שש ביש: מאחורי ההתרסקות של באיירן מינכן ותומאס טוכל

ביום ראשון, אחרי שנשמעה שריקת הסיום בבוכום ובישרה על הפסדה השלישי ברציפות של באיירן מינכן, נצפתה תקרית על ספסל האלופה. הקשר יוזואה קימיש, שהוחלף במהלך המחצית השניה לזעמו הגדול, כמעט נקלע לעימות פיזי עם עוזר המאמן ז'ולט לוב. האירוע הזה הדגיש יותר מכל שהמשבר במועדון עמוק מדי, והקרעים לא ניתנים לאיחוי. ההנהלה, שניסתה לשדר עסקים כרגיל ולהעניק גיבוי למאמן תומאס טוכל, הבינה שחייבים לפעול כאן ועכשיו. טוכל טען שימשיך אחרי התבוסה 3:0 במשחק העונה בלברקוזן, וגם אחרי ההפסד 1:0 ללאציו במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות, במהלכו לא נרשמה אף בעיטה למסגרת האיטלקית, אבל זה כבר היה יותר מדי. וכך, הוחלט על סיום דרכו בבוואריה, פחות משנה אחרי שמונה באופן סנסציוני במרץ 2023.

מכיוון שאין מחליף זמין באופן מיידי בצל סירובו של האנזי פליק לעשות קאמבק, ימשיך טוכל עד לסיום העונה, אבל צריך לקרות נס כדי שהקדנציה שלו לא תסתיים בטונים צורמים. לברקוזן, שלא הפסידה העונה כלל בשום מסגרת, פתחה פער של 8 נקודות ומקווה לדהור לאליפות ראשונה בתולדותיה, אשר תשים קץ לרצף הצלחות שהניפה באיירן על 11. מהגביע הגרמני כבר הודחה ספינת הדגל של הכדורגל הגרמני בידי זארבריקן מהליגה השלישית. נותר רק לבצע קאמבק מול לאציו בגומלין, ולהשתדל לעשות את המקסימום בליגת האלופות, אבל לשם כך דרושה יכולת טובה פי כמה בהשוואה למה שהציגה הקבוצה מאז תחילת השנה. כאשר נזכרים בטיעונים לפיטוריו של יוליאן נאגלסמן, שנבעו לכאורה מכך שההנהלה חששה שהזכיה בטרבל בסכנה, המצב הנוכחי מרגיש מגוחך במיוחד.

את הפיאסקו של טוכל ניתן היה לחזות, כי הוא לא מתאים בהגדרה לחדר ההלבשה של באיירן, וגם מתקשה להסתדר עם המערכת הפוליטית הסבוכה שמעליו. כמו כן, העובדה כי קימיש היה האיש שהעמיס המון על גבו של הגמל, כולל הקש ששבר אותו, היתה ניתנת לחיזוי. במאמר שניתח את המהלך התמוה שבוצע במרץ, סומן הקשר כדמות מפתח שעלולה להשפיע מיידית על הקדנציה של טוכל. "הפיצוץ פשוט בלתי נמנע במועדון רווי אגו כמו באיירן. בשלב ראשון, יהיה מעניין לעקוב אחרי תגובתו של קימיש, שהיה מקורב במיוחד לנאגלסמן, הגדיר אותו אחרי פיטוריו כאחד המאמנים הטובים בחייו ולפיכך עלול להיות מסומן על ידי טוכל כנאמן למשטר הישן. השפעתו של הקשר, שמועמד לרשת את מנואל נוייר כקפטן, עצומה בחדר ההלבשה והוא קריטי ביותר גם מבחינה מקצועית נטו", נכתב אז.

הגישה הנבונה מבחינתו היתה לנסות להתחבר למוקדי הכוח בסגל ולא לעורר מלחמות, אבל זו מעולם לא היתה דרכו. הוא העדיף להתנהל כמו פיל בחנות חרסינה, והדגיש פומבית באופן בוטה את חוסר שביעות רצונו מקימיש. ליתר דיוק, הכריז המאמן לקראת הקיץ כי היעד החשוב ביותר לחיזוק הסגל הוא מספר 6, כלומר קשר מרכזי עם איכויות הגנתיות. קימיש השיב כי הוא רואה את עצמו כמספר 6, וזו אפילו הספרה על גב חולצתו, אך דעתו לא התקבלה, ואת המתח אפשר היה לחתוך בסכין. במקביל, לא העריך טוכל גם את לאון גורצקה, הקשר המרכזי השני וחברו הקרוב ביותר של קימיש. נאגלסמן בנה את מרכז המגרש סביבם, אולם טוכל סבר שהציוות הזה לא יכול לעבוד.

כך נפתח המרדף אחרי מספר 6 האולטימטיבי של טוכל, שגם עירער את המרקם החברתי, וגם הסתיים לבסוף בפיאסקו מהדהד בשוק ההעברות. דקלאן רייס לא היה ריאלי וחתם בארסנל כבר בתחילת הקיץ, ולא היו מועמדים ראויים רבים ברשימה. ההנהלה התמקדה, אם כך, בז'ואאו פלהיניה עבורו דרשה פולהאם סכומים מוגזמים. הסאגה נמשכה הרבה יותר מדי זמן, והסתיימה בפארסה של ממש - הפורטוגלי כבר הגיע למינכן ועבר בדיקות רפואיות, אבל אז הבתרר כי פולהאם לא הצליחה להחתים לו מחליף וביטלה את העסקה. כשזה קרה, כבר לא נותר זמן לאתר אלטרנטיבות, וטוכל "נתקע" עם קימיש וגורצקה, אשר כבר חשו כלפיו שנאה תהומית.

המחדל בחיפושי מספר 6 היה רק דוגמא להתנהלות חובבנית של באיירן בשוק ההעברות בקיץ. המנהל הספורטיבי חסן סליהידז'יץ' פוטר מיד בתום העונה שעברה, ועוד לפניו הודח המנכ"ל אוליבר קאן - שניהם הואשמו בין היתר בטיפול לקוי בפיטוריו של נאגלסמן. במקומו של קאן מונה מנהל הכספים יאן-כריסטיאן דרזן, שלא מבין הרבה בבניית סגל. המשימה הזו הוטלה על כריסטוף פרוינד, המנהל הספורטיבי שהגיע מזלצבורג, אך לא קיבל משום מה את כל הסמכויות של סליהמידז'יץ'. ואם המצב עם הקשרים היה נסבל, למרות תלונותיו של טוכל, בכל הקשור להגנה התרחש בלגן שלא מתאים בשום אופן למועדון כמו באיירן.

בנז'מן פבאר הצרפתי הודיע עוד לפני סיום העונה שעברה על רצונו לעזוב, אבל במינכן ניסו להשאירו, והמעבר לאינטר נכפה עליהם על סף סגירת החלון. עוד קודם לכן, מסיבה לא ברורה לחלוטין, הושאל שחקן הכלבו יוסיפ סטאנישיץ' שמסוגל למלא את כל העמדות בעורף, ליריבה הישירה לברקוזן. למרות זאת, מגנים ימניים חדשים לא הוחתמו, וכך התייצבה באיירן לעונה החדשה עם אופציה טבעית אחת בתפקיד - נוסייר מזראווי אשר גם נוטה להיפצע, וגם עשה בעיות תדמיתיות עם התבטאויות בעקבות הטבח של חמאס.

הבעיה התפוצצה בלסוף באופן ביזארי במשחק העונה, בו כבש סטאנישיץ' דווקא את שער היתרון הקריטי לזכות לברקוזן לרשת הקבוצה לה שייך כרטיסו. מולו שיחק לראשונה בהרכב סאשה בואי הצרפתי, המגן שנרכש באופן בהול מגלאטסראי בינואר על מנת לסתום את החור, אך נזרק למים העמוקים בהופעת הבכורה דווקא באגף השמאלי. ואם זה לא מספיק, הוא גם נפצע ימים ספורים לאחר מכן, ולא יעזור לבאיירן בכל מקרה. קימיש, אגב, סופסל מול לברקוזן בהחלטה שנתפסה כמתריסה באופן קיצוני, בעוד גורצקה הפגין משחק מחפיר.

ההחתמה של הארי קיין היוותה, כמובן, הצלחה מסחררת מבחינה מקצועית ותדמיתית. גם הרכישה של הבלם הקוריאני קים ג'אה-מין מנאפולי היתה מצוינת ובוצעה בשלב מוקדם של הקיץ. למרות זאת, הציון הכללי של הפעילות בשוק ההעברות היה נמוך, וטוכל סבר כל יותר מכולם. הוא גם לא השתמש כראוי בכלים שהועמדו לרשותו. בעוד רוב הפרשנים הניחו כי קים הפיזי יהיה פרטנר מושלם למתייס דה ליכט האלגנטי, הושיב המאמן את ההולנדי בעיקר על הספסל, וגם היחסים איתו הגיעו במהרה לפיצוץ גדול. דאיו אופמקאנו, שקיבל אשראי בלתי מוגבל, הפגין חוסר יציבות, וגם המחדל הזה הגיע לבסוף למימדי פארסה, כי הצרפתי גרם לפנדלים והורחק בשני ההפסדים האחרונים - הן מול לאציו, והן בבוכום. ואם זה לא מספיק, אז בואו של קיין עצר באופן לא מתוכנן את הנסיקה של ילד הפלא הנהדר מתיס טל. אחד החלוצים הצעירים הטובים בתבל בקושי קיבל דקות מטוכל על לא עוול בכפו, וגם הקשר שלו עם המאמן נהרס כליל בשלב זה.

לפי הדיווח בבילד, לקימיש, גורצקה, דה ליכט וטל הצטרפו במחנה מתנגדי טוכל גם תומאס מולר וסרג' גנאברי, וייתכן שהיו גם שחקנים נוספים שמאסו בו. בתנאים אלה לא ניתן היה להמשיך לנוכח הכשלונות על הדשא - הרי באיירן לא ידעה 3 הפסדים רצופים מאז מאי 2015. הרעיון המקורי היה להמתין עם ההחלטה לגבי טוכל עד לבואו של המנהל הספורטיבי הנוסף מקס אברל שיתחיל לעבוד בחודש מרץ, אבל ההכרזה הוקדמה. יש תקווה כי ההודעה על היפרדות מהמאמן תאפשר לו לשקם מעט את האווירה בחדר ההלבשה, ולכל הפחות תמנע שביתה איטלקית נגדו. ועל הדרך, בחרה ההנהלה בצעד טיפוסי מאוד עבור באיירן לנסות את המצב לטובתה כדי להוציא את היריבה משיווי משקל.

זה לא סוד כי באיירן סימנה כבר לפני מספר חודשים את צ'אבי אלונסו כמועמד האופטימלי לתפקיד המאמן. כעת, כאשר הכיסא מתפנה בוודאות ביוני, אפשר היה לפנות ישירות לסוכנו על מנת להתחיל במשא ומתן, בעוד הבאסקי משתדל לשמור על שקט תעשייתי בעבודתו בלברקוזן. התקווה בבאיירן היא לא רק לפתות אותו לחתום על חוזה מוקדם ככל האפשר, אלא גם להרוס את האווירה המושלמת אצל המובילה ולגרום לעונה שלה לקרוס. אם המזימה תצליח, יהיה סיכוי לזכות באליפות בפעם ה-12 ברציפות.

עם זאת, איש לא מבטיח שצ'אבי אלונסו יתפתה לחזור לאליאנץ ארנה. אמנם הוא שיחק שם בהצלחה מרובה בין 2014 ל-2017, ושמר לפי הדיווחים על יחסים מצוינים עם הנשיא לשעבר אולי הנס שעדיין מושך בחוטים, אך הבאסקי עשוי להחליט שזה לא העיתוי הנכון להכניס ראש בריא למיטה חולה. הוא יכול להמשיך בלברקוזן, ויש לו גם אופציה מסקרנת לרשת את יורגן קלופ בליברפול - הרי גם זו אקסית מיתולוגית שלו.

אם אלונסו יסרב לבאיירן, יישקלו אופציות מגוונות. זינדין זידאן מוזכר כמועמד רציני, והודגש כי ידיעת השפה הגרמנית לא מהווה תנאי סף לקבלה לתפקיד. סבסטיאן הנס, אחיינו של אולי, כבר עבד בעבר בקבוצת המילואים של באיירן, ועושה העונה עבודה כה מזהירה על ספסל שטוטגרט שטיפסה למקום השלישי, כך שמינויו לא ייתפס כסוג של נפוטיזם. גם אונאי אמרי הוא אלטרנטיבה מעניינת, והבאסקי עשוי להתפתות לעזוב את אסטון וילה לטובת מועדון הפאר. הרשימה לא נגמרת כאן, והיא תספק לא מעט תעסוקה לעיתונאים שמסקרים את הבווארים.

בינתיים, הזרקור עובר למשחק הליגה הראשון שינהל טוכל על תקן המאמן העוזב, והוא לוהט במיוחד כי הערב (שבת, 19:30, ספורט2) מגיעה לייפציג לאליאנץ ארנה. שני הביקורים הקודמים של השוורים האדומים במינכן הסתיימו במפלה גדולה עבור טוכל. הם ניצחו את באיירן בחוץ 1:3 במחזור הלפני האחרון בעונה שעברה, וכמעט גרמו לה לאבד את האליפות, עד שדורטמונד מעדה והגישה ליריבה את הצלחת. הם הביסו את באיירן 0:3 גם בסופרקאפ אוגוסט, תוך שהם הורסים לחלוטין את הופעת הבכורה המתוקשרת של קיין. בסיבוב הראשון, בספטמבר, הם כמעט ניצחו את באיירן גם בבית, אך נאלצו להסתפק בתיקו 2:2. בסך הכל, לייפציג סופרת כבר ארבעה משחקים ללא הפסד מול הבווארים בכל המסגרות, וזה נתון נדיר. האם הרצף הזה יימשך, והאם יימשך גם רצף ההפסדים החריג של טוכל?