"עכשיו דמיינו שזו ליגת האלופות", אמר קרלו אנצ'לוטי לשחקניו בחדר ההלבשה לפני הגומלין בקלאסיקו בקאמפ נואו. או שאולי לא אמר - אין לדעת מה היה תוכן שיחת המוטיבציה של המאמן האיטלקי, אבל בשורה התחתונה הייתה זו הופעה שריאל מדריד רגילה לספק במפעל ההוא בתקופה האחרונה. באירופה יכולים הלבנים להיכנס לפיגור ואף להיות במצב כמעט בלתי אפשרי, אבל תמיד מסוגלים להתגבר על כל הצרות ולנצח. לעומת זאת, בגביע המלך לא זכתה ריאל מאז 2014, בעוד בקלאסיקו כבר הספיקה להפסיד השנה בשלוש מסגרות שונות.
למען האמת, רק הפיאסקו בסופרקופה היה מוצדק ונחרץ. ברצלונה ניצחה בינואר 1:3 בהופעה הגדולה של גאבי, והשער המצמק של קארים בנזמה בזמן פציעות הרגיש עגום במיוחד. במשחק הראשון בחצי גמר הגביע הציגה בארסה בונקר, סיכנה את השער פעם אחת בלבד, וגם אז נעזרה במזל רב כאשר הכדור ניתז לרשת מרגלו של אדר מיליטאו, אבל זה הספיק כדי להשיג 0:1 כי המארחת לא הייתה תכליתית כלל. הקרב בליגה בקאמפ נואו, רק לפני שבועיים וחצי, יכול היה ללכת לכל כיוון, אבל השער של מרקו אסנסיו נפסל בגלל נבדל זעיר, פרנק קסייה כבש בתוספת הזמן ומאבק האליפות הוכרע. הצד הקטלאני פשוט גילה ווינריות, אז אתמול הגיע תורה של ריאל לעשות זאת בסטייל.
בתור התחלה הימר אנצ'לוטי על הרכב התקפי יותר מהרגיל. זה היה טבעי, ובמחצית הראשונה ריאל כמעט נענשה על כך, אבל בשורה התחתונה זה עבד באופן פנומנלי. רודריגו להט באגף הימני, פדריקו ואלוורדה הוסט לשם כך למרכז המגרש ואדוארדו קמאבינגה הועבר לעמדת המגן השמאלי בה הצטיין כהרגלו. בפועל, האחרון השתתף בבניית ההתקפות, האורוגוואי היה דומיננטי מאוד במעברים מהירים ובחוד התקשתה מאוד בארסה להשתלט על שני הברזילאים. כי אם רודריגו היה מצוין, קשה למצוא בלקסיקון מילה שתגדיר את היכולת של ויניסיוס. אחרי שנה אדירה ב-2022, מתקבל הרושם שהוא עשוי לשדרג את ביצועיו עוד יותר ב-2023.
פעם הואשם ויניסיוס בחוסר יציבות ובקבלת החלטות גרועה. כיום הוא כמעט ולא שוגה, במיוחד ביציאה להתקפות מתפרצות בהן המהירות וראיית המשחק שלו הופכות אותו לשחקן בלתי ניתן לעצירה. כך היה כאשר דהרה ריאל קדימה בזמן הפציעות במחצית הראשונה. זה היה אמור בכלל להיות שער של רוברט לבנדובסקי, אבל טיבו קורטואה הדף את הבעיטה, ושניות ספורות מאוחר יותר הכדור כבר היה ברשת של מארק אנדרה טר סטגן. רודריגו התחיל במהלך, אבל ויניסיוס היה הלב שלו. הוא לקח את הכדור קדימה, מסר אותו בתזמון מושלם לבנזמה, האט את הריצה שלו בדיוק בזמן הנכון כדי לקבל את המסירה בחזרה ומצא את עצמו חופשי ומאושר מול השוער הגרמני.
במשחק הליגה הגורלי, היה זה סרג'י רוברטו שהשווה ל-1:1 ממש לפני השריקה להפסקה, והעיתוי הזה קריטי. הפעם הלמה ריאל לפני הירידה לחדרי ההלבשה ובארסה פשוט לא התאוששה מהמכה אחרי ההפסקה. באופן כללי, העובדה שהקטלאנים ממעטים מאוד לספוג בליגה העונה מבורכת מאוד כשלעצמה, אולם גורמת לכך שהם לא רגילים להיקלע לפיגור. ואולי הם הצליחו להתאושש מהשער העצמי של רונאלד אראוחו בקלאסיקו בליגה, אבל עקרונית מובילות הספיגות לאיבוד האיזון בעורף, כפי שקרה למשל ב-3:3 הגורלי מול אינטר בליגת האלופות. הפעם ההתפרקות הייתה מפוארת, וכמעט כל התקפה של ריאל הפכה לסכנה ממשית.
וזה היה קונצרט של בנזמה, שהרגיש בקאמפ נואו כמו שהרגיש כשפירק את ויאדוליד ביום ראשון. זה כבוד גדול להיות השחקן הראשון של ריאל שמבקיע שלושער במשחק חוץ בקלאסיקו מאז פרנץ פושקאש ב-1963, והצרפתי השיג זאת בקלילות. הסיומת אחרי פריצה סוחפת של לוקה מודריץ' בדקה ה-50 היתה מושלמת, ריאל עלתה ליתרון בסיכום שני המשחקים, חייבה את היריבה להפקיר עוד יותר את ההגנה, ונהנתה עד הגג. היא נעזרה, כמובן, בעבירה מיותרת מאוד ש קסייה על ויניסיוס ברחבה - וכך הפך הגיבור בקלאסיקו הקודם לאחת הדמויות הטרגיות בקלאסיקו החדש.
חלקו של הברזילאי עצמו, ששינה בחוכמה את כיוון הריצה, היה חשוב - ואז המשיך ויניסיוס בתנופה כדי לסדר מצבים נוספים לחבריו. את הבעיטה הטובה של מרקו אסנסיו המחליף הצליח טר סטגן לעצור, וזה רק הדגיש את חוסר המזל של הספרדי במה שעלול להיות הקלאסיקו האחרון בחייו - הוא מתקרב לעזיבה מבלי שמימש את הפוטנציאל המרהיב שלו. לעומת זאת, מסירה כמעט זהה של ויניסיוס תורגמה במיומנות לשער על ידי בנזמה, וזה רק מדגיש את עליונותו. הוא לא כבש בשני המפגשים הקודמים עם בארסה, אז כעת הגיע הפיצוי ההולם.
ה-0:4 אף היווה סוג של נקמה על התבוסה שהנחיתה ברצלונה על ריאל במדריד לפני שנה, בשלהי מרץ 2022. היה גם 0:4 בסנטיאגו ברנבאו באוקטובר 2015 שסימל את סיום דרכו של רפא בניטס כמאמן אצל פלורנטינו פרס, למרות שהנשיא הכתיב אז את ההרכב. באופן כללי, היו לריאל נצחונות רבים בקלאסיקו לאורך השנים האחרונות, אבל התוצאות הגבוהות היו תמיד של ברצלונה. צריך להרחיק עד 2008 כדי להיזכר בפעם האחרונה בה הבקיעה ריאל רביעיה מול הבלאוגרנה - 1:4 של ברנד שוסטר על פרנק רייקארד משערים של ראול, אריאן רובן, גונסאלו היגוואין ורוד ואן ניסטלרוי. חמישייה? זה קרה לאחרונה ב-1995, ב-0:5 שהיה התגובה המושלמת ל-0:5 של בארסה שנה קודם לכן.
לחמישייה יש משמעות מיוחדת בקלאסיקו, כמובן, והמונח "מאניטה" מכונן ביותר מאז ה-0:5 בנובמבר 2010 שהשפיע עמוקות על הקריירה של ז'וזה מוריניו. צ'אבי כבש אז את השער הראשון, ואתמול הוא חשש מ"מאניטה" של היריבה בעודו יושב על הספסל. אז בדקות האחרונות השתדלה ריאל להבקיע את השער החמישי, וברצלונה השתדלה בעיקר למנוע אותו. אנסו פאטי, שלא עשה כמעט כלום בחלק הקדמי, ספג כרטיס צהוב בזמן פציעות כדי למנוע מתפרצת והייתה בכך סמליות לא מבוטלת. החמישייה נמנעה, וזו הייתה הבשורה החיובית היחידה מבחינת המארחת בערב העגום.
מצד שני, האליפות עדיין בדרך הבטוחה לקאמפ נואו, ובקטלוניה יעדיפו להתרכז בכך מאשר לבכות על אובדן האפשרות לזכות בדאבל. אצל ריאל, דאבל משלה עדיין אפשרי. היא תפגוש בגמר הגביע את אוססונה, בתקווה להניף את הפרס לראשונה מאז הדהירה של גארת בייל על פני מארק בארטרה בגמר הקלאסי ב-2014. בנוסף, עיקר תשומת הלב תופנה כעת לליגת האלופות, ובזירה הזו אין מתחרים לווינריות שלה. הקאמבק מול בארסה אתמול עשוי לחזק את הבטחון העצמי לקראת המפגשים מול צ'לסי ברבע הגמר, וזו המשימה החשובה ביותר של בנזמה, ויניסיוס וקורטואה.