בחודש ינואר האחרון סאן מנחם עלה לעזרת התקפת מכבי חיפה נגד מכבי בני ריינה, אך רגע לפני שראשו פגש את הכדור הוא נתקל בסמביניה, שחקנה של ריינה. המכה גרמה למנחם לאבד הכרה וכמו שתבינו בהמשך גם להתקף פרכוס קשה במיוחד.
מאז מנחם נע בין הטיפות - בקהל הירוק משוועים לחזרה שלו, בתקשורת היו כאלה שכבר הפרישו אותו ואחרים קבעו שיחזור לשחק, אך מנחם עצמו נותר בשקט כל התקופה, ביחד עם חבריו על כר הדשא בכפר גלים או ביציע בסמי עופר. השבוע, מנחם החליט לפתוח את הלב והעניק סדרת ראיונות שתשפוך אור על מצבו. בראיון מרגש מנחם מדבר על הרגעים המפחידים, הפנטזיות, הרגע שהבין בתוך מכונת הצילום שמשהו לא כשורה, התוכניות לעתיד וגם החלום שהבן, שהכניס בו פורפורציות, יראה אותו משחק במדים הירוקים.
עוד במכבי חיפה
סאן, למה החלטת לדבר דווקא עכשיו?
היו הרבה דיבורים סביבי וסביב המצב שלי, ורציתי לשים לזה סוף ולהסביר על הסיטואציה שאני נמצא בה".
והיא?
"מיום הפציעה נתנו לי תוכנית מדוייקת שאי אפשר לזוז ממנה ימינה ושמאלה, ובתוכנית הזו כל חודשיים אני צריך לעשות בדיקות רחבות, ושנה מיום הפציעה תתקבל החלטה מה נעשה".
אבל בעצם מה יש לך?
"מהפציעות המרובות נוצרו דימומים במוח וזה בעצם מה שעושה את הסיפור הזה כל כך גדול. מעבר לכך, בפציעה האחרונה ספציפית היה לי גם פרכוס. אני כיום נוטל כדורים אנטי-אפילפטיים. הבדיקות בעצם יראו אם נספגו הדימומים ואם אני יכול לחזור. אני באמת מקווה שיהיה בסדר".
אז מראש ידעת ששנה לא תוכל לשחק כדורגל?
"כן, ממש ככה. נשארו עוד ארבעה חודשים".
יש הרבה שיגידו "אם אני אשתו או אמא שלו אני אומר לו לא לחכות לתוצאות ולפרוש מיידי".
"יש לי עכשיו גם ילד, אני לא סאן הרווק או ילד בן עשרים שיכול לקחת סיכון ולהגיד מה שיהיה יהיה, אני הכי אמיתי, אם יגידו לי ש-99% שאם אמשיך לשחק יקרה לי משהו, אז כמובן שלא אחזור, אבל יש ניסים ולזה אני מתפלל".
ב-2019 כתב אורן יוסיפוביץ בטור בוואלה! שאם לא תשנה את סגנון המשחק שלך אתה חייב לפרוש, כי בסוף תהיה פציעה שלא תוכל לחזור ממנה, אתה מרגיש ששיחקת עם אובר הקרבה?
"זה אני, על המגרש אני רוצה להתאבד על כדורים. אני אתאבד אם כדור יהיה על קו השער ואני יכול להציל אותו, ואני אתאבד על כדור אם יש לי סיטואציה להבקיע וזה מה שהיה בפציעה האחרונה, הרגשתי שאני יכול להבקיע ונכנסתי בכל הכוח".
וזו לא הפעם הראשונה.
"בפעם הראשונה הכניסו קרוס לרחבה ונתתי את כל העוצמה כדי להרחיק את הכדור, והשחקן השני בא בכל העוצמה לתת גול והפעם זה היה ההיפך. אז אתה רואה שזה המשחק שלי, אין לי כזה דבר לבחור את המלחמות או לוותר. אני אעלה לכדור גם אם זה 300 מטר לגובה".
אז אתה תחזור לשחק רק אם תבין שאתה יכול להמשיך לשחק ככה?
"כן, אני לא יכול אחרת. אם יהיה כדור גובה, לא יקרה שאני אוריד את הראש".
אלף הבדלות, אומרים שרק שמישהו מת מעריכים אותו, אתה מרגיש שרק שנאלצת לא לשחק מבינים כמה אתה משמעותי?
"אני פחות מתייחס לזה, אבל מה שאני מרגיש זה את ההערכה של המועדון. המועדון מעריך את כברת הדרך שעברתי פה. שאסיים את החוזה זה יהיה עשור. עברתי פה את הכי רע שיש ועברתי לדבר הכי מתוק שיש. בדרך הזו היו לי המון משחקים, מנכ"לים, מנהלי קבוצה והכל מהכל שעברתי, ובגלל שהמועדון מעריך אני נמצא כאן עשור".
אבל מסביב ההערכה הייתה פחותה. גם עכשיו לא מוצאים עדיין מגן שיהיה מחליף.
"אין הרבה מגינים שמאליים בשוק, בטח לא אחד כמוני. ברור שיש לי קריירה יפה ואני מסכים שפתאום מעריכים ופתאום מעניין שחקנים לראות אותי משחק".
כמה רצית לעלות על הדשא שפייר קורנו לא שיחק נגד שריף?
"בלי קשר לזה, כל פעם שאני רואה אותם עולים לשחק זה משהו שאי אפשר להסביר".
תנסה כן להסביר.
"בא לי לאכול את הדשא, את המשקופים, את הקירות את הרשת. זו פציעה קשה".
למה?
"כי פיזית אני מרגיש פנטסטי. אני אומר שיש לי עוד 5-7 שנים לתת".
בלי הסיכון, אתה מרגיש שאתה פיזית יכול לעלות למגרש ולהיות סאן מנחם של לפני?
"אני צריך עוד לחזור לכושר, אבל חד משמעית אני פיזית יכול להיות בשיא וזה פי 10 יותר קשה. שחקן שנפצע בשריר או בקרסול אז הוא יודע שהוא פצוע ואתה לא יכול לחזור. ברגע שאני פיזית מרגיש טוב ושאני יכול לשחק אז מנטלית זה מפרק אותך. אני מחזיק מעצמי הכי חזק מנטלית, אבל יש את הרגעים שאני נשבר".
ספר על רגע כזה.
"בהתחלה קיבלתי פצצה שישבתי עם הילד שלי שהיה בן עשרה ימים. אני יושב בסלון עם כחול בפנים ואני אומר 'מה קורה למה אני לא יכול להתאמן?'".
הבנת ישר שאתה לא יכול לחזור מיידית?
"יום אחר כך הגעתי לאימון רגיל במטרה להתאמן באופן מלא, לקחו אותי ל-MRI ואז מצאו מה שמצאו".
הופתעת שפתאום דיברו איתך על אפילפסיה ודימומים במוח?
"מאוד. תוך כדי הצילום, אחרי חצי שעה בערך, עצרו אותי ושאלו אותי אם עברתי ניתוח כלשהו. עניתי שלא אז החזירו אותי למכונה. ואז בתוך המכונה שהיא כמו סוג של כלוב ועובר לי סרטים בראש, אמרתי 'למה הוא שאל אותי? מה קורה פה?'. רק אחרי שקיבלתי את התשובות הבנתי למה הוא שאל אותי".
ואז נופל האסימון?
"גם כשקיבלתי את התשובות לא הבנתי מה זה דימומים במוח. אחרי עוד בדיקות ועוד רופאים, ישבתי עם הרבה פרופסורים והם הסבירו לי מה זה".
כמה זה מפחיד?
" מפחיד מאוד, כי זו לא פציעה במקום בגוף שאתה אומר 'המקרה הכי רע אני אחיה בלי קרסול בריא או בלי ברך בריאה'. פה מדברים איתך על פציעה שאתה יכול לסבול מאפילפסיה וירידה קוגניטיבית ודמנציה ודברים שאני לא רוצה להזכיר, זה נוראי".
אתה עוד מאמין?
" ברור. מי שמכיר אותי יודע שעד שיבוא בן אדם, האמת גם לא יספיק בן אדם, יצטרכו להגיד לי שבעה-שמונה פרופסורים שיגידו לי 'אתה לא יכול לחזור'. כל עוד יש לי אחוז, אני אעשה הכל לחזור לשחק. מאוד מקווה שייספגו הדימומים ויגידו לי שאני יכול לחזור".
כיום מה מצבך?
"כרגע זה עומד באותו מקום. אין כרגע משהו יוצא דופן אבל זה יכול להיעלם כבר בבדיקה עוד חודש".
נכפה עליך חופש, אתה מתכנן את העתיד?
"אני לומד ואני רוצה לעשות קורסים, גם בכדורגל וגם בניהול. בלי קשר לפציעה תכננתי לעשות את זה, אבל אני לא בחופש, כי אני לא מפסיד שום אימון. אני חי את חדר ההלבשה ברמה יומיומית. אני לא מרגיש שעזבתי".
מה היית רוצה לעשות ביום של אחרי?
"אין לי משהו ספציפי שאני החלטתי, אבל יש לי מלא לתת לצעירים וגם בחדר ההלבשה. אני מכיר היום את השחקנים מהראשון ועד האחרון ברמה של מאה ממאה".
אתה מסכים עם הקביעה שאתה הדמות הכי חשובה ביחד עם שרי בחדר ההלבשה?
"אני מרגיש את זה ובאמת מרגיש שמכבדים ומקשיבים למה שאני אומר, כי הם יודעים שהיום שאני בא לדבר איתם אין לי שום אינטרס. אני אגיד להם את האמת בפנים".
אז הפציעה אפילו הרימה את המעמד בחדר ההלבשה?
"יכול להיות, כי הם באמת יודעים שהם ישמעו ממני רק את הדברים כמו שהם. לא אלך מסביב, הוא יקבל ממני בפנים מה שאני חושב גם אם הוא יאהב לשמוע וגם אם לא".
כשנפצעת זה היה בסמוך לעזיבה של נטע, ואז ביקשו ממך לחזור לאימונים כדי שחדר ההלבשה לא יתפרק.
"זה לא הפתיע אותי, כי ידעתי מה אני בחדר ההלבשה והרגשתי".
מי התקשר וביקש שתגיע לאימונים?
"ברק, אבל זה לא הפתיע אותי, כי ידעתי את המשמעות שלי בשביל השחקנים מעבר למקצועי. כל שחקן שאני רואה אותו מדוכדך אני בא אליו מהמקום האחר, כי אולי זה בכלל לא קשור לכדורגל, אולי הוא רב עם חברים, עם הבת זוג או הורים והוא יודע שאני אנסה לקחת אותו למקום טוב. גם במצב שלי יכלתי ללכת לדברים הרעים ולבכות, אבל אני מאמין להסתכל על הטוב".
קנית הרבה נקודות זכות במהלך שלך לגרום לשחקנים לוותר על חלק ממענק האליפות כדי שכולם יקבלו סכום שווה.
"זה היה חשוב. אם אתה מגיע למצב שיש שישה-שבעה שחקנים שלא מרוצים אז מה עשינו בזה? כל אחד יגיד 'טוב, אני אקח את הכסף שלי ואני אתן לאחר לשבור את הראש?'. מבחינתי ומבחינת שרי זה לא יקרה, כי זה יפגע בחדר הלבשה ויעשה מעמדות. עבדנו מאוד קשה על חדר ההלבשה הזה ואנחנו רוצים שהוא יישאר ככה".
תאר את חדר ההלבשה.
"הוא הכי טוב שהייתי בו. אני עוד מעט עשר שנים וזה חדר ההלבשה הכי טוב שהיה".
כמה בלילה אתה חולם ששלט החילוף מורם ואתה חוזר לשחק בסמי עופר?
"זה עובר לי מלא בראש, אני מדמיין את זה בדיוק ככה - נכנס חילוף אחרי שאני חוזר לכושר וכל המבצר הזה על הרגליים עם כפיים. אני חושב על זה ויש לי צמרמורות".
מכבי חיפה עברה טלטלה בקיץ האחרון, מהצד ולא מהצד, איך אתה רואה את כל השינויים?
"בתוצאות האחרונות אתה רואה את העוצמה של המועדון הזה. עזב אותנו צוות מקצועי מאוד דומיננטי שעשה פה הישגים מטורפים. שחקנים מאוד איכותיים, ואני מגדיר אותם כוכבים שעשו פה דברים ענקיים. הצוות שלנו עבר לסרביה ואז נכנס צוות שכביכול אין לו רקע יותר מדי בטופ של הכדורגל, ועדיין ממשיכים בדרך וחדר ההלבשה יותר חזק מעונה שעברה".
איך אתה מסביר את זה?
"זה יאמר לזכות גל אלברמן והצוות שלו. היום כדי להיות שחקן במכבי חיפה לא מספיק שתהיה שחקן טוב, אתה צריך להיות אדם טוב ומתאים למרקם. אם אתה לא תתאים אין סיכוי שתהיה במכבי חיפה".
אתם מסוגלים לעשות בק טו בק?
"מכבי חיפה יכולה לעשות הכל והוכחנו את זה. סטטיסטיקה נועדה כדי לשבור אותה והוכחנו. לקחנו שלוש שנים ואז עשינו משהו שלא קרה לפני ולקחנו אליפות בעונה של ליגת האלופות אז הכל אפשרי".
האבהות שינתה אותך?
אני פחות מופרע ואתה מבין שהכל מתגמד שיש לך ילד, הכל ניראה כמו צ'יפס. זה חלום שלי שהוא יראה אותי על כר הדשא משחק".
עוד שלוש שנים שנשב איפה סאן מנחם יהיה?
"על הדשא".