יוסי בניון ואלון חזן ימתינו לחוות הדעת סופית שתגיע הבוקר (שבת) בנוגע לליאל עבדה, כשרוב הסיכויים הם ששחקן הכנף שנפצע בסיום האימון אתמול בשריר הירך האחורי לא ייקח חלק במשחק נגד רומניה הערב (21:45) והצוות ייאלץ למצוא פתרונות אחרים.
על פי מקרים קודמים, הצוות המקצועי אינו ממהר לשנות שיטה בעקבות חיסורים ונראה כי ההחלטה תיפול בהתאם תחושת הבטן של השניים. האפשרויות הן ששגיב יחזקאל יפתח באגף ימין במקום עבדה וגבי קניקובסקי יעבה את הקישור, או שדין דוד יעלה כשהוא או דור תורג'מן יוצבו בצד. בניון וחזן יתמודדו עם כאב הראש, אבל בנבחרת אומרים: "אחד אחרי השני שחקנים יורדים מהסגל בגלל פציעות, כך היה נגד קוסובו, אבל אין תירוצים, זה משחק שיבוא קודם כל מהלב והנשמה של כל אחד שילבש את החולצה של הנבחרת".
מי שיפתח בוודאות הוא תורג'מן שעבר קיץ חלומי עם נבחרת הנוער והנבחרת הצעירה, ועכשיו משתלב בהרכב הבוגרת, משהו שגם הוא לא תכנן שיגיע כל כך מהר. בדרך כלל, כשצעירים מקבלים הזדמנות יש את החשש מחוסר הניסיון, מחוסר יכולת לעמוד בלחצים, אבל חלוצה הצעיר של מכבי תל אביב יוצר רושם שההיבטים הללו לא מהווים בעיה עבורו.
בכלל, נבחרת הנוער שהרשימה לפני שנה באליפות אירופה עם ההגעה לגמר, מרכיבה כעת את השלד בנבחרת הבוגרת. סתיו למקין אמנם לא צפוי לפתוח, אך סביר להניח שייקח חלק, רוי רביבו יאייש את עמדת המגן השמאלי, אוסקר גלוך בקישור ותורג'מן, הלהיט של הקיץ האחרון, ישחק כאמור בהתקפה. בעידן בו אנו כמעט תמיד סקפטיים לגבי הנבחרת, הדברים שהילדים האלה עשו, על אף הפערים התהומיים בין מסגרות נוער לבוגרים, נותנים תחושה שאולי הקסם הזה יגיע גם לרמה המקצוענית.
ובהיעדרו של עבדה והבוסריות היחסית של גלוך, התלות במנור סולומון הופכת למוגזמת עוד יותר. אם יש לישראל סיכוי במשחק הזה, הוא עובר דרך האיש של טוטנהאם - אין אלמנט אחד ביכולות שלו שהנבחרת לא תצטרך הערב - להחזיק בכדור, לצאת להתקפות מעבר ולייצר מצבי הבקעה. סולומון צריך לתת הערב את משחקו הטוב ביותר בנבחרת - ואולי גם בקריירה - כדי שישראל תרד עם ניצחון.
ויש את משחק ההגנה הקבוצתי. 19 משחקים רצופים בלי רשת נקייה הם חותמת למשחק הגנה לא טוב/חוסר ריכוז/חוסר אינטליגנציה. נבחרת רצינית לא יכולה להרשות לעצמה שהמאזן הזה יילך ויגדל אם היא רוצה לרשום הישגים גדולים, ועל אף שמדובר במשחק חוץ, הגיע הזמן שנסיים בלי לספוג. כי עם כל הכבוד לדיבורים על ערן זהבי, או הפציעה של עבדה וזו של חזיזה לפניו, נבחרות בקנה המידה שלנו הגיעו לטורנירים גדולים דרך שמירה על שער נקי. בשנים האחרונות ישנה תחושה שהתייאשנו מהניסיון להשאיר את היריבות על אפס, ולכן כולם מחפשים לשחק התקפי. זה נחמד, אבל זה לא הפתרון. לטורניר גדול עולים קודם כל דרך משחק טקטי ברמה גבוהה ויכולת להקשות על היריבה להגיע למצבים, ובסגל שמגיע למשחק הערב נראה כי זאת גם הסיכוי היחיד לחזור עם שלוש נקודות.
בנבחרת הבינו את הצורך למנוע מהאוהדים להיכנס בחופשיות לבית המלון ולבוא במגע עם השחקנים, ודאגו להפרדה הן בלובי והן בקרבת הלינה של הסגל. בנבחרת הסבירו: "זה רק בשביל השקט של השחקנים, אם ננצח נשמח שהשחקנים יהיו על הכתפיים של האוהדים שעתיים בלובי של המלון, כרגע אנחנו צריכים שקט".