דוד רביבו, אחד שידע מה זה לכבוש שערים במספרת, סיפר פעם בריאיון שזה בא מהנשמה. שמספרת היא לא משהו שאתה מאלתר תוך כדי משחק, אלא פעולה שאתה חושב עליה כל השבוע באימונים, הולך לישון איתה בלילה וקם איתה בבוקר.
השער שכבש דור תורג'מן מול נבחרת ברזיל, היה אמור להיות שער המונדיאליטו. לא רק בגלל הביצוע המרהיב, אלא גם בגלל המעמד והיריבה שמנגד. בדרך כלל זו ברזיל שיודעת לייצר כאלה שערים וללא ספק הגול של חלוץ מכבי תל אביב, היה נבחר אלמלא המספרת של רן בנימין נגד דרום קוריאה במשחק על המקום השלישי.
מי שמכיר את בנימין יודע שמספרת באה אצלו מהנשמה. שערים כאלה הוא כובש מגיל צעיר, הרבה לפני שנחת במתחם חודורוב והצטרף להפועל תל אביב. הוא גדל ביישוב עומר בדרום ומטבע הדברים, פנו ההורים להפועל באר שבע. אלונה ברקת השקיעה לא מעט במחלקת הנוער שלה בשנים האחרונות, אבל את בנימין כנראה שפספסו בבירת הנגב.
הוא לא קיבל את הדקות שקיווה להן בגיל צעיר ולמרות שמדובר במעבר לא פשוט עבור נער שטרם מלאו לו 15, הוא התחיל לעשות את הדרך לאשדוד מדי יום. במ.ס. אשדוד גם כנראה פספסו את הפוטנציאל וזה לפעמים טבעי, כי לא כולם בולטים בגילאים הצעירים. אבל כמו שלבנימין בוער לנתר באוויר ולכבוש בווירטואוזיות, כך היה בו את הדחף לא להסתפק במעבר לאשדוד ולהצפין עוד קצת, לכיוון תל אביב. כבר בגיל שבו עדיין לא עושים רישיון נהיגה, היה עושה את הדרך מעומר עד למתחם חודורוב ברכבת, בכל יום, הלוך וחזור.
בהפועל תל אביב כבר הרגיש שהוא מקבל את ההכרה, את הדקות ואת האמון שמדובר בשחקן שצריך להשביח לבוגרים. בגביע הטוטו בקיץ שעבר השתלב באופן קבוע וגם כבש נגד אשדוד שער יפהפה בוולה מקצה הרחבה, ועד סיום העונה רשם 13 הופעות בליגת העל. במשחק המכריע בו האדומים סיימו ב-2:2 דרמטי נגד עירוני קרית שמונה ונשארו בליגה, בנימין פתח בהרכב.
במונדיאליטו הוא ספג כרטיס אדום במשחק נגד יפן בשלב הבתים וזה יכול היה להיות בעוכרי הנבחרת. אבל ישראל ידעה להתגבר על החיסרון המספרי ולהשיג 1:2 דרמטי שסידר לה העפלה לשלבי הנוק אאוט. בנימין היה יכול לנשום לרווחה.
הוא יכול לשחק בכל העמדות במרכז המגרש וזה היתרון המובהק שלו. גם כקשר אחורי, גם כ-50-50 וגם כקשר התקפי לכל דבר. הוא ניחן בכושר גופני מצוין, רגליים חזקות והמון מוטיבציה ורצון לא לדרוך במקום - מה שהביא אותו כאמור מבאר שבע להפועל תל אביב.
במסגרת הרנסנס שמקווים לחוות במועדון האדום, בנימין הוא שחקן שנספר לעתיד הקרוב והרחוק. שחקן שאפשר לבנות עליו כדי לא לחפש בכל קיץ שכיר חרב אחר שימלא את המשבצת בקישור.
יש לא מעט שחקנים שיחזרו הלילה מארגנטינה עם מניות שנסקו בעקבות אליפות עולם עד גיל 20. בנימין הוא אחד מהם, שם שמעתה ישמעו הרבה יותר בכדורגל הישראלי ולא רק בקרב אוהדי הפועל תל אביב שכבר מכירים אותו היטב. ובכל פעם שהוא יכבוש במספרת, צריך לזכור שזה בא לו מהנשמה - מהמקום הכי עמוק שיש.