פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        שוק על ירך: לקראת פתיחת עונת 2017/18 של קליבלנד קאבלירס

        הפציעה הטורדנית והמדאיגה של אייזאה תומאס בצירוף העזיבה המסתמנת של לברון בעוד שנה, מציבים אתגר בסטנדרט חדש שגם מלכת הדרמות של ה-NBA לא הכירה. פרויקט פתיחת העונה יוצא לדרך עם קבוצה ביום, והפעם: קליבלנד

        שוק על ירך: לקראת פתיחת עונת 2017/18 של קליבלנד קאבלירס
        עריכה: מתן חדד

        בווידאו: קובי אלטמן ודן גילברט מדברים בפתיחת הקיץ

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 31:51, מקום שני במזרח.

        סיימה את העונה: כסגנית האלופה, לאחר 0:4 על אינדיאנה בסיבוב הראשון וטורונטו בשני, 1:4 על בוסטון בגמר המזרח והפסד 4:1 לגולדן סטייט בגמר.

        קליבלנד תיזכר כעוד קבוצה שלא ממש הטרידה את גולדן סטייט בדרך לאחת האליפויות הקלות אי פעם. היא אמנם אחראית על ה-1 ב-1:16 של הווריירס בפלייאוף, אך הוא הגיע כשגולדן סטייט כבר הובילה 0:3 והסדרה הייתה מעשית גמורה. לכן, חשוב להזכיר שגמר 2017 היה תחרותי יותר מהתוצאה הסופית שלו. קליבלנד סיפקה תצוגה התקפית שלמשך דקות משמעותיות מאוד בכל אחד מהמשחקים עמדה בקצב של התקפת הווריירס. הבעיה השנייה הכי גדולה של קליבלנד הייתה עייפות שבאה לידי ביטוי במחציות השניות של המשחקים. הבעיה הכי גדולה הייתה שלברון ג'יימס היה צריך לנוח מדי פעם. את הדקות בהן לברון שיחק בגמר הקאבס הפסידו בשבע נקודות במצטבר, את 28 הדקות בהן הוא נח הם הפסידו ב-27 נקודות וקלעו בהן 75 נקודות ל-100 פוזשנים.

        בעונה הרגילה, האלופה היוצאת הזכירה שהיא לא מסוגלת לעבור עונה ללא דרמות. היא פתחה את העונה עם 8:28 ונראתה בדרך הבטוחה לעונה קלילה של 60 ניצחונות, אבל לקראת נקודת האמצע המערכת יצאה מפוקוס. את 46 המשחקים האחרונים של העונה הקאבס סיימו עם מאזן של 23:23 בדרך לאיבוד הבכורה במזרח לבוסטון. זה קרה בגלל קריסה מוחלטת של ההגנה, שבתקופה זו דורגה במקום ה-26 בליגה במדד היעילות ההגנתית לאחר שספגה 110.6 נקודות ל-100 פוזשנים. בפלייאוף ההגנה התייצבה וקליבלנד טיילה מול יריבות מאכזבות במזרח, אך בגמר הבעיות בהגנה נחשפו מחדש מול ההתקפה יוצאת הדופן שממול, שסיפקה נתון מדהים של 117.5 נקודות ל-100 פוזשנים במהלך הגמר כולו.

        ההתקפה של טיירון לו המשיכה להיות קטלנית, בזכות השילוב בין לברון, קיירי אירווינג ואוסף קלעי השלשות המרשים בליגה. קליבלנד הייתה קבוצת השלשות הטובה ביותר בעונה החולפת, כשקלעה 13 שלשות ב-38.4 אחוזים בעונה הרגילה ועלתה ל-14.2 שלשות ב-42 אחוזים בפלייאוף. היא הייתה מלכת השלשות מהפינה, עם יותר מ-10 זריקות כאלה למשחק (נתון מטורף בליגה שמאוד מקפידה על מניעת הזריקה הזו) ביותר מ-40 אחוזים. לברון הוא האחראי המרכזי לנתון הזה, הוא שכלל את המסירה הארוכה לפינה לדרגת אמנות. בכלל, בגיל 32 לברון סיפק עונה בקליבר של MVP ואת מה שלטעמי היה הפלייאוף הטוב בקריירה שלו, כולל ממוצע טריפל דאבל בגמר.

        עוד בקליבלנד:

        טיירון לו מצהיר: "זו תהיה העונה הכי טובה של קווין לאב בקליבלנד"
        דירוג ESPN: אייזאה תומאס ירד ארבעה שלבים למקום ה-33
        עוד בדירוג ESPN: קווין לאב במקום ה-26 עם עלייה של שני שלבים

        לברון ג'יימס קליבלנד קאבלירס מול קווין דוראנט גולדן סטייט ווריירס (רויטרס)
        שוב זה נגמר ללא טבעת. לברון עם דוראנט (צילום: AP)

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: אייזאה תומאס, ג'יי קראודר ואנטה ז'יז'יץ' (בטרייד מבוסטון), דרק רוז (חופשי, מהניקס), ג'ף גרין (חופשי, מאורלנדו), חוסה קלדרון (חופשי, מאטלנטה), ג'די אוסמן (רוקי, בחירה 31 ב-2015, שיחק באנדולו אפס).

        עזבו: קיירי אירווינג (בטרייד לבוסטון), דרון וויליאמס (מתמקד בקריירת הג'יו ג'יטסו), ג'יימס ג'ונס (פרש, מונה לתפקיד סגן הנשיא לענייני כדורסל של פיניקס), ג'ורדן מקריי (חתם בבאסקוניה), דרק וויליאמס, דאנטיי ג'ונס (שחקנים חופשיים).

        בקיץ עמוס במעברים מפתיעים והחתמות גדולות, קליבלנד הצליחה לגנוב את ההצגה כמעט בכל רגע נתון, ומכל הסיבות הלא נכונות. הכל מתחיל, כמובן, מלברון ג'יימס. עוד במהלך הגמר החלו לצוץ השמועות על רצון של קינג ג'יימס לעבור בקיץ 2018 ללוס אנג'לס. ככל שהקיץ התקדם האפשרות הזו הפכה למשהו שבין ספקולציה מאוד סבירה להחלטה שכבר התקבלה. בעבר ניתן היה להתייחס לשמועות העזיבה של לברון כמסר להנהלה בצורך בחיזוק הקבוצה, הפעם התחושה היא שזה בכלל לא קשור, שמדובר בשיקול עסקי של לברון ובהרגשה שלו שהוא השלים את משימתו בקליבלנד עם האליפות. הוא כנראה ידע שהוא יכניס את המערכת לסחרור, הוא כנראה לא ידע עד כמה.

        לברון התפתח להיות הדמות הדומיננטית ביותר ב-NBA כיום, לטוב ולרע. הטוב ברור, הרע הוא שמדובר בדמות מורכבת ולא פשוטה שמכניסה מתח וחוסר וודאות לקבוצה שנבנית סביבה ותלויה בה לחלוטין. המפגש שלו עם הבעלים דן גילברט, דמות דומיננטית נוספת, הוביל לחיכוכים לכל אורך הדרך. הקיץ גילברט, כמעט בהתרסה, בחר לא להאריך את החוזה של הג'נרל מנג'ר המוערך דייויד גריפין, מה שהקשה מאוד על הקאבס לפעול בגזרת הטריידים.

        ואז קיירי אירווינג הטיל את הפצצה שלו. את הטרייד ששלח אותו לבוסטון והסאגה שסביבו ניתחנו בערך לפני יומיים, אז אין צורך לחזור על הכל. השורה התחתונה היא שקליבלנד ביצעה מהלך בו היא חשבה קודם כל על עתיד נטול לברון ורק אחר כך על האפשרות לבנות עבורו סגל איכותי העונה. האפשרות הזאת מבוססת כרגע בעיקר על אייזאה תומאס, שהרבה לפני השאלה אם הוא מסוגל להיות סקורר בסטנדרטים של קיירי מול הגנה ברמה של גולדן סטייט, ישנה השאלה אם הוא יהיה כשיר לשחק כדורסל בזמן הקרוב. הדיווחים על הפציעה במפרק הירך של אייזאה שונים ומשונים ורק מגבירים את התעלומה סביב מועד חזרתו, מידת הכשירות שלו והסיכוי שלו להחלים ללא ניתוח. בהחלט ייתכן שחודש לאחר תחילת העונה כבר בקושי נזכור שהוא היה פצוע ובהחלט ייתכן שהוא לא יהיה פקטור בכלל העונה.

        סימן השאלה סביב המחליף של קיירי יכריח את טיירון לו להפנות משאבים אל הצלע השלישית של שלושת הגדולים שהיו לו. לקווין לאב הייתה עונה טובה, אך הוא הרגיש יותר מדי נינוח בתפקיד הגלגל השלישי לצד שני סקוררים דומיננטיים. השנה קליבלנד עשויה להזדקק ממנו להרבה יותר, לתפקיד שיזכיר יותר את תקופת מינסוטה בה היו תרגילים שנבנו סביבו ועבורו. ג'יי קראודר, שהגיע בטרייד, יהיה שחקן מפתח נוסף בזכות היכולת שלו לתרום גם בהתקפה וגם בהגנה ולאפשר ללו להשתמש בהרכבים נמוכים טובים. קראודר עשוי להתברר כשחקן שאפקטיבי רק עד שמגיעים לרמות הכי גבוהות, בגמר המזרח הרוקי ג'יילן בראון שמר על לברון הרבה יותר טוב ממנו, אך בכל מקרה הוא מהווה שדרוג משמעותי מכל מה שהיה לקאבס בעונה שעברה. קליבלנד תהיה עמוסה בשחקני כנף, גם בהנחה שאימן שאמפרט יעזוב במהרה בימינו, אך קראודר אמור להיות המניה הבטוחה היחידה שם פרט ללברון.

        שחקן קליבלנד קאבלירס אייזאה תומאס (AP)
        עוד סימן שאלה. תומאס (צילום: AP)

        מה מי מו

        חמישייה: אייזאה תומאס (דרק רוז), ג'יי אר סמית', לברון ג'יימס, קווין לאב, טריסטן תומפסון.

        ספסל: דרק רוז, חוסה קלדרון, קיי פלדר, אימן שאמפרט, ג'די אוסמן, קייל קורבר, ג'יי קראודר, ריצ'רד ג'פרסון, ג'ף גרין, צ'אנינג פריי, אנטה ז'יז'יץ', אדי טבארס.

        מאמן: טיירון לו (עונה שלישית כמאמן ראשי).

        מועמד לפריצה: הסגל של הקאבס מורכב ברובו מוותיקים שכבר לא יתקדמו, לכן המשבצת הזו מתפנה לשני הרוקיז האירופאיים. הקרואטי בן ה-20 אנטה ז'יז'יץ', נספח ג' מהטרייד, ינסה להיות טריסטן תומפסון לעניים, אך הוא כנראה עוד לא בשל לדקות NBA משמעותיות וטיי לו ממעט להשתמש בסנטרים. ג'די אוסמן, לעומת זאת, מגיע הרבה יותר מוכן לליגה של הגדולים. שחקן הכנף הטורקי הפך לשחקן מפתח באנדולו אפס ולכוכב הנבחרת בקיץ בזכות שילוב בין נתונים פיזיים נהדרים, הגנה טובה עם חוש לחטיפות, קליעה מבחוץ שהשתפרה עם השנים, חיבה למשחק ריצה ומחסור מוחלט בפחד בחדירות לצבע. אם הוא יידע להתאים את עצמו לתפקיד השחקן המשני, הוא בהחלט יכול לנגוס בדקות של נבחרת בית האבות שתחכה לצידו על הספסל.

        גולת הכותרת: בסעיף החדש הזה נסביר מה הופך כל קבוצה לאטרקטיבית ומעניינת. קליבלנד, כשמתחשק לה, היא קבוצת התקפה היסטורית בזכות היכולת להקיף את לברון ג'יימס בשחקנים המושלמים למקסום היכולות שלו. אך בשנה הקרובה מרבית העניין בקבוצה יהיה במימד הטלנובלי. כל ציוץ של לברון יהפוך לסיפור, ועם החיבה שלו לדרמות תקשורתיות הוא מסוגל אחרי רצף הפסדים להביא ציטוטים מ- Under The Bridge של הצ'ילי פפרס. היחסים של לברון עם גילברט, של לברון עם השחקנים שלקחו איתו אליפות ועכשיו הוא מתכוון לנטוש, של לברון עם אייזאה שנחוש להוכיח את עצמו – כל אלה יעמדו במוקד. איך מתפקדת קבוצה שיודעת כמעט בוודאות שהשחקן שהיא בנויה סביבו עוזב בעוד שנה? האם יש דרך למנוע קריסה מנטלית? בקרוב נדע.

        המפתח: סעיף חדש נוסף שמתייחס לנקודת מפתח מקצועית. בקליבלנד הנוכחית, המפתח טמון בעומק של הסגל החדש. קליבלנד צירפה הקיץ שחקני רוטציה פוטנציאליים לכל העמדות ובנתה סגל רחב מאוד שיש בו הכל מהכל: סקוררים, מומחי הגנה, קלעי שלשות, ותיקים, צעירים, מה שג'ף גרין לא יהיה. האם טיירון לו יידע לקחת שיעור מסטיב קר ולהשתמש בעומק הזה בצורה חכמה? אם הוא יצליח לתת לכמה שיותר שחקנים דקות משמעותיות בעונה הרגילה ויידע לזהות מי מתאים לכל מאץ'-אפ ומי נמצא בכושר טוב, הוא יוכל ליצור שלל הרכבים אפקטיביים שמורכבים ברובם משחקני ספסל. המטרה המרכזית שהעומק הזה אמור לאפשר ללו היא למצוא הרכבים שיחזיקו מעמד בדקות המנוחה של לברון, גם מול גולדן סטייט. יש לו מספיק כלים כדי למצוא את ההרכבים האלה.

        אקס פקטור: דרק רוז. היעדרות ממושכת של אייזאה תהפוך את ה-MVP לשעבר לשחקן חמישייה, אך יהיה הרבה יותר מעניין לבחון אותו כשחקן שישי בקבוצה גדולה שזקוקה לסקורר מהספסל, התפקיד שאנשי הקאבס פנטזו שדרון וויליאמס ימלא בעונה שעברה. רוז עדיין מסוגל ליצור לעצמו מצבי קליעה ברמה גבוהה, הוא מצליח למצוא נתיבים לטבעת גם בתוך צפיפות של הגנות שמתעלמות מהקליעה שלו מבחוץ. כשחקן ספסל, יהיה הרבה יותר קל להתעלם מהחסרונות שלו בהגנה ובניהול המשחק. אם הוא יצליח להיות סקורר אפקטיבי, הוא יוכל להיות חשוב במיוחד לאותן דקות מנוחה קריטיות של לברון.

        מאמן קליבלנד קאבלירס טיירון לו (AP)
        ילמד מסטיב קר? טיירון לו (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        קליבלנד שוב לא צפויה להתעניין במיוחד בעונה הרגילה, בעיקר אם אייזאה יחמיץ חלקים משמעותיים ממנה. השאלה היא אם גם בלי קיירי ועם חרב העזיבה של לברון מונפת מעל הצוואר, הקבוצה הזאת תצליח לשחזר את יכולת הפלייאוף מהשנים האחרונות. ההימור הקל הוא שחזור העונה שעברה עם הגעה קלה לגמר והפסד קל לגולדן סטייט, אך הפעם מדובר בסיטואציה שברירית במיוחד והפעם אמורה לחכות במזרח קבוצה אחת איכותית עם שחקן אחד שיגיע לסדרה מול קליבלנד במוטיבציית שיא.

        לאחר זיג-זגים רבים, בחרתי באופציה השמרנית בה לברון בגרסתו הנוכחית הוא שחקן שתמיד מוצא דרך להתעלות בפלייאוף ולסחוף אחריו את החברים לקבוצה. על הבריאות של אייזאה כבר קשה מאוד להמר, אך גם בלעדיו לא בטוח שההבדל יהיה משמעותי. אז ההימור הוא על 53-55 ניצחונות, ניצחון קשה בגמר המזרח, הפסד בגמר ותחילת פרק הלייקרס.

        הפודיום: טופ-10 צ'מפיונס, הפמליה של ניימאר, רונאלדו מחפש שושלת