אפשר להאשים את הדיינים בעונש החמור שהטילו על בית"ר ירושלים, אבל באותה מידה אפשר וצריך להאשים את ברק אברמוב שהחליט לדחות את ההצעה הנדיבה של תובע ההתאחדות לכדורגל עו"ד ניר רשף לעסקת טיעון, אברמוב היה עסוק כנראה במסע הפחדה נגד ההתאחדות, ובעיקר נגד הדיינים (רק לא נגד חברי לה פמיליה), ולא היה לו זמן לעצור לרגע כדי לקרוא נכון את הלך הרוח אצל דייני בית הדין העליון, ובעיקר זה של הנשיא, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב. אברמוב העדיף להמשיך בקו לוחמני של איומים והעברת מסרים לעבר הדיינים. חבל.
הבעלים של בית"ר כנראה האמין כי הדיינים יעדיפו להימנע מתמונות נוספות כמו אלה שהיו מול ביתו של תובע ההתאחדות עו"ד ניר רשף, יעדיפו להנמיך את הלהבות של אותם חוליגנים קיצוניים החברים בארגון בעלי דפוסי התנהגות של ארגוני פשיעה, והם יסתפקו בעונש שראשי הארגון (לה פמיליה) יכולים לחיות איתו. אבל אברמוב טעה. טעה והתבלבל. הוא היה עסוק מאז הזכייה בגביע בחגיגות, ובמקביל ניהל קמפיין מסודר ומפחיד נגד ענישה חמורה. אם הוא רק היה עוקב אחרי ההתבטאויות של נשיא בית הדין העליון, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב מאז אירועי גמר הגביע, הוא היה קופץ על ההצעה הנדיבה של התובע לעסקה.
מאז הגעתו של אברמוב לבית"ר ירושלים, הוא מחבק את ארגון לה פמיליה. גם התגובות שלו אחרי האירועים המביכים בגמר הגביע (ולא רק) היו עדינים ומאוחרים. יכול להיות שאברמוב חושש מהאוהדים הקיצוניים של הארגון, יכול להיות שהוא לא רוצה לעבור את הטראומות שעברו אלי טביב ומשה חוגג- והכי קל לו לרקוד לפי המנגינה שלהם, גם אם הם מפוצצים אימון, גם אם הם הופכים לרגע (ואולי להרבה רגעים) לצוות האימון והניהול של בית"ר ועורכים "שיחת מוטיבציה" עם השחקנים על כר הדשא.
כל מי שמבין עניין, כל מי שראה את הביזיון בסיום משחק גמר הגביע, ובעיקר כל מי שעקב אחרי האמירות המפורשות של נשיא בין הדין העליון מאז הביזיון ועד העברת הגביע למועדון, היה מבין שכללי המשחק אצל הדיינים, ובעיקר אצל נשיא בית הדין העליון השתנו. לא היה צריך להיות פרשן משפטי כדי להבין לאן מכוון סטרשנוב. האמירות שלו היו ברורות וחדות. הרי אם הנשיא סטרשנוב מתח ביקורת על החלטת יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ להעניק לבית"ר את הגביע, המשמעות ברורה. אין תרגום אחר לאמירה של נשיא העליון.
אם זוארץ לא היה נותן את הגביע, סשטרשנוב היה לקוח את הגביע. גם לא צריך להיות פרשן משפטי כדי להבין שאם הדיינים הרחיקו את בית"ר מאירופה ונאלצו לבטל את ההחלטה בגל הוראה של אופ"א, הם ירחיקו אותה מהגביע. מאוד פשוט. אבל אברמוב לא הבין את זה. חבל. הכי קל (וגם אופנתי) ליישר קו עם האוהדים הקיצוניים והאלימים של המועדון ולעלות להתקפה נגד ההתאחדות, נגד הדיינים, נגד השופטים, נגד כל מי שרבים אוהבים לשנוא.
הפריצה ההמונית של אוהדי בית"ר למגרש, מה שהוביל למניעת קיום טקס הענקת גביע המדינה והוצאת נשיא המדינה מכר הדשא, מחייבת ענישה חמורה. על כך לא צריך להיות ויכוח. מדובר באירוע חסר תקדים בתולדות הכדורגל הישראלי, ובית"ר היתה צריכה להיענש. נכון, הדיינים הלכו רחוק מידיי עם הרחקת הקבוצה מאירופה, הם גם הלכו רחוק מידיי עם ההרחקה מהגביע, לטעמי אפשר היה להסתפק בהפחתת 3 נקודות בפועל בעונה הבאה, אפשר היה להסתפק גם בהפחתת 3 נקודות על תנאי למשך שנה בגין כל הרשעה בעבירה של התפרעות אוהדים, ואפשר היה גם לקנוס את הקבוצה בסכום של 70,000 שקלים. ואפשר היה להחמיר במספר הפחתת הנקודות. למרות האירוע החמור, התקדימי והמביך, העונש של הרחקה ממפעלי הגביע היה לא חמור ולא סביר.
אפשר לבקר את הדיינים, אבל אפשר גם להבין אותם. נמאס להם מהאירועים האלימים במגרשים, נמאס להם מאוזלת ידה של המשטרה, נמאס להם מהעונשים ההזויים בבתי המשפט, נמאס להם מהחוליגנים במגרשים. נמאס להם. הם לא רוצים לתת יד לאפשרות שיהיה כאן רצח ספורטיבי ואז הם יהפכו לשק החבטות (גם של אלה שמבקרים אותם באופן קבוע) כיוון שלא עשו דבר כדי למגר את האלימות. נמאס לדיינים שבעלי הקבוצות לא עושים מספיק, נמאס להם מאוזלת ידה של ההתאחדות לכדורגל, ונמאס להם מחוסר האונים של כולם. יכול להיות שהם החליטו להחמיר כדי שכולם יראו וייראו. הבעיה שגם זה כבר לא עובד על אף אחד. את האוהדים (לא רק של בית"ר) כבר אי אפשר להרתיע, אי אפשר להפחיד, הם הפכו לאלימים והם יישארו כאלה.
היו גורמים בבית"ר שהאמינו כי הדיינים יחששו מפוגרום נוסף נגד אנשי ההתאחדות והם יעדיפו להסתפק בעונש סביר כדי להנמיך את הלהבות. אבל דיינים שהיו שופטים בבתי המשפט (אמנון סטרשנוב ואסתר קובו) ושלחו עבריינים לכלא לשנים, לא נרתעים מאיומים של אוהדים, גם לא מהפגנות אלימות. אברמוב טעה שלא קרא נכון את המפה, יכול להיות שלא היה לו אומץ לחתום על עסקת טיעון. התובע עו"ד ניר רשף היה עדין מדי עם בית"ר, אברמוב היה צריך לחטוף את ההצעה שהונחה בפניו: הפחתת 3 נקודות בפועל והפחתת נקודות על תנאי.התובע העניק לאברמוב מצנח זהב אברמוב בעט בו. אנשי בית"ר העדיפו לנפח את החזה ולהפעיל שרירים. הם רצו עסקת טיעון שאף דיין לא היה מקבל. בשום מקרה. מי שחי על הכדור, לא היה מציע הצעה של הפחתת נקודת ליגה אחת. אברמוב היה חייב לחטוף את ההצעה שהתובע הציע: הפחתת 3 נקודות, הרחקה מהגביע על התפרעות, הפחתת 2 נקודות על תנאי במקרה של פירוטכניקה. אחלה עיסקה.
הרי היה ברור לכולם כי אם שינו זוארץ, יו"ר ההתאחדות, לא היה מחליט להעניק לבית"ר את הגביע, בית הדין לא היה נותן לבית"ר את הגביע. הדיינים היו מבטלים את הזכייה של בית"ר בגביע. בית"ר קיבלה מתנה יקרה מזוארץ, הם רצו גם מתנה דומה מהדיינים. זה לא קרה.
העונשים הכבדים אותם מובילים אמנון סטרשנוב, נשיא בית הדין העליון, וישראל שמעוני, אב בית הדין המשמעתי, הם תוצאה של זעם ותסכול על הגורמים השונים שאינם עושים דבר (כמעט) כדי להתמודד עם תופעת האלימות במגרשים. סטרשנוב ושמעוני מתחננים, כך זה נראה, לעזרה. הבעיה שכולם פחדנים. שינו זוארץ פחדן, ארז כלפון פחדן, בעלי הקבוצות פחדנים, שר הספורט מפחד, והשר לביטחון לאומי עסוק בהכל חוץ מעשייה. לפני שאברמוב מאיים ומנגח את בתי הדין, לפני שאלונה ברקת מנגחת ותוקפת את מוסדות ההתאחדות (שגם היא חברה בהם), הגיע הזמן שהם יעשו מעשה.
יתכן והעונש הכבד שספגה בית"ר ירושלים הוא לא האחרון. במקרה של פריצת אוהדים לכר הדשא בטדי במשחק הנבחרת נגד אנדורה בשבוע הבא, יישבר שיא שלילי נוסף. על פי התרחישים וההיערכות של ההתאחדות, אוהדים של בית"ר מתכוונים לפוצץ את משחק הנבחרת. בהתאחדות נערכים באופן חסר תקדים למשחק. ממש כמו למבצע צבאי. בכוונת ההתאחדות להגיש תביעות אישיות, נגד אוהדים שיפרצו לדשא, הם דורשים מהמשטרה להיערך עם כוחות מתוגברים ולהביא יס"מניקים, כלבים, ושוטרים סמויים לטדי.
בהתאחדות מתאמצים לגייס מטפי כיבוי אש, ובמקביל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לא מחמיץ אף הזדמנות כדי להבעיר מדורות. אחרי העונש שספגה בית"ר, בן גביר תקף וכתב: "עונש לא מידתי ושערורייתי, לא הגיוני להעניש כך קבוצה שלמה ומאות אלפי אוהדים בארץ". כמה שעות קודם לכן, אותו בן גביר אמר כי המשטרה תעשה הכל כדי למנוע התפרצות של אוהדי בית"ר לכר הדשא במשחק בטדי. "אסור שזה יקרה", אמר בן גביר בתקיפות. ברגע אחד השר לביטחון לאומי מדליק מדורות, וברגע אחר הוא מחליט על כינוס דיון דחוף של כל הגורמים המתאימים כדי להיערך לתרחיש האימה של ההתאחדות לכדורגל.
ושר הספורט מיקי זוהר? הוא בכלל מצא פיתרון הכי טוב. שההתאחדות תפעל לביטול העונש של בית"ר. עזבו אתכם מהדיינים. הם לא הבעיה. זוארץ חייב לבצע שינויים ומהר במוסדות השיפוטיים של ההתאחדות, התובע חייב להודיע על פרישה מרצון, ומנהל המחלקה המשפטית חייב להשמיע את קולו. אפשר להמשיך לחבוט בדיינים, אבל הם לא הבעיה.