ארסנל היתה קרובה מאוד להפסד באנפילד אתמול (ראשון). אחרי שדרסה את ההגנה האיומה של ליברפול במחצית הראשונה, היא קרסה בעצמה אל מול הלחץ העצום של המארחת, ואיפשרה לה להגיע להזדמנויות רבות כדי להשלים מהפך. פיאסקו אולי לא היה מוריד אותה מהפסגה, אבל המכה המוראלית היתה עלולה להיות חזקה, ולא במקרה הדגיש השוער ארון רמסדייל אחרי שריקת הסיום שבישרה על תיקו 2:2: "זו נקודה שהרווחנו במאבק האליפות".
רמסדייל היה זה שהביא לתותחנים את הנקודה הזו. הוא הפגין יכולת פנומנלית לאורך כל ההתמודדות, גרם בין היתר לדרווין נונייס להחמיץ בשלומיאליות כאשר האורוגוואי דהר מולו, ולשיאו הגיע עם שתי הצלות ברמה העולמית הגבוהה ביותר בזמן פציעות. הכוכב הבלונדיני הגיע בקצות האצבעות בזינוק אקרובטי לבעיטה של מוחמד סלאח שעשתה את דרכה לפינה הרחוקה, ובחלוף רגעים בודדים הדף איכשהו גם את הנסיון של איברהימה קונאטה שהיה אמור לדחוק את הכדור פנימה מטווח אפס. זו היתה תצוגה הירואית, והיא שמה את רמסדייל באור הזרקורים - מעמד שהוא ראוי לו כבר מזמן.
בוקאיו סאקה, גבריאל מרטינלי, מרטין אודגור, גרניט ג'אקה ואולכסנדר זינצ'נקו מככבים בכותרות באופן קבוע, אבל אם המסע המופלא של ארסנל יסתיים באליפות סנסציונית, המניות של רמסדייל בהישג לא יהיו פחותות בהשוואה לקשרים ולחלוצים. הוא לא רק מצטיין בין הקורות, אלא גם מקרין מנהיגות, במיוחד כאשר היא נדרשת יותר מכל כמו אתמול. בעוד שחקנים אחרים עלולים לאבד את הריכוז ולהילחץ, רמסדייל שומר תמיד על קור רוח - וזו תכונה קריטית במאבקים צמודים בצמרת. כעת הגיע תורו גם לקבל את השבחים, וג'יימי קראגר היה אחד המברכים.
הפרשן, שביקר בחריפות את ההחתמה של רמסדייל בקיץ 2021, הצהיר: "מעולם לא טעיתי יותר בהערכה שלי". והוא ממש לא היה היחיד. אוהדי תותחנים רבים הביעו זעם של ממש ברשתות החברתיות כאשר המועדון שילם לשפילד יונייטד 24 מיליון ליש"ט תמורת שוער שהיה שותף לירידת ליגה והוגדר על הנייר כגיבוי של ברנד לנו. ביציעי ארסנל יש תרבות של שליליות ופסימיות אחרי שנים של אכזבות, ורמסדייל היה עלול ליפול קורבן לאנטגוניזם כלפיו על לא עוול בכפו עוד לפני שנגע בכדור.
זה לא קרה - הן כי זה ממש לא האופי שלו, והן כי הוא כבר התנסה בחוויה דומה שנה קודם לכן. גם כאשר שפילד יונייטד שילמה תמורתו 18 מיליון ליש"ט לבורנמות' כדי להחזיר הביתה את בוגר האקדמיה שלה, התגובות לא היו מחמיאות בלשון המעטה. היה זה אחרי עונת 2019/20 נהדרת של הקבוצה שמיעטה לספוג עם דין הנדרסון בין הקורות וסיימה במקום התשיעי כנגד כל הסיכויים. האוהדים היו מאוכזבים מכך ששוער מנצ'סטר יונייטד בחר לחזור לאולד טראפורד במקום להאריך את תקופת ההשאלה, ויורשו לא נתפס כמחליף שווה ערך.
באותו חלון העברות הגיע גם שחקן רכש יקר נוסף, ריאן ברוסטר מליברפול, שהוגדר מיידית כפלופ בעוד שפילד יונייטד שקעה בתחתית. גם רמסדייל קיבל תווית זהה בתחילת דרכו, ושרד שבועות לא פשוטים כלל. ואולם, גם אם הקבוצה נותרה במקום האחרון בעונה מזעזעת מרוב הבחינות, השוער עצמו סיים אותה עם מוניטין בשמיים ונבחר לשחקן המצטיין של המועדון. הוא שוב היה שותף לירידה, כמו בעונה הקודמת עם בורנמות' ב-2019, וזה היה טראומטי למדי, אך השוער הצעיר גילה חוסן מנטלי יוצא מהכלל, וזה בדיוק מה שמיקל ארטטה רצה כאשר חיפש את השוער הבא שלו.
לנו הוא שוער טוב, אבל שקט ונטול כריזמה. רמסדייל משמיע את קולו למרחקים באימונים ובמשחקים, ולאנשי ארסנל היה קל במיוחד לשים לב לכך כאשר היציעים היו שוממים בתקופת הקורונה. הוא צרח על כולם, נתן הנחיות והחדיר בחבריו מוטיבציה עוד מהימים בהם הושאל מבורנמות' לווימבלדון בליגה הרביעית. יש לו נוכחות עצומה ברחבה למרות שגובהו רק 188 סנטימטרים, הוא שולט היטב בכדורי גובה ומהיר מאוד ביציאה לעבר שחקני יריב כדי לסגור זווית במצבים של אחד על אחד. בנוסף, הוא ניחן במשחק רגל משובח, כולל מסירות ארוכות מדויקות - וזו תכונה שארטטה, כשותפו לשעבר של פפ גווארדיולה, מעריך במיוחד.
לכן שגו הפרשנים שניבאו לרמסדייל מקום על הספסל בצפון לונדון. ארטטה זרק אותו מיד להרכב, והבחור הצעיר לא הסתכל לאחור. לנו לא ראה יותר דשא, ובקיץ האחרון נמכר לפולהאם כדי לחזור לעניינים - ויש לו עונה יפה. בינתיים, רמסדייל השתיק את כל הספקנים, ובתקופה האחרונה יש כבר קמפיין אחר לגמרי. אוהדי התותחנים, שהיו מוכנים להשמיץ אותו מראש, רוצים לראות אותו כיום בין הקורות של הנבחרת, ולא ממש מבינים מדוע המאמן הלאומי גארת' סאותגייט ממשיך להעדיף את ג'ורדן פיקפורד.
רמסדייל רק בן 24, אז יש לו זמן לחכות - ויש גם סבלנות. בינתיים, הוא כבר צפה מהצד בשני טורנירים גדולים, וגם זה נסיון לא רע בשלב זה של הקריירה. לסגל ליורו 2020 הוא צורף ברגע האחרון במקומו של הנדרסון שנפצע, ומיהר לנחם את האיש אותו החליף בשפילד יונייטד, כי רוח ספורטיבית היתה ונשארה מעל הכל מבחינתו. גם למונדיאל הוא נסע על תקן שוער שלישי, למרות שארטטה טען עוד בסטפמבר: "מגיע לו להיות בהרכב, והוא הוכיח זאת לאורך זמן". השוער לא השמיע שום אכזבה פומבית כאשר זה לא קרה, ובאופן כללי לוקח את החיים בקלות. על אף היותו מכור לכדורגל, כולל צפיה בשידורים רבים בטלוויזיה, הוא זוכר שזה לא הדבר החשוב ביותר בעולם.
אולי זה נובע מהעובדה כי רמסדייל גדל כאוהד ווסט ברומיץ', צלל לליגות הנמוכות בהשאלות בתחילת דרכו כשחקן, ואז שיחק בשתי קבוצות תחתית מובהקות. שילוב של ווינריות מולדת עם חוויות כאנדרדוג תמידי יצר שוער נחוש מחד ורגוע מאוד מאידך. לפני שהחתים אותו, צפה ארטטה בשגיאות ובשערים שספג רמסדייל, והתרשם מאוד מתגובותיו. טעויות לא השפיעו על הריכוז שלו, והוא המשיך לשחק כאילו דבר לא קרה. הגישה הזו חריגה למדי אצל שוערים צעירים, והוא מפגין אותה גם בארסנל. "יש לו מנטליות קצת מוזר כי הוא משחק כאילו לא אכפת לו מכלום. שום דבר לא מוציא אותו משיווי משחק, ושום דבר לא מפריע לו. הוא הולך להיות מפלצת רצינית", אמר השוער הוותיק בן פוסטר זמן קצר אחרי שרמסדייל חתם בארסנל. בניגוד לקראגר, הוא צדק לגמרי.
לכן, בעיצומו של מאבק אליפות לוהט, הוא משדר עסקים כרגיל. "זה לחץ הרבה יותר כיפי מאשר הלחץ של קרבות הישרדות. רובנו לא מנוסים בכך, אז אנחנו צריכים לקחת את זה בקלות וליהנות. מבחינתי, אני רוצה לעלות לכל משחק כאילו אנחנו קבוצת מרכז טבלה ולחיות את הרגע. ננסה לנצח כמה שיותר, ונראה לאן זה יוביל אותנו", אמר רמסדייל לפני חודש. מאז התותחנים רק המשיכו לנצח - עד אתמול, אבל גם הנקודה בליברפול היתה יקרה מפז. "הוא היה אדיר", הודה יורגן קלופ. וארסנל תזדקק לו בשבועות הקרובים, במיוחד במשחק העונה מול מנצ'סטר סיטי בעוד קצת יותר משבועיים.