר (צילום: AP)

מה מי מו

חמישייה: מלקולם ברוגדון, קריס מידלטון, טוני סנל (ג'בארי פארקר), יאניס אנטטוקומפו, ת'ון מייקר.

ספסל: מתיו דלבדובה, גארי פייטון השני, ג'ייסון טרי, ברנדון ראש, רשאד וון, סטרלינג בראון, סנל, מירזה טלטוביץ', די ג'יי וילסון, גרג מונרו, ג'ון הנסון.

מאמן: ג'ייסון קיד (עונה חמישית כמאמן ראשי, רביעית במילווקי).

מועמד לפריצה: ת'ון מייקר. כאשר האמונד בחר במייקר במקום העשירי בשנה שעברה, התגובה הכללית הייתה גיחוך. השחקן הארוך (2.16 מטר) והרזה שגדל בדרום סודן נחשב לגימיק שלא מתאים ל-NBA, בטח לא בזמן הקרוב. אך לקראת סוף העונה קיד הפך אותו לסנטר הפותח ובפלייאוף הוא כבר נראה כמו שחקן חשוב. מדובר בסנטר שמתבסס על קליעת שלשות (0.5 שלשות ב-37.8 אחוזים בעונה שעברה) ותנועה ללא כדור לטבעת, ובהגנה הוא משלב בין ניידות ליכולת חסימה. הוא הפנים מהר את העקרונות של קיד ומסוגל להתרוצץ בהגנה בין שחקנים במהירות שהיריבים לא צופים. חלק גדול מהחסימות שלו הגיעו במצבים בהם הוא בא לעזרה עמוקה והספיק לחזור לשחקן שלו, חלק אחר הגיע כאשר שחקני חוץ ניסו לקחת אותו לסל. העונה הוא יקבל דקות עקביות בחמישייה, מה שיאפשר לקיד להקיף את יאניס בארבעה קלעי שלשות. אם הוא ימשיך להתפתח מהר מהצפוי הוא יכול להפוך מאוד בקרוב לעוגן הגנתי ייחודי ולשחקן התקפי מעניין שעוד לא התחיל להראות יכולות שיש לו עם הכדור ביד. כדאי לעקוב.

גולת הכותרת: מילווקי תהיה אחת מכוכבות הליג פאס של העונה, כי רק לה יש חד קרן אמיתי. יאניס הולך ומתפתח לנגד עינינו למשהו שאין לנו מושג איך הוא ייראה כתוצר סופי ומספק כמה רגעים עוצרי נשימה כל משחק. אך מילווקי היא לא רק יאניס. אני בטוח שהיא קנתה לעצמה אוהדים רבים בסדרה מול טורונטו, אוהדים שאוהבים את הכדורסל שלהם קשוח, אינטנסיבי ועם חיבור מיוחד לקהל. משחקי הבית של הבאקס נראו כמו חוויה מיסטית בה השחקנים והקהל מטעינים אחד את השני באנרגיות ויוצרים אולם ביתי מפחיד, אם הם יצליחו לשחזר את זה באופן יומיומי זו תוכל להיות קבוצה מיוחדת.

המפתח: הסדרה מול טורונטו הבליטה גם את הפוטנציאל ההגנתי של הבאקס בסגנון הייחודי של ג'ייסון קיד שמותאם לשחקנים שיש לו. בסדרה הזו מילווקי נראתה כקבוצה שמתחילה לממש את מה שעשוי להיות הדור הבא של ההגנה: שימוש בחמישה שחקנים גבוהים, עם ידיים ארוכות ואתלטיים שמתרוצצים אחוזי אמוק בין שחקני היריבה ותוקפים ללא הפסקה את מוביל הכדור. השיטה הזאת יוצרת הרבה מאוד חורים, אבל ניתן לדמיין איך עם יותר ניסיון, תיאום וקבלת החלטות ככה תיראה ההגנה שתצליח לאתגר באמת את ההתקפות הגדולות. הסיכוי של מילווקי להיות קבוצה גדולה מתחיל בהגנה, העונה נוכל לבדוק אם היא בדרך לשם.

אקס פקטור: שדרוג בהתקפה, לעומת זאת, קשה יותר לראות מהיכן יגיע בלי ג'בארי פארקר. מידלטון וברוגדון לא נראים כמו שחקנים שיש להם הרבה לאן להתפתח כיוצרים. לכן, הפוטנציאל הכי גבוה לשדרוג מגיע מיאניס עצמו, ובאופן ספציפי מהקליעה שלו מבחוץ. הוא הראה ניצוצות של קליעה במהלך השנים, אחוזי העונשין שלו הולכים ומשתפרים וניתן להניח שאת כל הזמן הפנוי שהוא סידר לעצמו כשנמלט מהיורובאסקט הוא ניצל כדי להמשיך לעבוד על הקליעה. אם הגריק פריק יוסיף את האלמנט הזה, הוא יהפוך לבלתי עציר לחלוטין ולשחקן שמסוגל להוביל לבדו קבוצת התקפה איכותית.

מאמן מילווקי באקס ג'ייסון קיד (AP)
סגנון ייחודי. ג'ייסון קיד (צילום: AP)

ולכדור הבדולח

השיפור הטבעי של שחקנים צעירים לבדו אמור להפוך את מילווקי לקבוצת צמרת נמוכה במזרח, בטח בשנה בה שלוש קבוצות פלייאוף משנה שעברה הולכות לבנייה מחדש ולא ברור מי אמורות להיכנס במקומן. כדי לעשות יותר מזה, ג'ייסון קיד יזדקק לחזרה מהירה וחלקה של ג'בארי או לקפיצת מדרגה משמעותית באחד מהתחומים שהוזכרו בפסקאות הקודמות. מילווקי תתקרב לאיזור ה-50 ניצחונות ובהחלט מסוגלת גם לעבור סיבוב בפלייאוף, ולמרות שכרגע היא לא פייבוריטית לכך ההימור הראשוני שלי הוא שזה יקרה.