שנת תשפ"ג מגיעה לסיומה, והיא בהחלט האירה פנים לספורט הישראלי. יש שיקראו לה השנה הגדולה בתולדות הספורט הישראלי, ועם העובדות קשה להתווכח. לא מאמינים לנו? הנה סקירה קצרה של כל ההישגים שאולי שכחתם. לנו לא נותר אלא לקוות לשנה טובה עוד יותר ב-12 החודשים שמחכים לנו, כשבאמצע, כמובן, אולימפיאדת 2024 בפריז. קדימה, מתחילים.
כדורגל
הנבחרת הבוגרת רשמה כמה הופעות לא רעות ועשתה צעד נוסף אל עבר העפלה ליורו - בין אם בזכותה או בזכות שינויי השיטה והרחבת הטורניר - אך אנחנו, כמובן, נעניק את הכבוד לנבחרות הצעירות.
ראשונה היתה זו החבורה המרגשת של אופיר חיים, שהיממה עולם שלם כשהגיעה עד חצי גמר המונדיאליטו והציגה לנו שורה של כוכבים חדשים בהם אי אפשר היה שלא להתאהב - דור תורג'מן, ענאן חלאילי, חמזה שיבלי ורבים אחרים. לאחר ההפסד לאורוגוואי בחצי הגמר, התנחמו חיים ושחקניו עם מדליית הארד, אחרי 1:3 על דרום קוריאה.
לאחר מכן הגיעה תורה של הנבחרת עד גיל 21, בהדרכת גיא לוזון. גם היא הופיעה ללא אוסקר גלוך, וגם אותה זה לא עצר מלהגיע עד חצי הגמר, שם נעצרה רק על ידי אנגליה הגדולה - אותה אנגליה שהניפה בסופו של דבר את הגביע.
בדיעבד, ניתן להניח שהטורניר המופלא הזה בו הצטיין דניאל פרץ סייע לו להשלים את אחת ההעברות הגדולות בתולדות הכדורגל הישראלי - ממכבי תל אביב לבאיירן מינכן. אם מוסיפים לכך את המעברים של מנור סולומון לטוטנהאם, סתיו למקין לשחטאר דונייצק, אוסקר גלוך לרד בול זלצבורג וברק בכר לכוכב האדום בלגרד (אחרי קמפיין ליגת האלופות הנאה של מכבי חיפה), מקבלים שנה נוצצת במיוחד, שמשאירה טעם של עוד לקראת העתיד.
כדורסל
גם כאן, ההישג הבולט מגיע מנבחרת צעירה - נבחרת העתודה, ליתר דיוק, שהמשיכה את המורשת של ישראל בטורניר והגיעה עד הגמר, שם הפסידה לצרפת אחרי הארכה. נועם יעקב והתגלית הגדולה דניאל וולף נבחרו לחמישיית הטורניר.
נציין כמובן את הפועל ירושלים שהגיעה עד גמר ליגת האלופות, שם הפסידה לברן, את מכבי תל אביב, שסיימה נהדר את עונת היורוליג אך הפסידה למונאקו בסדרת ההצלבה, ואת הפועל תל אביב, שהודחה ברבע גמר היורוקאפ מול חובנטוד בדאלונה.
כבר התרגלנו לטוב, ואולי ציפינו להרבה, ובכל זאת חובה להזכיר שוב שיש לנו נציג ראוי בליגת הכדורסל הטובה בעולם. לפחות מבחינה סטטיסטית, דני אבדיה רשם את עונתו הטובה ביותר ב-NBA, והכל ערוך ומוכן לחוזה עתק.
חברו הטוב ים מדר נבחרת לשחקן הצעיר של העונה ביורוליג, ובסיומה עזב את פרטיזן בלגרד לטובת פנרבחצ'ה הגדולה. נזכיר גם את רומן סורקין, שרשם עונת פריצה של ממש במדי מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, ונראה כמו שחקן הפנים לו פיללנו כבר שנים רבות.
לא מעט הישגים נהדרים היו השנה, כולל מדליות באליפויות העולם ובשלל תחרויות מטרה. נתחיל עם רץ המרתון מארו טפרי, שהדהים וזכה במדליית כסף באליפות העולם האחרונה. לונה צ'מטאי, שסימה רביעית באותה אליפות, יכולה להתנחם במדליית כסף במרתון ניו יורק, במדליית כסף בחצי מרתון רומא, ובמדליית ארד במרתון בוסטון.
הישג מופלא רשמה גם נבחרת ההתעמלות האמנותית, שזכתה במדליית זהב באליפות העולם בקרב-רב.
בלסינג אפריפה אמנם לא הצליח להעפיל לחצי הגמר באליפות העולם, אך הוא כן הראה כמה גדול הפוטנציאל שלו כשהוכתר כאלוף אירופה ל-200 מטר עד גיל 23, כשעצר את השעון על 20.67 שניות.
אם באליפות העולם עסקינן, הרי שכעת הגיעה העת להזכיר את שחר טיבי. אחרי שסיימה שמינית באליפות העולם של 2022, הדהימה וזכתה בזהב באליפות האחרונה בהאג, ובכך הפכה לגולשת הרוח השלישית שעושה זאת בתולדות המדינה, אחרי גל פרידמן ולי קורזיץ. אסור לשכוח כמובן גם את סגנית האלופה, קטי ספיצ'קוב.
ענף הג'ודו כמעט תמיד מספק את הסחורה, וכך היה גם השנה. מלבד שלל המדליות בתחרויות המאסטרס והגרנד פרי השונות, נציין קודם כל את ענבר לניר, שזכתה במדליית זהב באליפות העולם שנערכה בקטאר, ואת רז הרשקו, שזכתה במדליית ארד באותה אליפות וטיפסה למקום הראשון בדירוג העולמי בקטגוריית המשקל שלה (מעל 78 ק"ג). הרשקו זכתה גם במדליית הזהב בגרנד סלאם תל אביב, בדומה לשגיא מוקי שעשה זאת במשקל 81 ק"ג.
שני שמות נוספים שחובה להזכיר הם ארטיום דולגופיאט, שזכה במדליית כסף בתרגיל הקרקע באליפות אירופה האחרונה, ואנסטסיה גורבנקו, שניפצה מספר שיאים ישראלים השנה, הגיעה למקום החמישי באליפות העולם (200 מטר מעורב אישי) ואותתה על מה שאנחנו עשויים לקבל באולימפיאדה. אנחנו כבר לא יכולים לחכות.