הספינרים מציגים: ההתנתקות של הבעלים דייויד פדרמן מהמועדון

בווידיאו: עוד הפסד משפיל למכבי תל אביב, הפעם מול גלבוע

1. איינארס בגאצקיס מוריד לספסל את אנדרו גאודלוק. גאודלוק ממלמל משהו לניקולה וויצ'יץ'. וויצ'יץ' רוטן בפני בגאצקיס. שמעון מזרחי מתעצבן ושואל את ליאור ליובין למה לא מכניסים את ג'ו אלכסנדר. ליובין מציע להחזיר את גאודלוק. בגאצקיס מסכים. גאודלוק קולע שלשת ניצחון וחוגג. בעצם לא. ג'ייסון סיגרס קולע שלשת ניצחון וחוגג. צלם בהיכל. הלם בהיכל. הלם? לא ממש. ממש לא.

הדקות האחרונות במשחק בין מכבי תל אביב לגלבוע/גליל מעידות על כל כך הרבה, ממחישות כל כך הרבה. יום חמישי, יד אליהו, והצהובים שוב מפסידים. בשבוע הבא הם יסגרו חודשיים תמימים ללא ניצחון בית. אז נכון, להפסד הליגה ה-13 אין משמעות אמיתית; הרי שלוש מארבע האלופות האחרונות בישראל בכלל לא סיימו במקום הראשון בליגה. אבל ההפסד הזה - ובעיקר ההתנהלות על הספסל וסביבו - בא בתזמון אומלל מבחינת ראשי הקבוצה, בעיצומו של קמפיין להרגעת הרוחות הסוערות מסביב.

הלחץ במכבי תל אביב גדול, ולא בגלל האליפות שתבוא או לא. הקרחות ביציעי ההיכל מתקבלות בהבנה, או לפחות בהשלמה, לאור הכישלונות על המגרש והיעדר העניין בכל מה שקשור לעונה הזו של "12 שחקני היורוליג" ו"מאמן העתיד" שמדריך אותם. אבל מעבר לפינה כבר נראית העונה הבאה, והיא מפחידה את ראשי המועדון. הם כל כך חוששים, עד שהמכתב לחידוש המינויים - שבדרך כלל מוצג עוד לפני חג הפסח - ממאן להישלח.

עשרות שיחות - אולי מאות - התקיימו בימים האחרונים בין נציגים רשמיים מטעם מכבי לבין האוהדים. אוהדים שהביעו מחאה ברשתות החברתיות קיבלו פניות בצ'אטים, והוצע להם להיפגש ולשטוח את טענותיהם; אוהדים שאינם מנויים קיבלו הצעות טלפוניות לכרטיסים בחינם ולמתנות אם רק יואילו בטובם להגיע למשחקים. מי היה מאמין. מכבי תל אביב, שמילאה אולמות והותירה רשימות המתנה, מתחננת בפני צופים שיופיעו.

הבעיה הגדולה של המועדון, ואת זה כבר מבינים מנהליו, בכלל לא נוגעת לכישלונות על המגרש. לפני שינסו לבנות סגל מבטיח ומצליח, שישקם לפחות במשהו את הריסות 2015, 2016 ו-2017, הם צריכים לגרום למישהו להאמין להם. לפני האמון, באה האמינות. כל הצהרה שיוצאת מטעם המועדון נתפסת מיד כספין, כאחיזת עיניים, כטריק שיווקי. אפילו מסרים מרגיעים, כביכול, על הורדה צפוי במחירי המינויים נענית ב"לא תקנו אותנו בנזיד עדשים".

עוד בנושא:

מכבי תל אביב הפסידה על הבאזר בבית לגלבוע/גליל
סיגרס: "לא היה לי מה לעשות אז זרקתי". בגאצקיס: "חגגנו מוקדם"
מכבי תל אביב מיואשת: "השחקנים חסרי ביטחון בהיכל", אלכסנדר כעס

2. מסרים מעניינים יוצאים באופן חצי רשמי. דייויד פדרמן, שנטל מחדש את המושכות בקבוצה לפני שנה וחצי, לקח צעד אחורה. ולאן עוברת השליטה? שוב, ל"בנים של". דני פדרמן, שהתפטר לפני פחות משנתיים מתפקיד המנכ"ל המשותף, נותר פעיל מאוד מאחורי הקלעים. בתחילה עוד ניהל בעצמו מגעים עם שחקנים. אחר כך היה זה שיצא עם וויצ'יץ' לבלגרד כדי לסגור את הדיל הכפול עם מאיק צירבס וקווינסי מילר.

הדרך בה התגלתה התפטרותו של פדרמן ג'וניור, שהודלפה "במקרה" ארבעה חודשים לאחר התרחשותה - דקות ספורות אחרי תבוסה ביתית להפועל ירושלים בתחילת העונה שעברה, מסמלת את התרבות הניהולית במכבי של השנים האחרונות. תרבות שמאחוריה עומדים בעיקר ספינים, ספינרים וספינולוגים. תרבות שבמסגרתה כל צד בצוות הניהולי מנסה לזרוק אחריות על הצד השני.

כך או אחרת, כעת חוזר דני פדרמן לקדמת הבמה. הוא ושי רקנאטי, בנו של אודי, דומיננטיים מתמיד. "להגיד שדיוויד לקח צעד אחורה זאת תהיה הגדרה עדינה מאוד, בלשון המעטה", אומר גורם המעורה בנעשה בתוך מכבי. "לא סתם הוא עזב את מקומו ליד הספסל והתיישב במשחקים האחרונים ביציע. הוא החליט לנתק את עצמו מכל מה שקשור לניהול השוטף, היומיומי והמקצועי".

אבל רגע, בעצם היינו כבר בסרט הזה. וכאן טמונה הבעיה. "אני חושב שהם טובים מאיתנו. דני ושי לא מוכנים להפסיד כסף. גם אנחנו לא מוכנים, אבל ברגע האחרון משלמים. הם מסוגלים להתווכח על 30 אלף יורו ולבטל עיסקה (הערה: בדיוק כך, מאוחר יותר, איבדה מכבי את קית' לנגפורד, ריצ'רד הנדריקס וטייריס רייס; א"ו). אם היינו זזים הצידה, מכבי הייתה מפסיקה להפסיד כסף. כל עוד שמעון, אני ואודי באזור, הסנטימנטים יגברו על השכל. מבחינתי כולנו יכולים ללכת הביתה ותהיה מכבי חדשה, ולדעתי יותר טובה. בשורה התחתונה הם צריכים להוביל". את הדברים הללו אמר דיוויד פדרמן לא השבוע ולא לפני שבועיים, אלא לפני חמש שנים תמימות, בראיון לאלי סהר ולאבי סגל ב"ישראל היום".

למה שזה יהיה שונה הפעם? מי אמר שלא תהיה "השתלטות מחדש" על ידי הדור הוותיק בעת משבר - כפי שקרה בשלהי 2015? ייתכן שהפעם יועברו המושכות באופן רשמי ומוחלט, שאין ממנו דרך חזרה. אפשרות אחת שעלתה היא שהזכויות על אחוזי הבעלות בחברה יועברו באופן פרסונלי לבני הדור הצעיר; אפשרות נוספת היא שהם יישאו בתפקידים הבכירים והרמים ביותר במועדון.

האם זה אומר שמזרחי יהפוך למעין נשיא כבוד, ובתפקיד היו"ר - לראשונה זה כמעט 50 שנים - יאחז מישהו אחר? ימים יגידו.

3. על פי תורת ניהול המשברים החדשה, במכבי מודים בטעויות ומחבקים את הביקורת. הם נשבעים שהלקחים הופקו. שלא תהיה עוד התערבות על ידי הבעלים בהחלטות של הדרג המקצועי. שאת הקבוצה לעונה הבאה יבנה המאמן (יהא אשר יהא) בצוותא עם המנהל המקצועי. כלומר, וויצ'יץ'.

אז למה חובת ההוכחה מוטלת על ראשי הקבוצה, ומדוע אף אחד לא מאמין להם? בראש ובראשונה, בגלל שאין סיבה להאמין. במהלך העונה שעברה, באותה מסיבת עיתונאים מפורסמת, אמר פדרמן כי "ניקולה אחראי על כל מה שקשור לקבוצה ולצד המקצועי. הוא מרכז את כל העניינים בנוגע לשחקנים וכו' ואנחנו יושבים ומדברים איתו". בפועל, משלים וויצ'יץ' את עונתו הרביעית בתפקיד - ואיש, כולל הוא עצמו כנראה, לא יודע להגדיר באמת מה הוא עושה.

כך או אחרת, במסגרת המאמצים לפייס את הקהל, מכבי תתקשה "להעביר" את הגדלת הסמכויות של הקרואטי. בצדק או שלא, הוא נתפס כסמל לכישלונות של שלוש השנים האחרונות. ייתכן כי הליכתם של הבעלים הוותיקים לאחור תיתפס כמהלך נכון לקראת שינוי; ספק אם קידומם של מי שכבר היו שם ולא ממש הצליחו יהיה הפתרון.

4. בשבוע האחרון השתנה משהו. "מטה המאבק להצלת מכבי תל אביב מעצמה" הוקם, ויותר מ-1,800 גולשים בפייסבוק הצטרפו אליו; חלקם אינם מזדהים עם המחאה, יש שם גם עיתונאים וסתם סקרנים ומשקיפים, אבל המאסה מרשימה. לראייה: קבוצת נגד, "מכבי באש ובמים", שנפתחה בעידוד ובתיאום גורמים בתוך המועדון עצמו (שתומכים בעצמם?), לא הצליחה לגייס אפילו 350 משתמשים. גם זה, כנראה, אומר משהו.

מכבי תל אביב הצליחה לייצר מאזן אימה מול אוהדיה. עד לא מזמן, מי שהעז לצאת נגד ראשי הקבוצה, למתוח ביקורת או למחות נענה ביד ברזל והותקף באופן אישי. "אלה לא אוהדים אמיתיים, עדיף שלא יבואו", השיב שמעון מזרחי לראשי שער 11 שמחו אשתקד על העלייה הצפויה במחירי המינויים; דיוויד פדרמן הורה לשחקנים לא לחגוג עם האוהדים מהגוש המעודד את הזכייה בגביע המדינה; וה"הטבות" שניתנות לארגונים (הסעות וכרטיסים למשחקי חוץ, חדר ציוד בהיכל, גישה לפרקט) נלקחו מהם.

השיטה הזו הניבה תוצאות. ראשי הארגונים השונים מרחבי ההיכל נאלמים דום אל מול הקריסה המפוארת של המועדון - על המגרש ומחוצה לו. הקהל זועם, כועס וכואב, אבל ה"בוסים" שלו ביציע מדכאים כל קול שמנסה לצאת נגד ההנהלה. הם משתמשים בסיסמאות ממיטב הז'רגון הקלישאתי כגון "אוהד אמיתי תומך דווקא כשקשה" ו"לאהבה שלנו אין תנאים" (אלא אם מעלים את המחירים, כמובן), אבל האמת היא שהם בסך הכל חוששים ומפחדים. מאזן אימה, כבר אמרנו.

לכן, אותו "מטה להצלת מכבי", שאינו קשור למי מהארגונים, הפך למקרה בוחן מרתק. הוא לא ממוסד, ניכר שהוא גם לא ממש מאורגן או מתואם. גם במכבי לא כל כך יודעים איך לאכול אותו. אתמול הגיעו כמה עשרות אוהדים והניפו שלטי מחאה נגד הבעלים במהלך המשחק. "תחזירו לנו את מכבי", "רוצים שקיפות", "שומעים את הקולות?", "להתפטר? החלטה קלה (02:27)", היו חלק מהמסרים העוקצניים והחדים. לא צריך יותר מזה כדי לייצר תמונת ניצחון, כדי ליצור את האפקט, כדי לעודד המשכיות.

5. מי שעומד מאחורי יצירת הקשר האישי עם האוהדים השונים הוא מנהל קשרי החוץ והקהילה במועדון, הקפטן לשעבר דורון ג'מצ'י. הוא פונה לאוהדים שמביעים דברי מחאה ומציע להם חברות בפייסבוק, מפתח איתם שיחות ומזמין אותם להיפגש מתי והיכן שרק ירצו.

"זו הייתה יוזמה אישית שלי, ולא קיבלתי הוראה מאף אחד", מסביר ג'מצ'י, "אני פונה לאנשים מכל השכבות והגילאים, מנויים או לא, מגיעים להיכל או לא. אני נפגש איתם בלי תנאים מוקדמים, שומע ולומד, מסביר מה שאפשר. צריך להודות: נוצר כאן ואקום, שמקורו בכשל תקשורתי של מכבי. לא דיברנו או התראיינו, לא הסברנו את עצמנו, וזה אחד הלקחים שאנחנו צריכים להפיק".

דורון, זה נתפס אחרת. לפני שנה, כשהיה ברור שההיכל יתמלא בכל מקרה, מזרחי הרשה לעצמו לתקוף את מי שמעז למחות. היום, כשמכבי בשפל וכשהיציעים מתרוקנים, אתם רוצים לשבת ולשמוע, נותנים מקום ולגיטימציה לשיח אחר. נראה שאתם בלחץ.

"לשמעון, אחרי כל מה שעשה במועדון הזה, מותר להגיד דברים שלאחרים אסור. אבל אנחנו לא כועסים על אף אחד, כי הצדק נמצא עם אלה שמתלוננים. אין ויכוח שנכשלנו בשנים האחרונות. אנחנו מתוסכלים וכועסים על עצמנו שפישלנו בדברים מסוימים. כשאני פונה לאנשים, הם קודם כל מופתעים מזה שאנחנו רוצים להיפגש. הם לא ידעו, כנראה בצדק, שדעתם חשובה ושרוצים לשמוע אותם".

אבל האוהדים רוצים שינוי. הם לא מאמינים להבטחות שכבר ניתנו בעבר.

"אני שומע הכל, אנשים מטיחים בי את כל מה שמפריע להם, אבל אני חושב שהאנשים שהביאו את מכבי לאן שהביאו, ובמשך 40 שנים קצרו הצלחות חסרות תקדים, ראויים לקבל את ההזדמנות לתקן".