אסף צור - הפועל תל אביב
ההחתמה הראשונה של הפועל תל אביב, מיד לאחר העלייה מהלאומית, התבררה כאחד המהלכים המוצלחים של הקיץ. עונה מצוינת בקרית שמונה סייעה לאסף צור למצב עצמו כשוער בכיר בליגת העל, וההתקדמות נמשכה גם אצל האדומים. הוא הוביל את הקבוצה שלו בדקות משחק, הוביל את שוערי הליגה במספר משחקים עם רשת נקייה (14) וספג רק 30 שערים, כשלפחות בסטטיסטיקה לא מופיעה לחובתו אפילו טעות אחת שהובילה לספיגה. אם נוסיף גם את העובדה שרשם יותר עצירות מכל שוערי הקבוצות הבכירות ולקח גם פנדל אחד (מול הפועל חיפה במחזור החמישי), נקבל את אחד הגורמים לעונה המרשימה של הפועל תל אביב, שגם חוזרת לאירופה אחרי 12 שנים.
גיא מזרחי - הפועל באר שבע
איזו התקדמות אדירה עשה גיא מזרחי אצל רן קוז'וך. זה התחיל במכבי נתניה והגיע לגבהים חדשים בהפועל באר שבע. בזמן שכל יתר קבוצות הצמרת בחרו לאייש את עמדת המגן הימני עם שחקנים זרים, האלופה רק הגבירה את ההתבססות על מזרחי, שבעונתו השנייה במועדון כבר הפך לבורג מרכזי בהגנה וגם לשחקן לגיטימי בנבחרת ישראל (כולל שער בכורה). עם כושר גופני אדיר, מיקום טוב והבנת משחק שמאפשרת לקוז'וך לעבור לשלושה בלמים במידת הצורך, מזרחי מעניק ורסטיליות להגנת באר שבע. לכך הוסיף גם שני שערי ליגה ובישול, לצד שער הניצחון הדרמטי בהארכה בחצי גמר הגביע מול בני יהודה.
אור בלוריאן - הפועל באר שבע
אם כבר קפיצות מדרגה. בעונה שעברה עבר אור בלוריאן תקופת התלמדות לצד מיגל ויטור ודורג תשיעי במספר הדקות מבין שחקני הפועל באר שבע, כשקרלוס פונק הגיע בינואר כדי לתפוס את מקומו. העונה כבר השאיר את הקפטן על הספסל לאורך רוב הקמפיין, היה הבלם הבכיר של קוז'וך ושיחק יותר מכל אחד אחר בדרך לאליפות. בלוריאן בנה את ההתקפות מאחור (הוביל את הליגה בכמות מסירות מדויקות, בפער עצום), כבש את שער הניצחון ב-1:2 הביתי על בית"ר ירושלים במחזור ה-22 וסך הכול תרם שני שערים ושלושה בישולים מעמדת הבלם. גם החתימה בקנזס סיטי מה-MLS לא גרמה לדעיכה ביכולת שלו, אלא רק ביססה את מעמדו. לפני שנתיים, כשחזר מהשאלה אחרי שירד ליגה עם הפועל תל אביב, מי חשב שעזיבה שלו תותיר חלל משמעותי בהגנת באר שבע?
לוקה גדראני - בית"ר ירושלים
הטעות הקשה שהובילה לשוויון של הפועל באר שבע במשחק העונה האחרון אולי הותירה כתם, אבל לא גורעת מגודל השינוי שחולל לוקה גדראני בהגנת בית"ר ירושלים. מרגע שהגיע ולקח פיקוד, כולם סביבו העלו את רמתם. בריאן קרבאלי הפך מפלופ בפוטנציה לאקזיט בפוטנציה, ירדן כהן המריא מהספסל עד לנבחרת וברק יצחקי יכול היה לצרף עוד שחקנים יצירתיים לקישור ברגע שידע שיש להגנה בוס אמיתי. התבוסה הצורבת בחיפה, שבסופו של דבר גרמה לאיבוד המקום הראשון והתואר, המחישה עד כמה משמעותי הבלם הגאורגי, שגם תרם שער ובישול ב-30 הופעות בליגה. איתו, בית"ר הפסידה רק פעם אחת העונה (2:1 במחזור ה-22 בבאר שבע). שלושת ההפסדים האחרים היו בלעדיו.
רוי רביבו - מכבי תל אביב
עד למחזור ה-30 של העונה שעברה, היו לרוי רביבו ארבעה בישולים בליגת העל (ב-63 הופעות). מאז השתתף בעוד 38 משחקים, בהם הוסיף לא פחות מ-19 בישולים. בשלהי הפלייאוף העליון של האליפות אשתקד תרם שישה אסיסטים לאליפות של מכבי תל אביב, והעונה כבר סיים כמלך הבישולים של הליגה עם 13. אליהם ניתן לצרף שלוש סחיטות פנדלים וכמובן שני שערים שהבקיע. כבר בגיל 23 אפשר להכתיר אותו כאחד המגנים ההתקפיים הטובים שהיו פה, נשק שכל יריבה נרתעת מפניו ומי שאמור להיות בורג חשוב בנבחרת עוד לפחות עשור קדימה. נותר רק לקוות שבעונה הבאה יהיה חלק מנבחרת העונה של ליגה טובה יותר.
אליאל פרץ - הפועל באר שבע
עוד אחד ממשודרגי רן קוז'וך. העוצמות של לוקאס ונטורה והכוח המתפרץ של קינגס קאנגווה זכו לחשיבות גבוהה יותר במהלך השנתיים האחרונות, אבל הגורם המאזן בשלישיית הקישור של הפועל באר שבע (שלפחות משתווה לזו של אוגו-הובאן-ראדי משושלת האליפויות בעשור הקודם) הוא אליאל פרץ. הוא לא תלוי במצבי רוח ולא סובל מעליות וירידות. המניה הכי בטוחה שיש: גם מחלץ, גם מנווט וגם מייצר. בשקט בשקט, התרומה ההתקפית שלו כוללת שישה שערים וחמישה בישולים. אחרי מסע נדודים וחיפוש עצמי, הוא פגש את קוז'וך ומצא את באר שבע בתזמון מושלם, כדי להגיע לפסגת הקריירה בגיל 29.
דור פרץ - מכבי תל אביב
עונה עמוסת תלאות, מחלוקות ומפלות עברה על מכבי תל אביב, אבל דור פרץ היה בספרה משלו וריחף כמעט מעל כל מכשול. את תואר מלך שערי הליגה הוא השיג ממש ברגע האחרון, אבל לגבי המלך של מכבי תל אביב ביום שאחרי ערן זהבי - לא היה ספק. פרץ הוא המכביסט האולטימטיבי, וכדאי שגם בהנהלה יבינו את זה וינעלו אותו לעוד כמה שנים טובות. נכון, יש מדי פעם החמצות מתסכלות, אבל צריך לזכור שהוא לא חלוץ. גם אם ניסו לעשות אותו כזה במהלך העונה, זה לא התפקיד שלו. הכוח של פרץ הוא ההצטרפות מהקו השני וההתמצאות ברחבה, ואת זה הוא עושה יותר טוב מכל קשר אחר בליגה. שיא קריירה של 19 שערים (כולל שלושה במשחקי הדרבי) ושלושה בישולים מספרים רק חלק מהסיפור. המנהיגות, הגישה והעבודה הקשה - כפי שניתן היה לראות בלחץ שהוביל לשער ה-19 בשבת - משלימים את הפאזל.
קינגס קאנגווה - הפועל באר שבע
הקמפיין העלוב של זמביה באליפות אפריקה היה הדבר הכי טוב שקרה להפועל באר שבע. קאנגווה יצא לשם עם שאיפה לברוח כבר בינואר לקבוצה בכירה טובה יותר, אבל המציאות טפחה על פניו. אחרי האכזבה, הוא חזר רעב מתמיד ושינה פאזה. המטרה הייתה ברורה: אליפות. גם המלחמה, למרות החשש הרב, לא גרמה לו לסטות מהמסלול. שלושה שערים ושני בישולים היו לו לפני אליפות אפריקה, לעומת תשעה שערים ושבעה בישולים אחריה. כמעט דאבל-דאבל לשחקן העונה, כולל שער ניצחון באשדוד, צמד מכריע מול מכבי תל אביב בבלומפילד ואז שדרוג דרמטי במאני טיים. לאחר שהתחיל את הפלייאוף בעצלתיים, הגיע הבישול הגורלי לג'בון איסט בדקה ה-90 מול מכבי חיפה, השער הכי חשוב של העונה בטדי ושער נפלא לצד בישול במשחק ההכתרה.
דן ביטון - הפועל באר שבע
סתיו טוריאל ועומר אצילי ראויים להיות חלק מנבחרת העונה, אבל לצערם עמדת שחקן הכנף הימני תפוסה בערך מהמחזור השלישי. היה צריך לקרות משהו באמת יוצא דופן כדי לערער על מעמדו של דן ביטון, וגם דלקת בלב בתקופת השיא בקריירה ושלושה חודשי השבתה לא עשו את זה. במחזור השישי היו לו כבר שמונה שערים, את הסיבוב הראשון סיים עם 12 ובתחילת ינואר כבר עמד על 15 ושלושה בישולים, כשקאנגווה עוד היה רדום. פעמיים כבש שלושער ומול מכבי חיפה, הפועל תל אביב ובית"ר בטדי היה חתום על שערי ניצחון. למרות בצורת של שבעה משחקים, וכאמור מחלה שמנעה ממנו לשוב למגרשים עם חידוש הליגה לאחר פגרת המלחמה, עד למחזורי הסיום הוא עוד הוביל את טבלת המבקיעים בליגה. פרס מלך השערים וגם תואר שחקן העונה אמנם עברו לידיים אחרות, אבל צלחת האליפות הונפה בטרנר, ולביטון יש מניות זהב בכך.
ירדן שועה - בית"ר ירושלים
המאסטרו של התזמורת הירושלמית. כשירדן שועה טוב, התקפת בית"ר ירושלים כמעט בלתי ניתנת לעצירה, וזה היה המצב החל מהמחזור ה-10. אחרי תרומה דלה של שער ובישול, שועה הוזז לעמדת החלוץ המרכזי ב-2:6 הבלתי נשכח בבלומפילד, כבש צמד לרשת מכבי תל אביב ולאחר מכן הוסיף שלושער ראשון בקריירה (לרשת טבריה) והמשיך להבריק במשחקים רבים, גם כשהוסט לעמדות אחרות. היבול העונתי: שיא אישי של 15 שערים (מתוך 30 איומים למסגרת) לצד שמונה בישולים בליגה (ועוד 10 לפחות שנשארו על הקרח בעקבות החמצות של חבריו). אם בית"ר הייתה זוכה באליפות אחרי 18 שנה, המופע ב-2:4 על מכבי תל אביב בפלייאוף והשער הנהדר מול באר שבע היו שווים גם את תואר שחקן העונה.
אדריאן אוגריסה - עירוני קרית שמונה
לאתר חלוץ בן 29 שמעולם לא יצא מפרו ולקבל ממנו תפוקה שכזו? הברקת סקאוטינג מהמעלה הראשונה. כבוד לשי ברדה ואנשי עירוני קרית שמונה על הזיהוי, ולאדריאן אוגריסה על היכולת הפנטסטית לאורך העונה. זו לא רק כמות השערים (18 לצד שלושה בישולים) אלא הסגנון והגיוון. החלוץ הפרואני יודע גם לארוב לטעויות וגם לייצר לעצמו. בראש או ברגל, מרחוק או מקרוב. הוא לא רק שבר את שיא הכיבושים של המועדון (לעונה אחת בליגת העל), אלא גם כבש יותר מכל זר אחר בליגה מאז וידאר קיארטנסון (19 שערים ב-2016/17; לפרנזי פיירו היו 18 ב-2022/23). תואר מלך שערי הליגה חמק לו על קו הסיום. האם יתמודד עליו בקבוצה בכירה יותר בעונה הבאה או ינסה את מזלו בליגה אחרת?
מאמן העונה: רן קוז'וך - הפועל באר שבע
ברק יצחקי הוביל את בית"ר ירושלים לעונה קסומה עם רגעים בלתי נשכחים, עומר פרץ הפתיע את כולם והציב את הפועל פתח תקוה במיקום הכי גבוה שלה מאז 2001/02, שי ברדה עשה ניסים ונפלאות בעירוני קרית שמונה ואלירן חודדה חתום על מסע היחלצות הירואי עם עירוני טבריה. ובכל זאת, רן קוז'וך נמצא מעל כולם. להפועל באר שבע לא היה את התקציב הגבוה בליגה ולא את הסגל הנוצץ ביותר, אבל קוז'וך בנה שם קבוצה מגובשת ועוצמתית. הוא הפך שחקני ליגה בינוניים לדמויות מפתח בקריאת תיגר על התואר, נותר נאמן לדרך שלו גם אחרי מפח הנפש בעונה שעברה ובעיקר למד מטעויות. בינואר ביצע את השינויים הנדרשים, התגבר על מהמורות לא פשוטות (כמו המחלה של מלך השערים שלו) וידע לקבל החלטות קשות (למשל השינוי בין הקורות) ברגעים הכי גורליים של העונה. אליפות ראשונה יש לו, גביע אישי שלישי ברציפות כבר יהפוך את העונה הזו לגדולה בתולדות הפועל באר שבע.
תגלית העונה: רועי דוד - הפועל פתח תקוה
גם בקטגוריה הזו היו מתחרים בולטים: אופק מליקה תפס את עמדת השוער הראשון במכבי תל אביב עם כמה הופעות לפנתיאון, זיו בן שימול פרץ בבית"ר ירושלים וינון פיינגזיכט ונבות רטנר הפציעו משום מקום בתוך הכאוס של מכבי חיפה. אבל רועי דוד עדיין חצה ראשון את קו הסיום. בעונה שעברה הוא היה בעיקר על תקן מחליף בליגה הלאומית, כשפתח ב-14 משחקים ותרם ארבעה שערים לעלייה של הפועל פתח תקוה. המפנה הגיע באמצע העונה הנוכחית, עם כמה הופעות משובחות בעמדת הפליימייקר שסחפו את המלאבסים לפלייאוף העליון. הקשר הדינמי הציג יכולת קטלנית מול השער כבש שמונה שערים (הכי הרבה בקבוצה יחד עם מארק קוסטה), בישל עוד שניים וזכה בצדק בחוזה חדש.