כשאור בלוריאן קיבל את ההצעה במהלך העונה להצטרף לקנזס סיטי, חלון ההעברות בארצות הברית היה פתוח לרווחה. קרוב לוודאי שהרבה שחקנים היו מתחילים להפעיל לחץ על הסוכן שלהם, שילך לקבוצה ויישב עליה כדי שתמכור. אחרי הכול, אף אחד לא הבטיח לבלוריאן שקנזס סיטי תרצה אותו גם בסוף העונה.
הרבה פעמים קבוצות רוצות שחקן ברגע שמתאים להן, ברגע שהן צריכות מישהו והכול חם. העונה בארצות הברית הייתה בפתח, ובלוריאן ידע שהוא יכול לעבור למקום שיסדר אותו כלכלית, וממנו גם קל יותר להגיע בסוף לקבוצה רצינית באירופה. אבל לבלוריאן לא היו ספקות והרהורים. הוא החליט באותו רגע: "קודם הפועל באר שבע, קודם תואר אישי, קודם לעזור לרן קוז'וך שעזר לו ראשון".
לפני ארבע שנים הוא נרכש ממכבי פתח תקווה, ובעונה הראשונה בהפועל באר שבע היו לו כמה הופעות בודדות. בסך הכול שיחק פחות מ-400 דקות בעונה. בסוף השבוע יסיים בלוריאן את העונה בהפועל באר שבע כשהוא השחקן עם הכי הרבה דקות משחק בקבוצה - יהיו לו כ-3,000 דקות, יותר מפי שבעה מהעונה הראשונה שלו בהפועל באר שבע.
אחרי אותה עונה ראשונה הוא הושאל להפועל תל אביב, איתה ירד ליגה. הקריירה שלו הייתה יכולה ללכת למקום נמוך מאוד. להפוך אותו מבלם שעליו דיברו במכבי פתח תקווה כמי שיהיה אחד מבלמי העתיד של ישראל, לבלם שאיבד כיוון וצנח מטה. כאלה מקרים היו המון בכדורגל הישראלי, אבל אז פגש בלוריאן את רן קוז'וך. הקליק היה מיידי, אבל עדיין זה קרה בחלק השני של השנה, כשלפניו שיחקו מיגל ויטור וקרלוס פונק שהגיע באמצע העונה. לעונה הזאת החליט קוז'וך ללכת עם בלוריאן כבלם ראשון וכל היתר לידו.
ג'יבריל דיופ לידו לרוב, אבל מדי פעם גם מתן בלטקסה או מיגל ויטור. אבל קודם בלוריאן. ולכן, כשהגיעה ההצעה מקנזס סיטי, בלוריאן נכנס לשיחה אצל רן קוז'וך ואמר לו: "קיבלתי הצעה לעבור לשחק בארצות הברית, אבל הנה אני אומר לך כבר מראש, אני רוצה להישאר כאן ולקחת אליפות. זה יותר חשוב לי. ארצות הברית תבוא בהמשך". מאותה שיחה בין בלוריאן לקוז'וך יכול לצמוח בסוף גם דאבל להפועל באר שבע.
הערב (שלישי, 20:30), תיאורטית, צלחת האליפות יכולה להיות של הפועל באר שבע. ואם זה לא יקרה הערב, יגיע המחזור של סוף השבוע ובעוד שבוע גמר גביע המדינה. בלוריאן היה שותף למפח הנפש הגדול בעונה שעברה, כשהפועל באר שבע הפסידה את האליפות למכבי תל אביב. היא זכתה בגביע המדינה, אבל חלום הדאבל ההיסטורי התנפץ. עכשיו, כשנותר שבוע עד שהמסך יירד על ליגת העל ועל העונה כולה, הדאבל מונח על הדשא והוא בהישג יד.
בלוריאן עשה את הקפיצה גם בנבחרת ישראל. רן בן שמעון זיהה בדיוק את מה שקוז'וך זיהה. זה כבר לא רק בלם שיודע לחלץ ולהגן. בלוריאן מניע כדור, שותף מלא לבניית המשחק מלמטה ובעיקר קשה מאוד לראות אותו מאבד כדור. לא במקרה כמות המסירות המדויקות שלו במהלך משחק היא הגבוהה ביותר מבין שחקני הקבוצה. "כמעט בכל מחזור אתה יכול לסמוך עליו גם שישמור על השער שלך וגם שיידע להעביר את כובד המשקל מההגנה להתקפה", אומרים בהפועל באר שבע. "יהיה קשה מאוד לראות את הפועל באר שבע בלעדיו בעונה הבאה. ההתפתחות שלו והפיכתו לבלם הכי טוב בליגה היא תעודת הזהות של רן קוז'וך. כשרוצים להחמיא לרן, יש שם שחקנים שהיו אפורים ודי שקופים עד שפגשו אותו".
אליאל פרץ היה צריך לנדוד לכמה יעדים בקריירה, כולל אוסטריה וקפריסין, אבל רק כאשר נחת בהפועל באר שבע של קוז'וך הוא מצא את מה שחיפש. הקישור של הפועל באר שבע לא היה שלם בלי הצלע השלישית. לוקאס ונטורה וקינגס קאנגווה הם הזרים היציבים ביותר בשנתיים האחרונות בליגת העל, אבל במשולש הזה, שהופך את הפועל באר שבע לקבוצה כל כך טובה, יש גם את פרץ.
מה שלא זיהו בתחילת הדרך במכבי תל אביב, מה שגרם למועדון האם שלו לוותר עליו, הפך אותו לשחקן כל כך מרשים. אחד שיודע להרוויח שטח, קר רוח, רואה משחק. מישהו שאפשר לצאת איתו למלחמה. בחלקים גדולים של העונה שיחק עם פציעות, כאלה שבדרך כלל משביתות שחקן למחזור או שניים ומחייבות מנוחה. פרץ לא רצה לנוח. גם בנבחרת ישראל הפך לדמות מפתח אצל רן בן שמעון. קשר אמצע, קשר אחורי - הכול הולך. ממצב של שחקן שבקושי נכתבה עליו שורה בכלי התקשורת כאשר שיחק באוסטריה ובקפריסין, למצב שבו הוא בהחלט יכול להיות שחקן העונה.
אחרים יגידו שאם בית"ר ירושלים תזכה באליפות, התואר האישי צריך ללכת לירדן שועה. יש כאלה שידברו, במקרה של זכייה של הפועל באר שבע, על קינגס קאנגווה או אפילו דן ביטון, אבל בזמן שהוויכוח יהיה בין שניהם, ייתכן מאוד שמי שצריך לזכות, אם הפועל באר שבע תעשה אליפות ואולי דאבל, הוא דווקא אליאל פרץ.
מסע הנדודים בין כמה תחנות בקריירה הנחית אותו בבאר שבע, שם פגש את קוז'וך. בתפיסת העולם של המאמן - הלחץ הגבוה, הנעת הכדור ועקרונות המשחק הבלתי מתפשרים - אליאל פרץ הוא בראש הרשימה. כשקוז'וך התחיל לסמן עם שתי האצבעות על הראש כדי להראות לשחקנים שהוא מבקש מהם לחשוב ולהפעיל את המוח, זה בדיוק מה שמביא אליאל פרץ למשחק שלו. "אליאל הוא הבאלאנס של הקבוצה", אומרים בהפועל באר שבע. "הוא אינטליגנט. יש לו הרבה ניסיון. יש לו נוכחות. למרות שהוא מאוד גבוה, יש לו טכניקה אדירה עם הכדור. קשה מאוד להלחיץ אותו. אין ספק שההגעה שלו לפני שנתיים להפועל באר שבע הייתה מהמפתחות הכי משמעותיים למה שהמועדון הזה עובר".
הצלע השלישית במשולש השחקנים שעשו את הקפיצה הכי דרמטית בקריירה שלהם תחת רן קוז'וך היא גיא מזרחי. בעוד שאת בלוריאן ואת אליאל פרץ קוז'וך פגש כמאמן רק בבאר שבע, את מזרחי הוא אימן כמאמן ראשי במכבי נתניה.
בדומה לפרץ, שגדל במכבי תל אביב, גם מזרחי היה צריך לצאת לנדוד בין מועדונים שונים כדי לקבל הכרה ולהתמודד עם הקריירה. בקריית שלום היה לו קשה למצוא מקום והוא יצא לשחק עד שמכבי תל אביב החליטה למכור אותו. החיבור עם קוז'וך יצר נוסחה מרתקת לשניהם. כושר גופני, הבנת משחק, בלי אגו. גם מזרחי הגיע עד לנבחרת ישראל. מה שהביא להפועל באר שבע, במכונה הזו שקוז'וך בנה, הזניק אותו עד למדים הלאומיים, ואלמלא אלי דסה, קפטן הנבחרת והאיש של רן בן שמעון, גיא מזרחי כבר היה שחקן קבוע אפילו בהרכב נבחרת ישראל.
מרשימה מאוד העובדה שהשלושה מחלקים ביניהם בדרך כלל את הראיונות לתקשורת. קבוצות צריכות להביא שחקן לפני משחק ואחרי משחק. פרץ, בלוריאן ומזרחי נבחרים על פי רוב לענות לשאלות. זה מלמד הרבה עליהם. זה מלמד הרבה על כך שהמועדון סומך עליהם. לא ברור איך הקריירה שלהם הייתה מסתיימת אלמלא היו פוגשים בקוז'וך. במקרה של פרץ זה קרה כשהוא כבר כמעט בן 30. בלוריאן ומזרחי צעירים ממנו בכמה שנים, ובשלושתם המאמן נגע.
אם הפועל באר שבע תזכה באליפות, אם תעשה דאבל, אי אפשר יהיה לקחת מהם את התרומה העצומה ואת הפיכת הקבוצה הזו לאחת המרשימות בשנים האחרונות. היא הייתה קרובה מאוד לאליפות ולדאבל בעונה שעברה, והיא יכולה לעשות זאת השנה.