כשיותר מדי עיתונאים איטלקיים שאלו על 2:2, תומאס סודרברג התעצבן. הוא הכה עם האגרוף על השולחן, ואז הכה בחזהו. "לא יהיה דיל עם דנמרק", צווח מאמן שבדיה ביורו 2004. "זה משחק של כבוד, של תשוקה". הקולגה הדנית מורטן אולסן הוסיף: "זה מגוחך. אל תדברו על זה אפילו. אנחנו אנשים ישרים, אנחנו הולכים לנצח במשחק, וזהו. איטליה יכולה לדבר כמה שהיא רוצה". המאמן השבדי הנוסף, לארס לארברג, חתם: "לא יהיה אפשרי לשחק על 2:2 מול דנמרק וזה לא ייגמר ב-2:2 זו תוצאה לא שגרתית".
נגמר 2:2.
מטיאס ג'ונסון, דקה 89, שלח את שבדיה שלו ואת דנמרק להמשך הטורניר, ואת איטליה לשכתב את ספר הקונספירציות של הספורט. גליץ' חגיגת השער של אנטוניו קסאנו, בניצחון הדרמטי של איטליה על דנמרק, לא יישכח. השמחה הפכה לבכי תוך חלקיקי שנייה.
כמה שנים לאחר מכן, העסק נחשף במגזין השבדי "אופסייד". לפי התחקיר, בחימום שאל אריק אדמן השבדי את דניאל ינסן הדני: "נו, נלך על 2:2?". ינסן לא בזבז זמן: "אוקיי, אבל אתם סופגים ראשונים". שבדיה אכן ספגה ראשונה, משער נפלא של ג'ון דאל טומאסון. הנריק לארסון השווה בפנדל בדקה ה-47, טומאסון עשה 1:2 לפי התוכניות. אז צעק השבדי אנדרס אנדרסן: "נו, לעזאזל, תתנו לנו להשוות כבר!". תומאס גראבסן ענה בג'נטלמניות: "אוקיי, אבל לפחות תלכו קדימה". החגיגות בסיום המשחק היו כפולות. תיקו מצוין. השבדים דפקו גליץ' כאילו לקחו גביע. כשמרקוס אלבק השבדי החל לרדת לכיוון חדר ההלבשה, הוא הורם באוויר. הוא הסתובב לראות מי מרים אותו, וזה היה שוער דנמרק תומאס סורנסן. "תוריד אותי, תוריד אותי", צרח אלבק. "זה נראה מביך".
שער אחד מעיתוני הבוקר של שבדיה פרגן בכותרת: "ברכותיי איטליה, ניחשתם נכונה".
הנקודה ברורה כשספורטאי יכול להיות לא ספורטיבי, הוא כנראה יהיה לא ספורטיבי.
עונה נהדרת בליגה העל הישראלית לא יכולה היתה להיגמר יותר נהדר מזה. מחזור אחרון בתחתית, שש יורדות פוטנציאליות. שיטת הפלייאוף האדירה שוב הצדיקה את עצמה. איכשהו, כמובן, שש הקבוצות משחקות בינן לבין עצמן. הרבה תסריטים יש בראש, אבל תסריט אחד מחזיר אותנו עד ליורו 2004. אולי אפילו עד ישראל של 1982, כששמשון היתה צריכה נקודה כדי להבטיח הישארות והפועל כפר סבא היתה צריכה נקודה כדי להבטיח אליפות אליפות. מה אתם יודעים, נגמר 0:0. אומרים שהכדור לא יצא מעיגול האמצע.
והנה, ב-2013, אם סכנין מנצחת את בית"ר ירושלים 0:1, והפועל עכו מנצחת את הפועל חיפה 0:1 (גם 0:2 יעבוד), ארבע הקבוצות הללו מבטיחות עונה נוספת בליגת העל. במקרה כזה, היורדת תבוא מנתניה, שם ראובן עטר יילחם באלישע לוי והפועל באר שבע. אין פה חס וחלילה האשמה אלא רק התראה. יכול להיות שבסכנין באמת ירצו רק להוריד את בית"ר, ובית"ר באמת תרצה להוריד את סכנין. ואומרים על ניר קלינגר שהוא המאמן הכי ספורטיבי שיש. אבל גם בדנמרק ובשבדיה אמרו שלא יכול להיות 2:2. ובניגוד לשבדיה נגד דנמרק, הפעם לא צריך תוצאה מופרכת. זה לא 2:2 הזוי. הפעם מדובר ב-0:1, תוצאת הכדורגל הכי נפוצה שיש.
בהפועל חיפה מגיעים כנים לקראת עכו. "רק 3:0 יוריד אותנו", אמרו שם, "ולא נפסיד 3:0 כי עכו לא יבואו לשחק על 0:3. הם יבואו לשחק על 0:1".
בסכנין מיהרו להגיד שזה לעולם לא יקרה. "לא נשחק על תוצאה מול בית"ר", טוענים שם הבוקר. "בשביל האוהדים שלנו, להוריד את בית"ר זה יותר מאליפות". בבית"ר חושבים אותו דבר. אגב, בית"ר בדוחא מול סכנין, כששתי הקבוצות יכולות לרדת, זה אירוע הספורט הכי מטורף שיכול להיות בישראל. האצטדיון קטן, המונים ירצו לבוא ויותר מדי השלכות יכולות לגרום למראות קשים שכבר ראינו, ואפילו יותר מכך. הלוואי שהמשחק ייערך בדוחא. זה הדבר הראוי והספורטיבי לעשות. אבל אם הוא ייערך בדוחא, משטרת ישראל ועיריית רמת השרון ייראו יותר מפגרים ממפגרים, על כך שמשחק ההכתרה של מכבי תל אביב הוזז מאצטדיון גרונדמן.
אז סיכמנו שפעמיים 0:1, של סכנין על בית"ר ושל עכו על הפועל חיפה, מעביר את הזרקור לנתניה.
במצב כזה, המקרה של באר שבע קשה מאוד. כאילו המצב לא מספיק מופרע, ניצחון של נתניה בנוסף לתוצאות הנ"ל יגרום לבית מרובע. ארבע קבוצות עם 38 נקודות. וכאילו המצב לא מספיק מופרע, לארבע הקבוצות שיכולות לסיים עם 38 נקודות יש הפרש שערים כמעט זהה.
מכבי נתניה 9-
הפועל באר שבע 10-
בית"ר ירושלים 10-
הפועל חיפה 9-
גם בנתניה רואים אור במצב הקשה. שם שמחים שהפועל חיפה ובית"ר צריכות נקודה כדי להבטיח הישארות. במקרה כזה, שאחת הקבוצות משיגה נקודה, באר שבע בטוח נשארת. ואז לבאר שבע לא חשובה בכלל התוצאה מול נתניה. "אנחנו מקווים שלקראת הסיום בבאר שבע כבר יבינו שהם נשארו, ואז הם יחגגו בזמן המשחק ויהיה לנו קל יותר", היה הלך הדברים בנתניה.
הבעיה של באר שבע היא שהיא חלשה בכל קטגוריית שוברת שוויון. הפרש השערים שלה רע משל הפועל חיפה, וגם כמות שערי הזכות שלה נמוכה משמעותית משל שאר המעורבות. כלומר אסור לבאר שבע להפסיד בנתניה. אסור.
אסור גם שהישגים מהותיים יוכרעו על ידי הפרש שערים. זה נתון לכאורה נותן חשיבות יתרה לכל משחק ומשחק, אבל החסרונות עולים על היתרונות. בסופו של דבר, הפרש שערים גורמים לתופעות מוזרות. כמו ב-2002/03, כשהפועל פתח תקוה אירחה במחזור האחרון את מכבי תל אביב באצטדיון רמת גן, ואשדוד את מכבי חיפה בי"א. שתי הגדולות היו עם אותו מספר נקודות, והפרש השערים קבע. מכבי חיפה פתחה בבליץ על הקבוצה הספורטיבית מאשדוד. 0:5 בפחות ממחצית. בעולם המקביל, שלומי אדרי החליק, באשדוד היתה הפסקת חשמל והצהובים החלו להשתחרר. זה נגמר ב-0:3, חיפה ספגה שער ומכבי אלופה. גם עונת העלייה של הפועל תל אביב לליגת העל הוכרעה על פסטיבל כיבושים במחזור האחרון.
באופן אירוני, אותו שלומי אדרי נמצא העונה בצד השני של הסקלה. הוא ובני אילת היו עוד מסמר שגרם להפועל קטמון לאבד יתרון דו ספרתי בדרך לשוויון נקודות ושוויון בהפרש השערים מול מכבי קביליו יפו, במאבק על הכרטיס האוטומטי לליגה הלאומית מליגה א' דרום.
בליגה זו, כשיש הפרש שערים זהה, הולכים לפי מספר הניצחונות. ליפו יש יותר. אבל בעוד שיפו תפגוש את כפר יונה במחזור הקרוב, קטמון תארח את הקבוצה העלובה אורתודוכסים לוד. הלודאים כבר חטפו 8:2 במשחק הזוי מול יפו (מספרים שהשופט שרק לסיום המחצית הראשונה בדקה ה-43 ולסיום השנייה בדקה ה-88), ועלולים לחטוף תוצאה משפילה גם מקטמון. אבל לוד לא מתאמנת סדיר כבר חודשים, ואומרים שעלולה לא להופיע כלל במחזור הקרוב. אם לא תגיע לטדי, תספוג הפסד טכני 3:0.
פה האירוניה עולה שלב. מבחינת יפו, עדיף שלוד לא תגיע. כי אם כן, בטדי יתרחש טבח ספורטיבי. עם שלושה שערים יפו עוד יכולה איכשהו להתמודד; לא עם עשירייה, חס וחלילה. גם קטמון חטפה נזקים הזויים, עם ניצחון של יפו בערד בדקה ה-100, ופנדל לרעת הירושלמים באילת, ממש לקראת הסיום. מחול הקונספירציות בליגה הכי משוגעת בישראל כבר מזמן עלה רמה. ביפו מאשימים את קטמון, בקטמון מאשימים את יפו. אלה משכנעים את לוד לא להופיע, ואלה משכנעים את לוד להופיע אבל עם הנוער. הכול לכאורה, שום דבר לא הוכח, אבל הדם הרע בין שני מועדוני האוהדים הגיע לשמיים. עד כדי כך, שפורומי הקבוצות חסמו בהדדיות משתמשים מהקבוצה היריבה. כשלוהט, אפילו זכות הביטוי נפגעת.
את המאבק הזה, שצריך להיות מאבק טהור ויפה בין שתי קבוצות שהלוואי ויהיו בצמרת הכדורגל הישראלי, היו חייבים להכריע אחרת. אולי העונה עוד מאוחר מדי, אבל עליית ליגה, ירידת ליגה ואליפויות חייבות להיות מוכרעות בדרך אלטרנטיבית. משחק הכרעה, מאזן פנימי, מה שתרצו. זו פשוט פרצה לגנב. אחרי שהפועל תל אביב לקחה אליפות דרמטית ב-2009/10, אחרי קיזוז ובעזרת הפרש שערים טוב יותר, שינו בהתאחדות את החוקה וקבעו שהפרש שערים מצריך משחק אליפות. אחרי עונה, עם הקיזוז, הדבר בוטל. חבל.
הכדור עובר כעת למגרש של ההתאחדות, שיצרה שיטת פלייאוף מעניינת ומרתקת, ועל כתפיה האחריות לדאוג שהעונות הדרמטיות הללו גם בליגת העל, גם בלאומית וגם בליגה א' - יסתיימו עם סוף טוב וטהור.
התחלנו בחו"ל, נסיים בחו"ל.
דצמבר 1983, מוקדמות יורו 1984. הולנד מקום ראשון עם 13 נקודות, ספרד מקום שני עם 11 נקודות ומשחק חסר. רק אחת עולה לטורניר היוקרתי. המאזן הפנימי בין הנבחרת היה שווה, ולכן במקרה של שוויון נקודות, הפרש השערים קבע. ההולנדים החזיקו בהפרש שערים של 16+, הספרדים היו עם פלוס 5. המשחק החסר היה מול מלטה. הספרדים היו צריכים לנצח בהפרש של 11 שערים כדי להעפיל, דבר שלא היה נראה הגיוני, בהתחשב בכך שהם כבשו 12 שערים בשבעת המשחקים הקודמים בבית.
נגמר 1:12.
***
אז זהו, עכשיו נשאר רק להמר.
מה יהיה בדוחא? מה בנתניה? האם יובל נעים ישאיר את עכו? מי תצטרף להפועל רמת גן? לוד יופיעו למשחק בירושלים? יפו תשבור את כפר יונה?
יש לכם מושג? אתם מוזמנים להשאיר את הניחושים שלכם כאן. בעוד שבוע נחזור ונראה מי היה הכי קרוב לאמת. המנצח יזכה במקום בהרכב של האורתודוכסים לוד.
לטוויטר של אורן יוסיפוביץ
מייל: orenjos@walla.co.il
המחזור האחרון בליגת העל: בשעה 19:10
