זה היה אמור להיות הרגע הגדול של מרקו אסנסיו. קרלו אנצ'לוטי שלח אותו למערכה בדקה ה-76 בקלאסיקו הקריטי בליגה לפני שבועיים, ודקות ספורות מאוחר יותר הבקיע הכוכב שער מבריק כדי לקבוע 1:2. ריאל מדריד היתה זקוקה לניצחון על ברצלונה בקאמפ נואו על מנת לשמור על סיכוי אמיתי להמשיך להיאבק על תואר האליפות, ואסנסיו היה זה שהעניק לה את הפרס היקר.
הוא יצא לחגיגה מרגשת במיוחד, אבל אז התברר שהשמחה כלל לא היתה רלוונטית. ה-VAR איתר נבדל זעיר ברגע המסירה של דני קרבחאל ופסלו את המהלך. היה בכך חוסר מזל בשני מישורים. ראשית, אסנסיו כלל לא הרוויח דבר ממיקומו המקורי כאשר הכדור נשלח לרחבה - הוא היה בתנועה אחורה, בעוד בלמי ברצלונה דווקא זזו לכיוון השער שלהם. שנית, מדובר במילימטרים, במדידה המעצבנת שנכנסה לחיינו כאשר הוחלט שצריך לצייר קווים דמיוניים ולבדוק אם כתף של שחקן אחד בולטת לעומת המותן של שחקן אחר.
בעולם נורמלי, ללא הזיית ה-VAR, איש לא היה מעלה בדעתו לפסול את הביצוע שהיה כה גורלי בצמרת הספרדית, ואנשי ריאל אף ניסו לטעון לקיפוח. לא היה להם קייס, כמובן. לפי התקנון, קביעת השופט היתה נכונה ומוצדקת, וכדי לזרות עוד מלח על הפצעים הבקיעה דווקא בארסה את שער הניצחון בזמן פציעות. היא ניצחה 1:2, הגדילה את הפער בפסגה ל-12 נקודות והכריעה סופית את המאבק. הוא נגמר. התהילה של אסנסיו נגזלה ממנו באופן אכזרי למדי מבחינתו.
עוד בספרד
ובתוך ההמולה הזו, הוא בכל זאת הצליח להעביר מסר חד לאוהדים. הוא נישק את הסמל של ריאל על חולצתו מיד אחרי שהבקיע, ובתקשורת ראו בכך נסיון להבהיר את נאמנותו לצבע הלבן. הרי בחודשים האחרונים נפוצו, בעיקר בעיתונות הקטלונית, דיווחים על האפשרות כי יחתום בבארסה כשחקן חופשי בקיץ הקרוב. חוזהו בסנטיאגו ברנבאו מסתיים, המגעים להארכתו תקועים לחלוטין, ואסנסיו יהיה רשאי לעבור ללא תמורה. בברצלונה ראו בכך לכאורה הזדמנות גם לעקוץ את היריבה המושבעת, וגם לקבל שחקן רב גוני נהדר בגיל 27, ועל הדרך לתקן את הטעות ההיסטורית שביצעה ההנהלה הקודמת.
כי הרי אסנסיו היה אמור להגיע לקאמפ נואו בתחילת דרכו, כאשר פרץ לתודעה כעילוי סנסציוני במדי מאיורקה. כשרונו בלט למרחקים, ואנשי המקצוע של בארסה סימנו אותו ככוכב הספרדי המוביל בדור החדש. העסקה כבר היתה סגורה ב-2014 תמורת 4.5 מיליון יורו - מחיר מצחיק ביחס לפוטנציאל. מדוע היתה מוכנה מtיורקה להיפרד מהיהלום הנוצץ שלה בקלות כזו? פשוט כי היא היתה זקוקה למזומנים באופן בהול על מנת להימנע מפשיטת רגל. באופן מדהים לחלוטין, בברצלונה לא השכילו להפנים זאת, והמשיכו להתמקח על חלוקת התשלום לשניים. הם היו מוכנים להעביר מיידית רק מחצית מהסכום, וריאל מדריד מיהרה להיכנס לתמונה כדי לשלם רק 3.9 מיליון, אבל בתשלום אחד.
זה הכריע את הכף, ובבירת ספרד לא שמחו על ביצוע המחטף המוצלח. הם ראו באסנסיו, באמת ובתמים, יורש עתידי של כריסטיאנו רונאלדו. אחרי שהושאר בהשאלה במtיורקה, ואז צבר נסיון גם בהשאלה באספניול במהלך מתריס למדי של ריאל נגד בלאוגרנה, הוא הגיע סופית למדריד ב-2016 במטרה להפוך לכוכב. האם הוא מצטער בדיעבד על הבחירה? האם מצבו היה שונה לו התוכנית המקורית לחתום בבארסה היתה מתממשת? אין לדעת, אבל דבר אחד בטוח - הציפיות לא התממשו. האיש שהוגדר ככוכב העל הבא בכדורגל העולמי היה ונשאר מאז רק שחקן רוטציה בריאל, ומעולם לא תקע יתד בהרכב - לא בקבוצה, וגם לא בנבחרת.
"מאז ליאו מסי לא ראיתי שחקן עם רגל שמאל כזו", אמר זינדין זידאן על אסנסיו, אבל מעולם לא סמך עליו עד הסוף כמאמן. הכוכב הצעיר הבקיע מספר שערים ראוותניים במיוחד בתחילת הקדנציה שלו בריאל, וזכורים במיוחד הביצועים המופלאים שלו בשני המשחקים מול ברצלונה בסופרקופה באוגוסט 2017. ביום נתון, הוא מסוגל להשאיר את האוהדים עם פה פעור ולגרום להם הנאה בכל נגיעה בכדור. ואולם, יציבות לא היתה שם, וככל שחלפו השנים התחדדה התחושה כי מדובר בפספוס היסטורי במקום שחקן היסטורי.
מדוע זה קרה? אולי כי לא היתה לאסנסיו משבצת מועדפת, והוא נתפס כסוג של סותם חורים. אולי כי הוא לא יעיל מספיק בהגנה ולא משקיע מספיק בהפעלת לחץ ללא כדור. ואולי כי הוא לא שידר על הגל הנכון בגלל אופיו הנינוח. "אני לא צריך לסחוב את הקבוצה על הגב. יש שחקנים מנוסים יותר שאמורים לעשות את זה", הוא אמר ב-2018, והאמירה הזו אומללה במיוחד. היא אפילו יכולה להיות נכונה באופן עקרוני, אבל היעדר דחף להוביל עלול להיות קריטי במועדון מסוגו של ריאל. קחו, למשל, את ויניסיוס שהתגבר על הביקורת והשתדרג בעיקר בזכות הנכונות שלו לקחת את המשחק על כתפיו.
אז ברוב המשחקים החשובים של ריאל צפה אסנסיו מהצד, וכמעט בכל שנה היתה התלבטות אם הוא אמור להישאר או לחפש קבוצה בה יוכל לקבל את הבמה המרכזית. זה היה נכון במיוחד בקיץ שעבר, אליו הגיע אסנסיו אחרי שיא אישי של 12 כיבושים ב-2021/22. "האם תחתום על חוזה חדש או תעבור?" שאלו אותו במסיבת העיתונאים ביוני, והוא השיב: "יש גם אופציה שלישית - לסיים את החוזה בריאל". לא רבים האמינו שזה באמת רלוונטי, קל וחומר כאשר הכוכב החליף סוכן ועבר לעבוד עם ז'ורז'ה מנדס, אבל בסוף זה באמת קרה. לא נמצאו קונים במחיר שהיה משביע את רצונו של הנשיא פלורנטינו פרס, וגם לא היתה תזוזה כלשהי בדרך לחוזה חדש במדריד.
העתיד לא ידוע גם עכשיו. אסנסיו דורש שכר של 5.5 מיליון יורו לעונה, פרס סבור שזה מוגזם, ובאופן כללי ממש לא ברור אם כדאי לו לבזבז שנים נוספות במועדון, בידיעה ברורה כי הוא אף פעם לא יהיה באנקר, ומיקומו בסדר העדיפויות יהיה נמוך יחסית. הרי גם העונה, למרות שכבר היה מעורב ישירות ב-14 שערים בכל המסגרות, זה עדיין לא מספיק כדי להיות רלוונטי באמת. פדריקו ואלוורדה יועדף על פניו הן במרכז המגרש והן באגף הימני, גם רודריגו מקדים אותו בקרב על המקום בהרכב, ועל תחרות עם ויניסיוס בכלל אין טעם לדבר.
ואולי ברצלונה היא אופציה לא ריאלית - הן כי היא מתרכזת בעיקר בשובו של ליאו מסי, הן בגלל המגבלות הכלכליות, וגם בגלל שהוא יהיה שחקן רוטציה במקרה הטוב גם שם, אבל מעבר לאנגליה נראה אפשרי והגיוני. בשבועות האחרונים נפוצו הדיווחים כי ארסנל רואה בו חיזוק הולם, ואסנסיו עשוי להשתלב היטב בתוכנית הטקטית של מיקל ארטטה, אם וכאשר הרעיון ייושם. "אני רוצה לשחק כמה שיותר", הדגיש לא פעם אסנסיו. הוא זקוק לאתגר חדש על מנת לממש את השאיפות האלה.
אז הערב זה עשוי להיות המפגש האחרון שלו בקלאסיקו. אחרי ששער הניצחון נגזל ממנו בנסיבות כה דרמטיות בביקור הקודם בקאמפ נואו, הוא חוזר לאצטדיונה של בארסה בעוד ריאל תנסה למחוק את הפיגור 1:0 מהמשחק הראשון בחצי גמר גביע המלך, ולנקום על ההפסד בקרב על האליפות. אסנסיו מגיע בכושר אישי פנטסטי, אחרי משחק אדיר ב-0:6 על ויאדוליד בו תופקד כפליימייקר במרכז המגרש, ניווט את המהלכים, בישל את השער הראשון לרודריגו וכבש בעצמו. האוהדים היו שמחים לו היה מסוגל לשחזר את היכולת הזו מול יריבה חזקה יותר, אבל כלל לא בטוח שיהיה בהרכב. לפי ההערכות, מתכנן אנצ'לוטי להחזיר למערך את ואלוורדה ואת לוקה מודריץ', ולכן יישאר אסנסיו גם הפעם על הקווים.
טוב, מי יודע, אולי הוא ייכנס שוב בדקה ה-76, יכבוש, ולא יהיה בנבדל הפעם? זה יכול להיות אקורד סיום נאה לקריירה שלו בלבן.