שבע נקודות - זה הפער שצריכה לסגור ברצלונה ממוליכת הליגה ריאל מדריד על מנת להיות אלופת ספרד בפעם הרביעית ברציפות. הקבוצה הנוכחית, בעידן פפ גווארדיולה, מעולם לא מצאה עצמה בנקודה בעייתית שכזו, בבור כה עמוק. כעת היא נאלצת להתמודד עם אתגר חדש בסיטואציה אחרת לגמרי - בתור הרודפת ולא הנרדפת. כאשר ההגמוניה בליגה בסכנה גדולה מתמיד והשושלת עלולה להיקטע, אי אפשר שלא לתהות כיצד ישפיע אובדן האליפות המסתמן על עתידה של אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריית המשחק. הנה שלוש השלכות אפשריות.
1. פפ גווארדיולה עוזב
לפני שנתיים האריך פפ גווארדיולה את חוזהו ב-20 בינואר. בשנה שעברה המתינו ראשי ברצלונה עד ה-8 בפברואר, אז ניאות המאמן לחתום לשנה נוספת. למרות הרצון העז של סנדרו רוסל ויתר חברי ההנהלה, ועל אף ההפצרות החוזרות ונשנות מצד השחקנים הוותיקים, גווארדיולה לא מוכן לחתום על חוזה ארוך טווח. "אני מתחיל כל יום במחשבה שמחר אעזוב", הסביר באחת ההזדמנויות המאמן בן ה-41. "אני עובד טוב יותר כשיש לי את החופש הזה והאפשרות להחליט על גורלי. חוזה ארוך טווח עלול לגרום לאובדן התשוקה. זה הדבר החשוב באמת". בברצלונה מבינים את זה, אך העיכוב בהחלטה על המשך ההתקשרות מכניס את המערכת ללחץ לא בריא. אי חתימה בשבוע הבא - בדיוק שנה אחרי ההסכם על החוזה הקודם ושבוע לפני חזרתה של ליגת האלופות תהווה יותר מרמז לתחושת מיצוי המקננת בגווארדיולה.
גם אם יחתום על החוזה כדי לייצב את השורות לקראת רגעי ההכרעה של העונה, אין זה אומר שבמקרה של אובדן האליפות הוא לא יבקש להיפרד מברצלונה בקיץ. גאיסקה מנדייטה, ששיחק בברצלונה בעונת 2002/3, טען השבוע: "יש סיכוי שהפרידה תגיע כבר בקיץ, תלוי איך העונה הזו תסתיים. גווארדיולה יחליט על הרגע המתאים. אני מאמין שבקרוב כבר נוכל לראות אותו בקבוצה חדשה, אולי בליגה האיטלקית שם צבר ניסיון כשחקן". פפ אכן רמז בעבר על רצון לעבוד באיטליה, לאחרונה גם הזכיר את אתלטיק בילבאו ולצד ההצלחות האדירות בברצלונה הבין שבשלב מסוים יצטרך להוכיח את עצמו מחוץ לבית החם. במקום בו לא ייחשב קונצנזוס.
אין אדם שזוכה ליחס כה אוהב ומכבד בברצלונה כמו גווארדיולה. גם לא ליאונל מסי. בארבע שנות עבודה בקבוצה הבוגרת הוא הספיק לצבור לעצמו כוח עצום, יותר מכל מאמן אחר שעבד במועדון בעידן הכדורגל המודרני. פפ זוכה לתמיכה חסרת תקדים הן במסדרונות ההנהלה, הן בחדר ההלבשה והן ביציעים. כמי שגדל מינקות על פילוסופיית הכדורגל של ברצלונה, גווארדיולה עבור כולם הוא המנהיג הבלתי מעורער של הפרויקט הקטלאני. עם 13 תארים מתוך 16 המפעלים בהם קבוצתו השתתפה ולמרות הידיעה שאין מקום מתאים יותר עבורו, בסביבתו של גווארדיולה קיימת ההרגשה כי ברגע שהקבוצה תיעצר זה הסימן מבחינתו להמשיך הלאה. אליפות של ריאל מדריד, במובן מסוים, עשויה אף להקל עליו לקבל את ההחלטה.
2. השושלת נקטעת
ברצלונה של גווארדיולה, כאחת הקבוצות המרשימות בתולדות הענף, עומדת לא פעם בהשוואות היסטוריות כאלה ואחרות. ההשוואה השכיחה מכולן היא ל'דרים טים' של יוהאן קרויף, אותה ברצלונה שסחררה את אירופה בתחילת שנות ה-90 עם ארבע אליפויות רצופות בספרד וזכייה אחת בתואר האירופי ב-1991/2. ברצלונה של קרלס פויול, צ'אבי ומסי ניצבת כעת מרחק אליפות אחת מהשיא החלומי של ה'דרים טים', אך אם תנושל מהכתר לא רק שלא תצליח להשוות את הרצף, אלא תיאלץ להתמודד עם הצד האפל של ההצלחה. הרגע בו השושלת נעצרת והחלום הופך לסיוט.
בארסה של קרויף לא ידעה לקום מהקרשים אחרי שאיבדה את האליפות לטובת ריאל מדריד ב-1994/5, בעונה שהייתה עדיין תחת טראומת התבוסה המשפילה 4:0 בידי מילאן בגמר האלופות. העונה שלאחר מכן לוותה במאבקי כוח והסתיימה גם היא ללא תואר. ברצלונה הגדולה נעלמה לשנתיים מהרדאר האירופי, הכוכבים חיפשו את דלת היציאה והקבוצה ניסתה להתנתק מתחושת הדכדוך שהשחיתה כל חלקה טובה. השנתיים האחרונות של קרויף - אותן שנים שלדעת רבים הפכו אותו לאדם ממורמר וחשדן - הן גם החשש הגדול של גווארדיולה, קשר הקבוצה באותה תקופה.
ראשי המועדון, שהשכילו בשנים האחרונות להפוך את ברצלונה למותג עולמי ולמועדון חזק ומבוסס, מודאגים הרבה פחות. הפער שיצרו על פני מרבית קבוצות הליגה מבטיח להם בכל מקרה מקום בליגת האלופות, ובשל כך גם מרחב תמרון רחב. הכסף זורם, אקדמיית 'לה מאסיה' היא בית חרושת לשחקנים והתחרות ברורה (רק ריאל מדריד). מנקודת מבטם, אובדן אליפות או במקרה היותר גרוע, עונה נטולת תארים - זה לא יותר ממכה קלה בכנף. בניגוד לפעם הקודמת, התקומה תהיה מהירה.
3. חילופי המשמרות מזורזים
בין שלל הסיבות לצירופו של ססק פברגאס בקיץ, הסתתרה גם הכוונה של גווארדיולה להנחיל לשחקניו את שיטת ה-3-4-3. בין היתר, נועדה השיטה החדשה לחפות על חסרונו של קרלס פויול הנוטה להיפצע, וכך גם להתחיל להסתגל לעידן שאחרי הקפטן. חשיבותו של פויול ידועה וברצלונה פשוט לא מסוגלת להפסיד כשהוא על המגרש בשנתיים האחרונות, אבל הבלם מתקרב לגיל 34 ואין יורש באופק. זכייה של ריאל מדריד באליפות עשויה להביא לשינוי מחשבה בברצלונה ולזירוז חילופי המשמרות, מבלי להמתין לישועה מהאקדמיה.
המשמעות: אחרי שכלל לא היוותה פקטור בחלון של ינואר, ברצלונה תדבר חזק בשוק ההעברות בקיץ. טיאגו סילבה הוא הבלם הבכיר שמוזכר כמחליף אפשרי לפויול. הברזילאי של מילאן, בדיוק כמו מועמדים אחרים להצטרף דוגמת ג'ורדי אלבה וגארת' בייל, עונה בדיוק לדרישות של אלופת אירופה. שלושתם טכניים מאוד, צברו ניסיון ברמות הגבוהות של אירופה ומספיק ורסטיליים כדי לאייש מספר עמדות על המגרש, ובמערכים שונים. אם בארסה אכן תצטרך לעשות את השינויים המדוברים, פויול יהפוך ללא יותר משחקן משלים.
אובדן אליפות עשוי גם להוביל בעונה הבאה עם גווארדיולה או בלעדיו להודאה בטעות. ברצלונה נותרה העונה ללא חלוץ טבעי בסגל, מאז פציעתו הקשה של דויד וייה. צירוף שחקן בינואר, כאמור, כלל לא עמד על הפרק, ובמשחקים האחרונים גילתה ברצלונה כי הקבוצות היריבות למדו להגביל את שיטת החלוץ הנסוג שלה בהתקפה. כאשר האלופה מנסה לשנות ולהפתיע, אין לה יותר מדי אופציות. לכן, אחרי סמואל אטו, זלאטן איברהימוביץ' וכמובן וייה, אל תופתעו אם בקיץ הקרוב תנחית ברצלונה חלוץ בכיר נוסף בקאמפ נואו שיוכל להשתלב במשחק המסירות ולצד זה גם להעניק לה מימד אחר. הרבה תלוי במידת הכשירות של וייה וברצון של ברצלונה להסתמך עליו. ניימאר, הולק ורובין ואן פרסי כבר בהיכון.
