פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הדרך המהירה לאבדון: לקראת פתיחת עונת 2017/18 של ברוקלין נטס

        הבעלים המיליארדר כבר איבד עניין, הסגל מלא בשחקנים עם חוזים גרועים, ולמרות שהיא משחקת את הכדורסל הכי מהיר וקצבי בליגה, ברוקלין עדיין נראית בדרך לשום מקום. לפחות העונה יהיה את דיאנג'לו ראסל שיהווה סוג של אטרקציה

        קני אטקינסון מאמן ברוקלין (AP)
        סגנון מיוחד, בלי הרבה כישרון. קני אטקינסון (צילום: AP)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 62:20.

        סיימה את העונה: הכי גרוע שיש. עם המאזן הכי חלש בליגה, אבל בלי בחירת דראפט.

        שאול תחתיות. זו ככל הנראה הדרך הכי מדויקת לתאר את עונת 2016/17 מבחינת ברוקלין. הטרייד עם בוסטון ב-2013 בו הקבוצה שלחה שלוש בחירות דראפט עתידיות (ביחד עם הזכות להחליף בחירות) בתמורה לקווין גארנט ופול פירס היה הרגע בו הנטס התנגשו בקרחון. בשנים שלאחר מכן הם עוד הצליחו להישאר מעל המים, הם הגיעו לפלייאוף כמה פעמים, אפילו הצליחו להפריע ללברון פעם אחת בחצי גמר המזרח, אלא שבשנתיים האחרונות הספינה החלה לשקוע. כל הוותיקים הפכו לוותיקים מדי בשביל להיות רלוונטיים ובעקבות הטרייד ההוא עם בוסטון, לא הייתה לברוקלין דרך לרענן את השורות עם כישרונות צעירים.

        בעונה שעברה נראה היה שהדיסקט התחלף אצל הנטס. הם הפסיקו לנסות לרדוף אחרי הופעות פלייאוף שאף אחד לא יזכור (כנראה כי לבעלים, מיכאיל פרוחורוב, נמאס לשלם מס מותרות) והרשו לעצמם לשקוע. שון מרקס, הג'נרל מנג'ר החדש, ניסה למצוא כל מיני גניבות ברגעים האחרונים של הדראפט והביא את קני אטקינסון החביב בתור מאמן ראשי. הנטס היו קבוצה חביבה בעונה שעברה. הם שיחקו מהר (הכי מהר בליגה, למען האמת) וזרקו המון שלשות (באחוזים חלשים, חייבים לציין), אבל בלי בחירת דראפט שמחכה בסוף הדרך, הכיף הזה היה קצת חלול.

        כתבות קודמות בפרויקט מחממים את הפרקט:

        מילווקי המרתקת ממתינה לעוד התפתחות של הגריק פריק
        שיקגו בונה את עצמה מחדש, למרות אינספור טעויות
        דטרויט עוד עשויה להגיע לפלייאוף, למרות הקיץ הפושר
        אינדיאנה, עם טי ג'יי ליף, עומדת לקראת עונה סתמית
        קליבלנד מתכוננת לאתגר חדש בסטנדרט שלא הכירה

        דיאנג'לו ראסל, ברוקלין נטס (GettyImages)
        כוכב על אמת? דיאנג'לו ראסל (צילום: GettyImages)

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: דמארה קארול (טרייד, טורונטו) דיאנג'לו ראסל, טימופיי מוזגוב (טרייד, לייקרס), ג'ארט אלן (דראפט), אלן קראב (טרייד, פורטלנד), ג'רמי סנגלין, מילטון דויל (רוקיז, לא נבחרו בדראפט).

        עזבו: ג'סטין המילטון (טרייד, טורונטו), ברוק לופז (טרייד, לייקרס), אנדרו ניקולסון (טרייד, פורטלנד).

        הדבר הכי מעניין שקשור לנטס בקיץ הזה לא היה כל כך קשור אליהם, אלא בבחירה שלהם שהחליפה ידיים בין בוסטון ולקליבלנד באחד הטריידים הכי מעניינים בהיסטוריה. אבל אם אנחנו בכל זאת מתעקשים להתמקד במה שבאמת קשור לנטס, אחרי הקיץ הבא הם סוף סוף יסיימו לשלם את חובם לחברה ויקבלו שליטה על הבחירות שלהם בחזרה. בינתיים שון מרקס מוביל אסטרטגיה מעניינת, שלפיה הוא יקח על עצמו טעויות של קבוצות אחרות בתמורה לנכסים. זו הדרך הטובה ביותר להפיח קצת תקווה בקבוצה שהייתה הכי חסרת תקווה בליגה בשנים האחרונות והדרך הזו הוכיחה את עצמה עם הטרייד על טימופיי מוזגוב בו הלייקרס שילמו מס בדמות דיאנג'לו ראסל.

        עדיין לא ברור האם ראסל הוא רכז פותח לגיטימי בליגה אחרי שבעונת הרוקי שלו כל תפקידו היה להביא את הכדור לקובי בריאנט ובעונה האחרונה הוא חווה המון עליות וירידות, אבל הוא שחקן צעיר וכישרוני, ולא היו כאלה בברוקלין בשנים האחרונות. ביחד עם כריס לוורט, רונדה הוליס ג'פרסון, ג'ארט אלן ובחירת הדראפט מטורונטו בדראפט הבא (שהגיעה כהוקרת תודה על כך שהנטס בלעו את החוזה של דמארה קארול) הנטס יכולים סוף סוף להגיד שנקודת השפל מאחוריהם.

        היה עוד צעד של הנטס שקצת יותר קשה להסביר אותו. הם קלטו את החוזה המעיק של אלן קראב (שהם אלו שיצרו אותו בקיץ שעבר כאשר הציעו לו טיוטת חוזה כשהיה שחקן חופשי מוגבל) בלי איזשהו ממתיק שיעזור להחליק את הגלולה המרה הזו בגרון. יכול להיות שהם מאוד אוהבים את קראב, והוא בהחלט שחקן לא רע עם שיער נהדר, אבל עם תקרת השכר המכווצת, חוזים גרועים חזרו להיות באופנה, וזה של קראב הוא כנראה האופנתי מכולם.

        שון קילפטריק, ברוקלין נטס (AP)
        השריד הבולט מהעונה שעברה. שון קילפטריק (צילום: AP)

        מה מי מו

        חמישייה: דיאנג'לו ראסל, ג'רמי לין, אלן קראב, רונדה הוליס ג'פרסון, טימופיי מוזגוב.

        ספסל: כריס לוורט, שון קילפטריק, ספנסטר דינווידי, אייזאה ווייטהד, דמארה קארול, ג'ו האריס, טרבור בוקר, קווינסי אייסי, ג'ארט אלן, ג'קמי סנגלין, מילטון דויל.

        מאמן: קני אטקינסון, עונה שנייה בליגה כמאמן ראשי.

        מועמד לפריצה: דיאנג'לו ראסל. ראסל לא היה יכול לבקש סיטואציה טובה יותר. אחרי שבזמן שלו בלייקרס קיבלנו תחושה שהוא יותר כתב ב-TMZ מאשר הרכז של הקבוצה, הוא מגיע לסיטואציה שבה הוא מקבל את המפתחות. אין לו את הצל של קובי בריאנט ואין לו את אור הזרקורים של לוס אנג'לס שיפריע לו. זה הזמן שלו להזכיר לכולם למה הוא נבחר במקום השני בדראפט לפני שנתיים בלבד. בדרך כלל זה לא מבשר טובות אם שחקנים שנבחרו כל כך גבוה עוברים בטרייד כל כך מהר, אבל במקרה של ראסל יש נסיבות מקלות (הלייקרס חשקו בלונזו בול ולא היה הגיון לשחק עם שניהם ביחד, וגם, אתם יודעים, לברון וקיץ 2018) והסגנון המהיר והקצבי של אטקינסון אמור לעשות לו טוב.

        גולת הכותרת: הסגנון המהיר והקצבי של אטקינסון. הנטס הם לא בדיוק הקבוצה הראשונה שהייתי ממליץ לכם ללכת לראות בליג-פאס. כנראה גם לא השנייה. אבל הם משחקים סגנון כדורסל יפה לעין. הוא חסר קצת כישרון, ובאופן כללי לפרנצ'ייז הזה חסרה קצת נשמה, אבל מי שאוהב כדורסל יוכל להתחבר למשחקים שלהם. גם למי שיש בעיות שינה.

        האקס פקטור: תקרת השכר. הנטס קצת סגרו לעצמם את האופציות עם החוזה של קראב וכעת אין להם ממש מקום לקלוט איזה לואל דנג כזה ולקבל עוד בחירת דראפט על העבודה הקשה שלהם. בעידן החדש בו כסף חזר להיות בעל ערך ב-NBA, יתכן מאוד שהנטס עוד יתחרטו על המהלך הזה. זה אקס פקטור קצת בדיעבד ואם לומר את האמת, הוא לא ממש האקס פקטור הכי מעניין בליגה, אבל זה מה שיש לנו בעולם האפור של הנטס.

        המפתח: ההשתלבות של דיאנג'לו ראסל ושאר הצעירים. הנטס פחות או יותר ויתרו על הרעיון של להיות רלוונטיים בשנתיים הקרובות עם כל החוזים הגרועים שהם לקחו על עצמם ועצם העובדה שאין להם בחירת דראפט בקיץ הבא, וזה שם המון אחריות על הכתפיים הצעירות של ראסל, הוליס ג'פרסון, לוורט ואלן. הם יהיו אלה שיצטרכו להפוך את הנטס מבית קברות לחוזים מפוקפקים לקבוצה אטרקטיבית. בעוד שנתיים הנטס יקבלו בחזרה את השליטה על הבחירות שלהם, יהיו להם דונמים של נדל"ן פנוי מתחת לתקרת השכר וזה יהיה הרגע בו נראה את הנטס מנסים לחזור להיות רלוונטיים. לדרך בה ראסל ושאר הצעירים יניעו את הקבוצה בשנה-שנתיים הקרובות תהיה השפעה אדירה על איך יראה הניסיון הזה.

        שחקני ברוקלין נטס חוגגים עם ברוק לופז (AP)
        איך הקו הקדמי ייראה בלעדיו? ברוק לופז (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        הנטס יהיו טובים יותר מהעונה שעברה, גם כי יש להם יותר כישרון מב-2016/17 וגם כי אין להם שום תמריץ להפסיד. עם זאת, הם לא יהיו הרבה יותר טובים, כי עדיין לא יהיה להם מספיק כישרון ב-2017/18 וגם כי אין הרבה קבוצות השנה עם תמריץ להפסיד. במערב כמעט כולן רודפות אחרי הפלייאוף וגם במזרח קשה לסמן יותר משלוש קבוצות שבוודאות יעשו טנקינג. הדרך לגאולה מבחינת ברוקלין עדיין ארוכה. 54:28, מקום 13 במזרח.